תיקון 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

ביום 8.8.24 פורסם תיקון 21 (להלן: "תיקון 21" או "התיקון") לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה-1962 (להלן: "החוק" או "חוק הכשרות"). בהתאם לסעיף 9 לתיקון ("תחילה ותחולה"), "תחילתו של החוק [קרי, כניסת הוראות התיקון לתוקף – ד.ר.] שנה מיום פרסומו…"

בסקירה זאת אתייחס באופן תמציתי, להוראות העיקריות שנכללו בתיקון. לא אתייחס להיסטוריה החקיקתית שקדמה לתיקון; אך בהקשר זה, ניתן לעיין, בין היתר, בתזכיר, שפורסם ביום 17.4.24 ("אישור פעולות ושכר על ידי האפוטרופוס הכללי ותיקונים שונים"), ובהצעת החוק, שפורסמה ביום 10.6.24 (ה"ח 1763).

אקדים ואציין, באופן כללי ותמציתי, כי במסגרת התיקון, הוקנתה לאפוטרופוס הכללי – במקום (ולמעשה, בתנאים מסוימים, בנוסף) לבית המשפט – סמכות למתן אישור מינהלי, לפעולות מסוימות של אפוטרופסים טבעיים (הורים לקטינים) ברכוש ילדיהם, של מיופי כח לפי יפוי כח מתמשך (שנכנס לתוקף) ברכוש הממנה, ושל אפוטרופוס על פי מינוי ברכוש האדם שהוא משמש כאפוטרופסו (וכן לאישור שכר אפוטרופוס); לצד "החרגה" של פעולות מסוימות מן הצורך באישור (כפי שייקבע בתקנות עתידיות).

ביום 9.12.24 הוזמן הציבור להתייחס (עד ליום 30.12.24) לטיוטת נוהל "תהליך הגשת בקשה לאישור מינהלי בידי האפוטרופוס הכללי ומדיניות הבדיקה".

התיקון משתלב עם המגמה, שבאה לידי ביטוי גם בתיקונים שבוצעו בחוק הירושה, במסגרת "חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023" ("חוק ההסדרים 2023"), להפחתת הנטל מבית המשפט, והקנית סמכות מינהלית לאפוטרופוס הכללי, בענינים שונים.

תחילה אציג את השינויים שחלו בסעיפים 7, 20, 23, 32ו, 47 ו-56 לחוק, באופן "משולב" (מלים שנמחקו יסומנו בקו חוצה; מלים וסעיפים שנוספו, יסומנו בקו תחתי). לא אתייחס לשינויים בכותרות הסעיפים.

***

קטינים

בסעיף 7 לחוק הכשרות יחולו שינויים כדלקמן: "פעולה משפטית של קטין טעונה אישור בית המשפט אם היתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה בידי נציגו; ואין תוקף לפעולה כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט לא קיבלה אישור כאמור; בסעיף זה, 'אישור' – אישור בית המשפט, ולענין פעולה לפי סעיפים 20, 23(א) סיפה או 47 – אישור לפי הוראות סעיף 74א".

יצוין, כי לפי סעיף 80 לחוק, "'נציג' של אדם – הוריו או אפוטרופסו הממונה…"; כאשר מדובר בהוריו (אפוטרופסיו הטבעיים) של קטין, יחול סעיף 20 לחוק, וכאשר מדובר באפוטרופוס שמונה לקטין, יחול סעיף 47 לחוק (ראו להלן התייחסות לשני סעיפים אלה).

עוד יצוין, כי לפי סעיף 9 לחוק, חל (בין היתר) סעיף 7 גם "על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול דין" – מושג שיידון במסגרת סקירה עתידית.

בסעיף 20 לחוק הכשרות יחולו שינויים כדלקמן: "ואלה הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש שניתן לכך אישור מראש בהתאם להוראות סעיף 74א: (1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה; (2) פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק; (3) נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין; (4) נתינת ערבות; (5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין".

כמו כן, סעיף 20 (המתוקן) יסומן כסעיף משנה (א), ואחריו יבוא סעיף משנה (ב), חדש: "השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי נכסים של הקטין, סוגי פעולות בנכסים של הקטין, או נסיבות אחרות, שבענינם ההורים יהיו מוסמכים לייצג את הקטין גם בלי שניתן לכך אישור לפי הוראות סעיף קטן (א)".

בסעיף 23 לחוק הכשרות יחולו שינויים כדלקמן: "קטין הסמוך על שולחן הוריו ויש לו הכנסות מעבודתו או מכל מקור אחר, הכנסותיו ישמשו, במידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות דומות, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צורכי הקטין עצמו; אולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר בלי שניתן לכך אישור מראש בהתאם להוראות סעיף 74א, שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק צורכי הקטין".

כמו כן, סעיף 23 (המתוקן) יסומן כסעיף משנה (א), ואחריו יבוא סעיף משנה (ב), חדש: "השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי נכסים של הקטין, סוגי הוצאות מנכסיו של הקטין, או נסיבות אחרות לגבי נכסים או הוצאות כאמור, שבענינם אפשר לעשות שימוש בנכסיו של הקטין, בלי שניתן לכך אישור לפי הוראות סעיף קטן (א)".

יפוי כח מתמשך

ענינו של סעיף 32ו לחוק הכשרות, סמכויות מיופה כח, לפי יפוי כח מתמשך, ובכלל זאת, פעולות הטעונות פעולות אשר מיופה כח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה (סעיף 32ו(ב) לחוק), פעולות הטעונות הסמכה מפורשת ביפוי הכח המתמשך (סעיף 32ו(ג) לחוק), ופעולות הטעונות אישור מראש של בית המשפט (סעיף 32ו(ד) לחוק).

בסעיף 32ו(ד) לחוק הכשרות יחולו שינויים כדלקמן: "על אף האמור בסעיף קטן (א), מיופה כח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה פעולה משפטית מהפעולות המנויות להלן, אלא אם כן נתן לכך בית המשפט אישור מראש בלי שניתן לכך אישור מראש בהתאם להוראות סעיף 74א:…"

כמו כן, לאחר סעיף 32ו(ד) לחוק, יתווסף סעיף משנה 32ו(ד1), לפיו: "השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי נכסים של הממנה, סוגי פעולות בנכסים של הממנה, או נסיבות אחרות, שבענינם מיופה הכח יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה פעולה משפטית מהפעולות המנויות בסעיף קטן (ד), בלי שניתן לה אישור לפי הוראות הסעיף הקטן האמור".

[בנוסף, יחול שינוי כמתחייב בסעיף משנה 32יד(ג)(4) לחוק].

אפוטרופוס על פי מינוי

בסעיף 47(א) רישא לחוק הכשרות יחולו שינויים כדלקמן: "האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; בפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לייצג את האדם שהוא אפוטרופסו, מבלי שבית המשפט אישרן מראש מבלי שניתן לכך אישור מראש בהתאם להוראות סעיף 74א:…"

[בנוסף, יחולו כמה שינויים מתחייבים בסעיפים 47(א)(5ג) ו-47(ב) לחוק].

כמו כן, יתווסף סעיף 47(ג), לפיו: "השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי נכסים של האדם, סוגי פעולות בנכסים של האדם, או נסיבות אחרות, שבענינם אפוטרופוס יהיה מוסמך לייצג את האדם שהוא אפוטרופסו, בלי שניתן לכך אישור לפי הוראות סעיף קטן (א)".

בסעיף 56 לחוק הכשרות יחולו שינויים כדלקמן: "(א) בית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופוס שכר שכרו של אפוטרופוס ייקבע על ידי בית המשפט אם ראה טעם לכך בנסיבות הענין או באמצעות אישור לשכר אפוטרופוס לפי הוראות סעיף 74א; שכר האפוטרופוס שנקבע על ידי בית המשפט או אושר כאמור* חל על האדם שמונה לו אפוטרופוס, ורשאי האפוטרופוס לקבלו מנכסי אותו אדם. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע כללים בדבר השכר שבית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופסים, אשר יחולו, בשינויים המחויבים, על אישור שכר האפוטרופוס לפי הוראות סעיף 74א".

{* הערה: לפי התיקון כפי שפורסם, המלים "או אושר כאמור" צריכות לבוא במקום המלים "שנקבע על ידי בית המשפט"; אך לדעתי מדובר בטעות, והנוסח הנכון צריך להיות "שנקבע על ידי בית המשפט או אושר כאמור"}

***

כאמור בפתח הדברים – וכפי שעולה מן הפירוט לעיל – ה"בשורה" העיקרית, במסגרת תיקון 21, הינה הקנית סמכות לאפוטרופוס הכללי, למתן אישור מינהלי, לפעולות מסוימות של אפוטרופסים טבעיים, של מיופי כח לפי יפוי כח מתמשך (שנכנס לתוקף), ושל אפוטרופוס על פי מינוי (וכן לאישור שכר אפוטרופוס); לצד "החרגה" של פעולות מסוימות מן הצורך באישור (כפי שייקבע בתקנות עתידיות).

במסגרת התיקון נוסף לחוק הכשרות סעיף 74א, שכותרתו "אישור פעולות על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי בית המשפט ואישור שכר"; לא אתייחס לסעיף 74א במלואו, אלא רק לעיקרי הדברים.

לפי סעיף 74א(א) לחוק, "בקשת אישור לפי סעיפים 23 ,20(א) סיפה, 32ו(ד) ו47(א) או (ב), או בקשת אישור שכר אפוטרופוס המוגשת לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף 56 (בסעיף זה – בקשה), תוגש לאפוטרופוס הכללי".

לפי סעיף 74א(ב) לחוק, הבקשה תוגש בהתאם לנוהל שיפורסם על ידי האפוטרופוס הכללי, ותצוין בה עמדת הממנה, האדם שמונה לו אפוטרופוס, או קטין שמלאו לו 16 שנים – אם מונה לו אפוטרופוס (לפי הענין).

לפי סעיף 74א(ג)(1) לחוק, "האפוטרופוס הכללי יבחן את הבקשה, ואם מצא לנכון, יוכל לאשרה או לאשרה בתנאים שהמבקש הסכים להם; לא מצא האפוטרופוס הכללי לנכון לאשר בקשה כאמור, יעבירה לבית המשפט בהתאם להוראות סעיף קטן (ה)".

אולם, לפי סעיף 74א(ד) לחוק, "על אף האמור בסעיף קטן (ג), האפוטרופוס הכללי לא יזדקק לבקשה, ויעבירה לבית המשפט בהתאם להוראות סעיף קטן (ה), אם התקיים אחד מאלה: (1) צוין בבקשה כי הממנה או האדם שמונה לו אפוטרופוס או הקטין, לפי הענין, מתנגד לבקשה; (2) הבקשה מנוגדת להנחיות מקדימות למיופה כח, כהגדרתן בסעיף 32א, או להנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, כמשמעותן בסעיף 35א, שהופקדו אצל האפוטרופוס הכללי, לפי הענין; (3) הבקשה היא בענין דירה או בענין יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, והכל אם ערב הגשת הבקשה, הדירה או היחידה כאמור היא בבעלות יחידה של הקטין, אלא אם כן הקטין הצהיר בכתב כי הוא מסכים לבקשה [כאמור, מדובר בקטין מעל גיל 16 – ד.ר.]; (4) התקיימו נסיבות אחרות שיירשמו, שבשלהן ראה האפוטרופוס הכללי לנכון שלא להזדקק לבקשה".

לפי סעיף 74א(ה) לחוק, "לא אישר האפוטרופוס הכללי בקשה כאמור בסעיף קטן (ג), או לא נזקק לבקשה כאמור בסעיף קטן (ד), יודיע על כך למבקש, ויציין בהודעה, כי באפשרותו להעביר את הבקשה לבית המשפט אם המבקש מעונין בכך; העברת הבקשה לבית המשפט תהיה בצירוף עמדת האפוטרופוס הכללי לבקשה, וכלל המסמכים שהוגשו במסגרתה, ויראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה…"

[כאמור, ההתיחסות לעיל הינה רק לעיקריו של סעיף 74א לחוק].

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן