על "סטטיסטיקה" – ו"מיפקד אוכלוסין"

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

סקירת "דיו-מה"

ב"ישראל היום" פורסמה אתמול (10.3.19) כתבה שכותרתה: "אחרי 13 שנים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תערוך מיפקד אוכלוסין". סקירה תמציתית זו תעסוק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקור סמכותה, בתחומי פעילותה ומטרותיה – וכן, האמנם, כאמור בכתבה, "ההשתתפות בסקר תהיה חובה לישראלים שייבחרו".

על פי פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב-1972, מתמנה על ידי הממשלה "סטטיסטיקן לאומי", העומד בראש "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" ("הלמ"ס").

תפקידי הלמ"ס הינם "לערוך פעולות סטטיסטיות ולפרסם תוצאותיהן בנוגע לאוכלוסיה ולפעילויותיה בתחומי החברה, הבריאות, הכלכלה, המסחר והתעשיה ובתחומים אחרים ובנוגע לתנאי הטבע של הארץ"; "לשתף פעולה עם מוסדות המדינה בעריכת פעולות סטטיסטיות ובפרסום תוצאותיהן"; "להכין, בהתיעצות עם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, תכניות כלליות רב-שנתיות לפעולות הסטטיסטיות של מוסדות המדינה"; "לקבוע, בהתיעצות עם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה והמוסדות הנוגעים בדבר, סיווגים סטטיסטיים אחידים לשימוש במוסדות המדינה"; "לרכז ולפרסם ידיעות על פעולות סטטיסטיות הנערכות והמתוכננות בידי הלשכה ובידי מוסדות המדינה או בשבילם".

לפי פקודת הסטטיסטיקה מוסמך ראש הממשלה למנות "מועצה ציבורית לסטטיסטיקה" – אשר על חלק מתפקידיה, ניתן ללמוד מתפקידי הלמ"ס, שפורטו לעיל.

הלמ"ס אוספת, "אגב מיפקד או שלא אגב מיפקד", נתונים סטטיסטיים המתייחסים לענינים רבים, ובין היתר (רשימה חלקית מאד): "אוכלוסיה ודיורה"; "דמוגרפיה ובריאות"; "חברה וחינוך"; "מחירי מצרכים, מקרקעין וניירות-ערך"; "יוקר המחיה"; "תעסוקה, אבטלה ומצבת עובדים"; ועוד. לפי פקודת הסטטיסטיקה, "איסוף הסטטיסטיקה ייעשה בשאלונים שהוכנו בידי הסטטיסטיקן ונמסרו לאדם שממנו נדרשים הפרטים, או באמצעים אחרים שקבע הסטטיסטיקן"; "לעריכת מיפקד ולאיסוף סטטיסטיקה אחרת ימנה הסטטיסטיקן פוקדים ושלוחים ויקבע את תפקידיהם".

מעת לעת מועלית בקורת כנגד הלמ"ס, בעיקר בתחומי יוקר המחיה, ויוקר הדיור, אולם הדברים חורגים מענינה של סקירה זו.

כאמור, הלמ"ס אוספת נתונים סטטיסטיים "אגב מיפקד או שלא אגב מיפקד". "מיפקד" מוגדר בסעיף 1 לפקודת הסטטיסטיקה: "פעולה סטטיסטית הנערכת במדינה או בחלק ממנה מתוך פניה לכל הציבור הנוגע בדבר, לענין אוכלוסייה או דיור או לענין חקלאות, תעשיה או פעילות כלכלית אחרת". לפי סעיף 6(א) לפקודת הסטטיסטיקה, "ראש הממשלה רשאי, בהתיעצות עם הסטטיסטיקן ועם המועצה, להורות בצו על עריכת מיפקד של האוכלוסיה או חלק ממנה במדינה או בחלק ממנה"; ולפי סעיף 6(ב), "צו המיפקד יקבע את מועד המיפקד, הנושאים שייכללו בשאלונים, מי הם שייפקדו, מי הם שישיבו על השאלונים וכל ענין אחר שראש הממשלה ימצא לנכון לקבוע לשם ביצוע המיפקד בצורה יעילה".

המיפקד נשוא הכתבה, הינו למעשה סקר שמוגדר כ"פעולה סטטיסטית אגב מיפקד", כלומר, "מיפקד או פעולה סטטיסטית שמטרתה לאמוד את אוכלוסיית המדינה אף בלא פנייה לכל הציבור הנוגע בדבר, ואשר הסטטיסטיקן הודיע ליחיד כי היא נערכת אגב מיפקד" (סעיף 13א(ד) לפקודת הסטטיסטיקה).

בכתבה נכתב כי "בדרך כלל, מיפקד האוכלוסין והדיור נערך אחת לחמש שנים"; אולם בכתבה עצמה צוין, כי המיפקדים הקודמים (לאחר קום המדינה) התקיימו בשנים 1948, 1961, 1972, 1983, 1995 ו-2008, כך שפרק הזמן עד למיפקד הבא, אינו חריג. יתכן כי ההתיחסות בכתבה, לתקופה של "חמש שנים", נובעת מהוראות נוספות בסעיף 13א לפקודת הסטטיסטיקה, שתוזכרנה בהמשך.

כפי שניתן כבר להתרשם, ישנה בפקודת הסטטיסטיקה התיחסות מיוחדת ל"מיפקד". גם הדרישה, כי ראש הממשלה (בהתיעצות עם הסטטיסטיקן הלאומי ועם המועצה הציבורית) יורה בצו על עריכת מיפקד, מעידה על החשיבות שמיוחסת למיפקד.

כאמור באתר הלמ"ס, "מטרת המיפקד היא לקבל תמונה מלאה ומהימנה של אוכלוסיית המדינה ומאפייניה, ובכלל זה נתונים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים בכל יישוב בארץ. ייחודו של מיפקד האוכלוסין הוא באפשרות לחקור באמצעותו קבוצות אוכלוסיה קטנות ומיוחדות, ולקבל מידע על יחידות גאוגרפיות קטנות. לקראת המיפקד הבא, מתוכננת פעילות מקדימה, שבה ייערכו סקרי הכנה בכמה ישובים בארץ, במטרה לבחון את המתודולוגיה לביצוע המיפקד. במהלך הסקרים, כמו במיפקד, ייערכו ראיונות על ידי סוקרי הלמ"ס פנים אל פנים ובטלפון. בשלב ראשון אף יתאפשר לנדגמים להשיב על השאלון באמצעות האינטרנט. סקר ההכנה הראשון התרחש במהלך שנת 2017".

לפי סעיף 11 לפקודת הסטטיסטיקה ("חובה למסור פרטים"), "כל אדם שמותר לפי פקודה זו לדרוש ממנו פרטים, לשם מיפקד או סטטיסטיקה אחרת, חייב, אם נדרש לכך מאת הסטטיסטיקן או עובד מוסמך, למלא ולספק, לפי מיטב ידיעתו, את הפרטים שבכל שאלון לפי ההוראות המצורפות אליו או הנוגעות לו". לפי סעיף 12 לפקודה ("המצאת דרישה למסור פרטים"), חובה על אדם אשר נמסר ("הונח") שאלון בביתו, במשרדו או במקום אחר של עסקו, או שנשלח אליו בדואר רשום, "למלא את השאלון ולחתום עליו תוך זמן מפורש". לפי סעיף 13 לפקודה ("חובה לענות לשאלות"), "חייב אדם לענות, לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, על כל שאלה שישאל אותו הסטטיסטיקן או עובד מוסמך, ובלבד שהמידע דרוש לסטטיסטיקה שאיסופה הותר לפי פקודה זו".

לפי סעיף 13א לפקודת הסטטיסטיקה ("סייג לחובה למסור פרטים ולענות על שאלות"), "(א) על אף האמור בסעיפים 11 ו-13, לא יהיה חייב יחיד למלא שאלון, לספק פרטים ולענות על שאלות כאמור באותם סעיפים, בדבר אותו יחיד, משק ביתו או משפחתו, ולמעט בדבר עסקו, שנדרשו ממנו במהלך פעולה סטטיסטית (בסעיף זה – הדרישה), אלא אחת לחמש שנים. (ב) מנין חמש השנים כאמור בסעיף קטן (א) יחל במועד שבו סיים היחיד למלא את הדרישה…" אך לפי סעיף 13א(ג), "הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פעולה סטטיסטית אגב מיפקד" – וכאמור לעיל, המיפקד נשוא הכתבה הינו סקר שמוגדר כ"פעולה סטטיסטית אגב מיפקד"…

סעיף 14 לפקודת הסטטיסטיקה, מעניק סמכות כניסה לבית חרושת, בית מלאכה, משרד, בית מגורים וכדומה, ובסעיפים 21-22 קבועים עונשים בגין עבירות (כגון "המעכב או מפריע את הסטטיסטיקן או עובד מוסמך בהפעלת סמכות שהוענקה לו לפי פקודה זו"; "האומר ביודעין דבר כוזב בפרט מהותי שבשאלון שמילא או מסר לפי פקודה זו או בתשובה לשאלה שנשאל מכוחה"; "המסרב או נמנע למלא שאלון שנשלח אליו או הונח אצלו כדין, או למסור את הפרטים הנדרשים בו, או לענות לשאלה או לחקירה שהופנתה אליו מכוח פקודה זו"). אין בידי נתונים בדבר מימוש סמכויות אלו (ובמיוחד ענישה במאסר…) אך מוכרים לי מקרים, המעידים כי בהעדר נסיבות שיצדיקו לנהוג אחרת, תעמוד הלמ"ס על קיום חובתם של מי שקיבלו ממנה דרישות.

לפי סעיף 19 לפקודת הסטטיסטיקה, "דו"חות, רשומות, תעודות וידיעות אחרות, שנמסרו או הושגו לצורכי סטטיסטיקה לפי פקודה זו, לא יהיו קבילים ולא ישמשו כראיה בכל הליך אזרחי או פלילי, זולת הליכים פליליים בשל עבירה לפני פקודה זו". אך לעתים (למשל, ע"א עליון 388/73; ע"פ מחוזי 48/75; ת"א שלום 47104/99) יכולים נתונים סטטיסטיים להיכלל בגדר "ידיעה שיפוטית" של בית משפט.

עדכונים ותוספות

19.10.20

ב-18.10.20 פורסמה טיוטת "צו הסטטיסטיקה (מיפקד אוכלוסית דיור משותף ומוסדות)", במסגרתה מוצע להורות על עריכת מיפקד לגבי דיירי דיור משותף* {ראו להלן} לצורך עדכון האומדנים הדמוגרפיים באוכלוסיה זאת, שמתאפיינת בתחלופה גבוהה. לצד גורמי דיור משותף שכבר נכללו בעבר במיפקדים מעין אלו, יתווספו גורמים נוספים, וזאת (לפי דברי ההסבר) בשל קשיים שנתגלו בעבר, ובמטרה לאפשר ללמ"ס להפעיל את סמכותה באופן יעיל יותר, ולאסוף נתונים מינהליים בצורה מהירה ומקיפה, תוך הקטנת עלויות.

* "דיור משותף" כולל בתי דיור מוגן ובתי אבות ("מעונות לזקנים"), בתי מלון ומוסדות ("מוסד – מקום המיועד לספק שירותי לינה, לחמישה דיירים לפחות, לתקופה של שלושה חודשים או יותר, לרבות פנימיות, מעונות, מוסדות דת יהודיים ולא יהודיים, מוסדות אשפוז, אכסניות (הוסטלים), מגורי אזרחים בבסיסים צבאיים, מתקנים באחריות שירות בתי הסוהר, מרכזי קליטה, מגורי עובדים ומגורי סגל עובדים").

30.7.21

ב-29.7.21 פורסמה טיוטת "צו הסטטיסטיקה (מיפקד אוכלוסין ודיור), התשפ"ב-2022". בהתאם לדברי ההסבר הנלווים, "מיפקד האוכלוסין והדיור המתוכנן הינו מיפקד מינהלי משולב. כלומר, המיפקד המתוכנן עתיד להתבסס על קבצים מינהליים שמצויים בידי גופים שונים לצד סקר שדה שנועד לתקן ולהשלים את המידע המינהלי. בשלב הראשון ייעשה איסוף מידע מינהלי לגבי כלל אוכלוסית המדינה ולאחר מכן תֵעשה פקידה מדגמית בשדה בשיטות איסוף שונות: אינטרנט, טלפון ופנים מול פנים בשטח. המיפקד נדרש לצורך עדכון אומדני האוכלוסיה, אשר מהווים מקור חיוני להפקת סטטיסטיקה ולמחקר מדעי אמפירי ובסיסי של המגמות בהרכב האוכלוסיה בישראל ובפיזורה, והכל בהתאם לקבוצותיה השונות, לתכונות דמוגרפיות, השכלתיות ותעסוקתיות ולצורך מחקר מפורט יותר של קבוצות מיוחדות באוכלוסיה… כל המדדים בכל תחומי החיים מתייחסים ל'נפש' (תוצר לנפש, השקעה לנפש וכד') כך שאומדני האוכלוסיה נדרשים ומשפיעים על איכות כל הסטטיסטיקה הרשמית של מדינת ישראל. לאור האמור, יש חשיבות רבה לאיכות הנתונים הנאספים ולאיכות המידע הסטטיסטי המופק על בסיסם, וזאת בין היתר מבחינת דיוקם, עדכניותם ושלמותם. מכאן חשיבותו של המיפקד נשוא צו זה".

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן