תמיכה בקבלת החלטות – לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

[ראו עדכון חשוב בסוף הסקירה המקורית]

באפריל 2016 התקבל תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (להלן: “תיקון 18” ו”חוק הכשרות“), במסגרתו נערכה רפורמה מקיפה, ונוספו לחוק הכשרות חלופות, מלבד אפוטרופסות, שנועדו לאפשר לכל אדם (העומד בתנאים מסוימים), לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה של הפרט, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו.

בין היתר, נוצרו במסגרת תיקון 18, הסדרים משפטיים חדשים: כל אדם בגיר, רשאי לקבוע במסגרת “יפוי כח מתמשך” (בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן יפוי כח מתמשך), כיצד ועל ידי מי יטופלו עניניו בעתיד, כאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו; כל אדם בגיר רשאי לפרט, במסגרת “הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס”, את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס (בהתקיים התנאים על פי חוק הכשרות), וכן לתת “הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור”; הורה של קטין, ואפוטרופוס (לרבות אפוטרופוס “למעשה”) שהוא קרובו של קטין או בגיר, רשאים לערוך “מסמך הבעת רצון”, ולציין שם של אפוטרופוס מחליף, שימונה בנסיבות בהן לא יוכלו להמשיך לקבל החלטות בענינו של אותו קטין או בגיר, וכן לתת “הנחיות” לאפוטרופוס המחליף (וזאת בנוסף לאפשרות “הבעת רצון בצוואה” – שכבר היתה קיימת לפני תיקון 18, ואף בה הוכנסו שינויים).

גם בענינים הקשורים לאפוטרופסות עצמה, שחלקם כבר באו לידי ביטוי בחוק הכשרות (לפני תיקון 18), נערכו במסגרת תיקון 18 שינויים (ותוספות) משמעותיים. דוגמא מובהקת לכך, נוגעת ל”מינוי אפוטרופוס” – לחוק הכשרות נוסף סעיף 33א, אשר קובע, בין היתר, כי אפוטרופוס ימונה על ידי בית המשפט רק אם “לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב”; ומנחה את בית המשפט לצמצם ככל האפשר את הענינים שימסרו לאפוטרופוס, ואת תקופת המינוי, ועוד.

סקירה זו תעסוק בהסדר משפטי נוסף, שנוצר במסגרת תיקון 18 (וכבר נזכר בציטוט לעיל) – “תומך בקבלת החלטות”.

לפי סעיף 67ב(ד) לחוק הכשרות (שלכאורה אמור היה להיות בתחילת הסעיף), “בית המשפט רשאי למנות תומך בקבלת החלטות לבגיר שיכול עם קבלת תמיכה לקבל החלטות בקשר לעניניו בעצמו”.

מדובר איפוא בהסדר, אשר מיועד לאדם אשר מסוגל לקבל החלטות, אך מתקשה בקבלת מידע או בהבנתו, בהעדר סיוע – ומאפשר לו להסתייע, בין היתר לשם איסוף מידע רלוונטי ובהתאמתו להבנתו, ב”תומך בקבלת החלטות” (להלן: “התומך“), וכך לממש בפועל את זכותו לקבל בעצמו החלטות, בתחומים שונים שנוגעים לחייו, ולהוציאן אל הפועל.

ההסדר מהווה חלופה “מרוככת”, למנגנון הדרסטי של אפוטרופסות (וכפי שאף עולה, בין היתר, מסעיף 33א לחוק, שצוטט לעיל).

תפקידיו של התומך מצוינים בסעיף 67ב(א) לחוק הכשרות: “(א) תפקידיו של תומך בקבלת החלטות יהיו אלה, כולם או חלקם – (1) לסייע לאדם לקבל מידע מכל גוף; (2) לסייע לאדם בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטות, לרבות החלופות האפשריות והשלכותיהן ולהסביר לו את כל אלה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו ותוך שימוש באמצעי עזר שברשותו ובכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות הענין; (3) לסייע לאדם במימוש החלטותיו ובמיצוי זכויותיו, לרבות סיוע בביטוי החלטותיו כלפי צדדים שלישיים, בהיקף ובדרך שתיקבע בתקנות…” ולפי סעיף 67ב(ב) לחוק הכשרות, “לשם ביצוע תפקידיו, סמכויותיו של תומך בקבלת החלטות יהיו אלה, כולן או חלקן – (1) לפנות לכל גורם ולקבל מידע בשמו של האדם; (2) לסייע לאדם בביטוי רצונותיו והחלטותיו כלפי צדדים שלישיים; (3) לבצע בשם האדם, לבקשתו, פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו, בהיקף ובדרך שתיקבע בתקנות”.

לפי סעיף 67ב(ג) לחוק הכשרות, “תומך בקבלת החלטות לא יקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו”.

בהתאם לצו המינוי, התומך יוכל לקבל מידע מגורמים שונים (כגון בנק, קופת חולים וכו’); להסביר לאדם שהוא מסייע לו, את המידע (בדרך המובנת לו), ומהן האפשרויות שעומדות בפניו; ולתווך בינו לבין גורמים שונים (בין היתר, לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו).

לפי סעיף 67ב(ה) לחוק הכשרות, “מינה בית המשפט תומך בקבלת החלטות לאדם, יפרט בהחלטתו את הענינים שלגביהם ישמש כתומך בקבלת החלטות ויקבע את תקופת המינוי, ויקבע את תפקידיו וסמכויותיו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או חלקם”.

יחידות שונות במשרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות) בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, נציגי ארגונים שונים וגורמים נוספים, גיבשו ופרסמו “נוהל בענין מינוי תומך החלטות על ידי בית המשפט“, בתוקף מ-26.7.18 (להלן: “הנוהל“).

כאמור באתר האפוטרופוס הכללי: “החוק הסדיר את תפקידו וסמכויותיו של התומך בקבלת ההחלטות באופן כללי בלבד. מטרת הנוהל היא לקבוע הוראות פרטניות בדבר הגדרת סמכויותיו של התומך, את סוגי התומכים האפשריים… את חובת ההכשרה החלה על סוגי התומכים השונים וכדומה… לאחר בחינת יישומו של הנוהל, הוא עתיד להפוך, בהתאמות הנדרשות, לתקנות קבועות”.

בנוהל אמנם ישנה התיחסות מפורטת לענינים שונים, והכל במטרה “להסדיר ולהבהיר את הליך המינוי של תומך החלטות, התנאים למינויו, סמכויותיו, אחריותו ודרך ביצוע תפקידו, על מנת לאפשר לכל הגורמים הנוגעים בדבר להתנהל באופן יעיל ומסודר, עד להתקנת תקנות קבועות”. בין היתר, מתייחס הנוהל, בהרחבה, לשאלה למי ניתן למנות תומך, ולשאלה מי רשאי להתמנות כתומך; להכשרה שעל התומך לעבור (תוך הבחנה בין תומך “מתנדב” ל”מקצועי”), וליעוץ שהוא יוכל יקבל; להליך מינוי התומך; לתפקידיו ולסמכויותיו של התומך; לאחריותם של מקבל ההחלטות ושל התומך (ול”פעולות ביניהם”); ל”חיובי צד שלישי”; לפיקוח על התומך, ובירור תלונות נגדו; ולסיום/פקיעת מינויו של התומך.

קישור למאמר בעיתון ‘הארץ’ אודות דנה כרמון (“האשה הראשונה שהשתחררה מאפוטרופסות לטובת שיתוף: ‘זה משהו אחר לגמרי, לא מחליטים בשבילי'”)

***

עדכון – 27.12.19:

לאחרונה פורסם על ידי הנהלת הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים, נוהל רישום הערות וביצוע פעולות, שענינו, בין היתר, מינוי תומך בקבלת החלטות (וכן יפוי כח מתמשך). בהתאם לנוהל, אם אין בצו למינוי תומך בקבלת החלטות, הוראה לרשם המקרקעין, לרשום הערה במרשם, ובנוסף, אין בצו הוראות מיוחדות, לא תרשם הערה במרשם;  אם צו המינוי כולל הוראה לרישום הערה במרשם, או שעולה מתוכנו, כי הוא כולל הוראות מיוחדות המגבילות ביצוע עסקאות/פעולות במקרקעין, תרשם “הערה על פי צו בית משפט”, לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין. אם נרשמה הערה – לא תרשם עסקה או פעולה ללא אישור בית המשפט, אלא אם עולה במפורש מן הצו, כי אין בו למנוע את הפעולה או העסקה המבוקשת. את רישום ההערה ניתן לבטל על פי צו של בית המשפט, וכן במקרה של פטירת בעל הזכות (שמונה לו תומך בקבלת החלטות), באופן המפורט בנוהל.

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו”ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו”ד דגן רותם.

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן