תמיכה בקבלת החלטות – לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

{ראו, בין היתר, עדכון חשוב (מיום 27.12.19) בהמשך לסקירה המקורית}

{הסקירה המקורית פורסמה בטרם פורסמו (ק"ת 11262, 18.4.24) תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד-2024 –  – להרחבה ראו סקירה זאת}

***

באפריל 2016 התקבל תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "תיקון 18" ו"חוק הכשרות"), במסגרתו נערכה רפורמה מקיפה, ונוספו לחוק הכשרות חלופות, מלבד אפוטרופסות, שנועדו לאפשר לכל אדם (העומד בתנאים מסוימים), לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה של הפרט, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו.

בין היתר, נוצרו במסגרת תיקון 18, הסדרים משפטיים חדשים: כל אדם בגיר, רשאי לקבוע במסגרת "יפוי כח מתמשך" (בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן יפוי כח מתמשך), כיצד ועל ידי מי יטופלו עניניו בעתיד, כאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו; כל אדם בגיר רשאי לפרט, במסגרת "הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס", את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס (בהתקיים התנאים על פי חוק הכשרות), וכן לתת "הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור"; הורה של קטין, ואפוטרופוס (לרבות אפוטרופוס "למעשה") שהוא קרובו של קטין או בגיר, רשאים לערוך "מסמך הבעת רצון", ולציין שם של אפוטרופוס מחליף, שימונה בנסיבות בהן לא יוכלו להמשיך לקבל החלטות בענינו של אותו קטין או בגיר, וכן לתת "הנחיות" לאפוטרופוס המחליף (וזאת בנוסף לאפשרות "הבעת רצון בצוואה" – שכבר היתה קיימת לפני תיקון 18, ואף בה הוכנסו שינויים).

גם בענינים הקשורים לאפוטרופסות עצמה, שחלקם כבר באו לידי ביטוי בחוק הכשרות (לפני תיקון 18), נערכו במסגרת תיקון 18 שינויים (ותוספות) משמעותיים. דוגמא מובהקת לכך, נוגעת ל"מינוי אפוטרופוס" – לחוק הכשרות נוסף סעיף 33א, אשר קובע, בין היתר, כי אפוטרופוס ימונה על ידי בית המשפט רק אם "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב"; ומנחה את בית המשפט לצמצם ככל האפשר את הענינים שימסרו לאפוטרופוס, ואת תקופת המינוי, ועוד.

סקירה זו תעסוק בהסדר משפטי נוסף, שנוצר במסגרת תיקון 18 (וכבר נזכר בציטוט לעיל) – "תומך בקבלת החלטות".

לפי סעיף 67ב(ד) לחוק הכשרות, "בית המשפט רשאי למנות תומך בקבלת החלטות לבגיר שיכול עם קבלת תמיכה לקבל החלטות בקשר לעניניו בעצמו".

מדובר איפוא בהסדר, אשר מיועד לאדם אשר מסוגל לקבל החלטות, אך מתקשה בקבלת מידע או בהבנתו, בהעדר סיוע – ומאפשר לו להסתייע, בין היתר לשם איסוף מידע רלוונטי ובהתאמתו להבנתו, ב"תומך בקבלת החלטות" (להלן: "התומך"), וכך לממש בפועל את זכותו לקבל בעצמו החלטות, בתחומים שונים שנוגעים לחייו, ולהוציאן אל הפועל.

ההסדר מהווה חלופה "מרוככת", למנגנון הדרסטי של אפוטרופסות (וכפי שאף עולה, בין היתר, מסעיף 33א לחוק, שצוטט לעיל).

תפקידיו של התומך מצוינים בסעיף 67ב(א) לחוק הכשרות: "(א) תפקידיו של תומך בקבלת החלטות יהיו אלה, כולם או חלקם – (1) לסייע לאדם לקבל מידע מכל גוף; (2) לסייע לאדם בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטות, לרבות החלופות האפשריות והשלכותיהן ולהסביר לו את כל אלה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו ותוך שימוש באמצעי עזר שברשותו ובכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות הענין; (3) לסייע לאדם במימוש החלטותיו ובמיצוי זכויותיו, לרבות סיוע בביטוי החלטותיו כלפי צדדים שלישיים, בהיקף ובדרך שתיקבע בתקנות…" ולפי סעיף 67ב(ב) לחוק הכשרות, "לשם ביצוע תפקידיו, סמכויותיו של תומך בקבלת החלטות יהיו אלה, כולן או חלקן – (1) לפנות לכל גורם ולקבל מידע בשמו של האדם; (2) לסייע לאדם בביטוי רצונותיו והחלטותיו כלפי צדדים שלישיים; (3) לבצע בשם האדם, לבקשתו, פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו, בהיקף ובדרך שתיקבע בתקנות".

יודגש, כי לפי סעיף 67ב(ג) לחוק הכשרות, "תומך בקבלת החלטות לא יקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו".

יצוין, כי לפי 33א(ב) לחוק הכשרות: "נוסף על האמור בסעיף קטן (א) {הקובע כי אפוטרופוס ימונה על ידי בית המשפט רק אם "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב"} לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לעניניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו לדאוג לעניניו בלא מינוי כאפוטרופוס; מינה בית המשפט אפוטרופוס לאדם כאמור ייתן הוראות באשר לתפקידיו ולסמכויותיו של האפוטרופוס, בשים לב להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), ובלבד שלא יוסמך האפוטרופוס לקבל החלטה בשמו של אדם בניגוד לרצונו". קיים, לכאורה, דמיון רב בין מינוי תומך בקבלת החלטות, לבין מינוי אפוטרופוס, בנסיבות מיוחדות, "לאדם שאינו מסוגל לדאוג לעניניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם", ובמיוחד משום שהאפוטרופוס שימונה במקרה זה, "לא יוסמך… לקבל החלטה בשמו של אדם בניגוד לרצונו". ניתן להניח, כי מדובר ב"גבול דק", וכי לרוב ימונה – לפחות בשלב ראשון – תומך בקבלת החלטות. אוסיף כי ישנם לכאורה הבדלים מסוימים בין תומך בקבלת החלטות לבין אפוטרופוס שמונה לפי סעיף 33א(ב) לחוק, ובמיוחד, כי תומך בקבלת החלטות אינו מוסמך לקבל החלטות בשם מי שהוא תומך בו, ואילו אפוטרופוס כזה יהיה מוסמך לקבל החלטות בשם האדם שהוא משמש כאפוטרופוס שלו, ובלבד שלא "בניגוד לרצונו" של אותו אדם.

בהתאם לצו המינוי, התומך יוכל לקבל מידע מגורמים שונים (כגון בנק, קופת חולים וכו'); להסביר לאדם שהוא מסייע לו, את המידע (בדרך המובנת לו), ומהן האפשרויות שעומדות בפניו; ולתווך בינו לבין גורמים שונים (בין היתר, לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו).

בית המשפט יכול למנות תומך במסגרת הליכים שונים: במסגרת הליך למינוי אפוטרופוס (וזאת, כאמור בסעיף 33א לחוק הכשרות, אם נוכח בית המשפט כי ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס, ולשמור על טובתו של האדם אשר לגביו מתבקש המינוי, בדרך אחרת – ובין היתר, על ידי מינוי תומך); או במסגרת הליך "יעודי" למינוי תומך (סעיף 67ב(ד) לחוק הכשרות). לפי סעיף 67ב(ה) לחוק הכשרות, "מינה בית המשפט תומך בקבלת החלטות לאדם, יפרט בהחלטתו את הענינים שלגביהם ישמש כתומך בקבלת החלטות ויקבע את תקופת המינוי, ויקבע את תפקידיו וסמכויותיו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או חלקם".

לפי סעיף 67ב(ו) לחוק הכשרות: "השר, בהסכמת שר הרווחה והשרותים החברתיים ושר האוצר ובהתייעצות עם שר הבריאות, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין תפקידיו וסמכויותיו של תומך בקבלת החלטות, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות נוספות לענין תומך בקבלת החלטות, לרבות בענינים אלה: (1) מי שרשאי להתמנות לתומך בקבלת החלטות; (2) ההכשרה הנדרשת מתומך בקבלת החלטות; (3) חובות, אחריותו ודרכי פעולתו של תומך בקבלת החלטות; (4) הוראות בנוגע למצבים המצדיקים בחינה מחדש של המינוי, לרבות בחינת חלופות אחרות; (5) קביעת האפשרות של אדם בעל כשירות… למנות תומך בקבלת החלטות בדרך שבה נערך יפוי כח מתמשך ולהחיל לענין זה הוראות החלות על יפוי כח מתמשך בשינויים שיקבע; (6) כללים בדבר ביטול ופקיעה של צו מינוי; (7) …"; אולם עד כה טרם הותקנו תקנות כאמור. {עדכון: ביום 18.4.24 פורסמו (ק"ת 11262) תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד-2024 – להרחבה ראו סקירה זאת} יחידות שונות במשרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות) בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, נציגי ארגונים שונים וגורמים נוספים, גיבשו ופרסמו "נוהל בענין מינוי תומך החלטות על ידי בית המשפט", בתוקף מ-26.7.18 (להלן: "הנוהל"). כאמור באתר האפוטרופוס הכללי: "החוק הסדיר את תפקידו וסמכויותיו של התומך בקבלת ההחלטות באופן כללי בלבד. מטרת הנוהל היא לקבוע הוראות פרטניות בדבר הגדרת סמכויותיו של התומך, את סוגי התומכים האפשריים… את חובת ההכשרה החלה על סוגי התומכים השונים וכדומה… לאחר בחינת יישומו של הנוהל, הוא עתיד להפוך, בהתאמות הנדרשות, לתקנות קבועות". בנוהל אמנם ישנה התיחסות מפורטת לענינים שונים, והכל במטרה "להסדיר ולהבהיר את הליך המינוי של תומך החלטות, התנאים למינויו, סמכויותיו, אחריותו ודרך ביצוע תפקידו, על מנת לאפשר לכל הגורמים הנוגעים בדבר להתנהל באופן יעיל ומסודר, עד להתקנת תקנות קבועות". בין היתר, מתייחס הנוהל, בהרחבה, לשאלה למי ניתן למנות תומך, ולשאלה מי רשאי להתמנות כתומך; להכשרה שעל התומך לעבור (תוך הבחנה בין תומך "מתנדב" ל"מקצועי"), וליעוץ שהוא יוכל יקבל; להליך מינוי התומך; לתפקידיו ולסמכויותיו של התומך; לאחריותם של מקבל ההחלטות ושל התומך (ול"פעולות ביניהם"); ל"חיובי צד שלישי"; לפיקוח על התומך, ובירור תלונות נגדו; ולסיום/פקיעת מינויו של התומך. {עדכון: ביום 27.10.19 פורסמו "הבהרות לנוהל"}

קישור למאמר בעיתון 'הארץ' אודות דנה כרמון ("האשה הראשונה שהשתחררה מאפוטרופסות לטובת שיתוף: 'זה משהו אחר לגמרי, לא מחליטים בשבילי'")

עדכונים ותוספות

עדכון – 27.12.19

לאחרונה פורסם על ידי הנהלת הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים, נוהל רישום הערות וביצוע פעולות, שענינו, בין היתר, מינוי תומך בקבלת החלטות (וכן יפוי כח מתמשך). בהתאם לנוהל, אם אין בצו למינוי תומך בקבלת החלטות, הוראה לרשם המקרקעין, לרשום הערה במרשם, ובנוסף, אין בצו הוראות מיוחדות, לא תרשם הערה במרשם;  אם צו המינוי כולל הוראה לרישום הערה במרשם, או שעולה מתוכנו, כי הוא כולל הוראות מיוחדות המגבילות ביצוע עסקאות/פעולות במקרקעין, תרשם "הערה על פי צו בית משפט", לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין. אם נרשמה הערה – לא תרשם עסקה או פעולה ללא אישור בית המשפט, אלא אם עולה במפורש מן הצו, כי אין בו למנוע את הפעולה או העסקה המבוקשת. את רישום ההערה ניתן לבטל על פי צו של בית המשפט, וכן במקרה של פטירת בעל הזכות (שמונה לו תומך בקבלת החלטות), באופן המפורט בנוהל.

27.11.20

ביום 8.11.20 ניתן פסק דין במסגרת א"פ 30852-10-15, שעסק בבקשתו של אדם שמונה אפוטרופוס (אמו) על גופו ורכושו, לבטל את המינוי; הבקשה נדחתה, ובין היתר, נדונה (ונדחתה) האפשרות למנות למבקש "תומך בקבלת החלטות":

"בפני בקשה לביטול מינוי האפוטרופוס על גופו ורכושו של המבקש… בשנת 2011 מונתה אמו של המבקש… כאפוטרופוס על גופו ורכושו. הרקע למינויה כאפוטרופא על בנה נבע מעזיבתו את הארץ בשנת 2011 לאחר שנעלם מביתו ואותר בסיוע האינטרפול בהונג קונג. המבקש נמצא במצב פיזי ונפשי קשה ואושפז בבית חולים לחולי נפש עם התקף סכיזופרניה פרנואידית. במהלך האשפוז עבר המבקש התקף לב והחמרה במצב הכלייתי שלו.

בבקשה לביטול המינוי טען  המבקש כי מינויה של אמו ניתן בזמנו על מנת להשיבו לישראל, כאשר הוא לא היה צד להליך. כן ציין המבקש כי הוא חולה סכיזופרניה, אולם בארבע שנים האחרונות מצבו טוב והוא יכול לדאוג לעצמו: המבקש מנהל את חשבון הבנק בעצמו, דואג לעניניו הכספיים, הולך לרופאים באופן עצמאי ודואג ליטול תרופות בעצמו. לאור כל האמור עתר המבקש לבטל את מינוי האפוטרופוס….

ביום 14.8.2016 הוגש תסקיר מטעם המחלקה לשרותים חברתיים ב—. התסקיר תיאר כי המבקש מתגורר ביחידת דיור בבית הוריו, אינו מתפקד באופן עצמאי ותלוי בעזרת אמו בתחומים של קניות, בישול, ניקיון ואחזקת הבית, תפקודיו היומיומיים במעגלי החיים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, והתעסוקתיים מצומצמים ומעידים על רמת תפקוד נמוכה. המבקש אינו מסוגל לעבוד ומתקיים מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. כל עוד קיים פיקוח על המבקש שמתבטא בקבלת טיפול רפואי פסיכיאטרי קבוע, הוא משתף פעולה ומקבל את סמכותה של אמו. האם מפקחת עליו, מקפידה על הטיפול הפסיכיאטרי שמקבל באופן שוטף ומאידך מאפשרת לו אוטונומיה בכל מה שקשור לנושאים הכספיים. היחסים בין המבקש לאמו טובים. האם חוששת מהסרת הפיקוח שעלולה להוביל להדרדרות במצבו הנפשי. המבקש מעונין בהסרת האפוטרופסות במטרה לצאת מהארץ ולהכיר אישה. המבקש הסובל ממחלת נפש כרונית, הגיע בעבר מספר פעמים  למצבים פסיכוטיים חריפים שסיכנו את עצמו או את הסביבה, עד כדי הצורך באשפוזים כפויים, שלושה במספר. לאור האמור סבורה העו"ס כי אין בנסיבות אלו לבטל את המינוי…

חוות דעתו של ד"ר — קבעה כי המבקש סובל מסכיזופרניה פרנואידית – מחלה כרונית ופרוגרסיבית עם פרוגנוזה לא טובה. בעברו מספר אשפוזים פסיכיאטריים כפויים, לאחר הפסקת טיפול תרופתי שנבע מחוסר שיתוף פעולה, עם בוחן מציאות לקוי עם סיכון לעצמו…. כן קבע המומחה כי המבקש זקוק ומוכן להמשך מינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו. בהתייחס לחוות דעת המומחה טען ב"כ היועמ"ש כי זו עולה בקנה אחד עם התסקיר ומשקפת את מצבו של המבקש אשר אינו יכול לדאוג לעניניו. התנהלות המבקש בעבר הובילה אותו למצבי סיכון עצמי ממשי והחשש להישנות התנהלות זו קיים, נוכח מחלת הנפש ממנה סובל המבקש…

לטענת האם ביטול המינוי יוביל את המבקש לסכנת חיים, כפי שקרה בעבר. עמדת כל הגורמים עקבית, אחידה ונובעת מדאגה לרווחת המבקש…

בבואו של בית המשפט לבחון שאלת ביטול האפוטרופסות, עליו לאזן בין זכויות יסוד של המבקש:  הזכות להגן על המבקש ולשמור על בריאותו ושלמות גופו, לבין הזכות לאפשר לו את האוטונומיה מפני התערבות של המדינה, והחירות לנהל את חייו כראות עיניו. בחינה זו תעשה בראי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע, כי אין פוגעים בחייו של אדם, בגופו או בכבודו, ואין מבטלים או מגבילים את חירותו, אלא אם הפגיעה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מינוי אפוטרופוס לאדם מעצם טבעו פוגע בכבודו וחירותו של אדם, באופן השולל ומצמצם משמעותית את זכותו לממש את רצונו החופשי. שכן, אין רואים את האדם כמי שיכול לדאוג לעניניו באופן עצמאי, אלא מפקידים בידי אדם אחר המנדט להגן על האינטרסים ולהבטיח את טובתו. לאור הפגיעה המובנית בזכותו הבסיסית של אדם לחיות את חייו כרצונו, שומה על בית המשפט בבואו לשקול מינוי או ביטול של אפוטרופוס, לפעול במידתיות באופן שהפגיעה תהא פחותה ביותר…

ביום 8.4.2015 ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת אספרנצה אלון במסגרתו כונן מודל חדשני וחליפי למודל האפוטרופסות – מנגנון 'תומך ההחלטות' (ראו- א"פ 43640-01-15…) בהתאם למודל, חירותו של הנתמך אינה נשללת כאשר המנגנון של תומך החלטות מעניק לנתמך שליטה מלאה על אורח חייו תוך ליווי של אדם קרוב ותומך. התומך מחויב לשמור על עצמאות הנתמך ורצונו החופשי תוך הגנה על שלומו. הנתמך רשאי להודיע בכל עת על ביטול התמיכה באופן חד צדדי, כשתומך ההחלטות לא יכול לקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו…

…שוכנעתי כי אין לבטל את מינוי האפוטרופסות על המבקש. יודגש כי בשלהי ההליך בחנתי, יחד עם הצדדים, החלת מתווה של 'תומך החלטות' בענין המבקש, על מנת לצמצם את הפגיעה בחירות המבקש, אולם לאור עמדות הצדדים וחוות דעת המומחה בחקירתו, שוכנעתי כי אין בנסיבות כדי לאפשר יישום המנגנון של 'תומך החלטות'…

ממצאי המומחה מטעם בית המשפט כמו גם המלצות העו"ס לסדרי דין מתיישבים זה עם זה ולפיהם, אין לבטל את המינוי בשל חשש ממשי לחיי המבקש, בהעדר קיומו של ליווי האפוטרופוס… שוכנעתי לאור עמדת המומחה והסבריו כי החלופה של תומך החלטות אינה מתאימה ליישום במקרה דנן, המבקש עלול, לאור מצבו הבריאותי, תכני החשיבה הפרנואידיים שאינם מותאמים למציאות חייו – לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם טובתו עד לרמה של סיכון חיים ממשי. מודל של תומך החלטות נועד למקרים בהם סביר כי האדם יקבל החלטות המתיישבות עם טובתו, והוא רק זקוק לסיוע ותמיכה בקבלת ההחלטות וניהולן. בעניננו קיים החשש שמא יקבל המבקש החלטות מסכנות חיים עקב בוחן מציאות לקוי וכושר שיפוט חסר, באופן שיוביל אותו לקבל החלטות הרות גורל אשר תומך החלטות לא רק שלא יוכל לסייע, אלא יעמוד בחוסר אונים, במצב בו לא יוכל לעשות דבר מפני קבלת החלטות השגויה של המבקש. מנגנון האפוטרופסות אם כן, הגן בעבר וימשיך להגן בעתיד על המבקש, על שלמות גופו, ובריאות נפשו, באופן שמנגנון של תומך החלטות לא יוכל לעשות כן. הצורך לבטחונו והגנה על חייו של המבקש גובר ולכן חלופת הותרת האפוטרופוס הינה החלופה הטובה ביותר עבורו, עבור שמירה על בריאותו ואיכות חייו…

לאור כל המפורט לעיל, אני מוצאת כי הותרת מינוי האפוטרופוס על המבקש נועדה לתכלית של שמירה על חייו, הגנה על בריאותו הגופנית והנפשית, ויש להודות לאמו על היכולת לאפשר לו תחת המינוי להמשיך לממש את עצמאותו ולקיים את אורח חייו כרצונו תוך הגנה ופיקוח כי התנהלותו תעלה בקנה אחד עם טובתו. על כן, התביעה נדחית".

25.1.22

כאמור בסקירה לעיל, ההסדר של מינוי "תומך" מיועד לאדם אשר מסוגל לקבל החלטות בעצמו, אך מתקשה לקבל מידע או להבינו, בהעדר סיוע – וכפי שמדגימה החלטה מיום 27.12.21, שניתנה במסגרת תמה"ח (משפחה אשדוד) 61267-05-21: "המבקשת ילידת 1968 והגישה בקשה למנות את בתה, ילידת 1997, כתומכת החלטות עבורה. מעיון בתסקיר האחרון שהוגש בענינה עולה כי המבקשת בעלת תפקוד לקוי ביותר, עם הפרעות שלא אובחנו על ידי גורמים פסיכיאטריים, לא אובחנה כלוקה בנפשה ולא טופלה מעולם בשירותי בריאות הנפש. עוד צוין כי מדובר באישה ביזארית, שאינה מקפידה על היגיינה אישית, מזניחה את דירתה באופן קיצוני, עוסקת באגרנות בצורה מופרזת… מדברי הבת עולה כי המבקשת אינה מבינה את ערכו של הכסף, אינה יודעת לנהל חשבון, ואף לא מושכת כספים לטובת צרכיה היומיומיים… המבקשת הגישה הבקשה באמצעות עורך דינה. לטענתה, היא מסוגלת לקבל החלטות בעצמה אולם מתקשה בהבנת המידע הנדרש. עוד נזקקת לסיוע בהנגשה והבנת המידע על מנת שתוכל לממש זכויותיה. לעמדתה, היא אינה סובלת מהפרעה נפשית ובמהלך שנת 2001 עברה אבחון באמצעות צו בית משפט, שם נקבע כי אינה בעלת פיגור שכלי אלא מתפקדת בגבול התחתון של הנורמה. בבקשה קודמת שהגישה המליצה העו"ס לסדרי דין למנות לה תומכי החלטות למימוש זכויותיה… המבקשת עתרה למנות את בתה כתומכת החלטות עבורה לענינים הבאים: א. ניהול חשבונות בנק, התנהלות כלכלית שוטפת ונכס שירשה ב… ב. ענינים רפואיים, לקיחת תרופות והליכים רפואיים. ג. משך התמיכה יהיה ל-12 חודשים…"

בהליך הנוכחי חזר העו"ס על עמדתו "לפיה יש למנות את שני ילדיה של המבקשת כאפוטרופסים על עניני רכושה בלבד, ולמנותם כתומכי החלטות בעניני קבלת מידע והנגשתו עבורה, בכל הנוגע לקהילה ולעניני רפואה, סיוע ביחס למקום מגורים, ביצוע בשמה ולבקשתה של החלטות וסיוע במימוש זכויותיה"; למרות שהמבקשת היתה מיוצגת, מינה בית המשפט אפוטרופא לדין "אשר התנגדה אף היא למינוי [אפוטרופוס – ד.ר.] בתואנה שבהעדר תעודה רפואית המצדיקה מינוי אפוטרופוס, ונוכח התנגדותה הנחרצת של המבקשת, אין מקום למנות עבור המבקשת אפוטרופוס. יחד עם זאת ושעה שהמבקשת אינה מתמצאת בעניני רכוש, לא יודעת מה לעשות בכספים שמרוויחה ובקיצבה אותה מקבלת, הרי שזקוקה ליותר מתומך החלטות בכל הנוגע לרכושה. בהתייחס לעניני גוף הסכימה שהבת תמונה לתומכת החלטות". ב"כ היועמ"ש סבר כי "אין חובה להצגת תעודה רפואית ובנסיבות הענין ניתן להסתפק בהמלצת העו"ס. עוד ציין כי מנגד, יש ליתן משקל לעובדה שלא צורפה חוות דעת כאמור, וכך גם יש לקחת בחשבון את התנגדותה של המבקשת למינוי אפוטרופוס לדין. בנסיבות אלו, ביקש לילך בדרך הביניים… לקבוע שמעל משיכת סכום מסוים, תידרש חתימת הבת לצורך מניעת ניצולה של המבקשת. כן ביקש לבחון ההסדר למשך שנה אחת…"

נפסק, בין היתר: "…אין ספק כי מינוי אפוטרופוס לאדם אינו דבר של מה בכך שכן משמעותו שלילת חרותו של אדם ויכולתו להחליט עבור עצמו… כל מינוי כאמור צריך להישקל בזהירות וברגישות הראויה, תוך הפעלת שיקול דעת במלוא כובד הראש ובחינת מלוא הנסיבות… עם זאת כבר נקבע בענין זה בבע"מ 3398/12… כי לצורך מינוי אפוטרופוס, אין חובה להוכיח אי כושר מבחינה נפשית או שכלית, ודי להוכיח כי האדם שעבורו נדרש המינוי אינו יכול לדאוג לעניניו מכל סיבה שהיא… משכך, יש לבחון האם המבקשת מסוגלת לדאוג לעניניה, וככל שאינה מסוגלת, האם ניתן להשיג המטרה עבורה נדרש המינוי באופן המגביל פחות את זכויותיה. אשר לטענות האפוטרופא לדין לפיהן לא ניתן למנות אפוטרופוס בהעדרה של חוות דעת מומחה, מצאתי כי דין הטענה להידחות. בתיק צורפו שני תסקירים שנערכו על ידי גורמי רווחה שונים ומסקנותיהם זהות. בענין חוות דעת של גורמי הרווחה כבר נקבע כי ניתן לה מעמד מיוחד, חרף העובדה שאינה מהווה עדות מומחה לפי פקודת הראיות…

אומר כבר עתה כי מקרה זה ממחיש את הגבול הדק בין הצדקה למינוי אפוטרופוס לאדם לבין מינוי תומך החלטות, אם בכלל. ממכלול הראיות שהוצגו בפניי התרשמתי… כי המבקשת הגם שאינה מוגדרת כלוקה במחלה נפשית כלשהי, אינה מתפקדת, רוב שעות היום מבלה בשוטטות, אגרנות זבל… בהמשך ציין העו"ס כי המבקשת לכאורה סומכת על ילדיה אולם לא משתפת עימם פעולה ומקשה עליהם לסייע לה… ממכלול הראיות שהוצגו בפני מתברר שהמבקשת היא אדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו, כאמור בהוראות סעיף 33(א)(4) לחוק. משכך, נראה שקיימת הצדקה למינוי אפוטרופוס לעניניה של המבקשת. עם זאת וכאמור בהוראות סעיף 33א(א)(3) לחוק, יש לבחון האפשרות למינוי תומך החלטות, כפי שביקשה המבקשת… הוראות סעיף 67ב(א) מגדירות סמכויות של תומך החלטות, לפיהן יכול לסייע לאדם לקבל כל מידע מכל גוף ולסייע לו בהנגשת המידע והבנתו, לשם קבלת ההחלטות הנדרשות ולצורך זה, יוכל לפנות לכל גורם לקבל מידע בשמו של האדם… התרשמתי כי הגם שזהו רצונה של המבקשת, וחרף עמדת האפוטרופא לדין, לא ניתן להסתפק במינוי תומך החלטות שכן, לרוב, אין ביכולתה של המבקשת לקבל החלטות בעצמה בכל הנוגע לשימוש בכספיה, תשלום חשבונות הבית ומשיכת כספים בענינים מהותיים עבורה… ואין די בהנגשת המידע עבורה לצורך קבלת החלטה מושכלת מצידה… לא ניתן להסתפק במינוי תומך החלטות בכל הנוגע לעניניה הרכושיים של המבקשת… בנסיבות הענין… יש להורות על מינוי אפוטרופוס באופן מוגבל על עניני הרכוש של המבקשת, באופן שיאפשר לה מחד לקבל החלטות על עניניה הכספיים בעצמה, ומאידך להגן על צרכיה תוך ראית טובתה, וזאת למשך תקופה מוגבלת על מנת לבחון תועלת המינוי לטווח הארוך… הנני מורה על מינוי ילדיה של המבקשת… כאפוטרופסים על ניהול עניניה הכספיים של המבקשת בבנק בלבד. יודגש כי אין במינוי בכדי למנוע מהמבקשת למשוך מחשבונות הבנק סכומי כסף, כאשר בסכומים הגבוהים מסך של 5,000 ₪, חובה על הבנק לפנות לאפוטרופסים על מנת לקבל הסכמתם, וזאת בשים לב לסמכותי בהתאם להוראות סעיף 68 לחוק… עוד מצאתי מקום להורות בנסיבות הקיימות על מינוי אפוטרופוס לדין בתביעות השונות המתנהלות בענינה… לצורך טיפול בעניניה המשפטיים, שכן התרשמתי שאין ביכולתה לעשות כן… בכל הנוגע לענינים נוספים ובהתאם להסכמת הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את עמדת העו"ס ולקבוע כי בתה של המבקשת תמונה כתומכת החלטות, בהתאם להוראות סעיף 67ב לחוק, בענינים הבאים: א. סיוע באיסוף וקבלת המידע מכל גוף רלוונטי בקהילה. ב. סיוע בהנגשה והבנת המידע הנדרש לה על מנת לקבל החלטות אישיות ורפואיות. ג. סיוע במימוש החלטותיה ומיצוי זכויותיה, לרבות סיוע בביטוי החלטותיה בפני צד שלישי. ד. תמיכה בכל הקשור לבדיקות רפואיות ומעקב רפואי במידת הצורך, ובהתאם להמלצות גורמים רפואיים. ה. סיוע ביחס למקום מגוריה. ו. ביצוע בשמה ולבקשתה של המבקשת [של] פעולות לשם מימוש החלטותיה ומיצוי זכויותיה…"

25.4.22

כאמור בסקירה המקורית לעיל – במועד פרסומה טרם תוקנו תקנות מכח סעיף 67ב(ו) לחוק הכשרות. ביום 25.4.22 פורסמה (להערות הציבור) טיוטה ראשונה של 'תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת)'; אתייחס לתקנות, לאחר שנוסח סופי שלהן ייכנס לתוקף (מאחר שכדרכם של תזכירים, עשויים לחול בהן שינויים…)

8.7.22

פסק דין מיום 31.5.22 (פורסם ב"נבו") שניתן על ידי בית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע, במסגרת תמ"ש 68346-05-18: "בקשת מר י.ח. למינוי תומך בקבלת החלטות עבורו על עניניו האישיים, הרפואיים והרכושיים. על הכף מונחות מן העבר האחד, בקשת המבקש למינוי רעייתו, הגב' ד.א.ח, כתומכת בקבלת החלטות עבורו על כלל עניניו. מן העבר השני, טענות משפחת המקור של מר י.ח. בדבר כוונות רעייתו לנצלו כלכלית, והשגות על טיב הקשר שבין השניים, כמו גם חששות שהביעו גורמי הרווחה על התנהלותם הכלכלית… י', כבן 59, נשוי לד'. בשנת 2017 עבר י' אירוע מוחי בעקבותיו הפסיק לעבוד והחל בהליך שיקומי ממושך שעדיין נמשך. י' נותר בעיקר עם פגיעה מוטורית ושפתית, מתקשה בביטוי רצונותיו כראוי בדיבור ובכתיבה… לי' היתה דירה בבעלותו… עוד טרם נישואיו… י' וד' טוענים כי החלו לנהל קשר זוגי במשך כשלוש שנים קודם לאירוע המוחי שעבר… לכתב הטענות צורפו ממצאי אבחונים שונים שנערכו לי'… אשר בעיקרם מלמדים על קושי שפתי ברובו, שאינו פוגע ביכולת של י' לאינטראקציה ותקשורת בתיווך תואם, כל זאת בלא שנמצא כי קיימת פגיעה משמעותית ביכולת ההבנה ו/או בכושר השיפוט של י', ובאופן שאינו מצריך מינוי אפוטרופוס עבורו. ביום 19.8.19 הוגש תסקיר העו"ס לסדרי דין… בתסקיר הועלו תהיות בדבר התנהלותה של ד' נוכח פערים שעלו בתפקודה אל מול קידום טובתו של י'. כך תואר, כי לצד טיפול מסור שנמצא כי ד' מעניקה לי' בכל הנוגע לצרכיו הפיזיים, לרבות ליווי בהליך השיקומי ובדאגה לשילובו בטיפולים שונים, הובע רצון מצד ד' להעביר את י' למסגרת חוץ ביתית, אלא שבסופו של דבר חזרה בה. כך גם תואר, כי על אף סכומי כסף נכבדים שקיבל י' בשל האירוע המוחי שעבר, לא דאגה ד' להפנותו לטיפולים שיקומיים שונים שהיה בהם לקדמו… דווח, כי לי' אין חדר פרטי בדירתה של ד'… כשברקע לי' דירה בבעלותו ושכר הדירה בגינה מועבר לחשבונה הפרטי של ד'. בנוסף לכך, בהיבט הכלכלי דווח בתסקיר, כי אל מול הכנסות גבוהות של י' נמצאו משיכות כספים בסכומים חריגים של מאות אלפי שקלים מחשבונו, כשעל הפרק גם הועלתה כוונה של ד' למכור את הבית שבבעלות י' ואת ביתה שלה לשם רכישת בית משותף לשניהם. לבד מכך, בתחום הרגשי ובמיצוי הקשר של י' עם משפחתו עלה כי רק בעקבות מעורבות גורמי הרווחה החל שיתוף פעולה של ד' לקידום תהליך לחידושו. בסיכומו של דבר, התרשמות גורמי הרווחה היתה, כי י' מצוי בקונפליקט נאמנויות בגין געגועיו לאימו ואחיו ורצונו בקשר עימם, לבין נאמנותו לרעייתו… להערכת גורמי הרווחה, חידוש הקשר בין י' ומשפחתו יחול באופן האופטימלי ביותר לכשיתקבל 'אור ירוק' לכך מרעייתו ובאמצעות הליך גישורי שיטלו בו חלק כלל המעורבים, הליך שבסופו של יום דווח כי לא צלח. בתסקיר הומלץ, על מינויה של ד' כתומכת בקבלת החלטות על עניניו האישיים והרפואיים של י', ואילו בתחום הרכושי, לאור חשש לאפשרות קיומם של יחסי תלות בין י' לד', הומלץ על מינוי גורם חיצוני של המרכז הישראלי לאפוטרופסות, וזאת כאפוטרופוס זמני למשך 12 חודשים. כן הומלץ, להורות על איסור דיספוזיציה זמני ביחס לזכויות י' בדירתו. במתייחס לעמדת י' וד' להמלצות, צוין בין היתר בתסקיר, כי ד' הדגישה שמינויה כתומכת בקבלת החלטות מתמקד בפן הכלכלי, ואילו בענינים אחרים פועלת גם ללא צורך במינוי. כן הובאה בתסקיר התנגדותם למינוי אפוטרופוס חיצוני לעניני הרכוש, אף שהסכימו לקבל ייעוץ פיננסי. בדיון… הוריתי בין היתר על צירופם של כלל בני משפחתו מדרגה ראשונה של י' להליך וניתנו הוראות בדבר צירוף אסמכתאות בנוגע לנעשה בכספיו של י' והטיפולים השיקומיים שהוא נדרש להם, תוך שהובהר, כי יישקל מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט… משהוברר, כי זכויותיו של י' בדירה נמכרו במסגרת הסכם מכר… הוריתי בין היתר כי צו איסור הדיספוזיציה הארעי שניתן יוותר על כנו ואסרתי על י' או ד' לערוך כל דיספוזיציה בכספים אשר יכול ויתקבלו בגין הסכם המכר, וככל שאלה התקבלו אצל איזה מבאי כוחו של י', הוריתי שהכספים לא יועברו לי' או לד' בלא החלטה שיפוטית… לאור הסכמתה של ד', ניתן צו איסור דיספוזיציה על זכויותיה בדירתה שלה… ביום… הוגשה עמדה ראשונה של בת משפחתו של י', אחותו – גב' ר.ח… במסגרתה הובעה התנגדות נחרצת של משפחת המקור של י' למינוי ד' כתומכת בקבלת החלטותיו. תחת זאת, עתרה ר' למנות איזה מבני משפחתו וכן למנות אפוטרופוס חיצוני או איזה מבני משפחתו של י' כאפוטרופוס לרכושו ולחלופין, ככל שתמונה ד' כתומכת בקבלת החלטות, למנות בנוסף גם מי מבני משפחתו כתומך בקבלת החלטות עבורו… מיניתי את ד"ר גיא אור כמומחה מטעם בית המשפט באשר לשאלת מצבו הבריאותי של המבקש ויכולתו להביע דעתו על כלל עניניו. בכלל זה לסוגיות, האם יש מקום למינוי אפוטרופוס עבורו על איזה מעניניו והאם יש מקום למינוי בעל תפקיד שישמש לתמיכה בקבלת החלטות עבורו וככל שכן, באילו ענינים…"

לאחר סקירת טענות הצדדים, נפסק, בין היתר: "במוקד ההליך שתי שאלות מרכזיות. האם מצבו של י' מצריך מינוי אפוטרופוס עבורו? ככל שהתשובה לכך תימצא שלילית – מהי המידה הראויה בהתערבות ברצונו של מי שכשרותו לקבל החלטות על עניני חייו קיימת ונוכחת? …שוכנעתי כי יש להעתר באופן עקרוני לבקשת המבקש למינוי רעייתו כתומכת בקבלת החלטות עבורו, בלא צורך במינוי אפוטרופוס על איזה מעניניו. לצד זאת, לאור מורכבות ההתנהלות הכלכלית שהיתה נחלת המבקש ורעייתו כמו גם מורכבות מצבו של המבקש, וכמצוות הוראות סעיף 33א(א) לחוק… מצאתי להטיל לצד זאת מגבלות מסוימות על יכולתו של המבקש להתנהל באופן עצמאי כלכלית, ללא בקרה שיפוטית ומעורבות גורמי הרווחה והבקרה השונים. בכך יימצא האיזון הראוי לטעמי, בין הרצון שלא להתערב ככל שניתן באוטונומיה – הן של הפרט להתנהל כהבנתו והן של התא המשפחתי הגרעיני – ובין הדאגה לכך שהתנהלות כלכלית בלתי אחראית תותיר את המבקש בעתיד למול שוקת שבורה… ככלל, אפוטרופוס מתמנה כאשר שוכנע בית המשפט בדבר העדר היכולת של מי שמונה לו אפוטרופוס, לנהל איזה מתחומי חייו… לעומת זאת, ככל שאדם יכול עם קבלת תמיכה לקבל החלטות בקשר לעניניו בעצמו, בידי בית המשפט למנות לו תומך בקבלת החלטות… מינוי אפוטרופוס לאדם לא ייעשה בנקל… במיוחד במקרים שאינם מובהקים, מצווה בית המשפט לבחון האם לא ניתן להשיג את התכליות שלשמן מראש נטען כי קיים צורך במינוי אפוטרופוס, בדרך מידתית יותר. ברוח זו אדרש לבחינת מצבו הרפואי של י' ונפקותו על יכולתו לדאוג לעניניו… ביום 18.2.18 נבדק י' ע"י הפסיכיאטר… במכתבו צוין, בין היתר, כי לא נמצאה אבחנה פסיכיאטרית למעט בתחום הקוגניטיבי… בסיכום איבחון מיום 26.3.18 שנערך לי' ע"י קלינאית תקשורת… צוין, בין היתר, כי לי' 'תפקוד הבנה שמיעתית ברמה גבוהה עם קושי ניכר בהבעה המילולית'. כן נכתב כי 'י' מתקשר בצורה ברור מאד באמצעות תקשורת תומכת וחלופית (תת"ח) מג'סטות והבעות פנים ללוח תקשורת ואמצעים טכנולוגיים יומיומיים…. דרך תת"ח י' מביע את רצונותיו, כוונותיו, והסכמתו באופן ברור מאד'. ביום 2.4.18 נבדק י' ע"י ד"ר ה. ש. בבדיקה פסיכיאטרית בשאלת כשירותו לקבל החלטות. בין היתר צוין כי '…לסיכום: לא מצאתי עדות לפגיעה בשיפוט ואיני מוצא כל מניעה פסיכיאטרית לקבלת החלטות ובכלל זה ההחלטה בדבר נישואיו. באשר למינוי אפוטרופוס – יש בהחלט צורך בתמיכה שכן יש קושי בהפקת שפה מילולית והעברת מסרים ברורים לאלו שאינם מתחום הרפואה. בהחלט אפשר שיוכל להסתפק בתת"ח ואימוני תקשורת ושפה עם קלינאית תקשורת'. בסיכום יעוץ נוירופסיכולוגי מיום 4.4.18 שנערך ע"י הפסיכולוגית השיקומית… נכתב בין היתר, כי תפקודי השפה של י' אמנם לקויים, אך ניתן לנהל אינטראקציה ותקשורת עימו במידה ומסתייעים בתיווך תואם… לצד מסמכים רפואיים שצירף י' באופן יזום לבקשתו, מונה בהליך כאמור, על פי החלטתי מומחה מטעם בית משפט… בפרק 'דיון, סיכום ומסקנות' שבחוות הדעת, נקבע בין היתר כי למרות פגיעה מוטורית, ליקוי שפתי ולקויות בתפקוד הקוגניטיבי, לא נמצאה פגיעה משמעותית ביכולת ההבנה, השיפוט והרציה של י'… לא מצאתי כי נפלו פגמים בחוות דעת המומחה, בטח לא פגמים שיש בהם לרדת לשורשן של מסקנות חוות הדעת או לקעקע את ממצאיה…

אל מול מסקנות המומחה והתיעוד הרפואי הנרחב שצירף המבקש לבקשתו, התומכים כולם במסקנה כי המבקש אינו זקוק לאפוטרופוס, עומדת המלצה מהמלצות התסקיר שהוגש, למינוי גוף חיצוני כאפוטרופוס לרכושו של י', המלצה בה מצדד ב"כ היועמ"ש. למעשה, קיים מתח מסוים בין עמדת המומחה לבין המלצות התסקיר, שלשניהם כידוע משקל סגולי נכבד… סבורני כי יד מסקנות חוות הדעת על העליונה. מבלי להמעיט ממעמדו של התסקיר וחשיבותו, התסקיר במקרה דנן מהווה נדבך מרכזי בתמונה הכוללת שהונחה בנקודה מוקדמת בזמן… אין לכחד, כי  לי' קשיים תפקודיים ניכרים, אך אין בהם כדי לשלול ממנו להביע רצונו. גם בחוות הדעת צוין, כי י' כמעט ואינו יכול להפיק מלים, אולם בה בעת הצליח לתקשר באמצעות מחוות, דרך כתיבה במכשיר הטלפון הנייד, דרך סימון באמצעות ידיו, או זיהוי מילים ומספרים שנכתבו על דף ובחירה בהן, וזאת בבהירות… גם בית המשפט התרשם מי' באופן בלתי אמצעי בשיחה עימו בדיון… לא פחות חשובה מכך העובדה, שר' או מי ממשפחת המקור של י' לא פנה בבקשה יזומה למינוי אפוטרופוס בענינו, ככל שלשיטת איזה מהם י' אינו יכול לדאוג לעניניו או שצרכיו אינם מטופלים כראוי. עמדתה זו של משפחת המקור הוצגה רק לאחר צירופה של ר' כמשיבה בהליך. הדברים אומרים דרשני. בסיכומו של ענין, הגעתי כאמור לכלל מסקנה שמצבו של י' אינו מצריך מינוי אפוטרופוס. לצד זאת, כפי שי' עצמו מבקש, יש בהחלט מקום למינוי תומך בקבלת החלטות עבורו, וזאת לנוכח קשייו האוביקטיביים לבטא עצמו בעל פה ובכתב, לבטח אל מול גופים ורשויות…

מכאן, לשאלת זהותו של התומך ושאלת הפיקוח על מלאכתו של התומך… בבחינה זו כרוכה השאלה האם הונחה תשתית ליחסי ניצול או תלות בקשר של ד' וי'? שאלה זו קשורה אינהרנטית לזהות התומך בקבלת החלטות שימונה. בסופו של יום סבורני שהתשובה לשאלה זו שלילית. למסקנתי, טענות ר' ליחסי תלות בין י' לד' ותהיות שהועלו ע"י העו"ס לסדרי דין במישור זה, לא חצו את הסף הראייתי לקביעה כי מארג יחסיהם של השניים הוא פועל יוצא של מזימת ד' לנצלו כלכלית גרידא. זאת, גם אם בבסיסן מצויים גם סימני שאלה משמעותיים בדבר התנהלות כלכלית לא אחראית. אלא שלסימני שאלה אלה ניתן יהא ליתן מענה מידתי יותר המביא בחשבון מחד גם את רצונו של י' ומאידך צופה פני עתיד באופן שיקשה על האפשרות לפיה התנהלות כלכלית בלתי אחראית תעמיד את י' בעתיד בפני שוקת שבורה. זאת, לא בשלילת זהותו של התומך המבוקש על ידי י' (ובכך להתעלם מרצונו של י' כפי שהביעו לא פעם), כי אם בהנחת תשתית לבקרה, דיווח ופיקוח על התנהלות כלכלית…"; לאחר סקירה מפורטת של הראיות ושל העדויות הרלוונטיות (בין היתר, לגבי התנהלות ד' וי' בפן השיקומי ובפן הכלכלי, לרבות לאור הסכם הממון שביניהם), הוסיף בית המשפט: "אף שאמנם למסקנתי, מצבו של י' אינו מצדיק מינוי אפוטרופוס על עניניו; ושעה שי' עצמו בבקשתו למינוי תומך בקבלת החלטות עבורו מבהיר למעשה, כי הוא מודע לצורך בליווי תומך; ומשלא מצאתי כי קיימת הצדקה מספקת לשלילת רצונו במינוי רעייתו ד' כתומכת בקבלת החלטות עבורו; סבורני כי נסיון העבר מחייב שלצד כיבוד רצונו זה, יש לייצר עבור השניים מעטפת ליווי חיצונית תומכת וזאת לנוכח התנהלותם הכלכלית של י' וד' בעבר. למעטפת זו ניתן לטעמי למצוא בסיס מספק בהוראתו היסודית של סעיף 33א(3)… הימנה תיגזרנה הגבלות נקודתיות על התנהלותו הכלכלית של י', לשם בקרה על אודותיה, בצירוף ההנחיות המתאימות לתומך ההחלטות, כנגזרת של הוראות סעיפים 67ב ו-68 לחוק… מצבו הרפואי של י' מצריך הערכות כלכלית גם בראיה ארוכת טווח… אף המינוי של ד' כתומכת בקבלת החלטות עבור י' אינו מרחף בחלל ריק. גם למינוי זה יצק המחוקק תוכן של ממש, לרבות גדרי סמכותו של תומך בקבלת החלטות והאיסור החל עליו לקבל החלטות בשם האדם שהוא מסייע לו… משכך, דומני כי דווקא במישור היחסים הזוגי והמשפטי שיווצר עם המינוי, על י' וד' שניהם לקבל ליווי והכוונה ליצירת התנהלות כלכלית נכונה. לבד מכך, סבורני כאמור שהצרת צעדיו של י' באופן נרחב, כאדם שכשירותו לנהל את עניניו קיימת גם אם לצד מגבלותיו, משמעה התערבות שאינה מידתית בחירותו של אדם לקבל החלטות בקשר עם עניניו; זאת גם אם פעמים החלטות אלה מובילות לטעות או נשענות על שיקול דעת לא מבוסס דיו. שכן אין לך התנהלות אנושית חפה מטעויות – לרבות טעויות בשיקול דעת. הרצון לשלול לחלוטין את רצונו של י' ובכך למנות עבורו אדם אחר שיתמוך בקבלת החלטותיו, במקום לנסות להכווין ולפקח על התנהלותם של ד' ושל י', הוא שעלול להבנתי בשלב זה לייצר התערבות בלתי מידתית גם בכבודו של י', גם באוטונומיה שלו לקבל החלטות, מקום בו נשלל הצורך שלו במינוי אפוטרופוס, וגם באוטונומיה של התא המשפחתי שהוא מקיים עם רעייתו… מצאתי לנכון להידרש בהקשר זה גם למשמעותה בפועל של עתירת בא כח היועמ"ש למינוי אפוטרופוס חיצוני רק לרכושו של י', מקום בו הוא עצמו מכיר בכך שאין צורך במינוי אפוטרופוס לענינים אישיים או רפואיים. זהו, לכאורה, הפתרון ה'קל'. אולם משמעותו של פתרון זה למעשה, היא שלילת חירותו הכלכלית של י', מקום בו ספק רב אם זו תעלה בקנה אחד לא רק עם כבודו ועם האוטונומיה שלו, כפי שפורט לעיל, כי אם גם עם המאמצים השיקומיים שמצווים אנו כחברה, ללוות ולתמוך בי' בהקשרם. לא נכון בעיני להורות על מינוי אפוטרופוס לעניני רכוש, תוך שיכולת הבחירה של י' תישלל, ולמעשה תסליל את התנהלותו לעתיד; זאת באופן אשר יגביל ויתייג אותו לשנים ארוכות, בטרם מוצו כלל האפשרויות השיקומיות, ההכוונתיות וההדרכתיות בהקשרו של מי שאך לפני שנים מספר היה בריא… לא בכדי מורנו המחוקק כי לא ימונה אפוטרופוס לבגיר אלא אם, בין היתר: '…לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב…'… לא בכדי אף קבע המחוקק, כי '…נוסף על האמור… לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לעניניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו לדאוג לעניניו בלא מינוי כאפוטרופוס…'… בעניננו, לא הונחה לפני תשתית של ממש לקבוע כי י' אינו מסוגל לקבל החלטות באופן גורף בקשר לעניניו – גם הרכושיים. ד' נכונה לסייע לי' לדאגה בעניניו… מצאתי שיהא זה נכון ללוות את מינויה של ד' כתומכת בקבלת החלטות גם בהוראות נוספות בדבר שילובם של ד' וי' בהכוונת כלכלית תומכת; בהצגת דיווחים עתיים לעו"ס לסדרי דין ולמשרדי האפוטרופוס הכללי בדבר הכנסות והוצאות לשנים הקרובות; ובהגבלת אפשרותו של י' לעשות שימוש בכספים המשולמים לחשבון הבנק שלו, באופן ששימוש מעל שיעור מסוים שאקבע, יצריך אישור מטרים של בית משפט למשך השנים הקרובות… א. אני ממנה בזה את ד' רעייתו של י' כתומכת בקבלת החלטות עבורו על כלל עניניו. ב. כפועל יוצא, אני מורה על ביטול צווי איסור דיספוזיציה שהוטלו על זכויותיה של ד' במקרקעין ומתיר שחרור כספי התמורה בגין מכירת דירתו של י' המוחזקים בנאמנות וזאת לחשבונו של י' עצמו. ג. אני מורה לי' וד' להגיש דיווחים עתיים לעו"ס לסדרי דין ולמשרדי האפוטרופוס הכללי בצירוף אסמכתאות של מכלול חשבונות הבנק שעל שמו (לרבות חשבונות משותפים לו ולאחרים), ביחס לנתוני הכנסות והוצאות ויתרות חשבונות הבנק בכל 4 חודשים וזאת למשך 5  השנים הבאות. ד. אני מורה לעו"ס לסדרי דין לשלב את ד' וי' בתוכנית ליווי להכוונה להתנהלות כלכלית נכונה. ה. אני קובע, כי כל משיכה מחשבון בנק שעם בעליו נמנה י' בסכום  העולה על 15,000 ₪ מצריכה אישור מקדים של בית המשפט, בכפוף להגשת בקשה מתאימה. תוקף הוראה זו למשך 5 שנים מהיום. אני מורה לי' ולד' לרשום ללא דיחוי הערה מתאימה בדבר הגבלה זו אצל כל תאגיד בנקאי בו מתנהל חשבונו של י', ולהציג אישור על רישום זה לב"כ היועמ"ש תוך 30 יום. במקביל, רשאי ב"כ היועמ"ש להציג הוראה זו לתאגיד הבנקאי באופן עצמאי.  ו. כמובן, שככל שב"כ היועמ"ש יתרשם בזמן אמת על פי דיווחים שיקבל מהעו"ס לסדרי דין ו/או האפוטרופוס הכללי כי התנהלותם של י' ו/או של ד' ממשיכה להיות פזרנית ולא אחראית – או לחלופין משקפת נסיון לעקוף את ההגבלה שבסעיף ה' לעיל – בידו לפנות בבקשה מתאימה למינוי תומך בקבלת החלטות חיצוני בעניני הרכוש או בכל בקשה אחרת כהבנתו…"

עדכון – 21.4.24

ב-18.4.24 פורסמו (ק"ת 11262) תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד-2024.

בהודעת דוברות משרד המשפטים צוין, בין היתר, כי "החידוש בתקנות שנחתמו הוא שהן קובעות הסדר מקיף הכולל את: סיווג קבוצות התומכים (תומך בן משפחה, מתנדב או מקצועי), את התנאים למינוי תומך (וגם את היקף ההכשרה שעליו לעבור); התקנות מפרטות את תפקידו וסמכויותיו של התומך, נותנות הוראות לגבי הליך המינוי, ומסבירות כיצד על התומך לבצע את תפקידו, ומהן הפעולות המחייבות אישור בית המשפט".

"עדכון לעדכון" (15.7.24): ראו סקירה זאת שענינה התקנות הנ"ל.

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.