פגרות בבתי משפט אזרחיים ובערכאות נוספות

לפי סעיף 83(א)(1) לחוק בתי המשפט, רשאי שר המשפטים להסדיר בתקנות “ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה…”

כפי שניווכח בהמשך, תקופות הפגרה הינן “דינאמיות”, והתחקות אחר “ההיסטוריה החקיקתית” מלמדת כי במרוצת הזמן חלו בענין שינויים רבים.

בתקופות פגרה בדרך כלל לא מתקיימים דיונים (אזרחיים) בבתימ”ש (אלא אם ישנה דחיפות מיוחדת), ותקופות פגרה אינן מובאות בדרך כלל בגדרה של התקופה שנקבעה (לפי תקנות או החלטה שיפוטית) לביצוע פעולה.

ככלל, תקופות פגרה נחלקות לשתי קטגוריות: “פגרת הקיץ”, ופגרות שתואמות לימי חג ומועד מסוימים, של דתות שונות.

תקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ”ג-1983 (להלן: “תקנות בתי המשפט (פגרות)“), חלות (כיום) “בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים, בבתי משפט השלום ובבתי המשפט לענינים מקומיים”, ולפי נוסחן התקף כיום, אלו הן תקופות הפגרה:

פגרת סוכות – מיום י”ד בתשרי ועד יום כ”ב בתשרי;

פגרת הפסח – מיום י”ד בניסן עד יום כ”א בניסן;

ופגרת הקיץ – מיום 21 ביולי עד יום 5 בספטמבר.

פגרת הקיץ הינה “מוטיב חוזר” בכל התקנות שענינן “פגרות”, אולם פגרת סוכות ופגרת הפסח (אשר בהמשך נראה כי אף בהן חלו במרוצת הזמן שינויים), מושתתות, כמובן, על חגים יהודיים, ולפיכך ישנה, במקרים אחרים, התיחסות לתקופות אחרות: בתקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע”ו-2016, לצד פגרת הקיץ, קבועות תקופות פגרה בימי ראש השנה ההיג’רית, חג מולד הנביא, עיד אל פיטר ועיד אל אדחא; בתקנות בתי הדין הדרוזיים (פגרות), התשע”ח-2018, לצד פגרת הקיץ, קבועות תקופות פגרה בימי חג הנביא אל ח’דר, חג הנביא שועייב, חג הנביא סבלאן ועיד אל אדחא. שלא במפתיע, תקופות הפגרה לפי תקנות הדיינים (פגרות), התשע”ג-2013 (שחלות בבתי דין רבניים), זהות לאלו שקבועות בתקנות בתי המשפט (פגרות)…

לגבי קיום דיונים: בתקנות בתי המשפט (פגרות) נקבע, בין היתר, כי “בימי הפגרה בית משפט ידון בעניין מסוים אשר לגביו הורה נשיא בית המשפט או שופט… שיש לשמוע אותו, או בעניין מסוים שהובא לפניו אשר אינו סובל דחייה”, וכן, “מנהל בתי המשפט רשאי להורות, לאחר התייעצות… שסוג ענינים פליליים או אזרחיים, יישמעו בתקופת הפגרה, בבית משפט פלוני, או בכל בתי המשפט”. ההוראה הראשונה מתייחסת להליך מסוים, בעוד ההוראה השניה חלה על “סוג ענינים פליליים או אזרחיים” (למשל, הארכות מעצר).

לגבי הבאת/אי-הבאת ימי פגרה “במנינה של תקופה”: לפי תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984, “תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת”; החל מ-5.9.19* אמורות להיכנס לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018, אשר אף בהן נקבע – תקנה 179(ב) – כי “תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת” {*עדכון: מועד כניסת התקנות החדשות לתוקף נדחה מספר פעמים}

אלמלא הוראות אלה, היה חל ההסדר הקבוע בסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ”א-1981 (“במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה”), כלומר, ימי פגרה (וכן ימי מנוחה או שבתון) היו באים במנין ימיה של תקופה, אלא אם הם “הימים האחרונים” באותה תקופה. בתקנות בתי המשפט (פגרות) נקבע כי יום ו’ בשבוע ייחשב כיום פגרה, ולא ייכלל במנין הימים “…אם הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה במהלך הליך בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל”.

ביהמ”ש העליון קבע (רע”א 6297/02), כי “השילוב של תקנות הפגרות עם תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי הוא שיוצר את הכלל שלפיו הפגרות האמורות לא יובאו במניין הימים לגבי תקופות שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי או שנקבעו בידי בית המשפט”.

כלומר: אם נניח, למשל, כי נמסרה לבעל דין בקשה, 5 ימים לפני תחילת פגרת הקיץ, ולפי התקנות הוא רשאי להגיש תגובה תוך 20 ימים – הוא יוכל להגיש תגובה 15 ימים לאחר תום הפגרה; כך גם אם ביהמ”ש הורה על הגשת תגובה “תוך 14 ימים” – התגובה תוגש רק לאחר תום הפגרה. כל זאת, אלא אם בית המשפט “הורה אחרת”.

כאמור, תקנות בתי המשפט (פגרות), חלות “בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים, בבתי משפט השלום ובבתי המשפט לענינים מקומיים”. במקרים מסוימים, חלות בערכאות מסוימות תקופות פגרה על דרך “אימוצן” של תקנות בתי המשפט (פגרות), ואילו במקרים אחרים, נדרשו תקנות ספציפיות, בכדי לקבוע תקופות פגרה (תוך התאמה בין תקופות הפגרה בערכאות השונות). דוגמא לכך הינן התקנות שתוקנו לגבי בתי דין שרעיים, דרוזיים ורבניים, שנזכרו לעיל.

לעיל הוזכר רע”א 6297/02; פסק דין זה עסק בבתי משפט לתביעות קטנות (שלמעשה, הינם בתי משפט שלום שהוסמכו מכח חוק בתי המשפט “לשבת כבית משפט לתביעות קטנות”). לפי סעיף 62(ב) רישא לחוק בתי המשפט, “בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר…” יתר על כן, בבתי משפט לתביעות קטנות חלות תקנות “מצומצמות” מאד (תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל”ז-1976), שלצד “אימוץ” הסדרים ספציפיים מתוך תקנות סדר הדין האזרחי (לענין “הודעה לצד שלישי”, “המצאה”, והוראות שענינן ערעור – “בכפוף” להוראות ספציפיות לגבי מועד הגשתו), מחילות “בשינויים המחויבים” מספר זעום של תקנות, מתוך תקנות סדר הדין האזרחי – שתקנה 529 אינה נמנית עליהן. האם תקופות פגרה לפי תקנות בתי המשפט (פגרות) חלות גם בבתי המשפט לתביעות קטנות?… בפסק הדין הנ”ל נדון אמנם היבט “צר” בלבד (האם תובא תקופת פגרה במנין הימים להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות), אך נקבע כי תקנה 529 תחול על הליך ערעור לבימ”ש מחוזי: “השיקול המרכזי שמביאנו למסקנה בדבר תחולתה של תקנה 529 על ההליך בבית המשפט המחוזי במקרה הנוכחי הינו הצורך בקביעתו של כלל פשוט, אחיד וכללי. הפונה לבית המשפט המחוזי, בין בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ובין בהשגה על פסק דין או החלטה של בית משפט השלום, יֵדע כי בכל אחד מן המקרים לא תובא תקופתה של פגרה במנין הימים”. ביהמ”ש העליון הוסיף והזכיר כי “הנושא של תחולת תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי לגבי הסדרים מיוחדים התעורר לענין בוררות ובאשר לדיון נוסף”, וכי תקנה 529 הוחלה גם בהקשרים אלו.

מעניין לצטט מפסק הדין גם את הדברים הבאים: “לסיום, נחזור ונדגיש כי לא נדרשנו במסגרת הבקשה שבפנינו להחליט בענין תחולת תקנה 529 על דיון המתנהל בפני בית משפט לתביעות קטנות. כשלעצמי, נוטה אני לדעה שהתקנה אכן חלה”.

לפי סעיף 15(ג) לחוק יסוד השפיטה, “בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק”. על בג”צ חלות תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ”ד-1984, הקובעות, בין היתר (בעקבות תיקון לתקנות), כי “תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת”.

חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969, קובע כי בענינים מסוימים מוקנית למפקח על הבתים המשותפים סמכות (בלעדית או “מקבילה”, לפי הענין) להכריע ב”סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף“, וכן, “למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית”. לפי תקנה 78 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע”ב-2011, “תקנות סדר הדין האזרחי יחולו, בשינויים המחויבים, על סדרי הדין בהליך… בכל ענין שלא נקבעה לגביו הוראה אחרת בחוק או בתקנות אלה”.

בתי דין לעבודה הוקמו מכח חוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969. תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ”ב-1991, מחילה בבתי דין לעבודה מספר מצומצם מאד של תקנות, מתוך תקנות סדר הדין האזרחי – אשר תקנה 529 אינה נמנית עליהן. אך בבתי דין לעבודה חלות תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ”ד-1984, בהן קבועות תקופות פגרה זהות לתקופות הפגרה הקבועות בתקנות בתי המשפט (פגרות).

גם בלשכות הוצאה לפועל חלות תקנות ספציפיות (תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע”א-2010), בהן קבועות תקופות פגרה זהות לתקופות הפגרה הקבועות בתקנות בתי המשפט (פגרות).

בפתח הסקירה צוין כי תקופות הפגרה הינן “דינאמיות”, ולשכות ההוצאה לפועל מהוות דוגמא לכך… בשנת 1983 תוקנו תקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ”ג-1983 (להלן: “תקנות בתיהמ”ש וההוצל”פ“). כפי שעולה משמן, חלו תקנות בתיהמ”ש וההוצל”פ גם בלשכות ההוצאה לפועל.

לצד הבדלים נוספים בין נוסח תקנות בתיהמ”ש וההוצל”פ, לבין הנוסח התקף כיום של תקנות בתי המשפט (פגרות), היו קבועות בתקנות בתיהמ”ש וההוצל”פ שתי תקופות פגרה בלבד: “פגרת הפסח” (שחלה “מיום י”ד בניסן עד יום כ’ בניסן”), ו”פגרת הקיץ” (שחלה “מיום 16 ביולי ועד יום 31 באוגוסט”).

לאחר תיקונים מסוימים (ב-1990 וב-1992) בתקנות בתיהמ”ש וההוצל”פ (שאינם מענינה של סקירה זו), נוספה בהן בשנת 2001 “פגרת סוכות – מיום י”ד בתשרי ועד יום כ”א בתשרי”. ניתן להיווכח כי בפגרת הפסח ובפגרת סוכות מובאים גם ימי “חול המועד” (במהלכם נהוגה חופשה במשרדי עורכי דין רבים – וכן חופשה בבתי הספר).

בשנת 2007 תוקנו תקנות בתיהמ”ש וההוצל”פ, ונקבע כי פגרת הפסח תסתיים ביום כ”א בניסן (במקום כ’ בניסן).

בשנת 2010 בוצעו שני תיקונים משמעותיים: ראשית, תקנות בתיהמ”ש וההוצל”פ “פוצלו” לתקנות נפרדות: תקנות בתי המשפט (פגרות); ותקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע”א-2010.

שנית, בתקנות החדשות הללו (ובתקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ”ד-1984), חל שינוי לגבי פגרת הקיץ – שנקבעה “מיום 20 ביולי ועד יום 4 בספטמבר” (במקום “מיום 16 ביולי ועד יום 31 באוגוסט”, עד אז). אלא שהשינוי היה זמני… ובשנת 2012 שבה פגרת הקיץ לחול “מיום 16 ביולי ועד יום 31 באוגוסט”. אך פגרת הקיץ שבה והשתנתה, בשנת 2015, והפעם נקבע כי היא תחול “מיום 21 ביולי ועד יום 5 בספטמבר” – ולעת עתה, טרם חל בה שינוי נוסף…

השינויים בתקופת פגרת הקיץ, נעשו על רקע נסיון להתאימה לתקופת “החופש הגדול” בבתי הספר (שאף לגביה חלו שינויים במרוצת השנים).

השינוי האחרון – לעת עתה – נעשה בחודש יולי 2018; פגרת סוכות, שעד אז הסתיימה ביום כ”א בתשרי, מסתיימת עתה ביום כ”ב בתשרי. אם לשפוט לפי נסיון העבר – לא מדובר ב”סוף פסוק” ועוד נכונו שינויים…

תוספת: עדכונים של מועדי פגרות יכולים להעשות גם במסגרת “הוראת שעה” – ראו כדוגמא תיקונים מיום 24.9.20 בתקנות השונות (ק”ת 8779), רקע מגיפת הקורונה, והסגר השני שהוכרז בשל כך; וביום 7.10.20 פורסם תיקון נוסף בתקנות השונות (ק”ת 8809), ונקבע (גם כן במסגרת הוראות שעה) כי פגרת סוכות תסתיים ביום כ”ז בתשרי.

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו”ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו”ד דגן רותם.

מחשבה 1 על “פגרות בבתי משפט אזרחיים ובערכאות נוספות”

  1. רבים הם המקרים בהם נגרמו נזקים לבעלי דין בשל סבך ההוראות והפרשנויות בדבר מנין הימים.
    אני סבור שיש לשים לכך סוף. יש לקבוע כלל אחד ברור לכל ההליכים המשפטים ולרבות בוררות הכלל חייב להביא בחשבון לא רק את צרכיו של בית המשפט אלא גם את צרכיהם של עורכי הדין הזקוקים לא פחות מלעובדי בתי המשפט לחופש. ןכדי לשים קץ לבלבול בחישוב מנין הימים צריך לקבוע את הכלל כך:
    ימי החגים, פגרת הקיץ כולה לא יובאו במנין הימים להגשת הליך מכל סוג, כך שאם נניח ניתן פסק דין ועד לתחילת החג או הפגרה לא חלפה התקופה להגשתם, אזי מניינה יפסק עם תחילת החג או הפגרה ויימשך רק לאחר הפגרה. לדוגמה אם התקופה להגשת ערעור היא 45 ימים ועד לתחילת הפגרה עברו 20 ימים, אזי היום ה 21 יחול תום הפגרה דהיינו תעמוד לרשות המערער תקופה של 24 ימים שמנינם יתחיל ביום שלאחר תום הפגרה. סדוגמה זו, אם הפגרה מסתיימת ב 5 לספטמבר, אזי הערעור יוגש עד ליום 30 לספטמבר.
    יש למנוע את המצב בו אם מנין הימים של התקופה מסתיים בתוך תקופת הפגרה, הערעור יוגש ביום הראשון לתום הפגרה.
    לעיונו של שר המשפטים מר אמיר אוחנה ושל לשכת עורכי הדין שתפעל לקידום שינוי כל כך חשוב זה.
    דוד בן חיים, עו”ד

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן