תמיכה בקבלת החלטות – לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

[ראו עדכון חשוב בסוף הסקירה המקורית]

באפריל 2016 התקבל תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (להלן: “תיקון 18” ו”חוק הכשרות“), במסגרתו נערכה רפורמה מקיפה, ונוספו לחוק הכשרות חלופות, מלבד אפוטרופסות, שנועדו לאפשר לכל אדם (העומד בתנאים מסוימים), לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה של הפרט, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו.

בין היתר, נוצרו במסגרת תיקון 18, הסדרים משפטיים חדשים: כל אדם בגיר, רשאי לקבוע במסגרת “יפוי כח מתמשך” (בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן יפוי כח מתמשך), כיצד ועל ידי מי יטופלו עניניו בעתיד, כאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו; כל אדם בגיר רשאי לפרט, במסגרת “הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס”, את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס (בהתקיים התנאים על פי חוק הכשרות), וכן לתת “הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור”; הורה של קטין, ואפוטרופוס (לרבות אפוטרופוס “למעשה”) שהוא קרובו של קטין או בגיר, רשאים לערוך “מסמך הבעת רצון”, ולציין שם של אפוטרופוס מחליף, שימונה בנסיבות בהן לא יוכלו להמשיך לקבל החלטות בענינו של אותו קטין או בגיר, וכן לתת “הנחיות” לאפוטרופוס המחליף (וזאת בנוסף לאפשרות “הבעת רצון בצוואה” – שכבר היתה קיימת לפני תיקון 18, ואף בה הוכנסו שינויים).

גם בענינים הקשורים לאפוטרופסות עצמה, שחלקם כבר באו לידי ביטוי בחוק הכשרות (לפני תיקון 18), נערכו במסגרת תיקון 18 שינויים (ותוספות) משמעותיים. דוגמא מובהקת לכך, נוגעת ל”מינוי אפוטרופוס” – לחוק הכשרות נוסף סעיף 33א, אשר קובע, בין היתר, כי אפוטרופוס ימונה על ידי בית המשפט רק אם “לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב”; ומנחה את בית המשפט לצמצם ככל האפשר את הענינים שימסרו לאפוטרופוס, ואת תקופת המינוי, ועוד.

סקירה זו תעסוק בהסדר משפטי נוסף, שנוצר במסגרת תיקון 18 (וכבר נזכר בציטוט לעיל) – “תומך בקבלת החלטות”.

לפי סעיף 67ב(ד) לחוק הכשרות (שלכאורה אמור היה להיות בתחילת הסעיף), “בית המשפט רשאי למנות תומך בקבלת החלטות לבגיר שיכול עם קבלת תמיכה לקבל החלטות בקשר לעניניו בעצמו”.

מדובר איפוא בהסדר, אשר מיועד לאדם אשר מסוגל לקבל החלטות, אך מתקשה בקבלת מידע או בהבנתו, בהעדר סיוע – ומאפשר לו להסתייע, בין היתר לשם איסוף מידע רלוונטי ובהתאמתו להבנתו, ב”תומך בקבלת החלטות” (להלן: “התומך“), וכך לממש בפועל את זכותו לקבל בעצמו החלטות, בתחומים שונים שנוגעים לחייו, ולהוציאן אל הפועל.

ההסדר מהווה חלופה “מרוככת”, למנגנון הדרסטי של אפוטרופסות (וכפי שאף עולה, בין היתר, מסעיף 33א לחוק, שצוטט לעיל).

תפקידיו של התומך מצוינים בסעיף 67ב(א) לחוק הכשרות: “(א) תפקידיו של תומך בקבלת החלטות יהיו אלה, כולם או חלקם – (1) לסייע לאדם לקבל מידע מכל גוף; (2) לסייע לאדם בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטות, לרבות החלופות האפשריות והשלכותיהן ולהסביר לו את כל אלה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו ותוך שימוש באמצעי עזר שברשותו ובכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות הענין; (3) לסייע לאדם במימוש החלטותיו ובמיצוי זכויותיו, לרבות סיוע בביטוי החלטותיו כלפי צדדים שלישיים, בהיקף ובדרך שתיקבע בתקנות…” ולפי סעיף 67ב(ב) לחוק הכשרות, “לשם ביצוע תפקידיו, סמכויותיו של תומך בקבלת החלטות יהיו אלה, כולן או חלקן – (1) לפנות לכל גורם ולקבל מידע בשמו של האדם; (2) לסייע לאדם בביטוי רצונותיו והחלטותיו כלפי צדדים שלישיים; (3) לבצע בשם האדם, לבקשתו, פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו, בהיקף ובדרך שתיקבע בתקנות”.

לפי סעיף 67ב(ג) לחוק הכשרות, “תומך בקבלת החלטות לא יקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו”.

בהתאם לצו המינוי, התומך יוכל לקבל מידע מגורמים שונים (כגון בנק, קופת חולים וכו’); להסביר לאדם שהוא מסייע לו, את המידע (בדרך המובנת לו), ומהן האפשרויות שעומדות בפניו; ולתווך בינו לבין גורמים שונים (בין היתר, לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו).

לפי סעיף 67ב(ה) לחוק הכשרות, “מינה בית המשפט תומך בקבלת החלטות לאדם, יפרט בהחלטתו את הענינים שלגביהם ישמש כתומך בקבלת החלטות ויקבע את תקופת המינוי, ויקבע את תפקידיו וסמכויותיו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או חלקם”.

יחידות שונות במשרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות) בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, נציגי ארגונים שונים וגורמים נוספים, גיבשו ופרסמו “נוהל בענין מינוי תומך החלטות על ידי בית המשפט“, בתוקף מ-26.7.18 (להלן: “הנוהל“).

כאמור באתר האפוטרופוס הכללי: “החוק הסדיר את תפקידו וסמכויותיו של התומך בקבלת ההחלטות באופן כללי בלבד. מטרת הנוהל היא לקבוע הוראות פרטניות בדבר הגדרת סמכויותיו של התומך, את סוגי התומכים האפשריים… את חובת ההכשרה החלה על סוגי התומכים השונים וכדומה… לאחר בחינת יישומו של הנוהל, הוא עתיד להפוך, בהתאמות הנדרשות, לתקנות קבועות”.

בנוהל אמנם ישנה התיחסות מפורטת לענינים שונים, והכל במטרה “להסדיר ולהבהיר את הליך המינוי של תומך החלטות, התנאים למינויו, סמכויותיו, אחריותו ודרך ביצוע תפקידו, על מנת לאפשר לכל הגורמים הנוגעים בדבר להתנהל באופן יעיל ומסודר, עד להתקנת תקנות קבועות”. בין היתר, מתייחס הנוהל, בהרחבה, לשאלה למי ניתן למנות תומך, ולשאלה מי רשאי להתמנות כתומך; להכשרה שעל התומך לעבור (תוך הבחנה בין תומך “מתנדב” ל”מקצועי”), וליעוץ שהוא יוכל יקבל; להליך מינוי התומך; לתפקידיו ולסמכויותיו של התומך; לאחריותם של מקבל ההחלטות ושל התומך (ול”פעולות ביניהם”); ל”חיובי צד שלישי”; לפיקוח על התומך, ובירור תלונות נגדו; ולסיום/פקיעת מינויו של התומך.

קישור למאמר בעיתון ‘הארץ’ אודות דנה כרמון (“האשה הראשונה שהשתחררה מאפוטרופסות לטובת שיתוף: ‘זה משהו אחר לגמרי, לא מחליטים בשבילי'”)

***

עדכון – 27.12.19:

לאחרונה פורסם על ידי הנהלת הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים, נוהל רישום הערות וביצוע פעולות, שענינו, בין היתר, מינוי תומך בקבלת החלטות (וכן יפוי כח מתמשך). בהתאם לנוהל, אם אין בצו למינוי תומך בקבלת החלטות, הוראה לרשם המקרקעין, לרשום הערה במרשם, ובנוסף, אין בצו הוראות מיוחדות, לא תרשם הערה במרשם;  אם צו המינוי כולל הוראה לרישום הערה במרשם, או שעולה מתוכנו, כי הוא כולל הוראות מיוחדות המגבילות ביצוע עסקאות/פעולות במקרקעין, תרשם “הערה על פי צו בית משפט”, לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין. אם נרשמה הערה – לא תרשם עסקה או פעולה ללא אישור בית המשפט, אלא אם עולה במפורש מן הצו, כי אין בו למנוע את הפעולה או העסקה המבוקשת. את רישום ההערה ניתן לבטל על פי צו של בית המשפט, וכן במקרה של פטירת בעל הזכות (שמונה לו תומך בקבלת החלטות), באופן המפורט בנוהל.

***

תוספת (27.11.20)

ביום 8.11.20 ניתן פסק דין במסגרת א”פ 30852-10-15, שעסק בבקשתו של אדם שמונה אפוטרופוס (אמו) על גופו ורכושו, לבטל את המינוי; הבקשה נדחתה, ובין היתר, נדונה (ונדחתה) האפשרות למנות למבקש “תומך בקבלת החלטות”:

“בפני בקשה לביטול מינוי האפוטרופוס על גופו ורכושו של המבקש… בשנת 2011 מונתה אמו של המבקש… כאפוטרופוס על גופו ורכושו. הרקע למינויה כאפוטרופא על בנה נבע מעזיבתו את הארץ בשנת 2011 לאחר שנעלם מביתו ואותר בסיוע האינטרפול בהונג קונג. המבקש נמצא במצב פיזי ונפשי קשה ואושפז בבית חולים לחולי נפש עם התקף סכיזופרניה פרנואידית. במהלך האשפוז עבר המבקש התקף לב והחמרה במצב הכלייתי שלו.

בבקשה לביטול המינוי טען  המבקש כי מינויה של אמו ניתן בזמנו על מנת להשיבו לישראל, כאשר הוא לא היה צד להליך. כן ציין המבקש כי הוא חולה סכיזופרניה, אולם בארבע שנים האחרונות מצבו טוב והוא יכול לדאוג לעצמו: המבקש מנהל את חשבון הבנק בעצמו, דואג לעניניו הכספיים, הולך לרופאים באופן עצמאי ודואג ליטול תרופות בעצמו. לאור כל האמור עתר המבקש לבטל את מינוי האפוטרופוס….

ביום 14.8.2016 הוגש תסקיר מטעם המחלקה לשרותים חברתיים ב—. התסקיר תיאר כי המבקש מתגורר ביחידת דיור בבית הוריו, אינו מתפקד באופן עצמאי ותלוי בעזרת אמו בתחומים של קניות, בישול, ניקיון ואחזקת הבית, תפקודיו היומיומיים במעגלי החיים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, והתעסוקתיים מצומצמים ומעידים על רמת תפקוד נמוכה. המבקש אינו מסוגל לעבוד ומתקיים מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. כל עוד קיים פיקוח על המבקש שמתבטא בקבלת טיפול רפואי פסיכיאטרי קבוע, הוא משתף פעולה ומקבל את סמכותה של אמו. האם מפקחת עליו, מקפידה על הטיפול הפסיכיאטרי שמקבל באופן שוטף ומאידך מאפשרת לו אוטונומיה בכל מה שקשור לנושאים הכספיים. היחסים בין המבקש לאמו טובים. האם חוששת מהסרת הפיקוח שעלולה להוביל להדרדרות במצבו הנפשי. המבקש מעונין בהסרת האפוטרופסות במטרה לצאת מהארץ ולהכיר אישה. המבקש הסובל ממחלת נפש כרונית, הגיע בעבר מספר פעמים  למצבים פסיכוטיים חריפים שסיכנו את עצמו או את הסביבה, עד כדי הצורך באשפוזים כפויים, שלושה במספר. לאור האמור סבורה העו”ס כי אין בנסיבות אלו לבטל את המינוי…

חוות דעתו של ד”ר — קבעה כי המבקש סובל מסכיזופרניה פרנואידית – מחלה כרונית ופרוגרסיבית עם פרוגנוזה לא טובה. בעברו מספר אשפוזים פסיכיאטריים כפויים, לאחר הפסקת טיפול תרופתי שנבע מחוסר שיתוף פעולה, עם בוחן מציאות לקוי עם סיכון לעצמו…. כן קבע המומחה כי המבקש זקוק ומוכן להמשך מינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו. בהתייחס לחוות דעת המומחה טען ב”כ היועמ”ש כי זו עולה בקנה אחד עם התסקיר ומשקפת את מצבו של המבקש אשר אינו יכול לדאוג לעניניו. התנהלות המבקש בעבר הובילה אותו למצבי סיכון עצמי ממשי והחשש להישנות התנהלות זו קיים, נוכח מחלת הנפש ממנה סובל המבקש…

לטענת האם ביטול המינוי יוביל את המבקש לסכנת חיים, כפי שקרה בעבר. עמדת כל הגורמים עקבית, אחידה ונובעת מדאגה לרווחת המבקש…

בבואו של בית המשפט לבחון שאלת ביטול האפוטרופסות, עליו לאזן בין זכויות יסוד של המבקש:  הזכות להגן על המבקש ולשמור על בריאותו ושלמות גופו, לבין הזכות לאפשר לו את האוטונומיה מפני התערבות של המדינה, והחירות לנהל את חייו כראות עיניו. בחינה זו תעשה בראי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע, כי אין פוגעים בחייו של אדם, בגופו או בכבודו, ואין מבטלים או מגבילים את חירותו, אלא אם הפגיעה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מינוי אפוטרופוס לאדם מעצם טבעו פוגע בכבודו וחירותו של אדם, באופן השולל ומצמצם משמעותית את זכותו לממש את רצונו החופשי. שכן, אין רואים את האדם כמי שיכול לדאוג לעניניו באופן עצמאי, אלא מפקידים בידי אדם אחר המנדט להגן על האינטרסים ולהבטיח את טובתו. לאור הפגיעה המובנית בזכותו הבסיסית של אדם לחיות את חייו כרצונו, שומה על בית המשפט בבואו לשקול מינוי או ביטול של אפוטרופוס, לפעול במידתיות באופן שהפגיעה תהא פחותה ביותר…

ביום 8.4.2015 ניתן פסק דין על ידי כב’ השופטת אספרנצה אלון במסגרתו כונן מודל חדשני וחליפי למודל האפוטרופסות – מנגנון ‘תומך ההחלטות’ (ראו- א”פ 43640-01-15…) בהתאם למודל, חירותו של הנתמך אינה נשללת כאשר המנגנון של תומך החלטות מעניק לנתמך שליטה מלאה על אורח חייו תוך ליווי של אדם קרוב ותומך. התומך מחויב לשמור על עצמאות הנתמך ורצונו החופשי תוך הגנה על שלומו. הנתמך רשאי להודיע בכל עת על ביטול התמיכה באופן חד צדדי, כשתומך ההחלטות לא יכול לקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו…

שוכנעתי כי אין לבטל את מינוי האפוטרופסות על המבקש. יודגש כי בשלהי ההליך בחנתי, יחד עם הצדדים, החלת מתווה של ‘תומך החלטות’ בענין המבקש, על מנת לצמצם את הפגיעה בחירות המבקש, אולם לאור עמדות הצדדים וחוות דעת המומחה בחקירתו, שוכנעתי כי אין בנסיבות כדי לאפשר יישום המנגנון של ‘תומך החלטות’

ממצאי המומחה מטעם בית המשפט כמו גם המלצות העו”ס לסדרי דין מתיישבים זה עם זה ולפיהם, אין לבטל את המינוי בשל חשש ממשי לחיי המבקש, בהעדר קיומו של ליווי האפוטרופוס… שוכנעתי לאור עמדת המומחה והסבריו כי החלופה של תומך החלטות אינה מתאימה ליישום במקרה דנן, המבקש עלול, לאור מצבו הבריאותי, תכני החשיבה הפרנואידיים שאינם מותאמים למציאות חייו – לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם טובתו עד לרמה של סיכון חיים ממשי. מודל של תומך החלטות נועד למקרים בהם סביר כי האדם יקבל החלטות המתיישבות עם טובתו, והוא רק זקוק לסיוע ותמיכה בקבלת ההחלטות וניהולן. בעניננו קיים החשש שמא יקבל המבקש החלטות מסכנות חיים עקב בוחן מציאות לקוי וכושר שיפוט חסר, באופן שיוביל אותו לקבל החלטות הרות גורל אשר תומך החלטות לא רק שלא יוכל לסייע, אלא יעמוד בחוסר אונים, במצב בו לא יוכל לעשות דבר מפני קבלת החלטות השגויה של המבקש. מנגנון האפוטרופסות אם כן, הגן בעבר וימשיך להגן בעתיד על המבקש, על שלמות גופו, ובריאות נפשו, באופן שמנגנון של תומך החלטות לא יוכל לעשות כן. הצורך לבטחונו והגנה על חייו של המבקש גובר ולכן חלופת הותרת האפוטרופוס הינה החלופה הטובה ביותר עבורו, עבור שמירה על בריאותו ואיכות חייו…

לאור כל המפורט לעיל, אני מוצאת כי הותרת מינוי האפוטרופוס על המבקש נועדה לתכלית של שמירה על חייו, הגנה על בריאותו הגופנית והנפשית, ויש להודות לאמו על היכולת לאפשר לו תחת המינוי להמשיך לממש את עצמאותו ולקיים את אורח חייו כרצונו תוך הגנה ופיקוח כי התנהלותו תעלה בקנה אחד עם טובתו. על כן, התביעה נדחית”.

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו”ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו”ד דגן רותם.

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן