על [אי] מינוי אפוטרופוס, על יפוי כח מתמשך – ועל [אי] ביטולו (סקירת פסקי דין)

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

ב-1.7.22 ניתן על ידי בית המשפט לעניני משפחה בתל אביב (כב' השופטת ס. אופק) פסק דין (פורסם ב"נבו"), במסגרת א"פ 40427-02-22. כפי שעולה מפסק הדין, מדובר בהליך אחרון (לעת עתה, לפחות) מבין שורת הליכים קודמים, שהתנהלו בין שני אחים, בענינה של אמם. פסק הדין אמנם ניתן במסגרת בקשה, שהתקבלה, לסילוק תביעה על הסף – אך גם בו, וגם בפסקי הדין וההחלטות שניתנו במסגרת ההליכים הקודמים, ישנו ניתוח מפורט בענינים שונים: מינוי אפוטרופוס, בכלל, ובנסיבות בהן נחתם יפוי כח מתמשך, בפרט; ביטול יפוי כח מתמשך; ועוד. באופן חריג, לא אסקור במסגרת סקירה זאת רק את פסק הדין הנ"ל, אלא גם את מרבית ההליכים הקודמים (הסקירה אשר תושתת בעיקר על ציטוטים מתוך פסקי הדין וההחלטות שייסקרו).

בטרם אסקור את פסק הדין וחלק מן ההליכים הקודמים, אזכיר כי באפריל 2016 התקבל תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, במסגרתו נערכה רפורמה מקיפה, שנועדה לאפשר כמעט לכל אדם, לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה שלו, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו. בין היתר, יצר התיקון לחוק הסדרים משפטיים חדשים – יפוי כח מתמשך; הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס; מסמך הבעת רצון (לצד הבעת רצון בצוואה – אפשרות שכבר היתה קיימת לפני תיקון 18 לחוק, ואשר אף בה הוכנסו שינויים); תמיכה בקבלת החלטות. גם בענינים הקשורים לאפוטרופסות עצמה, שחלקם כבר באו לידי ביטוי בחוק לפני תיקון 18, נערכו שינויים ותוספות חשובים. דוגמא מובהקת לכך, נוגעת ל"מינוי אפוטרופוס" – בין היתר נוסף לחוק סעיף 33א, שקובע כי בית משפט ימנה אפוטרופוס רק אם "בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם", אם "לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי יפוי כח מתמשך שערך האדם בענינים שלגביהם מתבקש המינוי", ואם "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין…"; ומנחה את בית המשפט לצמצם ככל האפשר את הענינים שימסרו לאפוטרופוס, ואת תקופת המינוי.

בניגוד לכל יפוי כח אחר (אפילו "נוטריוני", אך למעט יפוי כח "בלתי חוזר"), אשר מאבד תוקף חוקי, כאשר "נגרעת כשרותו" של מייפה הכח – יפוי כח מתמשך דווקא ייכנס לתוקף (באופן ובתנאים המפורטים ביפוי הכח המתמשך ובחוק), וזאת אם חלילה מייפה הכח (המכונה בחוק "הממנה") "חדל להיות מסוגל להבין בדבר, בענין שלגביו ניתן יפוי הכח המתמשך…"

{ראו כאן סקירה בענין מינוי אפוטרופוס; לגבי יפוי כח מתמשך, ראו כאן סקירה מפורטת, וכאן סקירה מקוצרת; וראו כאן השוואה בין שני הסדרים אלה}

פסק הדין (א"פ 40427-02-22) נפתח כך: "לפני בקשה לסילוק על הסף של תובענה שהגיש המשיב כנגד אחיו, המבקש, וענינה ביטול יפוי כח מתמשך עליו חתמה אמם של הצדדים, ומינוי אפוטרופוס ניטראלי עליה… תמצית העובדות הצריכות לענין: הגב' נ.מ… היא קשישה בת 89… התאלמנה מבעלה השני בחודש אפריל 2019; מאז פטירת בעלה, היא מסתייעת בשירותיה של עובדת זרה המתגוררת עימה… לגב' מ' שני ילדים מנישואיה הראשונים… המבקש, מר א.ב (להלן גם – הבן א'), המתגורר בישראל; המשיב, מר ד.ב להלן גם  – הבן ד'), תושב חוץ… מערכת היחסים בין הבנים עכורה ויש ביניהם חוסר אמון. למרבה הצער, הסכסוך האישי ביניהם גלש לסכסוך משפטי המתנהל בבית המשפט ובמרכזו ניצבת האם. תחילתם של ההליכים ביום 7.7.2019, עת עתר הבן א' להתמנות כאפוטרופוס קבוע על גופה ועל רכושה של האם על רקע ירידה קוגניטיבית (א"פ 14629-07-19) [פורסם בנבו] ניתן צו זמני למינויו של הבן א'… בהמשך, נוכח המלצות תסקיר סעד… וחוות דעת פסיכיאטרית… חזר בו הבן א' מבקשתו להתמנות כאפוטרופוס לאמו, ואילו הבן ד' התנגד נחרצות להמלצות התסקיר וטען כי יש למנות לאם אפוטרופוס ניטראלי. ביום 24.9.2019 ניתן פסק דין לפיו נקבע, כי 'גב' מ' היא אשה קשישה, אך עפ"י ממצאים פסיכיאטריים של שני רופאים קיימת אצלה מודעות למצבה ושיפוט תקין, ועפ"י התרשמות העו"ס היא מסוגלת לדאוג לעניניה, כפי שהיה עד כה, בעזרת המבקש, ועפ"י ממצאים באבחון עדכני… היא אינה זקוקה לאפוטרופוס'. לפיכך, בוטלו צווי המינוי הזמניים הנ"ל. ביום 20.1.2020 חתמה האם… על יפוי כח מתמשך המייפה את כוחו של הבן א' לקבל החלטות, לבצע פעולות ולייצג אותה בכל העניינים הרכושיים, האישיים והרפואיים… וכן הנחתה האם, כי הבן ד' יהיה מיודע על כל הענינים הנ"ל, והדיווח יעשה אחת לרבעון (להלן – יפוי כח מתמשך). יפוי הכח המתמשך הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ביום 19.2.2020 וטרם הופעל. באותו מועד חתמה האם גם על שני מסמכים נוספים: האחד, תצהיר לפיו העבירה לבן א' מתנה בסך של 600,000 ₪ ביום 8.11.2019, והכספים נועדו לעזור לנכדה מר ר.ב בנו של א', ברכישת דירה; והשני, צוואה בה ציוותה, כך נראה, את עזבונה לשני הבנים, בחלקים שווים (ס' 11 לפסק הדין בתמ"ש (ת"א) 6432-04-20) [פורסם בנבו] ביום 10.2.2020 עתר הבן ד' למינוי אפוטרופוס חיצוני על רכוש האם, כשלטענתו היא אינה מסוגלת לדאוג לעניניה הכלכליים והרכושיים, וכי היא נכנעת ללחצים שמפעילים עליה בני משפחה בניגוד לרצונה; וכן למינוי אפוטרופוס זמני לדין שיגיש תביעה בשמה להשבת כספים שלטענתו נגזלו ממנה (א"פ 24681-02-20) במקביל להליך זה, הגיש הבן ד' תובענה נוספת, ביום 6.4.2020, בה עתר לביטול יפוי הכח המתמשך, כשלטענתו האם הוחתמה עליו מבלי שהיא הבינה על מה היא חותמת (תמ"ש 6432-04-20) [פורסם בנבו] הדיון בשתי התובענות הנ"ל אוחד. תסקיר סעד… המליץ שלא למנות לגב' מ' אפוטרופוס. התסקיר תיאר את גב' מ' כאשה עצמאית, המנהלת בעצמה את עניניה, מביעה ומנמקת בבהירות את רצונותיה, לרבות פעולות שביצעה ברכושה (מתנות, צוואה), ומתנגדת למינוי אפוטרופוס עליה. התסקיר המליץ על המשך התנהלות במתכונת הקיימת, קרי, ללא אפוטרופסות, לפיו האם מנהלת את ענייניה בעצמה ומקבלת החלטות באופן עצמאי, תוך שהיא נעזרת על פי בחירתה ורצונה, ועל פי הצורך, בבן א'. ביום 8.12.2020 התקיים דיון ממושך במסגרתו נשמעה ביחידות עמדתה של הגב' מ', וכן נשמעה חקירת עורכות התסקיר. בפסק דין מיום 20.12.2020 דחיתי את הבקשה למינוי אפוטרופוס (א"פ 24681-02-20) ומחקתי את התביעה לביטול יפוי הכח מתמשך (תמ"ש 6432-04-20) [פורסם בנבו]… ערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי נדחה בפסק הדין מיום 6.5.2021 (עמ"ש 4126-02-21…) בקשת רשות ערעור שהגיש המשיב לבית המשפט העליון נדחתה… (בע"מ 3928/21) [פורסם בנבו]… ביום 30.1.2022 הגיש המשיב לבית המשפט לעניני משפחה בפתח תקוה בקשה למינוי אפוטרופוס ניטראלי לאם (א"פ 64953-01-22); הליך זה נמחק מהטעם לפיו האם ערכה יפוי כח מתמשך, ומשכך לא ניתן למנות לה אפוטרופוס…"

כאמור בפתח הדברים, אסקור עתה בקצרה חלק מן ההליכים הקודמים, שנזכרו לעיל (למעט עמ"ש 4126-02-21, וא"פ 64953-01-22).

א"פ 14629-07-19

פסק דין מיום 24.9.19 (כב' השופטת ס. אופק, פורסם ב"נבו"): "השאלה העומדת על הפרק – האם יש לאמץ את המלצת תסקיר… בענין ביטול צו מינוי אפוטרופוס לגב' מ'?… המבקש המתגורר בישראל, והמשיב 4 המתגורר באירופה, הם ילדיה של המשיבה 1, גב' נ' מ'… קשישה בת 86… עפ"י התסקיר יש לגב' מ' הכנסה חודשית בסך של כ- 14,000 ₪ בחודש מקצבאות שונות וגמלה חלקית (לתקופה קצובה) מבעלה ז"ל, ויש לה הוצאה חודשית בסך של 8,000-7,000 ₪ לשכר המטפלת; והמבקש היה שותף עמה בחשבון הבנק (עד למינויו כאפוט' – ראו להלן). המבקש הגיש ביום 7.7.2019 בקשה למינוי אפוטרופוס על גופה ועל רכושה של גב' מ', בטענה כי איננה מסוגלת עוד לקבל החלטות בעניני רכוש ו/או גוף, ואף איננה יכולה לפעול למיצוי זכויותיה מול גורמים שונים; הוא מעונין לפעול בערוצים השונים כמתחייב, ואף, במידת הצורך, למצוא עבורה מגורים בדיור מוגן מתאים לצרכיה; הוא דואג לשלומה של אמו מאז ומתמיד, והוא גם היחידי מבני משפחה מדרגה ראשונה שנמצא בישראל. לפיכך, עתר המבקש להתמנות כאפוטרופוס במינוי כללי וקבוע… בד בבד הגיש המבקש בקשה לסעד של מינויו כאפוטרופוס זמני… [ו]נעתרה בקשתו והוא התמנה אפוט' במינוי כללי, זמני ל- 6 חודשים. עם זאת, מינוי האפוטרופוס לרכוש הוגבל, בשלב זה, למימון צרכים שוטפים בלבד של האם. ביום 25.8.2019 הגישו שירותי הרווחה… תסקיר והמליצו לבטל את מינוי האפוטרופוס, בהסכמתם של גב' מ' והמבקש… בתגובתו… התנגד המשיב [משיב 4 – ד.ר.] להמלצות התסקיר וטען, בין היתר, כי האם איננה כשירה מבחינה משפטית/מנטאלית, אין ביכולתה לדאוג לעניניה, ויש למנות לה אפוט' ניטראלי; המבקש שינה אסטרטגיה ופתאום טען כי האם כשירה מכיוון שידע שהמשיב יתעקש על מינוי אפוט' ניטראלי; קביעה כי האם כשירה תסלול את הדרך למבקש להשתלט על רכושה באמצעות החתמתה על צוואה חדשה בשעה שהיא איננה מבינה בדבר. לפיכך, ביקש המשיב למנות לאמו אפוט' ניטראלי ולמנות פסיכוגריאטר מומחה מטעם ביהמ"ש שיבחן את מצבה של האם. בתגובתו… הסכים המבקש להמלצות התסקיר ועתר לביטול מינוי האפוט' ולסגירת התיק לאור התסקיר וחוות הדעת של ד"ר פורטנוי… לטענתו, הוא הבין כי ההליך המשפטי מסב לאמו עוגמת נפש, וכי היא רוצה, יכולה, מסוגלת ומעונינת להתנהל ללא אפוטרופוס, והוא מוכן לסייע לה בכל הדרוש ואף להישאר אפו' היה ותרצה בכך, אך אינו מתכוון לכפות זאת עליה; מצבה של האם השתפר בהתאם לחוות הדעת ולתסקיר; ככל ולא תבוטל האפוט' לאור התסקיר וחוות הדעת, אזי יש לשמוע את קולה של האם; לא נפל כל פגם מקצועי או עניני בתסקיר ובחוות הדעת, מלבד שאינם מתיישבים עם תוכניתו של המשיב למנות אפוט' ניטראלי ולהגביל את חירותה של האם; אין הצדקה למינוי אפוט' זר…

סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות… מתיר לביהמ"ש למנות אפוטרופוס 'לאדם אשר איננו יכול, דרך קבע, או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם ואין מי שמוסמך או מוכן לדאוג להם במקומו'. כידוע, מינוי אפוטרופוס לאדם הינו מהלך קשה ודרמטי, וביהמ"ש חייב לנקוט בו רק מששוכנע כי אכן מתקיימות בנסיבות הענין הוראות החוק… בע"א 4377/04… נקבע: '…מינוי אפוטרופוס אחר' לפי סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית נועד לניהול 'עניני החסוי', כולם או מקצתם, והוא מתבצע לאחר שהונחה בפני בית המשפט תשתית מתאימה המלמדת, כי החסוי אינו מסוגל לדאוג להם בעצמו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו… אין צורך להוכיח כי מאן דהוא אינו מסוגל לדאוג למכלול עניניו או לפחות לרובם המכריע ודי אם קיימת אי יכולת חלקית שלו לדאוג לעניניו… מינוי של 'אפוטרופוס אחר' לפי סעיף זה נועד, איפוא, להגן על אנשים – ולעתים קרובות יהיו אלה הקשישים בקהילה – שאינם מסוגלים לכלכל את עניניהם…' בעניננו, הבקשה למינוי אפוטרופוס נתמכה במסמכים כדלקמן: מסמכי קופ"ח המתייחסים למצבה של גב' מ' שהיא חולת סוכרת ואף עברה ניתוחים להחלפת פרקי הירכיים… תעודת רופא… שמצא אצל גב' מ' 'ירידה בזכרון לטווח קצר, ירידה בריכוז, חוסר התמצאות בזמן, מאוד אפטית… מודעת למצבה… שיפוט שמור… יודעת מה המשמעות של מושג האפוטרופסות. מעונינת שבן שלה ייקח על עצמו את התפקיד. מסכימה לכך שיש צורך במינוי אפוטרופוס…' משכך העריך… כי גב' מ' סובלת מ'ירידה קוגניטיבית משמעותית שדורשת מינוי אפוטרופוס לעניני גוף ורכוש, עדיין קיימת מודעות למצב, בעלת שיפוט תקין שמאפשר לה להביע דעה לגבי מועמד ומעונינת שבן שלה ייקח על עצמו את התפקיד'. לעומת זאת,  עו"ס שפגשה את גב' מ' אמנם התרשמה מבעית זיכרון 'אך לא כזו שדורשת מינוי אפוטרופוס', והיא המליצה על פניה לאבחון נוסף שנערך ע"י הפסיכיאטר ד"ר פורטנוי… ואכן, בחוות דעת רפואית של ד"ר פורטנוי… הוא ציין, כי גב' מ' 'דיברה לענין… האפקט תאם לסיטואציה… התמצאה בזמן באופן חלקי… התמצאות תקינה במקום, במרחב ובעצמה. השיחה עמה היתה לוגית, רציונאלית וקוהרנטית. קיימת הפרעה בזכרון לטווח הקצר בדרגה בינונית… אך הייתה מציאותית ומודעת למצבה… בדיקת MMSE 25/30. ידעה את משמעות המילה 'אפוטרופוס' וחשבה שאין לה צורך בכך'. משכך, לדעתו, יש לגב' מ' 'ירידה קוגניטיבית במידה מתונה אך עדיין השיפוט תקין, מודעת למצבה ובעלת יכולת להביע את דעתה ורצונותיה באופן חופשי. היא מתבטאת באופן קוהרנטי ורציונלי. לאור האמור לעיל הנני ממליץ על ביטול המינוי של האפוטרופוס במצבה הנוכחי'…

הנה כי כן, גב' מ' היא אשה קשישה, אך עפ"י ממצאים פסיכיאטריים של שני רופאים קיימת אצלה מודעות למצבה ושיפוט תקין, ועפ"י התרשמות של העו"ס היא מסוגלת לדאוג לעניניה, כפי שהיה עד כה, בעזרת המבקש, ועפ"י ממצאים באבחון עדכני של ד"ר פורטנוי שהתבקש על ידי העו"ס, היא אינה זקוקה לאפוטרופוס. הכלל הוא שככל שאין ראיה בעלת משקל לסתירה של התסקיר, בית המשפט ייטה לאמץ את ממצאיו ומסקנותיו (רע"א 4575/00…) תסקיר אמנם איננו חוות דעת מומחה… עם זאת, לתסקיר מוענק מעמד מיוחד בחיקוקים שונים, וכבר נקבע שיש ליתן לו משקל יתר, שכן פקיד הסעד, בדומה למומחה, הוא גורם אובייקטיבי וניטראלי הממלא חובתו בהתאם לחוק ועל פי החלטות בית המשפט… ולכאורה, ככל שהתסקיר מבוסס על ממצאים, ראיות, חוות דעת וכיו"ב, ביהמ"ש ייטה לאמצו, ולהיפך, ככל שמדובר על תסקיר המבוסס יותר על הערכות ו/או דעות אישיות, גם אם  מקצועיות, כך ייקל על ביהמ"ש לדחות מסקנותיו והמלצותיו… לאור כל האמור לעיל, וכאשר אף לא התבקשה ע"י המשיב חקירתה של העו"ס, על כל המשתמע מכך, לא מצאתי לסטות מהמלצת התסקיר… צווי מינוי אפוטרופוס זמני… מבוטלים…"

א"פ 24681-02-20 ותמ"ש 6432-04-20

פסק דין מיום 20.12.20 (כב' השופטת ס. אופק, פורסם ב"נבו"): "השאלה העומדת על הפרק – האם מצבה היום של המשיבה מלמד על חוסר יכולת לנהל את עניניה בכוחות עצמה. השאלה התעוררה במסגרת דיון בשתי תובענות שהגיש המבקש נגד אמו, המשיבה, ואחיו, המשיב 4… האחת, תביעה למינוי אפוטרופוס קבוע לרכוש ולמינוי אפוטרופוס זמני לדין (א"פ 24681-02-20); השנייה, תביעה לביטול יפוי כח מתמשך (תמ"ש 6432-04-20)… המשיב התמנה אפוטרופוס על גופה ועל רכושה (הוגבל למימון צרכים שוטפים בלבד) של המשיבה לפי צווים זמניים… ובמקביל הוזמן תסקיר סעד שיתן המלצות בבקשה למינויו כאפוטרופוס קבוע… לאחר שנתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר פורטנוי… עם המלצה, בהסכמה, לבטל את האפוטרופסות… ניתן פסק דין לפיו: 'גב' אלמונית היא אשה קשישה, אך עפ"י ממצאים פסיכיאטריים של שני רופאים קיימת אצלה מודעות למצבה ושיפוט תקין, ועפ"י התרשמות העו"ס היא מסוגלת לדאוג לעניניה, כפי שהיה עד כה, בעזרת המבקש, ועפ"י ממצאים באבחון עדכני של ד"ר פורטנוי שהתבקש ע"י העו"ס, היא אינה זקוקה לאפוטרופוס'… לפיכך, בוטלו צווי המינוי הזמניים הנ"ל.

ביום 20.1.2020 חתמה המשיבה לפני עו"ד ונוטריון… על שלושה מסמכים משפטיים… א. תצהיר לפיו העבירה למשיב מתנה בסך של 600,000 ₪… והכספים 'נועדו לעזור לנכדי… ברכישת דירה… אני נתתי המתנה מרצוני החופשי, בדעה צלולה, ללא כל לחץ או כפיה ללא כל אונס, השפעה, תחבולה או תרמית. שמחתי שאני יכולה לעזור לנכדי בעודי בחיים במתן מתנה זו'… ב. יפוי כח מתמשך המייפה את כוחו של המשיב לקבל החלטות, לבצע פעולות ולייצג את המשיבה בכל הענינים הרכושיים, האישיים והרפואיים של המשיבה… עוד קבעה המשיבה, כי המבקש יהיה מיודע על כל הענינים הנ"ל, והדיווח יעשה אחת לרבעון… ג. צוואה בה ציוותה, כך נראה, את עזבונה לשני הבנים, בחלקים שווים…

ביום 10.2.2020 עתר המבקש למינוי אפוטרופוס חיצוני על רכוש המשיבה, וכן למינוי אפוטרופוס זמני לדין שיגיש תביעה בשמה להשבת כספים שלטענתו נגזלו ממנה (א"פ 24681-02-20). המבקש נימק את תביעתו בכך שמצוקתה וחוסר הבנתה של אמו נוצלו לגזילת כספיה. נטען, כי המשיבה לא מסוגלת לדאוג לעניניה הכלכליים והרכושיים, היא אינה יודעת מה היקף העזבון שירשה ומה הסכומים שנמשכו מחשבונה, והיא אינה מסוגלת להמשיך טיפול בקצבאות שצריכה לקבל. עוד נטען, כי המשיבה נכנעת ללחצים כלכליים, בניגוד לרצונה, נוכח חשש לניתוק קשר ופחד מבדידות, ומינוי אפוט' ניטראלי לרכוש יהווה הגנה יעילה על הרכוש ויאפשר לה יחסים בריאים עם קרוביה שמעונינים בקרבתה ממניעים כשרים. המבקש תמך בקשתו בחוות דעת של ד"ר אמיר אשדות, מומחה ברפואה פנימית וגריאטריה… המשיב 4 התנגד לבקשה הנ"ל בנימוקים כדלקמן: הבקשה נעדרת עילה ואף נגועה בשיקולים זרים ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט; מדובר בנסיון לערער שלא כדין על פסק דין חלוט… המשיבה יודעת היטב מה רצונה, ופועלת בהתאם לרצון זה, ואינה מעונינת במינוי אפוט' עליה. המשיב תמך תשובתו במכתב של המשיבה ואף ביקש שישמע קולה במישרין בפני ביהמ"ש… הבדיקה של דר' אשדות נערכה מבלי שניתנה הסכמתה של המשיבה שתערך לה בדיקה שכזו, ומבלי שפורטו בפניה מטרותיה של הבדיקה, והשלכותיה, ותוך פגיעה בפרטיות המשיבה ובאוטונומיה שלה ובניגוד לאתיקה הרפואית; המתנה ניתנה ע"י המשיבה מרצון חופשי ונראה, כי קנאה וחשש מאובדן ירושה עתידית עומדים ביסוד הבקשה למינוי אפוט'.

ביום 6.4.2020 הגיש המבקש גם תובענה לביטול יפוי הכח המתמשך (תמ"ש 6432-04-20). המבקש נימק את תביעתו בכך שאמו חתמה על יפוי כח מתמשך כתוצאה ממרמה ו/או ניצול ו/או השפעה בלי הוגנת על האם המצויה במצוקה, ללא הבנה כלכלית של מצבה, ומבלי שהיא מבינה על מה היא חותמת. נטען, כי מדובר בתכנית חדשה לאחר שהמשיב הבין כי מזימתו להשתלט על רכוש האם באמצעות מינוי אפוט' עתיד להיכשל. לפיכך, יש לבטל את יפוי הכח המתמשך מכח סעיף 32כט(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות… המבקש תמך בקשתו בין השאר במסמכים בנקאיים שונים ותמלילי שיחות שלו עם המשיבה. המשיב 4 התנגד לבקשה הנ"ל, בין השאר מנימוקים כדלקמן: המשיבה כשירה ויפוי הכח לא נכנס לתוקפו וביכולתה של המשיבה לבטלו ככל שתבחר בכך; מטרתו למנוע מהמשיבה לעשות שינויים ברכושה שיקטינו את ירושתו העתידית של המבקש או יביאו לשינוי צוואתה; המסמך של דר' אשדות מגמתי… אך בכל מקרה ממצאיו… תומכים בכשירותה של האם ובעצמאותה.

המשיבה לא הגיבה בעצמה לשתי תובענות התלויות ועומדות אלא הודיעה לעו"ס שהיא מעונינת להגיע לביהמ"ש… לאחר שנתקבל תסקיר של האגף לשירותים חברתיים… הודיע ב"כ יועמ"ש כי תומך בהמלצות התסקיר, והותיר לשיקול דעת ביהמ"ש את הצורך בקיום דיון לשמיעת המשיבה בעצמה, בהתחשב בכך שעמדתה הובאה באופן מפורט בתסקיר וכן נוכח המגבלות הנובעות ממגפת הקורונה… עורכות התסקיר הודיעו… כי תהליך הכנת התסקיר היה מורכב והושקעה בו מחשבה רבה מאוד על ידי שתי עורכות התסקיר, וביקשו לשמוע את הדברים כששתיהן נוכחות באולם ביהמ"ש, והבקשה נעתרה… ביום 8.12.2020 התקיים דיון ממושך במסגרתו נשמעו ביחידות דבריה של המשיבה, וכן נשמעה חקירת עורכות התסקיר…

חשיבה מחודשת על מוסד האפוטרופסות, ועל שלילת החירות המשמעותית הכרוכה בו, הביאה לחקיקת תיקון 18 לחוק… [ש]הביא לביצור נוסף של רצון הפרט, הן ע"י הקמה של מוסדות פוגעניים פחות ממינוי אפוטרופוס, כגון יפוי כח מתמשך ומינוי תומך החלטו… והן ע"י הגבלת שיקול הדעת למינוי אפוטרופוס לבגיר, בין השאר באמצעות הוראות סעיף 33א לחוק… בעניננו, עשתה המשיבה יפוי כח מתמשך ובמסגרתו נתנה הוראות מקדימות למיופה הכח… בעניינים רפואיים… [ו]בענינים כספיים… המבקש מעונין הן בביטול יפוי הכח המתמשך, והן במינוי אפוט' על רכוש המשיבה, והגיש שני הליכים משפטיים שככלל אינם יכולים להתקיים זה בצד זה [רמ"ש (מרכז) 21463-01-19… [פורסם בנבו]…] לאור האמור לעיל, כאשר יפוי הכח המתמשך טרם בכלל נכנס לתוקפו ויכול להיות מבוטל ע"י המשיבה בעצמה (ר' סעיף 32כג לחוק הכשרות המשפטית), סדר הדיון מדורג: ראשית, יש לבחון האם במצבה בנקודת הזמן הנוכחית מסוגלת המשיבה לנהל את עניניה ולקבל החלטות עבור עצמה. ככל שהתשובה חיובית – יסתיים הדיון בשתי התביעות. ככל שהתשובה שלילית – יופעל יפוי הכח המתמשך עפ"י תנאיו, ואז יכולה להתעורר השאלה האם בנקודת הזמן שנעשה יפוי הכח המתמשך לא היתה המשיבה כשירה. רק אם ייקבע שבאותה נקודת זמן היסטורית לא הייתה המשיבה כשירה, אזי יהיה מקום לעבור לדון בענין האפוטרופסות. בהתאם לכך התנהל הדיון… בהסכמת הצדדים ובאי כוחם… נשמעו באריכות דברי המשיבה בנוכחות בית המשפט וב"כ היועמ"ש בלבד… בשיחה הנ"ל ניתן היה להתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מאופיה וממצבה של המשיבה. המשיבה אשה נעימת הליכות. המעמד לא היה לה פשוט… ובכל זאת הצליחה המשיבה להתבטא בצורה רהוטה… לדברי המשיבה, היא זו מחליטה באופן סופי בענינים השונים. למשל, היא מנהלת את העובדת הזרה… או למשל, היא מנהלת את עניניה הכספיים… עפ"י התיאור שמסרה המשיבה, היא בסה"כ מודעת להיקף רכושה… היא מנהלת את עניניה, לרבות ענינים כספיים, בעצמה או תוך הסתייעות בילדיה… כאשר לפני קבלת החלטה בענינים כספיים היא עורכת בדיקה ולפעמים גם מתייעצת, ולא מקבלת החלטה כלאחר יד… המשיבה סבורה, כי ביכולתה עדיין להמשיך לקבל החלטות שהן נכונות עבורה… המשיבה עשתה יפוי כח מתמשך בהחלטה מודעת… למקרה שתאבד, חלילה, את כשירותה, מעונינת המשיבה שיפוי הכח המתמשך יוותר על כנו ושלא יהיה עליה אפוטרופוס… לאור כל האמור לעיל, ההתרשמות של ביהמ"ש לה שותפה גם ב"כ יועמ"ש רווחה… היא שהמשיבה מסוגלת להביע את דעתה ואף עושה זאת בצורה קוהרנטית, ברורה, רציונלית, ונראה שהיא מסוגלת לקבל החלטות בעניניה, כפי שעשתה עד היום… התרשמות זו בהלימה עם ממצאי רופאים שבדקו את המשיבה במועדים שונים בטווח זמן של חמישה חודשים. בסמוך לאחר פטירתו של בעלה השני נמצאה ירידה קוגניטיבית משמעותית אצל המשיבה. עם זאת, גם נמצא שהמשיבה עדיין 'מודעת למצבה, מבינה שמוגבלת מבחינת תפקוד וזקוקה לעזרה, מודעת לבעית זכרון, שיפוט שמור', ובהמשך: 'עדיין קיימת מודעות למצב, בעלת שיפוט תקין שמאפשר לה להביע דעה לגבי מועמד…'….. התסקיר השני נכתב, באופן חריג, כאמור ע"י שתי עובדות סוציאליות. מדובר בעו"ס ותיקות ומנוסות… אשר פגשו את המשיבה, לבדה, בשתי הזדמנויות ואף שוחחו עמה בטלפון… עפ"י ההתרשמות של העו"ס, כאז גם היום מסוגלת המשיבה לדאוג לעניניה… בחקירה עמדו עורכות התסקיר על התרשמותן ממצבה של המשיבה ויכולתה להמשיך להתנהל באופן שהתנהלה עד היום… אי הדיוק לכאורה של המשיבה אודות היקף רכושה לא גרם לעו"ס… לשנות את עמדתה… כאן המקום להעיר, כי עפ"י תדפיסי הבנק שהובאו לפני ביהמ"ש, נראה כי עובר לירושה שקיבלה המשיבה מבעלה השני, חשבונה של המשיבה לא היה משופע בכספים… לפיכך, היה ניתן לתהות, אולי, על התבונה הכלכלית בהחלטה של המשיבה המתייחסת לחלק משמעותי מכספיה. עם זאת, נוכח מצבת ההכנסות וההוצאות של המשיבה מחד וההוראות המקדימות שהמשיבה נתנה למיופה הכח מאידך, כלל לא בטוח שניתן לראות בהחלטתה חוסר תבונה… המוטעם מכל המקובץ לעיל, לא נמצאה פגיעה מנטלית או קוגניטיבית חדשה אצל המשיבה אשר בגינה היא אינה מסוגלת עוד להמשיך לנהל את עניניה הרכושיים, כפי שעשתה עד כה, ולא עלה בידי המבקש להצביע על שינוי כלשהו במצבה של המשיבה… לאור האמור לעיל, אף אין צורך להידרש לבקשתו של המבקש למנות מומחה מטעם ביהמ"ש… המבקש הוסיף וטען להיותה של המשיבה נתונה למערכת לחצים כלכליים שיש לנטרל באמצעות מינוי אפוטרופוס. אכן, נסיבות חייו של אדם ללא ליקוי קוגניטיבי או מנטלי, עלולות להציבו במצב בלתי אפשרי בו הוא נתון ללחצים קשים ביותר של ילדיו, והוא עלול למצוא עצמו, שלא בטובתו בקו האש במסגרת מלחמות הנטושות בין הילדים. יתכן שניתן יהיה לומר על אדם במצב כזה שהוא אינו מסוגל לטפל בעניניו, שאז יפעל ביהמ"ש לטובתו של אדם במצב כזה ע"י נטרול מערכת הלחצים המופעלים כנגדו באמצעות מינוי אפוטרופוס כגורם ניטראלי [ע"א (ת"א) 1613-04-11… בע"מ 3398/12… עמ"ש (ת"א) 51527-09-18…] עם זאת, אין כך המצב בעניננו….. עורכות התסקיר הן בעלות מקצוע מיומנות, ויודעות לזהות מצבים של קשישים חסרי ישע הנתונים, חלילה, לניצול והתעמרות מסוג כלשהו. ברם, ההתרשמות לא היתה מהחלטה של משיבה שהיא פרי ניצול או חוסר שיקול דעת… עם זאת, אף מתוך הנחה בדבר אפשרות קיומה של מערכת לחצים על המשיבה, לא סברו העו"ס שיש צורך באפוטרופוס… התברר מתשובותיה של המשיבה שהיא נדיבה כלפי בני משפחה ונוהגת בשיטת 'היד החמה'….. גם במסגרת המלחמה הניטשת בין ילדיה, מצליחה המשיבה לקיים קשר חופשי עם בני המשפחה… והיא מצליחה לעשות זאת מבלי לוותר על אישיותה ועצמאותה… היא לא העבירה את הטיפול בעניניה לניהולו של אחר אלא רק בחרה להסתייע באחר; היא מצליחה להביע ולממש את רצונה החופשי… ונלמד מדבריה היא מעונינת להוסיף ולעשות זאת… אף חרף אינטרסים סותרים של הבנים, מצליחה המשיבה לקבל החלטות שאינן פרי תלות או מצוקה נפשית, והיא עודנה אדון לעצמה… טוב יעשו הבנים בכלל, והמבקש בפרט, אם יכבדו את רצונה של אמם, ויאפשרו לה לחיות את שארית חייה בשקט כפי שביקשה…

לענין ההמלצה בענין שקיפות חשבון הבנק של המשיבה – עו"ס המליצו בתסקיר השני על שקיפות בחשבון על מנת לשמור על הקשר הטוב בינה לבין המבקש. אינני מקבלת את ההמלצה, ואנמק. בעניננו, המבקש מנהל סכסוך 'עזבון בחיים'. תחת אצטלה של דאגה לכאורה לעתידה של המשיבה, אין הוא מהסס להטיל ספק בהחלטותיה הכלכליות של המשיבה, והוא שב וגורר אותה בעל כורחה לסכסוך בין הבנים, תוך שמתעלם מהצורך שיישמע קולה ותתברר עמדתה, משל כבר הפכה, חלילה, המשיבה ל'כלי ריק'… בנוסף, המבקש לא צורף כשותף בחשבון הבנק של המשיבה וגם במסגרת יפוי כח מתמשך קבעה המשיבה שהמבקש יוכל לקבל דיווח אחת לרבעון בלבד. לאור האמור לעיל, אין ליתן כבר עכשיו למבקש שקיפות כלכלית שהמשיבה לא התכוונה אליה, ונוכח התנהלותו של המבקש אף נהיר שלא יהיה בכך כדי להרגיע את הרוחות אלא הדבר עלול לשמש תחמושת נוספת בידו. כמובן, ככל שתבחר המשיבה מרצונה החופשי לשתף את המבקש במידע בנקאי ו/או אחר שלה, פתוחה בפניה הדרך לעשות זאת…"

בע"מ 3928/21 (ועמ"ש 4126-02-21)

ביום 6.5.21 דחה בית המשפט המחוזי ערעור על פסק הדין שניתן במסגרת א"פ 24681-02-20 ותמ"ש 6432-04-20 הנ"ל; ובעקבות כך הוגשה לבית המשפט העליון, בקשת רשות ערעור (בע"מ 3928/21), שנדחתה בהחלטה מיום 10.6.21: "…המבקש שמתגורר בהולנד והמשיב שמתגורר בישראל הם אחים, בנים לאם קשישה שאינה בקו הבריאות, ילידת 1933. בין האחים שוררים יחסים עכורים והם חלוקים ביחס לשאלה האם אמם יכולה לנהל את עניניה בכוחות עצמה. ברקע הדברים עומדים הליכים משפטיים קודמים שנקט המשיב לשם מינוי אפוטרופוס לאם. ביום 7.7.2019 הגיש המשיב בקשה להתמנות כאפוטרופוס קבוע על גופה ורכושה של האם… המשיב טען שהוא דואג לשלומה של האם מאז ומתמיד וכי הוא היחיד מבני המשפחה מדרגה ראשונה של האם שנמצא בישראל. בחודש יולי 2019 קבע בית המשפט לעניני משפחה… שהמשיב ישמש כאפוטרופוס זמני של האם לתקופה של ששה חודשים, תוך הגבלת המינוי למימון צרכים שוטפים של האם בלבד… בהמשך לכך התקבל תסקיר כאמור, המלווה בחוות דעת פסיכיאטרית, שהמליץ על ביטול המינוי הזמני של המשיב כאפוטרופוס, מאחר שהאם מסוגלת לדאוג לעניניה. כמו כן, חוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה כי יכולת השיפוט של האם תקינה וכי היא מודעת למצבה ובעלת יכולת להביע את דעתה באופן חופשי. בפסק דינו מיום 24.9.2019 אימץ בית המשפט לעניני משפחה (השופטת אופק) את המלצת התסקיר והורה על ביטול צווי המינוי הזמניים של המשיב כאפוטרופוס. לאחר שהסתיים ההליך, ביום 20.1.2020 חתמה האם על מספר מסמכים משפטיים: הראשון – תצהיר לפיו היא מעבירה למשיב מתנה בסך 600,000 שקלים… השני – יפוי כח מתמשך המייפה את כוחו של המשיב לקבל החלטות, לבצע פעולות ולייצג אותה בענינים רכושיים, אישיים ורפואיים; השלישי – צוואה שבה הותירה את רכושה בחלקים שווים לשני בניה… מקורו של ההליך שבפני בבקשה שהגיש המבקש למינויו של אפוטרופוס לאם ובתובענה שהגיש לביטול יפוי הכח המתמשך עליו חתמה… ביום 8.6.2020 התקבל תסקיר נוסף בענינה של האם שקבע כי היא 'מתמצאת היטב בכל הדברים הקשורים אליה' ובעלת שיפוט תקין ומודעות למצבה. בהתאם לכך הומלץ שלא למנות לה אפוטרופוס. האם… התייצבה לדיון שנערך ביום 8.12.2020. במסגרת הדיון נשמעו דבריה של האם בפני בית המשפט ונציג היועץ המשפטי לממשלה בלבד, וזאת בהסכמת הצדדים ובאי כוחם שיצאו מן האולם. בית המשפט לעניני משפחה דחה את בקשת המינוי השניה ומחק את תביעתו של המבקש לביטול של יפוי הכח המתמשך. בית המשפט לעניני משפחה ציין כי האם מסוגלת להביע את דעתה בצורה קוהרנטית, ברורה ורציונלית וכי היא יכולה לקבל החלטות באופן עצמאי. בכל הנוגע ליפוי הכח המתמשך… זה טרם נכנס לתוקף ויכול להיות מבוטל על ידי האם בעצמה… המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור…

לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי היה מחויב להכרעתו בכל הנוגע לבקשת המינוי הראשונה ובמובן זה היה נגוע במשוא פנים. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא קיים הליך של שמיעת הוכחות, וכי סכום ההוצאות שבו חויב המבקש הוא בלתי מידתי. לאחר שעיינתי בבקשה אני סבורה כי דינה להדחות… אף מבלי להידרש לתשובת המשיב… לא נותר לי אלא להצטרף לדבריו של בית משפט השלום באשר לכיבוד רצונה של האם".

ובחזרה לפסק הדין נשוא הסקירה (א"פ 40427-02-22): "ביום 17.2.2022 הגיש הבן ד' את התובענה – נשוא הליך זה –  לביטול יפוי הכח המתמשך ולמינוי אפוטרופוס ניטראלי… יצוין, כי גם תובענה זו הוגשה תחילה לבית המשפט לעניני משפחה בפתח תקוה; אולם, נוכח קיומם של הליכים קודמים בין הצדדים בסוגיות דומות, נעתר בית המשפט לבקשת המבקש והורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט זה… עוד יצוין, כי העתירה המקורית בתובענה היתה 'להפעלת יפוי כח מתמשך וביצוע פעולות נלוות', אך בהתאם להחלטת בית המשפט לעניני משפחה בפתח תקוה, הבהיר המשיב כי הוא עותר לביטול יפוי הכח המתמשך… ובהתאם לכך התובענה תוקנה… ביום 6.5.2022 הגיש הבן א' בקשה לסילוק על הסף של התובענה…..

תמצית טענות הבן א' – א. הבן ד' עושה שימוש לרעה בהליכי משפט… ב. האם ערכה יפוי כח מתמשך בהחלטה מודעת, דבר שמהווה מחסום מהותי למינוי אפוטרופוס; מטרתה של התובענה היא למנות אפוטרופוס לאם על אף קיום יפוי כח מתמשך. ג. האם הגדירה ביפוי הכח המתמשך מתי זה יופעל – לפי שיקול דעת של הבן א' וחוות דעת רפואית – משכך, יש לכבד את רצון האם ואת הוראות המסמך, אחרת המדובר בריקון מתוכן של יפוי הכח המתמשך; לוּ תרצה, יכולה האם לשנות סעיף זה בעצמה או לבטל לחלוטין את יפוי הכח. ד. התובענה הוגשה תוך התעקשות חוזרת, חסרת תכלית ובסיס וחוסר יכולת להשלים עם תוצאות פסקי דין חלוטים, אשר קבעו כי האם יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה והבן ד' אינו צד לכך. ה. בשל כל ההליכים שנקט הבן ד', נאלצה האם להגיע לשני דיונים בפני בית המשפט, להיבדק מספר פעמים על ידי מומחים, להיפגש מספר פעמים עם פקידות סעד, וכל זאת כדי להוכיח שהיא אכן צלולה. ו. הבן ד' נמנע מלצרף את האם כצד להליכים והוא שוב מנסה לנהל הליך זה מעל ראשה של האם. ז. הבן ד' בחוסר תום לב ניסה להטעות את בית המשפט… תמצית טענות הבן ד' – א. התביעה שהוגשה על ידו בעבר לביטול יפוי כח מתמשך (תמ"ש 6432-04-20) [פורסם בנבו] נמחקה, ומשכך מבחינת הדין, מחיקת תביעה לא מהווה מעשה בית דין ולא מונעת את הגשתה מחדש. ב. נכון להיום ונוכח פעולות שבוצעו לאחר מתן פסק הדין, ובכלל זה מכירת דירת האם, ביטול יפוי הכח מתחייב לא רק בשל נסיבות חתימתו, אלא גם בשל אי הפעלתו באופן מכוון וכתוצאה ישירה של ניגוד אינטרסים חמור בין האם לבין מיופה הכח. ג. הבן א' מכר את דירת האם… והעביר אותה למקום מגורים אחר… ללא קבלת הסכמתה מדעת; האם איבדה את כל חסכונותיה הכספיים ולמעשה איבדה בפועל את אחיזתה ברכושה ובזכויותיה. ד. העובדה שרכוש האם ניטל ממנה אף מבלי להפעיל את יפוי הכח המתמשך, יש בה כשלעצמה להביא לביטולו, אשר נותר רק כאמצעי הגנה מפני פיקוח על מעשי הבן א' כאפוטרופוס בפועל על האם. ה. באשר לטענה, כי האם עשתה את יפוי הכח בהחלטה מודעת, הרי שעל מנת לברר זאת יש לחקור את עורכת יפוי הכח ויש לבחון את סעיפי יפוי הכח עליהם חתמה. ו. באשר לטענה בדבר סופיות הדיון, הרי שכל עוד האם חיה וניתן להשיב לה מעצמאותה וכבודה ולממש את רכושה על מנת לחיות בכבוד הראוי לה, אין סופיות לדיון. ז. באשר לטענה בדבר אי המצאה לאם, הרי שהתובענה הומצאה לבן א', שהוא אפוטרופוס למעשה של האם, כמשמעות מונח זה לפי סעיף 67 לחוק… מכל מקום, עירוב האם כצד בהליך לא ישרת את טובתה. ח. … ט. …"

לאחר שבית המשפט דן בסוגיה של סילוק על הסף (נושא שיידון בסקירה עתידית), נפסק, בין היתר: "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בשים לב למסגרת הנורמטיבית שהותוותה לעיל, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל; ואנמק.

ראשית, הקביעות העובדתיות בפסק הדין מהוות השתק פלוגתה אשר מקים מחסום דיוני להתדיין פעם נוספת על פלוגתה שכבר נדונה והוכרעה בפסק דין קודם, גם אם ההתדיינות הנוספת מבוססת על עילת תביעה שונה… בהקשר לכך, אבקש לחדד ולהדגיש כי בפסק הדין הנ"ל נקבעו שתי קביעות עובדתיות: האחת – כי באותה נקודת זמן האם היתה מסוגלת לקבל החלטות ולנהל את עניניה הרכושיים….. והשניה – כי האם עשתה יפוי כח מתמשך בהחלטה מודעת….. ערעור שהגיש הבן ד' על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי… בקשת רשות ערעור שהגיש הבן ד' על פסק הדין של בית המשפט המחוזי נדחתה על ידי בית המשפט העליון… מכאן שהמדובר בפסק דין חלוט והממצאים שנקבעו בו הוכרעו במפורש ועל כן הצדדים מושתקים מלהתדיין מחדש בממצאים אלה… בנסיבות אלה, ולנוכח הקביעה החלוטה כי יפוי הכח נחתם על ידי האם בהחלטה מודעת, מושתק כעת הבן ד' מלעלות מחדש את הטענה, כי 'הורתו של יפוי כח זה היא במרמה, ניצול והפעלת לחץ והשפעה בלתי הוגנת על האם בעת שלא היתה בעלת כשירות…', טענה עליה מתבססת עילת תביעתו הנוכחית…

שנית, אמנם צודק המשיב, כי מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואינה מונעת את הגשתה מחדש; אולם, יש טעות בידו ביחס לטעם למחיקת התביעה הקודמת לביטול יפוי כח מתמשך שהגיש (תמ"ש 6432-04-20)… כשלטענתו זו נמחקה מאחר שהתביעה לביטול יפוי כח מתמשך סותרת את הבקשה המקבילה שהגיש למינוי אפוטרופוס (א"פ 24681-02-20); על אף ששני הליכים אלה אכן אינם יכולים להתקיים זה בצד זה… אין זו הסיבה למחיקת התובענה הקודמת… [ש]נמחקה לאחר שנקבע,… כי באותה נקודת זמן היתה [האם] מסוגלת לנהל את עניניה ולקבל החלטות עבור עצמה ויפוי הכח המתמשך נחתם על ידה בהחלטה מודעת; קביעות עובדתיות שיש בהן כדי ללמד, כי באותה נקודת זמן הגב' מ' היתה מסוגלת לשנות או לבטל את יפוי הכח המתמשך או לתבוע בעצמה כספים שנגזלו ממנה, ככל שנגזלו, ולאף אחד, לרבות ילדיה, אין מעמד ורלוונטיות לעניין זה; בנסיבות אלה, התייתר הצורך לדון בתובענה לביטול יפוי כח זה והיא נמחקה. יש לזכור, כי הדיון בפסק הדין שניתן על ידי התברר במתווה של סדר דיון מדורג, לפיו תחילה בחנתי האם הגב' מ' מסוגלת לנהל את עניניה ולקבל החלטות עבור עצמה בנקודת הזמן הנוכחית; וככל שהתשובה חיובית – מסתיים הדיון בשתי התובענות; ככל שהתשובה שלילית – יופעל יפוי הכח המתמשך על פי תנאיו, ואז יכולה להתעורר השאלה האם בנקודת הזמן שנעשה יפוי הכח המתמשך לא היתה האם כשירה לעשותו; רק אם ייקבע שבאותה נקודת זמן היסטורית לא הייתה האם כשירה, אז יהיה מקום לעבור לדון בענין האפוטרופסות… משהשבתי בפסק הדין הנ"ל על השאלה הראשונה בחיוב, קרי – האם מסוגלת לנהל את עניניה ולקבל החלטות בכוחות עצמה, לא היה מקום לעבור לבחינת יתר הטענות שהועלו על ידי הבן ד' במסגרת התביעה הקודמת לביטול יפוי כח מתמשך ומינוי אפוטרופוס חיצוני, ובכלל זה הטענות בדבר עושק האם וגזילת כספיה….. יש לציין, כי העובדה שהתובענה הנ"ל נמחקה, ולא נדחתה, היא מן הטעם כי מצבה של הגב' מ' עלול להשתנות בחלוף הימים, ואז (אם וכאשר) יתעורר הצורך להפעיל את יפוי הכח המתמשך, ניתן יהיה לדון בענין מחדש, ובהתאם לממצאים לעבור, במידת הצורך, לדיון בענין האפוטרופסות. לכן, אף בהנחה שתוכח טענתו של הבן ד' כי 'מאז, הוחמרה הדמנציה והתווספו לה גם קשיים פיסיים המונעים ממנה ביצוע עצמאי של מטלות היומיום'… לא יהיה בכך כדי ליתן לו את הסעד של ביטול יפוי הכח המתמשך או של מינוי אפוטרופוס ניטראלי, כנעתר על ידו, אלא לכל היותר סעד של הפעלת יפוי הכח המתמשך על פי תנאיו…

שלישית, עיון בתובענה מלמד, כי מרבית הטענות שמעלה המשיב במסגרת הליך זה הן טענות 'ממוחזרות' שנטענו כבר קודם על ידו בהליך הקודם….. גם מרבית הראיות שצירף הבן א' לתובענה הנוכחית כתמיכה בגרסתו… הוגשו (חלקם שלא כדין) זה מכבר במסגרת ההליך הקודם… למעשה, הטענה העיקרית החדשה העולה בתובענה הנוכחית, שלא עמדה קודם בפני בית המשפט, היא הטענה כי הבן א' ניצל את מצוקתה של האם ותלותה בו ואילץ אותה למכור את דירת המגורים… תוך שהעבירה להתגורר ב… בקרבת מגוריו… אין בטענה זו כשלעצמה כדי להצדיק פתיחת הדיון מחדש וניהול הליך משפטי על כל המשתמע מכך…. טענה זו היתה ידועה הן לבן ד' והן לבית המשפט. מכל מקום, וזה העיקר, בדיון שהתקיים בפני… הבהירה האם בצורה נחרצת וחד משמעית, כי מכירת הדירה… והמעבר למגורים בקרבת הבן א' היה על פי רצונה והסכמתה, ולא מתוך עמדת חולשה… בהקשר לכך יצוין כי אין ממש בטענה, כי היות והבן א' משמש כ'אפוטרופוס למעשה' לאם… היה עליו להקדים ולהגיש בקשה לקבלת אישור מבית המשפט למכירת דירת המגורים של האם; כאמור, הוכח שהאם יכולה לקבל החלטות בעניניה ובכלל זה בענין רכושה; כל עוד לא הוכח אחרת, אין להטיל דופי ביכולתה זו…..

רביעית, הבן ד' לא טרח לצרף את הגב' מ' כבעלת דין בתובענה, זאת בניגוד לדין, ולא זאת בלבד, אלא שלאחר שהיא התייצבה לדיון, התנגד בכל תוקף לנוכחותה באולם בית המשפט… סעיף 32ל לחוק הכשרות המשפטית מורה, כי 'בטרם יחליט בית המשפט על הגבלת הענינים או קביעת תנאים שבהם מוסמך מיופה כח לפעול או על מינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה כח, לפי סעיף 32כח או על ביטול יפוי כח ומינוי אפוטרופוס במקומו של מיופה כח, לפי סעיף 32כט, ישמע בית המשפט את הממנה, אלא אם כן קבע מטעמים שיירשמו שלא ניתן לברר את דעתו בענין'. משכך, ככלל, חובה שיישמע קולה של האם; בוודאי אם זו כבר טרחה והתייצבה בפועל לדיון בעניניה על מנת להשמיע את קולה, שאז לא יעלה על הדעת שידירו אותה מעניניה וישתיקו את קולה. לאור הנ"ל, התרתי את נוכחותה של הגב' מ' בדיון… יש לציין כי זו לא הפעם הראשונה בה מתעלם הבן ד' מהצורך שיישמע קולה של אמו ותתברר עמדתה, משל כבר הפכה, חלילה, האם ל'כלי ריק'… מתקבל הרושם, כי הבן ד' ניסה באופן פסול למנוע את שמיעת קולה של אמו, מתוך חשש שהאם שוב תביע את עמדתה באופן נחרץ ובכך תשלול ותפריך את כל טענותיו; כפי שאכן עשתה האם בדיון האחרון, עת נזפה בבן ד' שמכירת הדירה אינה מענינו… והבהירה בצורה נחרצת, כי המעבר למגורים ליד הבן א' היה על פי רצונה… בהקשר לכך יצוין, כי דברים דומים נאמרו על ידה בהליכים קודמים ובפני ערכאות שונות…..

חמישית, אתייחס להעדר תצהיר כדין מטעם הבן ד' לתמיכה בתשובה מטעמו לבקשה לסילוק על הסף. אין חולק, כי התצהיר שהוגש נחתם קודם להגשת התשובה ועל פניו המדובר במעשה פסול וחמור. מכאן, שתגובת הבן ד' הוגשה ללא תצהיר תמיכה כנדרש. לטענת הבן ד', התשובה אינה מעלה טענות עובדתיות חדשות שאינן מפורטות בתובענה ומשכך די בתצהיר התומך בתובענה; כמו כן, הבקשה עצמה לסילוק על הסף אינה נתמכת בתצהיר הבן א' ועל כן קיימת מניעות לטעון כנגדו באותו ענין; המדובר לכל היותר בפגם פרוצדוראלי שניתן להכשירו על ידי כך שהבן ד' יאשר את תוכן התשובה מטעמו במהלך הדיון. איני מקבלת זאת. על פי תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, בקשה בכתב מחייבת צירוף תצהיר לאימות עובדות המשמשות יסוד לבקשה; וכך גם תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה; מכאן, שאם בקשה מבוססת על נימוקים משפטיים בלבד, אין צורך לצרף לה תצהיר; טענות שאינן טענות עובדתיות, אין צורך לאמת ולכן אין לדרוש הכללתן בתצהיר… הבקשה לסילוק על הסף לא נתמכה בתצהיר לנוכח היותה מבוססת על טעמים משפטיים, כתבי בי דין, החלטות ופסקי דין שניתנו בענינם של הצדדים; לעומת זאת, תשובת הבן ד' התבססה בעיקרה על טענות עובדתיות ולא בכדי צוין "בהיבט העובדתי…"… ומשכך, היתה מוטלת על הבן ד' החובה לצרף תצהיר כתמיכה לטענותיו אלה. החובה לצרף תצהיר אינה באה אל סיפוקה כאשר צורף תצהיר לבקשה אך נפל בה פגם בצירופו, כמו בעניננו… הבן ד' צירף תצהיר שנחתם קודם להגשת הבקשה… צירוף כזה גובל בחוסר תום לב ובהטעית בית המשפט; ומטעם זה בלבד היה מקום להורות על מחיקת תגובתו…

לבסוף, וזה העיקר, להתדיינות הבלתי פוסקת בעניניה של הגב' מ' – הכוללת הליכים משפטיים מתמשכים (עם הפוגה קלה) כבר שלוש שנים… שלושה דיונים בבית המשפט אליהם התייצבה האם; מספר בדיקות שעברה האם על ידי גורמי מקצוע כדי לבחון את כשירותה; מספר פגישות שנפגשה האם עם עובדות סוציאליות – יש השלכות קשות ופגיעה מתמשכת בשלומה ובטובתה של האם וביכולתה לנהל חיים רגועים ושלווים… מתקבל הרושם, כי חוסר יכולתו של הבן ד' להשלים עם פסק הדין מוביל אותו לשוב פעם אחר פעם לפתחו של בית המשפט בנסיון לכפות את עמדתו ורצונו, על אף שזו נבחנה כדבעי ונדחתה. עוד מתקבל הרושם, כי המבקש פועל להיערך 'ליום שאחרי' על מנת לא להימצא, חלילה, עם עזבון ריק מתוכן.

לנוכח כל הטעמים המפורטים לעיל, ובוודאי לנוכח משקלם המצטבר, מצאתי לנכון להעתר לבקשה ולהורות על סילוק על הסף של התובענה שהגיש המשיב… הבקשה לסילוק על הסף… מתקבלת; אני מורה על מחיקת התובענה לביטול יפוי כח המתמשך (א"פ 40427-02-22)…"

תוספות ועדכונים

15.12.22

פסק דין מיום 17.11.22 (פורסם ב"נבו"), במסגרת א"פ (פ"ת) 5658-06-20, אשר ענינו "תביעה לביטול יפוי הכח המתמשך אשר נחתם ע"י אמה של התובעת, לטובת חתנה, נתבע 4, וכן עתירתה של התובעת למינויה כאפוטרופוס קבועה לגוף ולרכוש האם":

"התובעת הינה בתה של…. (להלן: 'הממנה' או 'האם'). לממנה נולדו שתי בנות מנישואיה הראשונים: גב' YYYY (להלן: 'האחות' או 'YYYY') וגב' ZZZZ (להלן: 'התובעת'). הממנה נישאה בשנית למר… אשר נפטר ביום… (להלן: 'הבעל'). הבעל שימש בפועל כאביהם של התובעת ואחותה כל השנים. הבת YYYY התגוררה משך שנים בחו"ל יחד עם בעלה, נתבע 4, עד אשר הלכה לעולמה בנסיבות טראגיות בחו"ל… הנתבע… בעלה של הגב' YYYY… הינו מיופה הכח של הממנה על פי יפוי כח מתמשך עליו חתמה האם ביום 22.3.18 ואשר נכנס לתוקפו ביום 23.10.19. הנתבע מתגורר בחו"ל… תביעה זו הוגשה, בתחילה, כבקשת התובעת למינויה כאפוטרופוס על אמה, אולם משהתברר כי יפוי הכח נכנס לתוקפו טרם הגשת הבקשה, נדונה תביעה זו כתביעה למתן פס"ד הצהרתי, המורה על ביטול יפוי הכח המתמשך. התביעה השניה שהוגשה לאחר הגשת התביעה שבענין, הינה למינוי התובעת כאפוטרופוס קבועה לגופה ורכושה של הממנה. ביום… הורה בית המשפט על מינוי אפוט' לדין לממנה, זאת לצורך שמיעת עמדתה וטובתה בענינים התלויים, בנפרד מטענות ועמדות הצדדים. ביום… הודיע ב"כ היועמ"ש באפה"כ כי אינו מצטרף להליך. ביום… הגישה העו"ס בדיור המוגן… דיווח בענין הממנה. ביום… הגישה האפוט' לדין את עמדת הממנה לתביעה שבענין ולעתירת התובעת למינויה כאפוטרופוס לגוף ולרכוש עבור הממנה… ביום… הוגש תסקיר העו"ס. תסקיר משלים הוגש ביום… (כמענה לשאלות ההבהרה). ביום… הודיע ב"כ היועמ"ש ברווחה עמדתו… ביום… ניתנה החלטה כי אין מקום לבצע הערכה פסיכיאטרית לממנה. תצהירי עדות ראשית הוגשו לתיק… ביום… הוגשה חוו"ד מאת הגרפולוגית שמונתה בתיק. דיוני ההוכחות התקיימו… סיכומי הצדדים הוגשו, ובשלה העת ליתן פסק דין.

טענות התובעת: …יפוי הכח נחתם בעורמה בעת שהאם היתה שרויה במצב נפשי רגיש, בריאותית, נפשית ושכלית, ולאחר שהנתבע ומי מטעמו הפעילו עליה לחץ, והכל לשם קידום מטרותיו האישיות. לטענת התובעת, החתימה על יפוי הכח המתמשך ע"י אמה מהווה חריגה מאורח החיים של משפחת התובעת. לטענתה, המשפחה הגרעינית, האם בעלה והבנות, היו מאוחדים ומגובשים ובמשך שנים התובעת ואחותה ז"ל, דאגו לאם ולבעלה ז"ל בצורה משותפת. התובעת טענה כי האם ובעלה ז"ל, ערכו יחד עם התובעת והאחות ז"ל יפוי כוח נוטריוני, אשר איפשר להן לפעול בשם האם ובעלה לחיוב ולזכות בכל עניניהם… לטענת התובעת, כל השנים היא פעלה לטובת האם ובעלה, בעניני כספים ובענינים רפואיים, תוך שהיא שומרת על שקיפות מירבית מול אחותה הרחוקה ומדווחת לה על כל הנעשה עם אמם. לטענת התובעת, בעקבות טעות שנעשתה על ידי סניף הבנק של האם, החלו לעבור מכתבים מסניף הבנק של האם לביתה של התובעת, ולא לבית האם כפי שהיה נהוג. לאחר שענין זה התגלה לנתבע, הוא החל להסית את האם ובעלה כנגדה וגרם להם לא לדבר עם התובעת. התובעת טענה כי חרף התנהגותו של הנתבע וכעסה של האם על התובעת – המשיכה התובעת לבקר את האם ואת בעלה ז"ל, ולא הפסיקה לעשות כן, כאשר לאחר זמן מה חזרו היחסים בינה לבין אמה להיות כפי שהיו טרם המקרה עם הבנק כאמור לעיל. התובעת טענה כי חרף כך שהאם והתובעת 'השלימו', הנתבע ניצל את מצב הדברים כפי שהיה, והסית את האם כנגדה… לטענת התובעת, הנתבע יצר טריז בינה לבין אמה, וזאת כיוון שעת שהתגלתה טעות הבנק כאמור, הגיע ארצה, ופעל לביטול יפוי הכח הנוטריוני שהיה לה בחשבון האם ובן זוגה…  במשך כל אותה תקופה עשה הנתבע בעצמו שימוש ביפוי הכח הנוטריוני שניתן ל… [האחות] תוך שהוא מנצל את מצבה הנפשי של אשתו ז"ל… [הנתבע פעל] לצורך עריכת יפוי כח של האם והבעל את האחות… התובעת הוסיפה כי לאחר שלושה חודשים, נערך יפוי כח מתמשך, בו ממנים האם והבעל את הנתבע בלבד, כמיופה כח ביפוי כח מתמשך… [ש]נערך באופן תמוה, שכן לא נכתבה בו חובת יידוע של אדם אחר ואף לא יידוע את התובעת. התובעת הוסיפה כי האם סיפרה לה שעו"ד… שערך את יפוי הכח המתמשך, לא נהג כלפיה כפי הנדרש ולא סיפר לה, עת נערך ונחתם יפוי הכח המתמשך, כי יש אפשרויות נוספות לפיקוח ולבקרה על פעולותיו של הנתבע כמיופה כח. התובעת טענה כי כבר בטרם עריכת יפוי הכח המתמשך היה מצבה של האם לא כשורה והחל להתדרדר, והיא אף נזקקה למינוי אפוטרופוס עוד בטרם נערך יפוי הכח. התובעת הוסיפה כי החשש שלה כי האם חתמה על יפוי הכח המתמשך נוכח לחצים שהפעיל עליה הנתבע, אושש לאחר שהאם עצמה אמרה לה כי הנתבע הינו 'מסוכן' וכי הוא הפר את אמונה. עוד ציינה התובעת כי אמה הביע בפניה את צערה כי אין לה יכולת לרכוש מתנות לנכדיה, בהיותה 'בשליטת הנתבע'. התובעת ציינה כי אמה אינה מקבלת את הטיפול המיטיב עבורה, ויפוי הכח אינו תואם את צרכיה. התובעת טענה כי… עשה הנתבע הכל על מנת להשתלט על האם ובעלה… [ו]בכדי שיפוי הכח ייכנס לתוקף. התובעת טענה כי החל משנכנס יפוי הכח לתוקף, מנע ומונע הנתבע טיפול רפואי מהאם, ועוקב ומפקח על התובעת ועל מעשיה עם האם. התובעת טענה כי הנתבע מחזיק את האם כ'בת ערובה', לא פועל בעצמו לטובתה, אלא באמצעות צדדים שלישיים, ואף מונע ממנה לשהות במחיצת אמה עת הינה בטיפולים רפואיים. התובעת הוסיפה כי הנתבע מונע מהאם יחס מסור אוהב ומחבק, בהיותו מיופה כח המתגורר בחו"ל, ובפועל הוא כלל לא רוצה לטפל באם, וכי כל רצונו הוא למדר אותה מאמה. לטענת התובעת, הנתבע ניכר את האם כלפיה, תוך ניצול גילה המבוגר ומצבה הקוגניטיבי, וחרף היחסים הטובים שהיו לתובעת ולאמה בעבר. לענין התביעה למינוי אפוטרופוס לאם, טענה התובעת כי מניעיו של הנתבע אינם טהורים, והלכה למעשה הוא מבקש להיות מיופה כח אף שאינו מתאים. התובעת טענה כי הוא מתגורר רחוק מהאם, מונע ממנה לדאוג לאמה וכתוצאה מכך – מאיין את טובתה, שכן הוא מבקש לטפל בה ב'שלט רחוק' ובכך מונע ממנה טיפול ראוי ואף מונע מהתובעת לטפל באמה 'כפי שעשתה כל חייה'. התובעת טענה כי נוכח כל הנטען על ידה, יש לבטל את יפוי הכח המתמשך, ולמנות אותה כאפוטרופוס לגוף ורכוש של האם. בסיכומיה, הוסיפה התובעת כי אין לייחס משקל לרצונה של אמה, כפי שהובא במסגרת ההליך, זאת נוכח מצבה הקוגניטיבי העכשווי. כמו כן הוסיפה וטענה כי אין לייחס חשיבות או לתת משקל לעדותו של עוה"ד אשר ערך את יפוי הכח המתמשך…

טענות הנתבע: …אין כל עילה לביטול יפוי הכח המתמשך, שכן הליך עריכתו נעשה באופן תקין והוא מבטא את רצונה החופשי והאמיתי של האם… טרם החתימה על יפוי הכח נבדקה האם ע"י רופא, וכך גם טרם הפעלתו. הנתבע אינו זר לאם, הוא מכיר אותה לאורך כל נישואיו לבתה ואף קודם לכן, מעל 40 שנה. הנתבע טען כי יפוי הכח המתמשך נחתם בחודש מרץ 2018 ונכנס לתקופו בחודש אוקטובר 2019, ומשך כל אותו הזמן לא עשתה התובעת דבר על מנת לבטלו… השתהותה של התובעת לפעול כנגד יפוי הכח, אינה בכדי. היא המתינה עד לפטירתם של בן זוגה של האם, אחותה ואחיה של האם, אשר היה בידם לשפוך אור על טענות התובעת. הנתבע טען כי ביטול יפוי הכח הנוטריוני אשר העניק לתובעת סמכות לפעול בחשבון הבנק, נעשה לאור משבר האמון שהיה לאם ולבן זוגה עם התובעת, אשר נבע ממעשיה של התובעת בלבד. הנתבע טען כי טענותיה של התובעת בענין 'המשפחה המאוחדת' הינן טענות שווא, שכן התובעת היא זו אשר לא הייתה בקשר עם אחותה. הנתבע טען כי הוא הגורם המתאים ביותר לשמש כמיופה כח, וכי הוא לא מצויי בניגוד ענינים עם האם, שכן הוא כלל לא יורש של האם… אין אמת בטענת התובעת כי היא זו שטיפלה באם ובן זוגה משך כל השנים, שכן ראשית, האם ובן זוגה היו עצמאיים עד שלוש שנים קודם הגשת התביעה. שנית, הם התגוררו בדיור מוגן מהטובים בארץ. הנתבע טען כי האם ובן זוגה סמכו עליו וביקשו ממנו כי יהיה מיופה הכח שלהם, בעוד שעל התובעת הם לא סמכו. לטענתו של הנתבע, המשבר הגדול ביחסי האם ובן זוגה עם התובעת החל בשנת 2017, עת התובעת הזמינה שני פנקסי שיקים מחשבון הבנק של ההורים – להחזקתה, ושינתה את הכתובת אליה כך שהודעות ומכתבי הבנק – יישלחו לכתובתה… מעשה זה של התובעת, גרם לאם ולבן זוגה לאיבוד האמון בתובעת. הנתבע הוסיף כי ערך בירור מול הבנק וכי שינוי הכתובת לא נעשה בטעות, אלא בכוונת מכוון. הנתבע הוסיף כי הוא מעולם לא הסית את האם כנגד התובעת, אולם הוא יודע כי בעלה של התובעת אינו בקשר עם האם. אשר על כן, לטענתו, אין ללמוד גזירה שווה לגבי מערכת היחסים של הנתבע עם האם, לזו של בעלה של התובעת… התובעת לא סיפקה כל נימוק, או תימוכין, לטענתה כי הוא אינו פועל כיאות עבור האם. לטענתו, הוא פועל באפיקים רבים בכל הנוגע לטיפול בעניני האם, מתייעץ עם רופאים, אנשי תחזוקה, דואג לרכישת ציוד עבורה, ועוד. עוד הוסיף וטען הנתבע כי במסגרת מינויו כמיופה כח, הוא אינו צריך לטפל באם עצמה, אלא בעניניה, כפי שהוא עושה כל השנים. הנתבע הוסיף כי הוא חש מחויב לטפל באם, לאור התחייבותו כלפי בעלה המנוח של הממנה וכלפי אשתו המנוחה, בתה של האם… הוא טיפל כל השנים באם, ואילו התובעת היא זו אשר מנעה ממנה טיפול, כאשר הפסיקה לרכוש עבורה ויטמינים, ממניעים כלכליים. הנתבע ציין כי צייד את התובעת בכרטיס אשראי להטענה, במסגרתו רכשה התובעת לאם מוצרים, וכן הוסיף כי התובעת קיבלה מדי חודש סך של 1,000 ש"ח כתשלום על טיפולה בדירות המושכרות שבבעלות האם… בשנים האחרונות פעלה התובעת בענינים רפואיים של האם בחוסר שיקול דעת, ואף סיכנה את האם ובעלה ז"ל. הנתבע הוסיף כי בניגוד לתובעת, כל אימת שיש או היתה לאם בעיה רפואית, הוא זה שדאג לטיפול מיטיב עבורה, ואף הגיע בהתראה קצרה לארץ על מנת לטפל באם. הנתבע הוסיף כי הטיפול השוטף באם נעשה ע"י הצוות הרפואי בדיור המוגן וכן ע"י העובדת הזרה אשר מטפלת בה יום ולילה. הנתבע ציין כי כל המומחים והגורמים המקצועיים אשר פגשו באם, צידדו בעמדתו וסברו כי היא חתמה על יפוי הכח המתמשך לבקשתה ומרצונה… התובעת אינה מתאימה לשמש כאפוטרופוס לאם, זאת נוכח כשלים בהתנהגותה ובקבלת ההחלטות לגבי האם. כך למשל: היא אינה מודעת או מעורבת במחלות של האם, היא אינה משקיעה כסף והטבות מהאם מטעמי חסכנות, ועוד… היא הגיעה לאם בתדירות פחותה, וכלל לא שוחחה עמה כאשר באה לבקרה.

עמדת הממנה לבקשה: ביום… הוגשה עמדת האם לתביעה בענינה, ע"י האפוט' לדין, במסגרתה צוין כי הממנה ציינה בפניה כי היא והתובעת ביחסים טובים מאוד, אך היא מצרה על בחירתה לנהל את ההליך שעה שהיא, האם, היתה ועודנה מעונינת כי הנתבע ישמש כמיופה כוחה, וכן כי היא מבינה את משמעותו של יפוי הכח המתמשך. בעדכון המשלים… הוסיפה האפ' לדין כי האם מסרה לה כי היא מצטערת כי ההליכים בין הצדדים עדיין מתקיימים, וכי למרות רצונה של התובעת לשמש כאפוטרופוס על גופה ורכושה, היא מעונינת כי הנתבע ישמש כמיופה הכח שלה, וזאת נוכח התנהלותו האחראית ופועלו עבורה בעבר…"

נפסק, בין היתר: "…האפשרות לבטל יפוי כח מתמשך ע"י בית משפט נדונה בסעיף 32כט(5) לחוק הכשרות… ניתן לקטלג את הטעמים לביטול יפויי הכח המתמשך לשתי קבוצות: האחת, מטעמים הקשורים בטיפול בממנה בהווה… השניה, טעמים הקשורים בנסיבות עריכת יפוי הכח בעבר… סעיף 32כט(2) מבקש להסדיר נסיבות בהן הממנה חתם על יפוי הכח המתמשך, באופן בו לא בא לידי ביטוי רצונו האמיתי, שכן הופעל עליו לחץ או השפעה בלתי הוגנת. הצורך בבדיקת נסיבות החתימה על יפוי הכח המתמשך ורצונו של הממנה עובר לחתימה, קיבל התיחסויות נוספות בחוק הכשרות. כך למשל נדרש עו"ד אשר ערך את יפוי הכח המתמשך לבדוק האם עת חתם  הממנה על יפוי הכח, הוא הבין את המשמעות של יפוי הכח המתמשך והאם הוא מסכים ליפוי הכח… זאת ועוד, אף במסמך יפוי הכח עצמו מאשר הממנה כי ייפה את כוחו בהסכמה חופשית ובלא שהופעלו עליו לחץ או השפעה בלתי הוגנת… חזרת המחוקק על הצורך בבדיקת רצונו של הממנה, ובכלל כך, האם הושפע הממנה ממאן דהוא, או נוצל על ידי מאן דהוא, עת חתם על יפוי הכח המתמשך, מביאה לידי ביטוי את העקרונות עליהם מבקש החוק להגן: כיבוד והגנה על רצונו של הממנה ושליטתו בשאלה מי ינהל את עניניו כשלא יוכל יותר לטפל בהם – יהא מיופה הכח אשר יהא.

השפעה בלתי הוגנת: הכלל הבסיסי, המוכר בדיני צוואות, הינו הכרה בחופש הציווי, כאשר המינוח 'השפעה בלתי הוגנת' מוכר במצבים, שבהם מבקש צד לתקוף צוואה, כאשר עילת הביטול נוגעת למצבים שבהם רצונו של המנוח, כפי שהובא בצוואה, אינו משקף את רצון המצווה… פרשנות המינוח 'השפעה בלתי הוגנת' נדונה במסקר רב של פסקי דין לאורך השנים. כידוע, בפסה"ד המנחה בענין מרום… הותוו ארבעה מבחנים אשר באמצעותם נבחנת טענה להשפעה בלתי הוגנת אשר בגינה נשללת יכולתו של האדם המצווה להביע את רצונו האמיתי בצוואתו. במסגרת מבחנים אלו נבדקים תלותו ועצמאותו של המצווה, תלות והסיוע, קשרי המצווה עם הסביבה וכן נסיבות עריכת הצוואה. בפסיקה מאוחרת נקבע כי גם אם לעתים חלק מהמבחנים אשר הותוו בענין מרום אינם מתקיימים ומבססים עילה עצמאית, אזי ניתן לחבר עילות שונות כדי להכיר בהשפעה בלתי הוגנת העולה לכדי שלילת בחירתו החופשית של המצווה…

השפעה בלתי הוגנת – ביפוי כח מתמשך: מוסד יפוי הכח המתמשך הינו מוסד חדש, אשר החקיקה לגביו טרם יושמה בפועל בבתי המשפט. הלכה למעשה, כפי שצוואה הינה פעולה בה אדם מחליט כיצד יטפלו ברכושו לאחר שלא יהיה בחיים, הרי שיפוי כח מתמשך הינה פעולה בה אדם מחליט כיצד יטפלו בעניניו וברכושו – לאחר שלא יהיה כשיר. אשר על כן, סבורני כי ניתן, ואף מתבקש, להקיש בין ההוראות והכללים הנוגעים להשפעה בלתי הוגנת בדיני הירושה – להוראות והכללים הנוגעים להשפעה בלתי הוגנת בדיני הכשרות, ובפרט במוסד יפוי הכח המתמשך…

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, במסמכים אשר הוגשו לתיק, בפרוטוקול ההוכחות שנערכו ובסיכומים, מצאתי לנכון לדחות את התביעה… טענות התובעת נוגעות הן למועד עריכת יפוי הכח המתמשך והן לתוכנו של יפוי הכח המתמשך. טענות אלו ידונו להלן:

תוכנו של יפוי הכח המתמשך: ראשית, איני מקבל את טענות התובעת כי העובדה שיפוי הכח המתמשך אינו מזכיר את התובעת, או נעדר הנחיות מקדימות – יש בו כדי לאיין את תוקפו. אכן, הנחיות מקדימות ליפוי כח מתמשך הינן חשובות וראויות, ומאפשרות לממנה לזקק את רצונותיו ולהסבירן באופן אשר יאפשר, עת יהיה הממנה נעדר כשירות, לפעול לטובת הממנה ולכבד רצונו. יחד עם האמור, חוק הכשרות אינו מחייב מילוי הנחיות מקדימות לצורך הפקדת יפוי הכח מתמשך, או כניסתו לתוקף. מכל מקום סבורני כי אין באי מתן הנחיות מקדימות, כדי ללמד על חוסר גמירות דעתה של הממנה במקרה דנן. אף את טענות התובעת לעניין אי מינויה כ'מיודעת' – כמהווה עילה לביטול יפוי הכח המתמשך, מצאתי לנכון לדחות. ראשית, אין כל חובה שבדין למנות מיודע והאמור לענין זה בחוק הכשרות נקבע כאפשרות בלבד… שנית, גם לגופו של ענין, לא מצאתי כל טענה מדוע האם היתה חייבת לידע את התובעת בדבר יפוי הכח. יתרה מכך, סבורני כי בנסיבות מקרה דנן וכפי שיפורטו להלן, ניתן להסיק כי האם הממנה, סמכה על הנתבע, שכבר טרם נחתם יפוי הכח המתמשך – סייע לה רבות, משכך יתכן כי סברה כי אין צורך ליתן הנחיות מקדימות. בשולי דברים אלו אעיר כי טענתה של התובעת בדבר זיוף יפוי הכח המתמשך, נדחתה אף היא, לאחר שחתימתה של האם נבדקה במסגרת ההליך ע"י גרפולוגית.

נסיבות עריכת יפוי הכח המתמשך: אף את טענות התובעת לענין נסיבות עריכת יפוי הכח המתמשך מצאתי לנכון לדחות, ואפרט: חלק מטענותיה של התובעת כנגד מינויו של הנתבע כמיופה כח, סבו סביב טענתה כי 'בחירתו' כמיופה כח אינה עולה בקנה אחד עם התנהגות המשפחה, טרם החתימה על יפוי הכח המתמשך. ראשית, אציין כי אני מקבל את טענת התובעת, לפיה רבים הסיכויים שעד למועד עריכת יפוי הכח המתמשך, או כשנה קודם לכך, היו היחסים בין בני המשפחה 'הגרעינית', קרי: האם ושתי בנותיה, ובן זוגה, תקינים. יתירה מכך, התרשמתי כי התובעת הייתה קשורה בקשר הדוק לאמה ולבן זוגה… יחד עם האמור, איני סבור כי יש באמור לעיל כשלעצמו, כדי ללמד או להוכיח על רצונה של האם לגבי מיהות האדם שהיא מעונינת כי יטפל בעניניה (הגופניים והכספיים) לעת שלא תוכל לעשות זאת בעצמה. הלכה למעשה, גם אם היחסים בין האם לביתה היו תקינים, יכלה האם למנות מי שתרצה כמיופה כוחה, בוודאי לאחר ולאור משבר האמון ביניה[ן], כפי שיפורט בהמשך. התרשמתי כי במשך תקופה ארוכה סמכו האם ובן זוגה על התובעת ואחותה ז"ל, והן אלו אשר ניהלו את עניניהם הרכושיים והאישיים. אולם, אין בידי לקבל את טענות התובעת כי מהתנהלות האם בתקופה האמורה – ניתן ללמוד כי יפוי הכח המתמשך לא נחתם כדין, או שיש מקום לבטלו, ואבהיר: כפי שהובא לעיל, בית המשפט רשאי לבטל יפוי כח מתמשך אשר נחתם, כאשר יוכח כי נעשתה השפעה בלתי הוגנת בואכה החתימה, או טרם לכך. כפי שנאמר לעיל, והיות ומוסד יפוי הכח המתמשך הינו 'מוסד חדש' יחסית… יש להקיש מהפסיקה בענין השפעה בלתי הוגנת בדיני הירושה, וליישם את מבחני הפסיקה האמורים אף לסוגית יפוי כח מתמשך… בפסה"ד בענין מרום נקבעו 4 מבחנים לצורך בדיקה האם נעשתה השפעה בלתי הוגנת: תלות ועצמאות, תלות וסיוע, קשרי המצווה (בעניננו – הממנה) עם הסביבה, ונסיבות עריכת הצוואה (בעניננו – יפוי הכח המתמשך). לא מצאתי לנכון לקבוע כי מבחנים אלו מתקיימים בעניננו. ראשית, יש לציין כי נטל ההוכחה כי היתה השפעה בלתי הוגנת, רובץ על התובעת…. התובעת לא עמדה בנטל ולא הוכיחה יסוד זה. התובעת לא הביאה ראיה רפואית כלשהי בדבר מצבה הרפואי של האם עובר לעריכת יפוי הכח המתמשך. הראיה הרפואית היחידה שהונחה בפני בית המשפט היא האישור הרפואי של הרופא בדיור המוגן בו שהתה האם… באשר למצבה של האם טרם עריכת יפוי הכח המתמשך… יצוין כי הרופא לא הוזמן לעדות על ידי התובעת על מנת לסתור את מסקנתו. משכך, מסמך זה בעינו עומד ומדבר בעד עצמו. זאת ועוד, העו"ס בדיור המוגן בו התגוררה האם, ציינה בחקירתה כי הגם שבמועד סמוך לחתימה על יפוי הכח המתמשך היתה האם לא עצמאית, היא לא התרשמה כי באותה העת היתה לה בעיה קוגנטיבית… התובעת לא הוכיחה כי במועד עריכת יפוי הכח המתמשך, היתה האם תלויה בנתבע, או נעדרת יכולת לפעול באופן עצמאי. התובעת לא הוכיחה כי האם היתה תלויה בסיועו של הנתבע באופן מוחלט, שכן היא טענה לאורך כל ההליך, כי היא סייעה לאמה כדבר שבשגרה. זאת ועוד, לא הוכח כי באותה התקופה היתה האם מנותקת מסביבתה או מהעולם. אדרבא, שוכנעתי כי בתקופה בה נחתם יפוי הכח המתמשך… לא התקיימה כל הגבלה בדבר הגעה למקום מגורי האם ובעלה…

באשר לנסיבות עריכת יפוי הכח: בין העיקריות מטענותיה של התובעת, נטען כי בעת זיקנתה של האם, יצר הנתבע, במעשיו, מצב בו האם התנכרה אליה, עד אשר כתוצאה מההתנכרות האמורה, ביטלה האם את יפוי הכח הנוטריוני, שהעניקה לבנותיה, ובכללן התובעת, ובסופו של דבר ייפתה את כוחו של הנתבע במסגרת יפוי הכח המתמשך. שני הצדדים תיארו בכתבי טענותיהם ריב אשר היה לתובעת ואמה, כאשר גילתה כי כל מכתבי חשבון הבנק נשלחו לכתובתה של התובעת ולא לאם. התובעת טענה כי בעלה של האם היה מאבד את פנקסי השיקים שלו, ולכן היא ביקשה כי פנקסי השיקים יישלחו אליה, על מנת שלא יאבדו (והבנק שלח את מכתביו אל כתובתה כתוצאה מכך – בשוגג). מנגד, טען הנתבע כי התובעת עשתה זאת בכוונת מכוון ובאופן אשר גרם לאם בסופו של דבר שלא לסמוך על התובעת. ישנו קושי להכריע בשאלת 'כוונת התובעת' בהעברת הכתובת, אולם שוכנעתי כי המניע של הנתבע לפנות לבנק, או למצער להודיע את האם כי יש לפנות לבנק, היה כדי להבטיח שלא ייעשה דבר בכספיה של האם ללא השגחה, ואין בידי לקבוע כי הדבר נעשה בכוונת מכוון, כטענת התובעת, על מנת לגרום לניתוק בינה לבין אמה. זאת ועוד, לא הוכחש כי גם לאחר האירוע האמור, חזרו התובעת והאם לקשר… בחינת נסיבות הענין שבפנינו, אינה מביאה לכלל מסקנה כי התקיימה השפעה על האם אשר בגינה נחתם יפוי הכח המתמשך. יוזכר כי הלכה למעשה, יפוי הכו הנוטריוני לטובת התובעת בוטל ביום 7.12.2017. משכך, החל מאותו המועד יכלה התובעת לפעול ברכים נוספות על מנת לטפל בעניניה של האם, אולם היא לא עשתה דבר החל ממועד הביטול. התובעת יכלה לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס, או לפנות לנתבע או למי מטעמו ולטעון טענותיה בענין ביטול יפוי הכח הנוטריוני – אולם, כאמור, התובעת לא עשתה דבר. יתירה מכך, התובעת אישרה בחקירתה, כי בשנת 2017, מועד בו אין מחלוקת לגבי כשירותה של האם, האם ידעה ורצתה בביטול יפוי הכח הנוטריוני אשר ניתן לטובתה, ולא הסכימה כי ייחתם מחדש יפוי הכח הנוטריוני לטובת התובעת… להשלמת ענין זה, יצוין כי לתצהיר של הנתבע צורף… מסמך הוראת האם לבנק, החתום על ידה ועל ידי בעלה, לפיו יש לבטל את יפוי הכח הנוטריוני. לא הוכחש ולא הוכח כי האם לא חתמה על מסמך זה. מסמך זה משתלב היטב עם הודאתה של התובעת… כלומר באותו שלב האם לא סמכה על התובעת ולא היתה מעונינת שתטפל בעניניה הכספיים. זאת ועוד, יפוי הכח המתמשך נחתם בשנת 2018, ונכנס לתוקף בשלהי שנת 2019. לא ברור ולא הובהר כלל מדוע התובעת השתהתה, לא פנתה אז לשם ביטולו או לשם מינויה כאפוטרופוס לאם… איני מקבל את טענות התובעת, כי הרוח אשר נשבה בעורפה של האם ובעלה היתה של הנתבע וכי מעשיו הם אלו אשר גרמו לאם לחתום על יפוי הכח המתמשך…

עיינתי בטענות התובעת לפיה הנתבע 'ניכר את האם' כלפיה, אולם בנסיבות הענין, אין בידי לקבל[ן]. ניצול הזקן המוחלש, או במונח הרווח 'ניכור לעת זקנה', הוכר בספרות המקצועית כתת מקרה של 'השפעה בלתי הוגנת'… ר' לענין זה, מאמרה של עו"ד ענת ליפשיץ, 'ניכור לעת זקנה כהשפעה בלתי הוגנת בעקבות הלכת החוטים השזורים', הארת דין יד 49 (תש"ף) עמ' 69. במסגרת זו, התוותה כותבת המאמר מספר מאפיינים ל"ניכור לעת זקנה", ואלו הם: 1. סכסוך בין הצאצא המנוכר ובין הגורם שמנכר את הזקן. 2. היוצרות יחסי אמון מיוחדים בין הזקן ובין הגורם שמנכר אותו. 3. טרם היווצרות יחסי האמון המיוחדים, היו היחסים בין ההורה הזקן לצאצא המנוכר תקינים. אלא, שאף מבחנים אלו אינם מתקיימים בעניננו. ראשית… תחילת הקרע בין האם לתובעת, היה בסכסוך בין האם והתובעת בלבד. כפי שפורט לעיל, אין מחלוקת, גם לשיטת התובעת כי האם ידעה (ואף בעלה ידע) שהתובעת פעלה בחשבון הבנק של האם, באופן שלא מצא חן בעיני האם. אבהיר, גם אם אכן ישנו סכסוך אשר היה (ויתכן שעודנו) בין התובעת לנתבע – הרי שלסכסוך זה קדם סכסוך בין האם לבת, בתקופה שאין ולא היתה לגביה מחלוקת, לגבי כשירותה של האם. התובעת פירטה בטענותיה, כי המקרה עם הבנק היה בחודש אוקטובר שנת 2017 או בסמוך לכך, וכן הוסיפה כי יפוי כוחה בחשבון האם ובעלה בוטל בסמוך לחודש דצמבר 2017. יתירה מכך, רק שנה לאחר מכן, חתמה האם על יפוי הכח המתמשך לטובת הנתבע. סבורני כי אין להתעלם מחוסר האמון אשר נוצר, למרבה הצער, בתקופה קודמת בהרבה למועד החתימה על יפוי הכח המתמשך. התובעת אישרה בחקירתה, כי החל משנת 2017, היא לא הזמינה את אמה לחוג עמה את החגים נוכח כך שביטלה את יפוי הכח הנוטריוני שניתן לטובתה… אוסיף ואעיר, כי התובעת לא טענה כי נוצרה הטעיה כלשהי ע"י הנתבע את האם, עובר לאירוע עם הבנק… לענין יחסי האמון בין האם לנתבע – כפי שהבהרתי לעיל, לאחר היוודע הטעות מול הבנק פעל הנתבע ע"מ לסייע לאם לשמור על זכויותיה, אולם אין מקום להסיק מכך, ובוודאי שלא הוכח, כי יחסי האמון נוצרו דווקא באותה העת, מה שלא היה קודם לכך. שנית, סבורני כי יחסי האמון שבין האם לנתבע לא נוצרו אך ורק בואכה החתימה על יפוי הכח המתמשך. אין מחלוקת, כי הנתבע, שהינו חתנה של האם, והאם, הכירו זה את זה במשך שנים, כאשר לא הוכחש כי לאם היה חלק בהיכרותו של הנתבע עם הבת המנוחה טרם נישואיהם. כמו כן, לא הוכחש ע"י התובעת [כי] לפני ואחרי החתימה על יפוי הכח המתמשך, פעלו הצדדים יחד לטובת האם. לתובעת היה כרטיס נטען לצורך רכישות לאם, התובעת טיפלה בהשכרת נכסי האם – והנתבע העביר לה תשלום חודשי עבור כך, ועוד… סבורני על מנת שיוכח כי התקיים ניכור, על הטוען לכך להוכיח בראיות חיצוניות כי ישנו קשר סיבתי בין הסכסוך לחתימה על יפוי הכח המתמשך. הווה אומר, לא די בכך כי ישנו סכסוך בין המנכר למנוכר – אלא יש להוסיף ולהוכיח לפחות 'דבר מה' נוסף, שבעטיו נחתם יפוי הכח המתמשך. במקרה דנן, לא הניחה התובעת את התשתית הראיתית הנדרשת, ואף לא 'דבר מה' נוסף כאמור. זאת ועוד, סבורני כי במקרים בהם חולף זמן ניכר בין הסכסוך לבין החתימה על יפוי הכח המתמשך – הרי שפוחת הסיכוי כי הניכור הוא זה אשר גרם לממנה לחתום על יפוי הכח המתמשך. כך גם במקרה דנן, חלוף הזמן מחליש ומפחית בצורה ניכרת את האפשרות לטעון ולהוכיח כי התקיים קשר סיבתי בין הארוע שגרם לאם לאבד אמון בתובעת, לבין החתימה על יפוי הכח המתמשך. מעבר לדרוש לצורך פסק דין זה, אוסיף כי אני סבור שישנו הבדל בין 'ניכור קטינים', תופעה מוכרת בהליכי גירושין ופירוד של בני זוג, לבין תופעת ה'ניכור לעת זקנה'… קטין, באשר הוא, אינו 'בשל' מספיק כדי להבין מתי הוא נתון למניפולציה בשל היותו תלוי בהוריו, וקיים חשש כי יווצר לקטין קונפליקט נאמנויות, במסגרתו יצטרך לבכר מי מהוריו, תוך התנכרות להורה השני. האדם המבוגר נדרש פעמים רבות לסיוע ותמיכת ילדיו או הקרובים לו, בשל המגבלויות (הפיזיות והמנטליות) הנלוות לגיל, אולם ככל שמדובר באדם מבוגר, אשר מוגבלותו אינה משפיעה על כשירותו להבין בעניניו, והוא הביע את רצונו בענין זה, ורצונו גם נבדק בהתאם להוראות הדין – הרי שהאפשרות ליצירת מצב של ניכור – פוחתת בצורה משמעותית. בנסיבות הענין, כאשר מדובר באם מבוגרת, וישנן אינדיקציות חזקות לכך שהיתה כשירה, עת נחתם יפוי הכח המתמשך, ואף הביעה את דעתה במועדים הסמוכים לחתימה על יפוי הכח המתמשך (וכן לאחר הפעלתו – בפני בית משפט זה) כי זה הוא רצונה, יש לכבד את רצונה, ולפעול ככל הנדרש על מנת שייצא לפועל ויתגשם. לא התרשמתי מעדות הנתבע, כי היה לו רצון לנכר את האם כלפי התובעת, אלא דווקא כי רצה לדאוג לעניניה, וזאת בשים לב לכך שהאם היא זו אשר חשה חוסר אמון בתובעת… אדגיש – כי תפקידו של הנתבע, על פי יפוי הכח המתמשך, הינו לדאוג לעניניה של האם, הרפואיים והרכושיים, ומחלוקת הצדדים, הלכה למעשה, נוגעת לשאלה – מי יטפל באם. לא התרשמתי כי רצונו של הנתבע, או כוונתו, לפעול או לפגוע בכספיה של האם, אלא דווקא לטפל בעניניה של האם, על פי רצונה וטובתה. אכן, התרשמתי כי התובעת מאוד פגועה [מ]כך שאמה בחרה בחתנה להיות מיופה כוחה ולפעול בעניניה בעת שלא תהיה כשירה. אין להתעלם מהקושי הרגשי של התובעת במציאות שנכפתה עליה נוכח רצונה של האם, אולם רצונה של האם גובר, ועל התובעת לכבד רצונה זה. מכל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי יפוי הכח נחתם כדין, והוא מבטא את רצונה של האם".

מכאן התפנה בית המשפט להכריע גם בתביעה למינוי התובעת כאפוטרופסית לאמה, למרות קביעתו, כי די למעשה באמור לעיל, בכדי לדחותה: "ראשית, איני מקבל את הטענה לפיה הנתבע אינו יכול להתמנות כמיופה כח נוכח מגוריו בחו"ל – הדבר אינו נלמד מהוראות הדין, וכל טענה בענין זה, דינה להדחות. שנית, ואף לגופו של ענין, בנסיבות תיק זה שוכנעתי כי העובדה שהנתבע מתגורר בחו"ל, אינה מקשה על פעולותיו כמיופה כח, ובוודאי שאינה גורמת נזק לאם. ראשית, האם מתגוררת בדיור מוגן, כאשר מוסכם על הצדדים, כי הטיפול באם במסגרתו, הינו טוב ומיטיב בעבורה. שנית, האם מטופלת ביום יום ע"י מטפלת צמודה… אשר מתגוררת עמה ונותנת מענה לצרכיה המיידיים, ואף מעסיקה מנקה אשר מטפלת בדירתה. זאת ועוד, כל הגורמים אשר בחנו את התנהלות הנתבע באשר לאם והטיפול בה כמיופה כח, אישרו כי הנתבע, חרף מגוריו בחו"ל, מטפל באופן שוטף בעניניה של האם, ואף זמין לטיפול בצרכים ספציפיים, לפי הצורך והשעה… נוכח האמור והמפורט לעיל, לא מצאתי לנכון להתערב ולשנות את מתווה הטיפול באם, וזאת נוכח רצונה של האם, כפי שבא לידי ביטוי ביפוי הכח המתמשך, ונוכח הטיפול המיטבי לו האם זוכה כיום ע"י הנתבע".

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן