שמירת צוואות (ב') – אצל נוטריונים

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

{הסקירה המקורית פורסמה, בין היתר, לפני התיקון בתקנות הנוטריונים, שפורסם ב-21.2.21 – ראו עדכון ממרץ 2021; ולפני תיקון מס' 42 לחוק לשכת עורכי הדין, שפורסם ב-20.2.24 – ראו עדכון מיום 12.3.24}

***

בסקירה קודמת נדונה שמירת צוואות אצל עורכי דין. בין היתר, עמדתי על כך, כי עורכי דין כפופים ל"כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי דין)", החלים על "כל מסמך שבידי עורך דין עקב טיפולו בענין לקוחו, בין שערך אותו ובין שנמסר למשרדו"; אך כאשר מדובר בצוואות, נקבע בכלל 5 – "כללים אלה לא יחולו על צוואות…" אשר לגביהן חלים על עורכי דין חיובים "מיוחדים" (ראו, בין היתר, את החלטות ועדות האתיקה השונות שנזכרו בסקירה האמורה).

בסקירה "משלימה" זו, אתייחס לשמירת צוואות אצל נוטריונים. אך תחילה, אסביר בקצרה את משמעות המונח "נוטריון":

כל נוטריון הוא עורך דין – אך לא כל עורך דין הוא נוטריון… עורך דין שנתקיימו בו תנאי "כשירות" הקבועים בחוק הנוטריונים (כגון – ותק) ואשר התקיימו לגביו הדרישות המחייבות על פי החוק (כגון – השתתפות בהשתלמות, והעדר הרשעה "בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון"), זכאי ל"רשיון נוטריון" – ובעקבות כך, הוא רשאי לבצע פעולות, אשר רובן המכריע (אם כי לא כולן) מצויות תחת סמכות הביצוע של נוטריונים בלבד (כגון, אימות חתימה, אישור העתק, אישור תרגום, אימות הסכם ממון לפני נישואין, ועוד); ולצד זאת, חלים עליו חיובים שונים, שאינם חלים אלא על נוטריונים.

בין הסמכויות המוקנות על פי דין לנוטריונים, מצויה עריכת צוואות המוכרות כ"צוואות נוטריוניות". אתייחס לנושא בסקירה עתידית, אך לצורך סקירה זו, יצוין כי הדין הישראלי מכיר (כיום) בארבעה סוגי צוואות (סעיפים 18, 19, 20, 22 ו-23 לחוק הירושה), ושלושת העיקריים הינם "בכתב יד", "בעדים" ו"בפני רשות" (הסוג הרביעי – צוואה "בעל-פה" – יוצא דופן: צוואה זו נערכת בעל פה, על ידי "שכיב מרע ומי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות", בפני שני עדים, ומתבטלת מאליה "כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים").

סעיף 22 לחוק הירושה, דן בצוואה "בפני רשות" (נושא שידון בסקירה עתידית). לפי סעיף 22(א) לחוק הירושה, "צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי… או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור"; ולפי סעיף 22(ז) לחוק הירושה, "לענין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט". כלומר, לצד גורמי "רשות" מובהקים ("שופט"; "רשם של בית משפט"; "רשם לעניני ירושה"; "חבר של בית דין דתי") הוקנתה גם לנוטריון סמכות ("כדין שופט") כי תערך בפניו (כ"רשות") "צוואה נוטריונית". בהמשך אתייחס בקצרה להוראות דין ספציפיות הנוגעות לכך.

בסקירה שעסקה בשמירת צוואות אצל עורכי דין, התיחסתי לחובה שמוטלת על עורכי דין, לשמור מסמכים (לרבות צוואות) תוך נקיטת אמצעים סבירים, כדי שהמסמכים לא יינזקו (אם כי ברור, כי לא בכל מקרה של נזק למסמכים, תוטל על עורך הדין אחריות, ועל כל מקרה להִבַּחֵן לגופו). כאשר מדובר בנוטריונים – הדברים אפילו "פשוטים" יותר:

לפי תקנה 26(ד) לתקנות הנוטריונים, חייב נוטריון לשמור מסמכים נוטריוניים (וחומר נוסף) "בארון או בארונות מתכת שיהיו נעולים זולת אם הוא או עובד מעובדיו שהורשה לכך יהיו נוכחים" {ראו בהקשר זה עדכון ממרץ 2021} ותקנה 26(ה) אף קובעת: "נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה". ניתן אמנם להניח, כי גם מעורך דין מצופה "לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה", אך כשמדובר בנוטריונים, אין צורך ב"הנחות", שכן הדברים כתובים במפורש בתקנות… יובהר, כי תקנה 26 לתקנות הנוטריונים, אינה "מבחינה" בין צוואות לבין כל מסמך נוטריוני אחר; כל מסמך נוטריוני שהוא, חייב להישמר על ידי הנוטריון ב"ארון מתכת נעול", ובמשרד מוגן "בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה" (ולמעשה, הדברים נכונים לא רק לגבי מסמכים נוטריוניים, אלא גם לגבי פנקסים/ספרים שנוטריון חייב בניהולם, ואפילו לגבי "חותמו"…) זאת ועוד, אין זה סביר כי נוטריון "יפריד" בין צוואות נוטריוניות לבין צוואות אחרות, ששמורות בידיו ב"כובעו כעורך דין" – אלא ישמור את כל הצוואות יחדיו, ובאותה "הקפדה"…

כאשר נערכת "צוואה נוטריונית" (בפני נוטריון כ"רשות"), נחתמת הצוואה עצמה על ידי המצווה, ונוסף לה אישור של הנוטריון, בנוסח טופס 13 לתוספת השניה לתקנות הנוטריונים (ויש לרשום גם "על פני הצוואה" אישור בנוסח המופיע בטופס). על הנוטריון למסור למצווה את המקור ("ימסור הנוטריון את מקור הצוואה לידי המצווה") – ולשמור אצלו עותק.

תקנה 23(א) לתקנות הנוטריונים קובעת: "נעשתה צוואה בפני נוטריון לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ימסור הנוטריון את מקור הצוואה לידי המצווה; סירב המצווה לקבלה, תופקד הצוואה על חשבונו של המצווה, אצל רשם לעניני ירושה שבאזור פעולתו נעשתה" {ראו בהקשר זה עדכון ממרץ 2021} לפי תקנה 23(ב) לתקנות הנוטריונים, "נוטריון ינהל פנקס צוואות וירשום בו את מועד עריכת הצוואה, שם המצווה, המספר הסידורי של האישור הנוטריוני, אזור הפעולה ושם הרשם לעניני ירושה שאצלו הופקדה הצוואה ומועד הפקדתה"; ולפי תקנה 23(ג), "הופקדה צוואה שתקנה זו חלה עליה, יצרף הנוטריון לעותק האישור על עריכת הצוואה שישמור בידיו, את אישור הרשם לעניני ירושה על הפקדתה וימציא למצווה, לפי דרישתו, העתק מאושר ממנו".

לפי סעיף 21(א) לחוק הירושה, "מי שעשה צוואה בכתב-יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על-ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה" – כלומר, כאשר מדובר בצוואה "בכתב יד" או בצוואה "בעדים", ההפקדה אצל הרשם לעניני ירושה, הינה מעשה אישי, של המצווה בלבד. אולם סעיף 21(א) הנ"ל אינו מתייחס לצוואה "בפני רשות" (הכוללת, כאמור, "צוואה נוטריונית"), וכל שנקבע (בסעיף 22(ה) לחוק הירושה) לגבי צוואה ממין זה, הינו "צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה". {הערה: בפועל, הדבר לא היה מעשי במועד פרסום הסקירה המקורית; אולם ראו בהקשר זה עדכון מנובמבר 2020 להלן}

מלבד "כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי דין)", חלה על נוטריון הוראת תקנה 22 לתקנות הנוטריונים, לפיה, בין היתר, "נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו…" אך בדומה לחיוב המוטל על עורכי דין, כשמדובר בצוואות, חובת השמירה אינה מוגבלת בזמן.

לפי תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי), התשל"ז-1977, אמור היה להיות מוקם "ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים"; ולפי תקנה 1(א) לתקנות הנוטריונים (עותקים שייגנזו בארכיון המרכזי), התשל"ז-1977, "המסמכים שעותק מהם בצירוף עותק האישור הנוטריוני שניתן לגביהם יישלח לארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, הם מסמכים שחתם עליהם אדם בפני נוטריון, והם – (1) יפויי כח; (2) חוזים; (3) צוואות; (4) שטרי משכון; (5) כתבי התחייבות; (6) הודאות חוב; (7) מסמכים אחרים שיש בהם בגלל האמור בהם כדי ליצור זכויות או חובות, לשנותן או לבטלן". בפועל, ככל הידוע לי לא הוקם עדיין "ארכיון מרכזי"…

עדכונים ותוספות

עדכון – נובמבר 2020

לאחרונה חלו שינויים משמעותיים בנוהלי הפקדת צוואות, להם "תרם" משבר הקורונה תרומה לא מבוטלת (ויתכן כי גם לאחריו יישארו השינויים, כולם או חלקם, בתוקף). {* הערה: בדיעבד, כך אכן קרה…}

הפקדת צוואה אפשרית כיום לכל אדם, שנרשם במערכת ההזדהות הממשלתית, על דרך "הפקדה מרחוק" (תקנה 6ב לתקנות הירושה), קרי, "באמצעות שליחת מסמך אלקטרוני עם העתק צבעוני סרוק של הצוואה באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי". את הצוואה המקורית צריך יהיה למסור להפקדה במשרדי הרשם לעניני ירושה, בתוך 45 ימים מיום סיום "הוראת השעה" (ראו סעיף 2 לתקנות הירושה (תיקון מס' 2), התש"ף-2020). {* הערה: בפועל ההוראה נותרה בתוקף ללא הגבלה}

הפקדת צוואה, גם על דרך "הפקדה מרחוק", נותרה מעשה אישי של המצווה, בלבד; כלומר, גם כאשר הצוואה נערכה בידי עורך דין, הוא אינו רשאי להפקיד את הצוואה "עבור" המצווה, אלא אם מדובר בהפקדת צוואה על ידי רשות – לרבות על ידי נוטריון.

עדכון – מרץ 2021

ביום 21.2.21 פורסם (ק"ת 9196) תיקון משמעותי בתקנות הנוטריונים. חלק מן התיקונים אינם רלוונטיים לסקירה זאת (ובהם, התיחסות מפורטת וחדשנית לאישור נוטריוני "דיגיטלי", והתאמות לחוק חתימה אלקטרונית – נושא שידון בסקירה עתידית), אך חלק מן התיקונים קשורים לנושאים שנדונו בסקירה המקורית לעיל.

כאמור בסקירה המקורית לעיל, במועד פרסומה קבעה תקנה 26(ד) לתקנות הנוטריונים, כי נוטריון חייב לשמור מסמכים נוטריוניים (וחומר נוסף) "בארון או בארונות מתכת שיהיו נעולים זולת אם הוא או עובד מעובדיו שהורשה לכך יהיו נוכחים"; פסקה זאת נמחקה במסגרת התיקון והוחלפה בפסקה "…בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים" (זאת בנוסף על הוראות לגבי "ארכיב אלקטרוני", שאינן רלוונטיות לסקירה זאת, וידונו בסקירה עתידית).

בסקירה המקורית נזכרה תקנה 23(א) לתקנות הנוטריונים, שקבעה באותה עת: "נעשתה צוואה בפני נוטריון לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ימסור הנוטריון את מקור הצוואה לידי המצווה; סירב המצווה לקבלה, תופקד הצוואה על חשבונו של המצווה, אצל רשם לעניני ירושה שבאזור פעולתו נעשתה"; במסגרת התיקון, הוחלף הנוסח הנ"ל של תקנה 23(א) לתקנות בנוסח מקוצר: "נעשתה צוואה בפני נוטריון לפי סעיף 22 לחוק הירושה [במסגרת התיקון נוספה לתקנות הגדרת 'חוק הירושה' – ד.ר.] ימסור הנוטריון את הצוואה למצווה". ובנוסף, נוספה לתקנות תקנה 23(א1), שלשונה: "ביקש המצווה מנוטריון להפקיד צוואה שנעשתה בפניו כאמור בתקנת משנה (א), אצל הרשם לעניני ירושה, יפקיד הנוטריון את הצוואה בתוך שלושים ימים מיום עשייתה; ההפקדה תהיה בדרך של מסירת הצוואה המקורית לרשם לעניני ירושה, בדרך של התיצבות הנוטריון אצל הרשם לעניני ירושה שבאזור פעולתו נעשתה הצוואה, או באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, לפי הענין, על חשבון המצווה". בהקשר זה – ראו לעיל עדכון מנובמבר 2020.

עוד נוספה במסגרת התיקון, תקנה 23(ד) לתקנות הנוטריונים, שלשונה: "על אף האמור בתקנה 22, נודע לנוטריון על מות המצווה, ימסור הנוטריון את הצוואה המקורית לרשם לעניני ירושה באופן מיידי כאמור בסעיף 75 לחוק הירושה; הנוטריון ישמור בידיו העתק צילומי של הצוואה, ויצרף אליו את אישור הרשם לעניני ירושה בדבר מסירת הצוואה, וירשום את דבר הוצאת הצוואה בפנקס המנוהל לפי תקנה 26(ג)" [ראו בסקירה המקורית התיחסות לתקנות 22 ו-26(ג) לתקנות הנוטריונים].

27.6.23

ראו תוספת מיום 27.6.23 לסקירה זאת.

עדכון – 12.3.24

ראו עדכון מיום 12.3.24 לסקירה זאת.

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.