תוקף עסקה שנערכה בטרם הכרזת פסלות-דין (סקירת פס"ד)

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

סקירת "דיו-מה"

לאחרונה פרסמתי סקירה, בעקבות החלטה (שניתנה במסגרת ת.א. 69478-12-19, ופורסמה ב"נבו"), שענינה מחיקת תביעה בשם תובע שמונה לו אפוטרופוס – שהוגשה ללא אישור בית משפט; עתה אסקור בקצרה פסק דין, שניתן (ביום 1.3.22) על ידי בית המשפט העליון (ע"א 7117/19, ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה), שענינו תוקף עסקה, שנערכה בטרם הכרזת פסלות-דין {על פסלות דין ארחיב בסקירה עתידית; במסגרתה אתייחס, בין היתר, לפסקי דין נוספים, שעסקו בסוגיה נשוא סקירת "דיו-מה" זאת}

"המשיב, שהוכרז פסול דין מחמת מחלה נפשית בשנת 2014… הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות אפוטרופוסית שמונתה לו כדין, תביעה להכריז על העדר תוקפם של מספר הסכמי מכר מקרקעין שכרת עם המערערים בטרם הוכרז כפסול דין… לוז הנטען בשם המשיב הוא כי במרבית ההסכמים נפל פגם בכריתתם, מחמת היות המשיב חסר כושר שיפוט בשל מחלתו הנפשית כבר בעת עריכתם בשנת 2013. ואולם, ביחס להסכם שנכרת עם המערערת 3 בשנת 2010, לא נטען כי הוא נעדר תוקף מלכתחילה, אלא כי הוא בוטל כדין מחמת הפרתו על ידי המערערת 3, שלא שילמה את מלוא התמורה על פיו. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה במלואה, הכריז כי כלל ההסכמים חסרי תוקף, והורה בעקבות זאת על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לגביהם. הנתבעים (הם המערערים בהליך דכאן) הגישו ערעור על פסק הדין. המערער 5 חזר בו עוד בטרם הדיון, ובמהלך הדיון שקיימנו חזרו בהם, בעקבות המלצתנו, גם יתר המערערים, למעט המערערת 3. לאור זאת, נותר להכרעתנו רק ערעורה של המערערת 3. כפי שיובהר להלן, גם דינו של ערעור זה להידחות…"

כרקע, אציין כי לפי סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ("החוק"), "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט" (לגבי קטין – ראו סקירה זאת). לפי סעיף 8 לחוק, "אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניניו, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין"; במקרה זה, לפי סעיף 9 לחוק, "על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול-דין יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים 4 עד 7" (הוראות אלו חלות, על פי לשונן, על קטין, וענינן, בין היתר, "ביטול פעולות" ו"פעולות טעונות אישור בית המשפט"). עם זאת, יודגש כי אף אם מונה לאדם אפוטרופוס, או נכנס לתוקף יפוי כח מתמשך שהופקד על ידו, אין בכך להופכו "אוטומטית" ל"פסול דין", או לשלול את כשירותו המשפטית (ראו, למשל, סעיף 32כ לחוק: "אין בכניסתו לתוקף של יפוי כח מתמשך, כשלעצמה, כדי לשלול את כשרותו המשפטית של אדם").

לאחר הצגת הרקע והשתלשלות האירועים העובדתיים, פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטענות הצדדים בערעור (שלא יוצגו כאן), נפסק, בין היתר: "כידוע, הכרזה על אדם כפסול דין חלה ממועד ההכרזה ואילך, ואין לה תוקף רטרואקטיבי. יחד עם זאת, בכל הנוגע לפעולות משפטיות שביצע אותו אדם קודם להכרזתו כפסול דין, יש מקום לבחון באופן פרטני האם מצבו הקוגניטיבי במועד ביצוע הפעולה היה כזה אשר איפשר לו לעמוד בתנאים הדרושים על פי דין לצורך ביצועה. כך, בהקשר של כריתת חוזה יש לבחון האם במועד הנטען לכריתת ההסכם יכול היה לגבש את גמירות הדעת הנחוצה על פי סעיפים 2 ו-5 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, על מנת להיקשר בהסכם (ע"א 1101/99… רע"א 3323/98… בע"מ 946/08…) על פני הדברים, מעת שקבע בית המשפט קמא כי המשיב לא היה כשיר להתקשר בעסקאות, שכן לא יכול היה לגבש במועדים הרלוונטיים את גמירות הדעת הנדרשת לכריתת חוזה מחייב, הרי שיש לכאורה בסיס לקבוע כי כלל העסקאות שביצע נעדרות תוקף משפטי. וזאת יש לזכור: שאלת קיומה או היעדרה של גמירות דעת לכריתת חוזה היא בראש ובראשונה שאלה עובדתית, המסורה להכרעתה של הערכאה הדיונית (ע"א 158/77… ע"א 8320/09… ע"א 3172/15…) בעניננו, מסקנתו של בית המשפט קמא נסמכה, בעיקרה, על חוות דעתו של ד"ר… ודוק, אם ברגיל תמעט ערכאת הערעור להתערב בקביעות העובדתיות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, הרי שכך בוודאי כאשר התשתית העובדתית והמסקנות שנקבעו על יסודה מבוססות על חוות דעתו של מומחה מקצועי שנחקר ארוכות על חוות דעתו, ועל אחת כמה וכמה כאשר עסקינן במומחה מטעם בית המשפט…

הקושי העולה ביחס לעניינה של המערערת 3 נעוץ בכך שהמשיב, באמצעות האפוטרופוסית, לא כפר (ולמעשה גם אינו כופר כיום) בכשירותו להתקשר בעסקה הראשונה, אלא רק בכשירותו להיקשר בעסקאות המאוחרות. מכאן שקביעת בית המשפט קמא לענין אי יכולתו של המשיב לגבש את גמירות הדעת הדרושה לצורך היקשרות בעיסקה הראשונה, חורגת מיריעת המחלוקת שהגדירו הצדדים, וככזו קיים קושי ניכר לבסס עליה את ההכרעה בגורל העסקה הראשונה… אף על פי כן, לא מצאתי הצדקה לקבל את ערעורה של המערערת 3, וזאת לאור ממצאי בית המשפט קמא לענין הפרת ההסכם על ידי המערערת 3 – הפרה המצדיקה את קביעתו הנוספת, כי גם אם נכרת הסכם מחייב עם המערערת 3, הרי שהוא בוטל כדין בשל הפרתו על ידה….. סיכומו של דבר, אף אם כטענת המערערת 3 מלכתחילה לא היה מקום לדון בתוקפה של העסקה הראשונה, לאור היות טענה זו חריגה ליריעת המחלוקת כפי שהוגדרה על ידי הצדדים, הרי שאין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט קמא, לפיה המערערת 3 לא עמדה בהתחיבויותיה על פי העסקה שנערכה עמה, ולפיכך ביטול ההסכם על ידי המשיב מחמת הפרתו נעשה כדין…"

תוספות ועדכונים

11.1.23

ראו תוספת מיום 11.1.23 לסקירה זאת.

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.