תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – "קבלת החלטות נתמכת"

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

בסקירה קודמת התייחסתי לאחד מן ההסדרים המשפטיים, שמקורם בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "תיקון 18", ו"חוק הכשרות" או "החוק") – "תמיכה בקבלת החלטות"; סקירה זאת תעסוק בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד-2024 (להלן: "התקנות"), אשר פורסמו ביום 18.4.24 (ק"ת 11262).

כאמור בסקירה הנ"ל, במסגרת תיקון 18 נערכה רפורמה מקיפה, ונוספו לחוק הכשרות הסדרים משפטיים, שנועדו לאפשר לכל אדם (העומד בתנאים מסוימים), לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה של הפרט, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו. בין היתר, כל אדם בגיר, בעודו כשיר, רשאי לקבוע במסגרת "יפוי כח מתמשך" כיצד ועל ידי מי יטופלו עניניו בעתיד, כאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו; לפרט, במסגרת "הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס", את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס (בהתקיים התנאים על פי החוק), וכן לתת "הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור"; הורה של קטין, ואפוטרופוס (לרבות "אפוטרופוס למעשה") שהוא קרובו של קטין או בגיר, רשאים לערוך "מסמך הבעת רצון", ולציין שם של אפוטרופוס מחליף, שימונה בנסיבות בהן לא יוכלו להמשיך לקבל החלטות בענינו של אותו קטין או בגיר, וכן לתת "הנחיות" לאפוטרופוס המחליף (וזאת בנוסף ל"הבעת רצון בצוואה" – אפשרות שכבר היתה קיימת לפני תיקון 18, ואף בה הוכנסו שינויים). גם בענינים הקשורים לאפוטרופסות עצמה – שחלקם כבר באו לידי ביטוי בחוק הכשרות לפני תיקון 18 – נערכו במסגרת התיקון שינויים (ותוספות) משמעותיים. דוגמא מובהקת לכך, נוגעת ל"מינוי אפוטרופוס" – לחוק הכשרות נוסף סעיף 33א, אשר קובע, בין היתר, כי אפוטרופוס ימונה על ידי בית המשפט רק אם "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב"; ומנחה את בית המשפט לצמצם ככל האפשר את הענינים שימסרו לאפוטרופוס, את תקופת המינוי, ועוד.

לפי סעיף 67ב(ד) לחוק הכשרות, "בית המשפט רשאי למנות תומך בקבלת החלטות לבגיר שיכול עם קבלת תמיכה לקבל החלטות בקשר לעניניו בעצמו". מדובר איפוא בהסדר, אשר מיועד לאדם אשר מסוגל לקבל החלטות, אך מתקשה בקבלת מידע או בהבנתו, בהעדר סיוע – ומאפשר לו להסתייע, בין היתר לשם איסוף מידע רלוונטי ובהתאמתו להבנתו, ב"תומך בקבלת החלטות", וכך לממש בפועל את זכותו ויכולתו לקבל בעצמו החלטות, בתחומים שונים שנוגעים לחייו, ולהוציאן אל הפועל; וכאמור בסעיף 67ב(א) לחוק הכשרות, התומך יכול (בין היתר) לסייע לאדם הנתמך, "לקבל מידע מכל גוף" וב"הבנת המידע", ב"מימוש החלטות" וב"מיצוי זכויות", וכיוצא באלו – אך יודגש, כי "תומך בקבלת החלטות לא יקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו" (סעיף 67ב(ג) לחוק הכשרות).

לפי סעיף 67ב(ו) לחוק: "השר, בהסכמת שר הרווחה והשרותים החברתיים ושר האוצר ובהתייעצות עם שר הבריאות, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין תפקידיו וסמכויותיו של תומך בקבלת החלטות, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות נוספות לענין תומך בקבלת החלטות, לרבות בענינים אלה: (1) מי שרשאי להתמנות לתומך בקבלת החלטות; (2) ההכשרה הנדרשת מתומך בקבלת החלטות; (3) חובות, אחריותו ודרכי פעולתו של תומך בקבלת החלטות; (4) הוראות בנוגע למצבים המצדיקים בחינה מחדש של המינוי, לרבות בחינת חלופות אחרות; (5) קביעת האפשרות של אדם בעל כשירות… למנות תומך בקבלת החלטות בדרך שבה נערך יפוי כח מתמשך ולהחיל לענין זה הוראות החלות על יפוי כח מתמשך בשינויים שיקבע; (6) כללים בדבר ביטול ופקיעה של צו מינוי; (7) …"

אולם, עד לאחרונה, לא תוקנו תקנות בענינים אלה – ובהעדרן, נועד למלא את החסר "נוהל בענין מינוי תומך החלטות על ידי בית המשפט" (ראו גם "הבהרות לנוהל"), אשר לגביו צוין באתר האפוטרופוס הכללי, בין היתר, כי מטרתו "לקבוע הוראות פרטניות בדבר הגדרת סמכויותיו של התומך, את סוגי התומכים האפשריים… את חובת ההכשרה החלה על סוגי התומכים השונים וכדומה… לאחר בחינת יישומו של הנוהל, הוא עתיד להפוך, בהתאמות הנדרשות, לתקנות קבועות"… בנוסף, ניתן למצוא באתר האפוטרופוס הכללי נוסח לדוגמא של בקשה למינוי תומך {הערה: הנוסח המצורף פורסם זמן רב קודם לפרסום התקנות נשוא סקירה זאת}

ביום 25.4.22 פורסמה (להערות) טיוטת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ב-2022; ישיבות שעסקו בתקנות המוצעות (בנוסח שעמד בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת; להלן: "הועדה") התקיימו בתחילת 2024 (באתר הכנסת ניתן לעיין בחומר שעמד בפני הועדה, ובפרוטוקולי הישיבות). התקנות פורסמו, כאמור, ביום 18.4.24; בהודעת דוברות משרד המשפטים שפורסמה סמוך לאחר מכן, צוין, בין היתר, כי "החידוש בתקנות שנחתמו הוא שהן קובעות הסדר מקיף הכולל את: סיווג קבוצות התומכים (תומך בן משפחה, מתנדב או מקצועי), את התנאים למינוי תומך (וגם את היקף ההכשרה שעליו לעבור); התקנות מפרטות את תפקידו וסמכויותיו של התומך, נותנות הוראות לגבי הליך המינוי, ומסבירות כיצד על התומך לבצע את תפקידו, ומהן הפעולות המחייבות אישור בית המשפט". כלומר, התקנות מתמקדות בתומך (לצד הוראות ספורות שענינן מקבל ההחלטות או צדדים שלישיים).

משפורסמו התקנות, אין טעם להתייחס לנוהל (פרט להתיחסות "נקודתית" אחת), או לטיוטות קודמות של התקנות, אלא לנוסח התקנות, כפי שפורסמו; ואף זאת – באופן כללי וחלקי בלבד. במקרים מסוימים, אפנה לדיונים שהתנהלו בועדה.

בהתאם לתקנות, ישנם שלושה סוגי "תומכים" (כאשר נעשה בתקנות שימוש בביטוי "תומך" – הכוונה לכל אחד משלושת הסוגים שלהלן):

"תומך קרוב" – מי שמונה כתומך לקרובו [לפי סעיף 80 לחוק, "קרוב – בן זוג, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה"] "או שיש ביניהם קרבה אישית מתמשכת";

"תומך מתנדב" – מי שאינו תומך קרוב, וגם אינו מקבל שכר בעד תפקידו;

"תומך מקצועי" – מי שאינו תומך קרוב או תומך מתנדב (כלומר, זכאי לשכר עבור תפקידו).

בניגוד להוראות שענינן חיובי תומך, תפקידיו, סמכויותיו, אחריותו וכיוצא באלה (פרק ג' לתקנות – שידון בהמשך), אשר חלות על כל סוגי התומכים – ישנם הבדלים בתנאים למינוי כל אחד מסוגי התומכים; הדרישות הנוגעות למינוי תומך מקצועי, מחמירות מן הדרישות הנוגעות לתומך מתנדב; וכאשר מדובר בתומך קרוב – התנאים הינם ספורים (אם כי בעלי משמעות עקרונית).

בהקשר זה אציין, כי בעוד שאין קושי לקבוע מיהו תומך קרוב על פי החלופה הראשונה ("מי שמונה כתומך לקרובו"), סביר כי תידרש בעתיד פרשנות לחלופה השניה ("שיש ביניהם קרבה אישית מתמשכת"), בכלל, ולנוכח ה"השקה" הפוטנציאלית בין תומך קרוב ממין זה, לבין תומך מתנדב. "רמז" לכך ניתן למצוא בדיוני הועדה (בעיקר מיום 17.1.24 ומיום 8.2.24), בהם נדונה האפשרות כי תחת "קרבה אישית מתמשכת" ייכללו, למשל, "שכן", "חבר", וכיוצא באלה. מובן כי לא ניתן לקבוע מסמרות מראש, וכל מקרה ייבחן מן הסתם לגופו, אך לדעתי, תחת "קרבה אישית מתמשכת" ייכללו, בדרך כלל, קרובי משפחה שאינם בדרגת קרבה של "קרוב", כהגדרתו בסעיף 80 לחוק (כגון, בן דוד).

יצוין כי בתקנות נעשה בדרך כלל שימוש בביטוי "מקבל החלטות", ביחס למי שמבקש שימונה לו תומך, או שכבר מונה לו תומך.

פרק ב' לתקנות, שכותרתו "תומך בקבלת החלטות לפי מינוי", עוסק בעיקר בתנאים למינוי תומך מתנדב ותומך מקצועי (לרבות לאחר המינוי). בהמשך אציג את ההוראות העיקריות, שחלות על תומך מתנדב ועל תומך מקצועי; אך יובהר, כי בתקנות נקבע, כי אין באי-קיום תנאים מסוימים, בכדי למנוע מראש מינוי כתומך, או לגרום לפקיעת מינוי.

לפי תקנה 2, "בית המשפט [בית משפט לעניני משפחה – ד.ר.] רשאי, בצו, למנות לתומך יחיד שמתקיימים לגביו כל אלה:"; ראשית, כאשר מדובר בתומך מתנדב או מקצועי, "לא מונה לו אפוטרופוס ולא נכנס לתוקף יפוי כח מתמשך שעליו חתם", וכאשר מדובר בתומך קרוב, "לא מונה לו אפוטרופוס ולא נכנס לתוקף יפוי כח מתמשך שעליו חתם באותם ענינים שלגביהם מבוקש למנותו לתומך"; שנית, "הוא אינו מצוי בניגוד ענינים או ביחסי תלות עם מקבל ההחלטות, שעשויים לדעת בית המשפט לפגוע פגיעה של ממש במתן התמיכה".

יודגש, כי בכל מקרה מדובר במינוי תומך "יחיד" – כלומר, לא תאגיד. אקדים ואציין, כי בסעיף 4(א) לנוהל נקבע כי "רשאי להתמנות כתומך החלטות אדם יחיד שהוא בגיר, המתגורר כדין ובדרך קבע בישראל, ושמתקיימים לגביו כל אלה…"; וכי בהבהרות לנוהל צוין, כי "בסעיף 4(א) לנוהל הוגבל מינוי כתומך מקצועי של תאגידים בכלל ותאגידי אפוטרופסות בפרט. על אף האמור בסעיף זה, האפוטרופוס הכללי החליט לבחון, במסגרת תכנית נסיונית ('פיילוט'), את האפשרות של מינוי תאגידים כתומכי החלטות מקצועיים. השתתפות תאגיד בפיילוט תותנה בעמידה בתנאים שייקבעו בידי האפוטרופוס הכללי". סוגית מינוי תאגיד – או מי מטעמו – כתומך בקבלת החלטות, נדונה בדיוני הועדה. בתמצית, המשנה לאפוטרופוס הכללי הבהירה, בין היתר, כי "הנוהל שפעלנו לפיו עד כה קבע שאי אפשר למנות תאגיד, אבל כן יש מחשבות לבחון את הנושא הזה. הכלי הזה, כמו שאמרנו, הוא כלי מתפתח ודינמי, ואנחנו בוחנים כל מיני פתרונות שיכולים להיטיב איתו ולתת יותר ויותר כלים כדי שאפשר יהיה להשתמש בו נכון… הענין הוא שכל עוד יש נוהל, וגם פרסמנו הבהרה לנוהל שאנחנו כרגע עומדים לקדם פיילוט בנושא תאגידים. וברגע שקובעים את זה בתקנות, אי אפשר יותר לנסות את המודל הזה… התאגיד יתמנה, ובתוך התאגיד בית המשפט יקבע מי יהיה ברמה האישית. אבל יש פתרונות, בעיני, בטח בעולם העמותות, למעטפת של תאגיד, של נושאי משרה, של רציפות, שאם האדם הזה פתאום עוזב, אז אפשר [למנות] בהסכמת האדם אדם אחר. יש ליווי מקצועי שהם מקבלים גם היום. אפשר ללמוד את זה גם מהפיילוט… אנחנו חשבנו על נוסח קצת אחר של החלטת בית משפט, שהוא ממנה את עמותת זאת וזאת, ומטעמה מי שייתן את שירותי התמיכה היא גלי גרוס. ואז אנחנו מייצרים את הביחד ולחוד, ואת המעטפת של העמותה עם כל השירותים שהיא נותנת, ואולי גם מדיניות של נושאי המשרה. אנחנו מקבלים בעצם גם וגם, את היתרון של היחיד ושל התאגיד…" {17.1.24} "כמו שאמרתי בדיון הקודם, אנחנו כן רואים ערך בזה שיחיד יתמנה מטעם תאגיד. זה נותן את המעטפת. כרגע יש פיילוט שממילא מלווה על ידי שתי עמותות ביחס לתומכים המתנדבים, ויש ליווי ומעטפת, גם מקצועית וגם לוגיסטית, שמאד מאד מסייעת לעבודה של אותם תומכים. בהמשך אולי נרצה שגם תומכים בשכר יוכלו לפעול מטעם תאגיד. במקום 100 תומכים בשכר יהיו שלושה תאגידים, ארבעה תאגידים, שיידעו גם להגיע ולאפשר הכרה של התומכים מטעמם, והם גם יוודאו שהם מוכשרים וכולי…" {24.1.24}

לפי תקנה 4, מינוי תומך מחייב קבלת הסכמה למינוי – "לרבות לענין משך התקופה ותחומי התמיכה" – הן מצד מקבל ההחלטות והן מצד התומך.

כאשר מדובר בתומך מתנדב, רשאי להתמנות כתומך מי שלא הורשע "בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כתומך"; שעבר הכשרה מקצועית, והתחייב לעבור הכשרה מעשית, שיערוך האפוטרופוס הכללי (ראו להלן); וישמש כתומך ל-5 מקבלי החלטות לכל היותר (או ל-20 מקבלי החלטות, אם עבר הכשרה מקצועית כנדרש מתומך מקצועי). ההכשרה המקצועית לתומך מתנדב תהיה בהיקף של 5 שעות לימוד לפחות, ותכלול, בין היתר, את הנושאים הבאים: זכויות של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים; תפקידו של תומך, לרבות היבטים משפטיים ואתיים ועיקרי הדין הנוגעים בענין; ודרכי ביצוע תפקידו של תומך. סמוך לאחר מינויו לראשונה כתומך – ובתוך 18 חודשים לכל היותר – על תומך מתנדב לקיים 6 מפגשי הכשרה מעשית, עם האפוטרופוס הכללי או גורם מטעמו, במסגרתם "יינתן ליווי פרטני או קבוצתי הכולל הנחיה להתמודדות עם אתגרים בתפקיד התומך, ומתן הדרכה לכלים המותאמים למקבל ההחלטות בנסיבות המינוי".

כאשר מדובר בתומך מקצועי, רשאי להתמנות כתומך מי שלא הורשע "בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כתומך"; שעבר הכשרה מקצועית, והתחייב לעבור הכשרה מעשית, שיערוך האפוטרופוס הכללי (ראו להלן); וישמש כתומך ל-20 מקבלי החלטות לכל היותר. בנוסף – על המבקשת להתמנות כתומך מקצועי להיות "בעל נסיון מקצועי או מעשי בעבודה עם אנשים עם מוגבלות או אזרחים ותיקים של שלוש שנים לפחות". ההכשרה המקצועית לתומך מקצועי תהיה בהיקף של 40 שעות לימוד לפחות, ותכלול, בין היתר, את הנושאים הבאים: זכויות של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים, ועיקרי הדין הנוגעים בענין; תפקידו של תומך, לרבות היבטים משפטיים ואתיים; דרכי ביצוע תפקידו של תומך; הנגשה ודרכי תקשורת המותאמות לאנשים עם מוגבלות; מידע בדבר שרותים לאנשים עם מוגבלות ולאזרחים ותיקים, לרבות היכרות עם רשויות ומוסדות הנוגעים בדבר. על תומך מקצועי שלא מונה כתומך במשך 5 שנים מסיום ההכשרה, לעבור הכשרה מקצועית חדשה או "רענון הכשרה". סמוך לאחר מינויו לראשונה כתומך – ובתוך 18 חודשים לכל היותר – על תומך מקצועי לקיים 8 מפגשי הכשרה מעשית, עם האפוטרופוס הכללי או גורם מטעמו (דומה להכשרה המעשית שבה מחויב תומך מתנדב).

לגבי תומך קרוב, מצויה הוראה רלוונטית בפרק ד' לתקנות (לגביו יורחב בהמשך): לפי תקנה 23(ב) רישא לתקנות, "צו מינוי ראשון של תומך קרוב יהיה זמני לתקופה של שלושה חודשים, לצורך קיום פגישת הנחיה כאמור בתקנה 24…"; ובתקנה 24(א) נקבע, כי "בתכוף לאחר מינויו, ולכל היותר בתוך שלושה חודשים מיום המינוי הזמני, על תומך קרוב להשתתף בפגישה שמטרתה הנחייתו לקראת ביצוע תפקידו (בתקנה זו – פגישת הנחיה); האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו, יערוך את פגישת ההנחיה בנוכחות מקבל ההחלטות, אם נוכחותו מתאפשרת ואם הוא מעונין בכך".

התנאי, לפיו ימונה כתומך מתנדב או כתומך מקצועי, מי שלא הורשע "בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כתומך" – לא קיים כאשר מדובר במינוי אפוטרופוס, למרות שלאפוטרופוס סמכויות רבות משל תומך בקבלת החלטות (אם כי ניתן להניח, כי במקרים מסוימים יינתן לכך משקל על ידי בית המשפט, בטרם מינוי אפוטרופוס). ההסבר שניתן לכך, בישיבת הועדה מיום 17.1.24, היה כי אפוטרופסים כפופים ל"פיקוח".

לפי תקנה 8(א), "האפוטרופוס הכללי ינהל מרשם של תומכים מתנדבים ושל תומכים מקצועיים, שיהיה פתוח לעיון הציבור" (ובהמשך תקנה 8 מצויות הוראות שונות לענין המרשם).

פרק ג' לתקנות, שכותרתו "תפקידיו של תומך וחיוביו", עוסק בהרחבה בחיובי תומך, בתפקידיו, בסמכויותיו, במעמדו כשלוח, במתן הוראות לתומך, באחריותו של תומך, בפעולה משפטית בין תומך לבין מקבל החלטות, ובחיובי צד שלישי. כל ההוראות בפרק זה חלות על כל סוגי התומכים. אקדים ואציין, באופן כללי, כי בתקנות מוטלות אמנם מגבלות שונות על תומך, אולם הן פחות "מחמירות" ביחס למגבלות החלות על פי דין על אפוטרופוס (טבעי, על פי מינוי, "למעשה") ועל מיופה כח ביפוי כח מתמשך; כאמור, לפי סעיף 67ב(ג) לחוק הכשרות, "תומך בקבלת החלטות לא יקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו" (ולא בכדי, כותרתה של תקנה 11 הינה "סמכויות תומך במימוש החלטות של מקבל ההחלטות").

לפי תקנה 9, "(א) תומך חייב לנהוג בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, תוך שמירה על כבודו ופרטיותו של מקבל ההחלטות, ולנהוג בתום לב ובהוגנות לשמירת ענינו של מקבל ההחלטות ולא לטובת עניניו שלו, במטרה לסייע למקבל ההחלטות בקבלת החלטות לפי רצונו, העדפותיו ובחירותיו ולסייע לו לממש אותן; (ב) בעל מקצוע שהתמנה לתומך כדי שיפעיל את כישוריו המקצועיים, יפעל במסירות ובמקצועיות כפי שבעל מקצוע היה מפעיל כלפי לקוחו; (ג) לא יימצא תומך בניגוד ענינים לגבי הפעלת סמכויותיו ומילוי תפקידיו, בכפוף להוראות תקנה 15".

לפי תקנה 10(א), "תפקידי תומך יהיו לפי צו המינוי…"; בתקנה 10(ב) מפורטות הפעולות שעל תומך לבצע, "בכל החלטה של מקבל ההחלטות בענינים הנכללים בצו המינוי, שמקבל ההחלטות ביקש לגביה סיוע", ובין היתר: "לסייע למקבל ההחלטות לקבל מידע הנוגע להחלטה מכל גוף, וזאת באמצעות הנחייתו, הפנייתו למקורות מידע חיוניים, ליווי שלו או קבלת המידע בשמו"; "לסייע למקבל ההחלטות בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטה, ולהסביר לו את המידע הנוגע להחלטה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו…"; "לסייע למקבל ההחלטות להבין את החלופות האפשריות העומדות בפניו ואת השלכותיהן, לרבות הסיכונים והסיכויים הכרוכים ביישומן, ולסייע לו להבין מהי החלופה המתאימה לו ביותר בנסיבות הענין, ולפי תפיסת עולמו ורצונותיו"; "להציע למקבל ההחלטות לפנות להתיעצות עם בעל מקצוע בתחום שבו נדרשת קבלת ההחלטה, אם יש בכך צורך, וכן לסייע לו באיתור בעל מקצוע מתאים…"; "לסייע למקבל ההחלטות בביטוי רצונו והחלטתו לפני צדדים שלישיים…"; "לבצע כל פעולה נוספת שהוא מוצא לנכון לשם סיוע למקבל ההחלטות בקבלת ההחלטה לפי נסיבות המקרה" – וכן, "אם מקבל ההחלטות ביקש זאת במפורש לגבי ענין מסוים, וייפה את כוחו של התומך לענין זה, והענין אינו סותר את האמור בצו המינוי – לבצע בשם מקבל ההחלטות פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו באותו הענין".

בהקשר האחרון, בסקירה זאת נכתב כי "…קיים, לכאורה, דמיון רב בין מינוי תומך בקבלת החלטות, לבין מינוי אפוטרופוס, בנסיבות מיוחדות, 'לאדם שאינו מסוגל לדאוג לעניניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם' {בהתאם לסעיף 33א(ב) לחוק} ובמיוחד משום שהאפוטרופוס שימונה במקרה זה, 'לא יוסמך… לקבל החלטה בשמו של אדם בניגוד לרצונו'. ניתן להניח, כי מדובר ב'גבול דק', וכי לרוב ימונה – לפחות בשלב ראשון – תומך בקבלת החלטות. אוסיף כי ישנם לכאורה הבדלים מסוימים בין תומך בקבלת החלטות לבין אפוטרופוס שמונה לפי סעיף 33א(ב) לחוק, ובמיוחד, כי תומך בקבלת החלטות אינו מוסמך לקבל החלטות בשם מי שהוא תומך בו, ואילו אפוטרופוס כזה יהיה מוסמך לקבל החלטות בשם האדם שהוא משמש כאפוטרופוס שלו, ובלבד שלא 'בניגוד לרצונו' של אותו אדם". האפשרות להסמיך (במפורש) את התומך "לבצע בשם מקבל ההחלטות פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו…" מטשטשת את האבחנה אף יותר.

עוד נקבע בתקנה 10, בין היתר, כי "תומך יבצע את תפקידו בעצמו, ולא ימנה אחרים לבצעו במקומו; בביצוע תפקידו רשאי התומך להעזר בבעלי מקצוע מתאימים במקרה הצורך"; "תומך ישתף את מקבל ההחלטות במידע הנוגע לעניניו של מקבל ההחלטות שיש בידיו"; "התומך יידע את מקבל ההחלטות על פעולות שהוא מבצע במסגרת תפקידו, ויבצע אותן בשיתוף עימו, אם ניתן ואם מקבל ההחלטות מעונין בכך"; "על התומך לקיים פגישות קבועות עם מקבל ההחלטות כמפורט להלן…"; "התומך יודיע לבית המשפט על כל שינוי מהותי שחל בנסיבות שנוגעות למינויו"; "התומך יתעד פעולות מהותיות שהוא מבצע במסגרת תפקידו, לרבות פגישותיו ושיחותיו עם מקבל ההחלטות, החלטות שקיבל מקבל ההחלטות בתמיכתו, פעולות שהתומך החליט שלא לסייע בהן… ופעולות שנעשו לפי רצונו של מקבל ההחלטות למימוש החלטותיו".

לפי תקנה 11, "תומך רשאי לבצע פעולה משפטית למימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו של מקבל ההחלטות לבקשת מקבל ההחלטות, כאמור בסעיף 67ב(3) לחוק ובכפוף לצו המינוי; הסמכתו של התומך לבצע את הפעולה תעשה בדרך שבה מקבל ההחלטות ייפה את כוחו לפי הוראות חוק השליחות, בכפוף לצו האמור; נתינתו של יפוי כח כאמור תתועד"; ולפי תקנה 12, "על פעולה מתוקף יפוי כח שנתן מקבל ההחלטות לתומך, יחולו הוראות חוק השליחות".

לפי תקנה 13, "בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת מקבל ההחלטות, תומך בקבלת החלטות, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, האפוטרופוס הכללי, או קרוב של מקבל ההחלטות, לתת הוראות בכל ענין הנוגע להפעלת סמכויותיו ותפקידיו של תומך בקבלת החלטות".

לפי תקנה 14, "תומך אחראי לנזק שנגרם למקבל ההחלטה בענינים שבמתחם הסמכויות שלגביהן מונה; ואולם – (1) תומך לא יהיה אחראי לנזק שנגרם למקבל ההחלטה כתוצאה מהחלטתו של מקבל ההחלטה, שהתקבלה לאחר שהתומך ביצע את תפקידו כנדרש; (2) תומך לא יהיה אחראי לנזק שנגרם למקבל ההחלטות, לגבי החלטה של מקבל ההחלטות, שמקבל ההחלטות לא ביקש את סיוע התומך בקבלתה, או לגבי החלטה שהתומך החליט שלא לסייע למקבל ההחלטות, והודיע לו על כך, לפי תקנה 10(ז)".

לפי תקנה 15(א), "פעולה משפטית בין מקבל החלטות לבין תומך או קרוביו של התומך שהיא אחת מאלה, מחייבת אישור מראש של בית המשפט – (1) התקשרות בהסכם ביניהם, לרבות הסכם עם צד שלישי בענין הנוגע לנכס משותף של מקבל ההחלטות והתומך; (2) פתיחת חשבון בנק משותף לתומך ולמקבל ההחלטות, אישור להמשך ניהול חשבון בנק כאמור, או הוספת התומך לחשבון הבנק של מקבל ההחלטות; (3) עריכת יפוי כח מתמשך שבו מקבל ההחלטות ממנה את התומך למיופה כוחו; (4) שכר תומך, ובכלל זה שכר שמשלם מקבל החלטות לתאגיד שבו התומך מועסק או נותן שירות, ואולם תשלום התאגיד לתומך לא ידרוש אישור כשלעצמו; (5) פעולה משפטית אחרת בניגוד ענינים".

לענין תקנה 15(א)(4) לעיל ["…שכר שמשלם מקבל החלטות לתאגיד שבו התומך מועסק או נותן שירות…"] ראו התיחסותי לעיל לדיוני הועדה, בהקשר של מינוי יחיד או תאגיד (לרבות "מי מטעמו") כתומך בקבלת החלטות.

בתקנה 15(ב) מפורטות פעולות משפטיות, אשר על אף האמור בתקנה 15(א), "אינן דורשות אישור מראש כאמור, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת בצו המינוי או בהחלטה אחרת: (1) פעולה בין מקבל החלטות לבין תומך קרוב אם הם בני זוג – כל פעולה משפטית ביניהם או פעולה בינם לבין צד שלישי, ובכלל זה פעולה בינם או בין אחד מהם לבין קרוב משותף לשניהם או לאחד מהם, והכל למעט פעולות הטעונות אישור בית המשפט לפי סעיף 47 לחוק [בסעיף 47 לחוק מנויות פעולות אשר אין אפוטרופוס מוסמך לבצע מבלי שבית המשפט אישרן מראש – ד.ר.] (2) פעולה בין מקבל החלטות לתומך קרוב שהיא אחת מאלה: (א) מתנה, הלוואה או ערבות שנותן תומך קרוב למקבל החלטות או לקרוב משותף לשניהם; (ב) מתנה שנותן מקבל החלטות לקרוב משותף לו ולתומך, הקרוב לשניהם באותה רמת קרבה, למעט פעולות הטעונות אישור בית המשפט לפי סעיף 47 לחוק; (ג) עריכת יפוי כח מתמשך שבו מקבל החלטות ממנה את התומך למיופה כוחו". (3) פעולה בין מקבל החלטות לתומך שהיא אחת מאלה: (א) מתנה הנהוגה בנסיבות הענין שנותן מקבל החלטות או קרובו לתומך או קרובו או שנותן תומך למקבל החלטות או קרובו; (ב) יפוי כח לפי הוראות חוק השליחות שבו מקבל החלטות מייפה את כוחו של התומך, למעט יפוי כח לפי סעיף 14(ב) לחוק השליחות" [לפי סעיף 14(א) לחוק השליחות, "השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או – אם היה תאגיד – בפירוקו"; אך לפי סעיף 14(ב) לחוק השליחות, לא יחולו הוראות סעיף 14(א) הנ"ל "אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות" – כלומר, מדובר ב"יפוי כח בלתי חוזר"].

לפי תקנה 16, "צד שלישי שהוצג לו הצו, יאפשר לתומך ללוות את מקבל ההחלטות לפי רצונו של מקבל ההחלטות ובחירתו, אך לא יתנה פעולה הנוגעת למקבל ההחלטות בנוכחותו של התומך או באישורו, והכל אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת ובכפוף לכל דין".

פרק ד' לתקנות, שכותרתו "הליך מינוי תומך בקבלת החלטות", עוסק בעיקר בהליך המינוי עצמו (לצד מספר הוראות, שיחולו לאחר המינוי).

ההליך ייפתח בבקשה של מי שמבקש כי ימונה לו תומך בקבלת החלטות; המשיב לבקשה למינוי תומך יהיה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. הבקשה תכלול, בין היתר, את פרטי התומך המבוקש, אם ישנו (לרבות הקשר שלו אל המבקש והתאמתו לתפקיד, והאם מדובר בתומך קרוב, בתומך מתנדב או בתומך מקצועי); נימוקים לבקשה, הענינים שלגביהם מתבקש מינוי תומך, התפקידים והסמכויות שמבוקש שיהיו לתומך (וכתב הסכמה מצד התומך המועמד); תקופת המינוי המבוקשת; פרטים בדבר חשבונות בנק משותפים שיש למבקש עם התומך או עם אחר, וכיוצא באלו; ועוד.

לפי תקנה 18(א), "המעונין שימונה לו תומך, יפנה לאפוטרופוס הכללי לשם השתתפות בפגישת מידע שיערוך האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו, טרם הגשת הבקשה למינוי תומך; אם הבקשה היא למנות תומך קרוב, על המועמד לתפקיד התומך להשתתף בפגישת המידע המקדימה; אם הבקשה היא למינוי תומך מתנדב או תומך מקצועי, רשאי מועמד לתפקיד להשתתף בפגישה כאמור, אם מבקש המינוי מעונין בכך".

כאמור, בסעיף 33א לחוק הכשרות נקבע, בין היתר, כי אפוטרופוס ימונה על ידי בית המשפט רק אם "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב"; לפי תקנה 17(ד), "מצא בית המשפט אגב הליך למינוי אפוטרופוס שיש למנות לאותו אדם תומך בקבלת החלטות, לא תידרש הגשת בקשה נוספת…"

לפי תקנה 21, "בית המשפט רשאי למנות לאדם כמה תומכים בקבלת החלטות; מינה בית המשפט כמה תומכים לאדם כאמור, יחליט אם להטיל את תפקידי התומך וסמכויותיו במשותף או לחלק אותם ביניהם; מינה בית המשפט כמה תומכים במשותף, מילוי תפקידו של אחד מהם אינו טעון הסכמת האחר אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת לענין מסוים או לכלל הענינים" [השוו לסעיפים 45 ו-46 לחוק, שענינם מינוי של יותר מאפוטרופוס אחד].

לפי תקנה 23(א), "הורה בית המשפט, בצו, על מינוי תומך, יערוך את הצו לפי טופס 1 שבתוספת [כאמור, לפי תקנה 23(ב) רישא לתקנות, "צו מינוי ראשון של תומך קרוב יהיה זמני לתקופה של שלושה חודשים…" – ד.ר.]; הורה בית המשפט על מינוי תומך ונוסף על כך על אמצעי שמירה מכח סעיף 68 לחוק [לפי סעיף 68(א) לחוק, "בית המשפט רשאי, בכל עת… לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין, ואם בדרך אחרת…" – ד.ר.] יערוך את הצו לפי טופס 1 שבתוספת ונוסף על כך לפי טופס 2 בתוספת".

לפי תקנה 25, "בית המשפט רשאי לבטל או לשנות צו מינוי מיוזמתו, וכן רשאים להגיש בקשה לביטול או שינוי צו מינוי, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, מקבל ההחלטות או מי מטעמו, קרובו של מקבל ההחלטות, או התומך"; ולפי תקנה 27 (שמצויה בפרק ה' לתקנות – "כללי"), "תלונה בנושא קבלת החלטות נתמכת, לרבות לענין ביצוע תפקידו של תומך, תוגש למפקח של האפוטרופוס הכללי… לצורך בירור…"

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.