הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.
הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).
אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.
***
טרם מימשתי את כוונתי לכתוב סקירה שתעסוק בחוק השמות, התשט"ז-1956 (להלן: "חוק השמות"), ובתקנות שהותקנו מכוחו… ועד שהדבר יקרה, אקדיש סקירה זאת לפסק דין מעניין (פורסם ב"נבו"), שניתן ביום 3.9.21 במסגרת תמ"ש 38177-01-20, על ידי בית המשפט לעניני משפחה בקריות (כב' השופטת גילה ספרא-ברנע), במסגרת עתירתו של אב, לשינוי שם משפחתה של בתו הקטינה; למרות (ואולי בגלל) שנסיבותיו הקונקרטיות של פסק הדין אינן "שגרתיות". הסקירה תושתת על ציטוטים מפסק הדין [הדגשות נוספו]:
"לפני עתירת האב, בגדרי תיק הצהרת אבהות, לשינוי שם המשפחה של הקטינה, בת הצדדים, משם משפחת האֵם לשם משפחתו בלבד. האם מסכימה להוספת שם משפחת האב כשם שני בסדר שמות המשפחה של הקטינה. יצוין… כי איש מן הצדדים לא הגיש תביעה לשינוי שם. לאחר קבלת תגובת ב"כ היועמ"ש לתוצאות בדיקת האבהות, נתבקש לקבוע את שם הקטינה כשם האב, האם או שניהם, ואז נתגלעה המחלוקת שהביאתנו עד הלום… תביעת האבהות הוגשה על ידי האם, והאב הודיע הסכמתו לבדיקה… הבדיקה אִששה את אבהות האב, וביום… ניתן פסק הקובע כי הנתבע הינו אבי הקטינה… הוגש תסקיר עו"ס לסדרי הדין בענין טובת הקטינה בראי שם המשפחה, והומלץ כי שם משפחתה יהיה [שם משפחת האם]-[שם משפחת האב], וכך יתאפשר מתן כבוד למעמד האב בחייה תוך מתן מקום ראוי לאם ומשפחתה, המהווים מרכיב משמעותי בחיי הקטינה.
ההורים נישאו בחודש ינואר 2019 והקטינה נולדה בחודש יולי 2019. הצדדים נפרדו בתחילת חודש נובמבר 2019, והתגרשו בחודש נובמבר 2020. האם טוענת כי הודיעה לאב, שלא נכח בבית החולים ביום השחרור, כי עליו לבוא בין השאר על מנת להרשם כאב הקטינה, ולבסוף משלא הגיע, נרשמה הקטינה, לפי הנחית הפקידה המטפלת, בשם משפחת האם בלבד. האב נרשם כ'לא ידוע'… נציגת משרד הפנים בבית החולים אמרה לה שבגלל שהם נשואים פחות מתשעה חודשים לא ניתן לרשום את האב לפי תעודת זהות אלא רק בנוכחותו. אין חולק כי האב ביקש כי הרישום ייעשה מאוחר יותר בנוכחות שניהם. האם לא המתינה לאב… האם עמדה על טענתה כי מתחילה התכוונה כי שם משפחת הקטינה יהיה כשם משפחת האב, אך היא רשמה אותה בבית החולים ללא זהות אב ובשם משפחתה בהעדרו…. כעת מבקשת האם כי שם משפחת האב יתווסף לשמה, שכן כך קרויה הקטינה מלידתה, כך רשומה במסמכים הרשמיים, וזה השם שהיא מכירה".
בית המשפט עמד תחילה על הדין הרלוונטי. ראשית, לפי סעיף 3(א) לחוק השמות, "ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב, והאב הסכים לכך, או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם"; ולפי סעיף 13(ד) לחוק השמות, "הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בענין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו". בנוסף, ישנן הוראות רלוונטיות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"): סעיף 18 לחוק הכשרות קובע את חיוב ההורים לפעול בהסכמה, ולפי סעיף 19 לחוק הכשרות, "…לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין אחר [שאינו רכושי – ד.ר.] הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון".
בית המשפט הוסיף וציין, כי "חובת ההודעה על הלידה מוטלת, לפי סעיף 6(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, על בית החולים, כמוסד שבו אירעה הלידה. לפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה (נוהל 2.2.0007 עדכון מיום 5.8.2020 בענין הכרה באבהות, ונוהל 2.2.0001 עדכון מיום 24.3.2011 בענין רישום לידה בארץ) על שני ההורים להיות נוכחים, לאו דווקא במעמד אחד (סעיף 3.1 לנוהל הוספת פרטי אב לקטין תושב ישראל הרשום במרשם האוכלוסין (מפורסם באתר www.gov.il)): 'במקרה בו שני ההורים אזרחי ישראל או תושבי קבע בישראל והם אינם נשואים זה לזו או שנישאו וטרם חלפו 300 יום מיום הנישואין ונולד קטין בפרק זמן זה, ניתן לרשום את האבהות עפ"י הודעת האב והאם כאחד…' (סעיף 4.3)".
מכאן פנה בית המשפט לדון במחלוקת לגופה: "אין לכחד כי כל המחלוקת מושא התיק יכולה היתה להיחסך לו היה האב מתייצב לרישום הקטינה בבית החולים ביום השחרור, או [אם] היו ההורים סרים למשרד הפנים בכל מועד עד שנה מלידת הקטינה ומבצעים את הרישום בהסכמה. זאת לא קרה, וכעת כל אחד מההורים מטיח באחר האשמות: האב טוען כי האם מיהרה לבצע את הרישום בשמה בבית החולים, ועוד הציגה עצמה כלא נשואה, והאם מלינה כי לא רק שהאב נמנע מהגעה לבית החולים, לא ביקש לתקן את הרישום לאחר שחרור האם והבת מבית החולים, אף לא נענה להצעה, כשהגיעה בבית המשפט בתגובת ב"כ היועמ"ש, אלא עמד על בדיקת אבהות מיותרת. האם גם מלינה כנגד הנתק שנוצר בין האב לבת מפרידת הצדדים. האב טוען כי האם מבקשת להרחיק בינו לבין בתו. נסיבה ייחודית נוספת לתיק הינה תקופת הנישואין הקצרה מ-300 יום טרם הלידה, אשר גם בגינה לא נרשם שם משפחת האב בבית החולים כברירת המחדל, בהעדר נוכחותו. רוב הפסיקה בענינים דומים מתייחסת, מטבע הדברים, לאם לא נשואה, שלא כבעניננו, שהצדדים היו נשואים כדין, אם כי פחות מ-300 יום, ופקידת רשות האוכלוסין בבית החולים היתה מודעת לכך, ואף חובה היה עליה לבדוק זאת לפי הנוהל…
כאמור לעיל… לא הגיש האב תביעה לשינוי שם משפחת הקטינה לפי חוק השמות או לפי חוק הכשרות, באין הסכמת ההורים, אולם בית המשפט לעניני משפחה אינו כבול בפרוצדורה… בפסק דין זה גם אין רלוונטיות לסיפת סעיף 13(ד) לחוק השמות לענין קבלת עמדת הקטינה, שרק כעת מלאו לה שנתיים, ואינה יכולה להביעה. זה היה הטעם שהובא מפי האב בהתנגדותו לעריכת התסקיר. בית המשפט הוא שיבחן את טובת הקטין, וזכויותיו אינן נדחות בפני ענינם של הוריו או מי מהם… עקרון טובת הקטין כשיקול עצמאי נקבע מקדמת דנא… בנסיבות בהן הורים, אשר אינם חיים יחד, לא הגיעו להסכמה בעניני אפוטרופסותם, רשאי בית המשפט לקבוע בהם כפי שייראה לו לטובת הקטין, לאמור בהיעדר הסכמה בין ההורים בעניין מעניני אפוטרופסות – יכריע בית-המשפט".
השאלה הראשונה שעמדה להכרעת בית המשפט, היתה קביעת שם משפחתה של הקטינה. בית המשפט ציטט מפסקי דין שונים (שלא יצוטטו כאן) ופסק: "בית המשפט נזקק לשיקולים בקביעת שם המשפחה של קטין במספר נסיבות, לרוב בבני זוג לא נשואים, אולם השיקולים דומים לעניננו… בקביעת שם המשפחה ובפרשנות חוק השמות, על בית המשפט לפסוק ברוח הזמן, תוך העמדת טובת הקטין בראש מעייניו, ואין בית המשפט לעניני משפחה כבול למילות החוק באופן דווקני… צירוף שני שמות משפחה הינה אפשרות, המצויה בחוק השמות, [ו]אף ב"כ היועמ"ש, בתגובתו לתוצאות הבדיקה הגנטית, מסר את שיקול הדעת להורים, אחרת לבית המשפט. עו"ס לסדרי דין פירטה את חשיבות שמירת מקומו של כל אחד מההורים בחיי הקטין, בין אם הוריו חיים יחד ובין אם בנפרד, וכך גם בדעתי לקבוע. הדברים נכונים במיוחד במקרה זה, בו בגיל צעיר מאד של הקטינה כבר נפרדו הוריה, אף השלימו הליך גירושין… בתיק דנן מצאתי שטובתה של הקטינה הינה בנשיאת שמות המשפחה של שני הוריה, וזאת בנסיבות חייה ובדרך שעברו הוריה בנישואיהם הקצרים ובמהלך ניהול התיקים הקשורים…"
ומכאן לסדר השמות: "כיום נקראת הקטינה בשם משפחת אמה בלבד. ברירת המחדל בחוק השמות לענין ילד להורים נשואים, אשר אין ביניהם הסכמה אחרת, הינה נשיאת שם האב בלבד… בנסיבות אלה אני קובעת כי השתלשלות העניינים שהובילה לרישום שם האם בלבד ולא שם האב… אינה אמורה להשפיע על סדר השמות. האם גילתה דעתה בסמוך ללידה כי שמה של הקטינה יהיה שם אביה בלבד… הסכסוך שהתגלע לאחר מכן, והביא לעמדות ההורים, כפי שהן היום, אינו בטובתה של הקטינה, ואני מוצאת כי השבת שם האב כשם משפחה ראשון תעביר מסר להורים ולקטינה על מקומו ומחויבותו כאביה, ללא הכחדת שם האם, המהווה גם היא חלק ממורשת הקטינה. לא מצאתי בתסקיר הידרשות למשמעות סדר השמות, שהומלץ "[שם משפחת האם]-[שם משפחת האב]", אף ספק אם עו"ס לסדרי הדין נדרשה לכך. שיקול הדעת השיפוטי יגבר במקרה זה. דחיתי את טענת האם לפיה יש להעדיף את שמה ראשון מאחר והיא שנשאה באחריות לקטינה מסמוך ללידתה, עת נפרדו ההורים ועד לאחרונה, עת חודש הקשר עם האב במתווה הדרגתי. אני דוחה גם את הטענות לעניין הקשר של הקטינה לשם משפחתה. הקטינה חגגה לא מכבר שנתיים, אין לה שימוש מעשי בשם משפחתה, ואין דומה המצב לקטין בוגר יותר, המודע לשם משפחתו, ומוכר בו במעגלים חברתיים. מאחר ובכל זאת רשומה הקטינה בשם משפחת אמה, הרי קבעתי כי שם משפחת האם יישמר, ובכך תוסר תקלה אפשרית או אי נוחות זמנית משינוי השם במרשם האוכלוסין על ידי הוספת שם האב בגופים מוסדיים, שם רשומה הקטינה… ענין דומה הובא לפני חברתי, כב' השופטת הילה גורביץ-עובדיה בתלה"מ (חי') 68080-03-19…… שם הוסכם בין ההורים כי הקטין יישא את שני שמות המשפחה, והמחלוקת היתה רק בענין סדר השמות. ההורים שם לא היו נשואים, וכב' השופטת קבעה כי שם משפחת האם ישאר ראשון. עם זאת נימוקי ההכרעה יפים גם לעניננו: 'סדר שמות המשפחה אינו מקעקע או גורע מזכותו או חובתו של מי מההורים. הוא אינו מעיד על דבר למעט הורים המנסים לנגח זה את זה בכל ענין ובכל נושא. על כן, הוספת שם המשפחה כשם משפחה נוסף, לטעמי, תצמצם את הקונפליקט, שכן השינוי ה'תודעתי' הוא אחר. לא יהא מדובר ב'ניצחון' למול 'הפסד'… אלא תוצאה שתואמת את המציאות הקיימת לכך שההורים אינם חיים יחדיו…. למעלה מן הדרוש, כמי שנושאת שני שמות משפחה, אשתף הצדדים שבפועל, ההסדר אינו מהותי; בסופו של יום, הקטין הוא שיבחר כיצד יכונה וכיצד ייקרא בכל מקום בפי מכיריו. ירצה? יעשה שימוש בשני שמותיו; ירצה? יבחר אחד מהם כרצונו. כך גם לגבי שם פרטי…'
הסיכום הינו כי אני קובעת ששם משפחתה של הקטינה ישונה, ויהיה מעתה [שם משפחת האב] [שם משפחת האם]".
תוספות ועדכונים
24.5.22
פסק דין מיום 12.5.22 (פורסם ב"נבו"), שניתן על ידי בית המשפט לעניני משפחה במסגרת ש"ש 55739-07-21: "בפני תובענה שהגישה אם הקטין, לשינוי שם משפחתו, משם משפחתו הקודם של אביו – המשיב 1 (ד') לשם משפחתה הנוכחי (ל')". כפי שעולה מפסק הדין, מדובר בבני זוג גרושים, להם בן משותף אחד, קטין. במסגרת הסכם הגירושין נקבעו הסדרי ראיה בין האב לקטין, אך מתחילת 2014 חדל האב לפגוש בקטין באופן סדיר, ולאחר מכן נעשו נסיונות שלא צלחו, לייצב את הקשר ביניהם. פסק דין זמני שניתן בבית הדין הרבני, במסגרת תביעת האם לאכיפת הסכם הגירושין, לרבות חיוב האב בקיום הסדרי השהות, לא קוים בפועל, וכן לא צלחו נסיונות נוספים לחידוש הקשר בין האב לקטין, ומזה כשלוש שנים, לא מתקיים ביניהם כל קשר. האם נישאה שנית, והיא נושאת את שם משפחת בן זוגה הנוכחי – ל', ולהם ילד משותף אחד. אביו של הקטין – שינה אף הוא את שם משפחתו מ-ד' ל-ב'. "בנסיבות אלה, האדם היחיד במשפחתו הגרעינית של הקטין הנושא את שמו הקודם של המשיב, הוא הקטין בלבד. לדברי האם, הקטין עצמו, כבן 13 בעת הזו, מבקש לשנות את שם משפחת לשם משפחת אמו, מתוך רצון וצורך להרגיש חלק ממשפחתו הנוכחית, והעובדה כי הוא לבדו נושא שם משפחה אחר, גורמת לו לתחושת זרות ולעוגמת נפש. משכך, סבורה האם כי שינוי שם המשפחה, כמבוקש, הינו בהתאם לטובת הקטין. האב מתנגד לשינוי שם המשפחה וסבור כי יהיה בכך כדי לנתק עוד יותר את הקטין ממנו". יצוין כי בין הצדדים התנהל הליך נוסף, במסגרתו ניתן פסק דין, על יסוד הסכמת הצדדים, למתן סמכויות בלעדיות לאם, בעניני בריאות, חינוך, קביעת מקום מגורים והנפקת דרכון לקטין. במסגרת תסקיר עו"ס, "הומלץ להענות לבקשה לשינוי שם משפחת הקטין, כשלדברי עו"ס סדרי דין, שינוי שם משפחת הקטין, כמבוקש, הינו בהתאם לטובתו". בפסק הדין נזכרו גם עמדות האם והאב, ועמדת ב"כ היועמ"ש, וכן נכתב: "ביום… שמעתי את הקטין בלשכתי, בליווי עו"ס יחידת הסיוע… כפי שעלה מדברי הקטין, הבקשה לשינוי שם המשפחה נעשתה בידיעתו, ואולי אף ביוזמתו, לנוכח הרגשת תחושת זרות וחוסר נוחות, ולא כתגובה שמקורה בכעס כלפי המשיב. הקטין ביקש שלא להותיר את שם המשפחה ד', גם לא בסוגריים, שכן לדבריו אין כל סיבה שכך יהיה, במיוחד בשעה שהאב עצמו כבר אינו נושא שם משפחה זה… על אף האמור, ביקש הקטין למסור למשיב כי הוא אינו כועס עליו, וביקש לומר לבן זוגה הנוכחי של המבקשת כי הוא מעריך אותו על דאגתו אליו ועל הטיפול בו, מִקַּטְנוּת. לאחר שיחתי עם הקטין ובהתאם להחלטתי… הודיעו הצדדים כי אין להם התנגדות כי הבקשה תוכרע על יסוד החומר המצוי בפני ביהמ"ש, לרבות עמדת הקטין, טענות הצדדים, ועמדת עו"ס לסדרי דין בדיון".
תחילה נדונה בפסק הדין "המסגרת המשפטית – מעמדו של הילד בהליך וטובתו": "בהתייחס למעמדו של הקטין בבקשה לשינוי שמו, בתיקון 6 לחוק השמות… (משנת 2014) הוסף לחוק סעיף 13(ד), הקובע כי 'הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בענין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו'… קרי, הנחית חוק השמות היא שגם כאשר קיימת הסכמת שני ההורים, אזי ההחלטה בענין שינוי שמו של קטין, אשר מסוגל להביע עמדתו, צריכה להתקבל רק לאחר שמיעתו ותוך התחשבות בעמדתו, דעתו ורגשותיו. חובת שמיעת הקטין בתובענה לשינוי שם עוגנה בתקנה 49 לתקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020: 'בית משפט הדן בתובענה כאמור בתקנה 15(א)(3), (6), (11) ו-(13) הנוגעת לילד, יתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, את דעותיו ואת רצונותיו בענין הנדון לפניו (להלן בפרק זה – שמיעת הילד) ויתן להם משקל ראוי בהחלטתו, לפי גילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע תגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה'… חוק השמות אמנם שותק בענין השיקולים שיש לשקול בהחלטה לשנות שמו של קטין, אלא שבשעה שבענינו של קטין עסקינן, ובשעה שמקורה של סמכות ההורים לקבוע או לשנות את שם הקטין מצויה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות… הרי שבהתאם להוראותיו, יש לעשות כן בהתאם לטובת הקטין, כפי שיפורט להלן; סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית מגדיר את הענינים המצויים בתחומי אפוטרופסות ההורים, הכוללים את 'החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו'… הדרך לקבל החלטות בענינם של ילדים קבועה בסעיף 18(א) לחוק הכשרות המשפטית: 'בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה…' ובהעדר הסכמה, הדבר יוכרע ע"י ביהמ"ש, או על ידי מי שביהמ"ש ימצא לנכון להטיל עליו את ההכרעה (סע' 19 לחוק) וזאת בהתאם לטובת הקטין (סע' 25 לחוק). האמור עולה בקנה אחד עם עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד, אליה הצטרפה ישראל… הנה כי כן, בבוא בית המשפט להכריע בתובענה, לצד שמיעת הקטין, עליו להעריך מה טובתו העתידית של הקטין ומהם האינטרסים שלו בכל הנוגע לשינוי שם משפחתו…..
כאמור לעיל, במסקנות התסקיר שבפני נכתב, כי שינוי שם משפחת הקטין, כמבוקש, הינו לטובתו… בהעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בתסקיר עו"ס לסדרי דין, ייטה בית-המשפט לאמץ את ממצאיו, מסקנותיו והמלצותיו. בשים לב להוראות הדין ועל מנת שקולו של הקטין יישמע כדבעי, פגשתי בקטין והתרשמתי כי הוא יודע לבטא את עצמו, וכי עמדתו בענין שינוי שם המשפחה נובעת מסיבות עניניות. בכל הנוגע לחשיבות שמו של אדם, זו הובעה בפסיקה כך: 'שמו של אדם הוא חלק מאישיותו, הוא האני החברתי שלו, הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה… הוא ביטוי לרגש, למסורת וליעוד' (ראו: בג"צ 693/91…)… איני מקל ראש בצורך לשמור על זיקה בין הקטין לאביו ונהיר כי שם המשפחה מבטא זיקה למשפחת המקור, וכתוצאה מכך גם לאב, אלא שהנסיבות שבפני, לרבות הנתק הממושך של הקטין מאביו, שנכפה על הקטין (לכל הפחות בשלביו הראשונים), העובדה כי הקטין מרגיש תחושת זרות וחוסר השתייכות, שסיבותיה (באופן חלקי לפחות) נעוצות בשוני בין שם משפחתו משם משפחת יתר קרוביו, מצדיקות שינוי שם המשפחה, על אף הבידול האימננטי מהאב כתוצאה מכך. בעניננו, האב עצמו אינו נושא את שם המשפחה המקורי והוא עצמו החליף את שם משפחתו מ-ד' ל-ב', ובנסיבות אלה, הותרת הקטין לבדו, תחת שם המשפחה הקודם, רק מחריפה את תחושת הזרות שפוקדת את הקטין ופוגעת בטובתו… בנסיבות אלה אף לא מצאתי לקבל את הצעת הפשרה של עו"ס לסדרי דין, לפיה שם משפחתו הקודם של המשיב (ד') יתווסף לשם משפחת האם בסוגריים, זאת משום ששם משפחה זה אינו משמש בעת הזאת גם לא את האב עצמו, ואין בהותרת שמו הישן של האב בתעודת הזהות של הקטין, כדי לייחס את הקטין, מבחינה שמית, לשם האב בעת הזאת… אני מורה על שינוי שם משפחת הקטין מ-ד' ל-ל'… הצדדים ידווחו למשרד הפנים על שינוי שם המשפחה…"
28.6.22
פסק דין קצרצר מיום 23.5.22 (פורסם ב"נבו") במסגרת ש"ש (אשדוד) 24450-01-22: "הדיון נקבע לבירור עתירת האם לשינוי שם משפחתה של הקטינה, באופן שבו תישא את שם המשפחה 'א', הוא שם המשפחה של האם מנישואיה, ואף שם המשפחה של הילדה המשותפת לאם ולבעלה הנוכחי. מדובר באדם שגידל את הילדה מאז היותה בת שנה, ועד היום, כאשר הילדה כבת 9 שנים. אביה הביולוגי של הילדה הוזמן לדיון אך בחר שלא להתייצב. בהליך קודם נתן הסכמתו המלאה לכך שהאם תקבל סמכויות בלעדיות מלאות כאפוטרופא של הילדה. אף בענין שם המשפחה נתן הסכמתו, בשלב הראשון, לכך שהילדה תישא את שם המשפחה של אמה. אין חולק כי האב הביולוגי אינו מקיים כל קשר עם הילדה ואף אינו נדרש לשאת במזונותיה. במסגרת ההליך הקודם נעשה נסיון לחדש את הקשר בין האב לילדה, אך נסיון זה לא עלה יפה בשל חוסר שיתוף פעולה עם האב. לקראת הדיון היום הוגש תסקיר העו"ס לסדרי דין, בו מתארת העו"ס את השתלשלות הארועים, מציינת מפורשות כי חידוש הקשר לא עלה יפה בשל העדר שיתוף פעולה עם האב. אף על פי כן ממליצה שלא למחוק את שם המשפחה של האב הביולוגי, אלא לצרפו לשם המשפחה הנוכחי של האם. זאת, בין השאר, על מנת שלא למחוק לחלוטין את זהותו של האב הביולוגי. העו"ס מציינת כי לאחר שהזכירה לאב הביולוגי את הטעם להמלצתה, קיבל את המלצתה. האם מבקשת לקבל את בקשתה כלשונה, בין השאר בשל כך שזהו רצונה של הילדה, ועל מנת למנוע מצבים לא נעימים, בהם הילדה נקראת גם בשם המשפחה של האב הביולוגי, שעמו אין לה כל קשר בשל בחירתו של האב. האב עצמו כאמור לא טרח להתייצב לדיון. ב"כ היועמ"ש תומך בעמדת העו"ס לסדרי דין, מציין כי מדובר בילדה צעירה, מציין כי אין מקום למחוק כליל את זהות האב הביולוגי, ומוסיף כי שם משפחתה המבוקש אינו שם משפחתה הביולוגי של האם, אלא שם משפחתה מנישואיה לאדם אחר.
לגוף הענין, טובתה של הילדה עומדת על הפרק. טובת הילדה דורשת יציבות, דורשת וודאות ודורשת חיי משפחה קוהרנטיים, יחד עם אחותה הצעירה ושני הוריה. מקום בו האב הביולוגי מתנער לחלוטין מכל קשר עם הילדה, ספק רב אם יש מקום ליתן ביטוי לשם משפחתו בתוך שם משפחתה של הילדה, וזאת מבלי לגרוע מהיותו רשום כאביה הביולוגי במשרד הפנים ומבלי לשנות רישום זה. דברים אלה מקבלים ביטוי משמעותי ביותר משיחת הטלפון הקצרה שערך ב"כ התובעת עם הנתבע בדיון, כאשר הנתבע כלל לא הבין מי הילדה עליה מדובר… נראה כי אמירה זו של האב הביולוגי מבטאת באופן המובהק ביותר את חוסר הענין שלו בילדה ואף בשם המשפחה. זאת ועוד, העובדה שהילדה מבקשת לשאת את שם המשפחה של האדם שגידל אותה כאב, מתיישבת היטב עם טובתה של הילדה, באופן שיאפשר לה לשאת את שם המשפחה של כלל בני משפחתה, ולא ליצור אצלה שונות. המלצה על קיום שני שמות משפחה, תואמת מצב שבו קיימת זיקה כלשהי לאב הביולוגי, אך מקום בו האב הביולוגי מנער חוצנו מהילדה, נראה כי הוספת שם המשפחה עלולה לגרום יותר נזק מתועלת. הוספת שם משפחה זה מהווה תזכורת חוזרת ומכאיבה לילדה ביחס לאדם שאיננו מעונין עמה בכל קשר. אין כל סיבה להכאיב לילדה שעה שהאב הביולוגי הוא זה שבחר לנתק את הקשר. נוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה ולכן נפסק כדלקמן: 1. שם המשפחה של הילדה 'ב' יוחלף בשם 'א'… 2. ב"כ התובעת ימציא את פסק הדין למשרד הפנים על מנת שיעדכן רישומיו בהתאם…"
18.7.22
פסק דין קצר מיום 12.6.22 (פורסם ב"נבו"), שניתן במסגרת תלה"מ 59833-06-21; כאמור במבוא לפסק הדין, "שם המשפחה של הקטינות כיום, הוא כשם משפחת האם. הצדדים מסכימים לשינוי שם המשפחה של הקטינות, באופן שיירשם כצירוף של שני שמות המשפחה של שני ההורים. המחלוקת איזה שם משפחה של ההורים יירשם ראשון?"
כמתואר בפסק הדין, "הצדדים… יהודים, נישאו זה לזה כדמו"י… ומנישואיהם נולדו שתי הקטינות. בשנת 2016 עזב התובע את הארץ ועבר להתגורר ולעבוד בארה"ב. יחסי הצדדים עלו על השרטון והם נפרדו… והתגרשו בהמשך… כאשר האם מתגוררת בארץ יחד עם הקטינות והתובע המשיך להתגורר בארה"ב. התובע לא נרשם, משום מה, כאביהן של הקטינות במרשם האוכלוסין, והקטינות נושאות עד היום את שם משפחתה של האם. בחודש 9/2020 או בסמוך לכך חזר התובע לארץ. התובע הגיש… תביעה לקביעת אבהות, וביום 21.6.21 ניתן פסק דין לפיו התובע הינו אביהן הביולוגי של הקטינות, והענין נרשם במשרד הפנים. בין הצדדים מתנהלים תביעות והליכים משפטיים… ובין לבין חודש הקשר בין האב לקטינות באופן הדרגתי.
בהמשך הגיש האב… תביעה לשינוי שם המשפחה של הקטינות, הוא עתר כי שם המשפחה שיירשם לקטינות יהיה כשם משפחתו, ואף התנגד לרישום צירוף של שמות המשפחה של שני ההורים. לתיק הוגש תסקיר מטעם לשכת הרווחה… העו"ס המליצה לשנות שם המשפחה של שתי הקטינות; קרי, להוסיף שם משפחת האב לשם המשפחה הרשום של האם. האם הודיעה כי היא מוכנה להוסיף את שם משפחתו של האב לשם משפחת הקטינות כך ששם המשפחה יירשם פ-א. ב"כ היועמ"ש הודיעה כי אין לה התנגדות להמלצות התסקיר. ואילו התובע התנגד להמלצות התסקיר. ביום… התקיים דיון במעמד הצדדים, ב"כ היועמ"ש והעו"ס. התובע התרכך בעמדתו והודיע כי הוא לא יתנגד ששם המשפחה של הקטינות יהיה צירוף של שני [שמות] המשפחות של שני ההורים, ובלבד ששם משפחתו יהיה ראשון בסדר; הנתבעת התנגדה לכך וביקשה לאמץ המלצות התסקיר, להוספת שם משפחת האב כשם שני בסדר שמות המשפחה של הקטינות…
סעיף 3(א) לחוק השמות… קובע: 'ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם'. סעיף 13(ד) לחוק השמות קובע: 'הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בענין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו'. לחוק השמות יש להוסיף את הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות… סעיף 18 הקובע את חיוב ההורים לפעול בהסכמה, וסעיף 19 הקובע את סמכות בית המשפט".
נפסק, בין היתר: "הלכה פסוקה היא כי מבחן 'טובת הקטין' הוכר בפסיקה כשיקול שצריך לעמוד תמיד לנגד עיניו של בית המשפט, בכל הכרעה בענינו של קטין, והוא שיכריע גורל תביעה לשינוי שם פרטי או שם משפחה של קטין, כאשר על המבקש לשנות שם שניתן לקטין, בהתאם להוראות חוק השמות, להצביע על נסיבות המצדיקות זאת, ולהראות כי אותו שינוי הינו ל'טובת הקטין'….. כאמור לעיל, תחילה ביקש האב למחוק את שם המשפחה של האם, ודחה את הצעת בית המשפט להוסיף את שם משפחתו לשם משפחת האם, רק בדיון האחרון הודיע האב על הסכמתו לצירוף שני השמות, ובלבד ששם משפחתו יהיה ראשון. שם המשפחה הינו מרכיב מרכזי ומשמעותי ביותר לבנית הזהות האישית, הוא החוט המקשר והמחבר אותנו לדמויות ההוריות ולמשפחות המורחבות. ועל כן מן הראוי כי במקרה זה, הקטינות ישאו שם המשפחה של שני ההורים. בחינת טובת הקטינות כחלק ממכלול השיקולים, זאת בשים לב למעורבות שני ההורים בחייהם ונטילת חלק פעיל בגידולן ובדאגה להן… ביסוס קשר ויצירת זיקה לשני ההורים, תומכים ברישום שמות המשפחה של שני ההורים. על אף האמור לעיל, לא שוכנעתי כי במקרה שבנדון טובת הקטינות מחייבת רישום שם המשפחה של האב כשם ראשון בסדר, ולא שוכנעתי כי במקרה כזה קיימת נסיבה המצדיקה רישום שם המשפחה של האב לפני שם המשפחה של האם שכבר רשום לקטינות. ועל כן אני מאמצת המלצת העו"ס להוסיף שם המשפחה של האב לשם המשפחה הקיים של האם. אפרט.
במקרה דנן, הקטינות נולדו לשני הורים נשואים, אך משום מה, נרשם שם המשפחה של הקטינות כשם משפחת האם. אין לכחד כי כל המחלוקת מושא התיק יכולה היתה להחסך לו דאג האב לרישום הקטינות על שמו עם לידתן, או בכל תקופה סמוכה לאחר מכן. האב אינו לוקח אחריות על כך, הוא החזיק בתעודת זהות כרווק ולא עשה שינוי עם נישואיו. לאב לא הפריע שהקטינות לא רשומות על שמו, מאז לידתן. הבנות הקטינות גדלו כשהן נושאות עד היום שם המשפחה של האם, הגדולה בת שמונה וחצי והשניה בת שבע, שם אליו רגילות, מוכרות והוא חלק מזהותן ומנרטיב חייהן. האב עזב את הארץ… לתקופה של כ-4 שנים, והאם נותרה מטפלת ומגדלת לבדה שתי הקטינות, אז היו בנות שנה וחצי ושלוש שנים. רק… כשחזר האב לארץ, עתר למשמורת משותפת ובהמשך לשינוי שם המשפחה של הקטינות. כפי שעולה מתסקיר העו"ס והתיק הקשור המתנהל בפני, הקשר בין הקטינות לבין אביהן תחילה התאפיין בקשיים סביב לינה בבית האב… לאחרונה יש מגמת שיפור בלינת הקטינות אצל האב, והקשר התחזק באופן הדרגתי. בהתאם לאמור בתסקיר העו"ס, הבנות לא ששות לשנות את שם משפחתן לשם משפחת האב; הקטינה ר' נמצאת כנראה בכפל נאמנויות ומעדיפה לא להחליף את שם המשפחה שלה, ואילו הקטינה א' מתנגדת מאוד ומתקשה מאוד לשינוי השם, אלא אם כן בזמן שהותה עם האב, וזה נראה כנסיון שלה לרצות אביה. על כן, העו"ס המליצה על הוספת שם המשפחה של האב על שם המשפחה הקיים של הקטינות. לעניות דעתי, סדר שמות המשפחה אינו מקעקע או גורע מזכותו או חובתו של האב בחיי הקטינות. דבקות האב בסדר השמות, באופן ששם משפחתו יהיה השם הראשון, אינו חף מהסכסוך ההורי הקיים והוא חלק מהנסיון לנגח את ההורה השני. מנגד, הוספת שם המשפחה של האב לשם המשפחה הקיים של האם, הוא תוצאה שתואמת את המציאות הקיימת ועולה בקנה אחד עם טובת הקטינות, באופן שהקטינות לא יחוו את השינוי כמקשה עליהן ומבלבל בזהותן. אין מדובר ב'ניצחון' למול 'הפסד' של מי מההורים; בסופו של יום, כל קטינה היא זאת שתבחר כיצד תכונה… תרצה? תעשה שימוש בשני שמותיה; תרצה? תבחר אחד מהם כרצונה… זיקת הקטינות לאביהן ולמשפחת אביהן חשובה ואין להקל בה ראש, אולם דברים אלה נכונים הם גם ביחס לזיקתן לאימן. על כן, בהינתן כי מאז לידת הקטינות הן נושאות שם משפחת האם, והאם אינה מתנגדת כיום שיקבלו גם את שם משפחת אביהן, אין הצדקה כי שם משפחת האב יהיה הראשון בסדר, ובפרט שהקטינות אינו ששות לכך, ומשאין בדבר כדי להיטיב עם הקטינות…"
12.12.22
פסק דין מיום 16.11.22 (פורסם ב"נבו"), שניתן במסגרת תמ"ש (פ"ת) 37256-02-22 (פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה) – אשר בשונה מפסקי הדין שנדונו בסקירה המקורית ובתוספות הקודמות, עסק בשינוי שם משפחתה של קטינה, אשר כבר איננה בחיים (לאחר שנרצחה בידי אביה), כלומר, בשינוי שם משפחה של אדם שנפטר:
"לפני תביעת התובעת להצהיר כי שם משפחתה של בתה ז"ל ('הקטינה'), אשר נרצחה על ידי אביה, ישונה משם משפחתו של האב הרוצח XX לשם משפחתה של אמה התובעת YY. הנתבע, ב"כ היועמ"ש בפרקליטות, מתנגד לכך. לתובעת ולמר XX נולדו שתי בנות… ביום… תקף XX את התובעת ו[את] שתי הבנות, דקר למוות את הקטינה ז"ל בהיותה בת עשרה חודשים, ודקר קשות את התובעת ו[את]… ביום… הורשע XX ברצח בכוונה בנסיבות מחמירות… ובשתי עבירות של נסיון רצח… על יסוד הודייתו. ביום… נגזר דינו למאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר במצטבר. התובעת התגרשה מ-XX… ביום… נשללה אפוטרופסותו של XX על הבת… [שנותרה בחיים – ד.ר.] על יסוד סעיף 27א(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות…
התובעת שינתה את שם משפחתה הרשום, ואת שם משפחתה של הבת… לשם נעוריה של התובעת YY. בקשתה לשינוי שם משפחתה של הקטינה ז"ל ל-YY נדחתה על ידי פקיד רישום במשרד הפנים… מהטעם שלא קיים הליך שינוי שם לנפטר. הונפק לתובעת ספח חדש לתעודת זהות ובו: שמה ושם משפחתה YY, שם בתה… ושם משפחתה YY. הקטינה ז"ל נרשמה עם שם משפחה XX. הבחירה שניתנה לתובעת על ידי פקיד הרישום, על מנת שלא יירשם XX כשם משפחה בספח תעודת הזהות שלה, כי יימחק לחלוטין שמה של הקטינה ז"ל מספח תעודת הזהות של התובעת. לכך סירבה התובעת. התביעה במקור הוגשה כתביעה לשינוי שם משפחתה של הקטינה ז"ל, והסעד שהתבקש בה להורות לפקיד הרישום לשנות את שם משפחתה של הקטינה ז"ל מ-XX ל-YY. לאחר שהוגשה התנגדות הנתבע לתביעה, זימנתי הצדדים לדיון… לאחר שנדרשה ב"כ התובעת לשאלת סמכותו של בימ"ש, ליתן צו המורה לפקיד הרישום לשנות פרט במרשם, הבהירה כי [היא] מתקנת הסעד המבוקש, למתן פסק דין הצהרתי בלבד, בדבר שם משפחתה של הקטינה ז"ל – YY. הנתבע התנגד גם לכך. מכתבי הטענות ובדיון עלה, כי הנתבע מסכים שיתוקן ספח תעודת הזהות של התובעת, באופן בו יימחק מהספח שם משפחתה הרשום של הקטינה ז"ל XX, ויוותר שמה הפרטי בלבד, ובלבד שלא ישונה המרשם. התובעת עמדה על הוספת שם משפחה YY לשמה של הקטינה ז"ל. לאחר שמיעת הצדדים, בנסיבות החריגות והטראגיות, הועלתה הצעת בימ"ש לפיה יוצהר כי שם משפחתה של הקטינה ז"ל YY כשם משפחתה של התובעת, יוצא לתובעת ספח לתעודת הזהות בו תרשם הקטינה ז"ל עם שם המשפחה YY, מבלי שישונה הרישום. התובעת קיבלה ההצעה. הנתבע הודיע כי אינו מקבל ההצעה ועומד על דחית התביעה. מכאן פסק הדין".
לאחר סקירת טענות הצדדים, נפסק: "אקדים אחרית לראשית ואומר כבר [עתה] כי מצאתי להעתר לסעד המבוקש, ולהצהיר כי שם משפחתה של הקטינה ז"ל הינו YY, כשם משפחת אמה ואחותה, תחת שם משפחת XX, אשר רצח אותה בחייה. סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע: 'כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו'. תכלית הסעיף להבטיח את העקרון, לפיו 'במקום שבו יש זכות – יש גם סעד'. זכותה של הקטינה ז"ל לכבוד במותה, כרוכה וממשיכה את זכותה לכבוד בחייה, כרצף מתמשך, ומעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפסיקה מכירה בערך כבוד המת כזכות יסוד חוקתית….. זכותה של הקטינה ז"ל, שנרצחה על ידי אביה, זכות יסוד, שלא להיקשר בעבותות לשם משפחתו של מרצחה, אשר התכוון להשמידה יחד עם אמה ואחותה. מתוך שכך אני דוחה מכל וכל את טענת הנתבע, כי לא קנויה לקטינה ז"ל או לתובעת זכות, או לא מתקיים 'מצב' שעליו מבקשת התובעת להצהיר, וכי לא ראוי לשריין לה את אותה זכות. מתוך שכך, לא רק שאין מניעה ליתן הסעד המבוקש, על יסוד סעיף 75 לחוק, אלא שבנסיבות החריגות והטראגיות אך צודק ונכון לעשות שימוש בסמכות כללית זו.
מעבר לכך. התוצאה כפועל יוצא מטענות הנתבע, אינה יכולה להתקבל על הדעת. כעולה מטענות הנתבע – לו היתה הקטינה ז"ל שורדת את הדקירות ונותרת בין החיים, לא היתה כל מניעה לשנות את שם משפחתה משם משפחתו של מרצחה XX לשם משפחת אמה YY; אך לאחר שלא שרדה את הדקירות ונרצחה על ידי XX, נחסמה האפשרות לשנות את שם משפחתה משם משפחתו של מרצחה XX לשם משפחת אמה ואחותה YY, ויש להותיר את שם משפחתו של רוצחה בצמוד לשמה הפרטי. לגישתו של הנתבע, כעולה מכך, דווקא במקום בו נפגע קטין על יד הורהו, אשר הביא למותו בכוונה, תימנע האפשרות מאותו קטין ז"ל שלא להשתייך להורה הפוגע. תוצאה שכזו מנוגדת לעקרונות הצדק והמוסר, ולא ניתן לקבלה. באיזון בין האינטרס הפרטי של התובעת, לאינטרס הציבורי, אותו מייצג הנתבע, בנסיבות החריגות והטראגיות במקרה זה, אני סבורה כי גובר האינטרס הפרטי. הצהרה על שינוי שם משפחתה של הקטינה ז"ל לא מייצר זכויות או חובות, והתובעת אינה מבקשת לתבוע זכות הנובעת מהשינוי המבוקש. גם לו ישונה המרשם ביחס לשם משפחתה של הקטינה ז"ל, לא יגרור השינוי פגיעה בצד ג'. הנתבע לא הצביע על נפגע פוטנציאלי או על זכות שיכולה להיתבע או להיפגע כתוצאה מהשינוי. מעבר לכך כי התובעת הסכימה, שלאחר מתן פסק דין הצהרתי, יוצא לה ספח בו יירשם שם משפחתה של הקטינה ז"ל YY, מבלי שישונה המרשם.
מנגד, התובעת, לכל אורך הדרך, מבקשת מזור לנפשה המיוסרת בעקבות המעשה הנפשע ומשוועת לצדק אותו מוצאת בשיוכה של הקטינה ז"ל אליה, ובניתוק שיוכה למי שנטל את חייה בכוונה, במו ידיו. ובמילותיה, שנאמרו מדם ליבה בדיון: 'אני חושבת שלכל אדם מגיע שיוך. אני חושבת שלא משנה אם היא חיה או מתה… אני יודעת שזה מובן מאליו אבל חשוב לי להגיד את זה. הבת שלי הבכורה ו[אני] כבר שינינו את השם משפחה ל-YY, וההרגשה היא שאנחנו משאירות אותה מאחור. אין שם משפחה על המצבה שלה. רשמתי רק הקטינה בת… אני לא רוצה להשאיר אותה מאחור עם המפלצת שרצחה אותה. המדינה הסכימה שיוצא לי ספח לתעודת זהות עם השם 'הקטינה' בלבד ללא שם משפחה. לי קשה עם זה, זה מרגיש לי כמו שם במה. אם אני מדברת על שיוך אלי… זה נשמע כמו מדונה או משהו… אני רוצה שהיא תהיה משויכת אלי ולא אליו ולא להיות תלויה באויר. מרגיש לי שרק הקטינה זה להשאיר אותה באויר'. אני מוצאת כי עמידתו הדווקנית של הנתבע והתנגדותו לסעד המבוקש בנסיבות הקיימות, עם כל הכבוד, חוטאת לתכלית של עשית משפט צדק.
בהינתן כי במהלך הדיון הועלו טענות הקשורות לנוהל מספר 2.9.0001, והנתבע מצא לפרט ולהרחיב בענין בתגובתו לאחר הדיון, לא ניתן לסיים את פסק הדין מבלי להתייחס לדברים, בבחינת למעלה מן הצורך. כעולה מ'נוהל השלמה/תיקון/שינוי – פרטי מרשם של נפטר', מעודכן ליום 1.11.21, שצורף לתשובת הנתבע, מטרתו על פי לשון סעיף 2 בו: 'לקבוע את השיטה ל: השלמה/ תיקון/ שינוי פרטי מרשם של נפטר'. עצם קיומו של הנוהל מלמד, שאפשרות זו קיימת, גם מבלי לקבל את עמדת הנפטר. סעיף 3.1 בנוהל מפרט התנאים והדרישות לצורך כך, באמצעות בן משפחה מקירבה ראשונה. לפי סעיף 4.3 בנוהל, 'כאשר מדובר בתיקון או שינוי אצל נפטר, ולא [ב]השלמת (הסבה) פרט, יש לקבל אישור פקיד רישום ראשי'. לפי סעיף 4.7 בנוהל, 'במידה ויוצג פסק דין ישראלי הצהרתי על שינוי פרטי מרשם של הנפטר, יש לבדוק אם בפס"ד ניתנה החלטה מפורשת למשרד הפנים לתקן פרטי המרשם של הנפטר, והאם היתה התערבות יועץ משפטי לממשלה במעמד פס"ד'. לטענת הנתבע, סעיף 4.7 לנוהל מתייחס למקרים חריגים, הנבחנים לאור הנחיית פרקליט המדינה מס' 16.14. עיון בהנחיה 16.14 מגלה, כי פרקליט המדינה מבחין בין שלושה סוגי הליכים, בהם תיקון פרטי מנוח במרשם האוכלוסין יידון (סע' ב9 בהנחיה): כענין עקיף-אינצידנטלי – תביעה לסעד אחר, שאגב דיון בה נדון גם ענין פרטיו של מנוח; כענין ישיר – תביעה לתיקון פרטיו של מנוח במרשם האוכלוסין; כענין ישיר-עקיף – תביעה לתיקון פרטים של אדם חי, שהיא בעלת השלכה על פרטי מנוח. בסעיף 15 המתייחס לתביעה המוגשת כ'עניין ישיר' נרשם, כי: '[כ]כלל יש להתנגד לתיקון פרטי המנוח במרשם, ולהפנות את התובע להגיש תביעה נגד בעלי דברו האמיתיים, כגון היורשים… לחלופין יש להסב את התביעה לתובענה לסעד הצהרתי, אשר ככל שיתקבל, לא יהיה בו כדי להביא לתיקון פרטי המנוח במרשם האוכלוסין'. המצב המשפטי ממנו מבקש פרקליט המדינה להימנע, הוא תיקון פרטי המנוח במרשם. כאמור, התובעת תיקנה הסעד המבוקש, באופן בו יינתן פסק דין הצהרתי. מבוקשה כי יוצא ספח מתוקן על יסוד פסק הדין, ללא שינוי המרשם. ויוזכר כאמור, כי הנתבע כבר הסכים להוצאת ספח מתוקן, בו יימחק שם המשפחה XX. מעבר לכך. בסעיף ד' 19 בהנחיה 16.14 נרשם כי 'על אף האמור לעיל, במקרים חריגים ניתן יהיה להסכים לתיקון פרטי מנוח במרשם האוכלוסין'. כדוגמא ניתנה בהמשך הדברים מקרה של ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה, מקום בו הבדיקה מהווה ראיה חותכת לקשרי המשפחה הנטענים, וגם אילו היה המנוח בין החיים לא היה מתנגד לה. סעיף ד' 19 בהנחיה אינו בבחינת רשימת מקרים סגורה, כעולה מלשונו.
מובהר. פסק דין זה הינו מתן סעד הצהרתי בדבר שם משפחתה של הקטינה ז"ל, ואין בו משום הוראה מצווה כלפי משרד הפנים, סעד שאינו בסמכות בימ"ש זה. לצד זאת, יש לדווח כמובן למשרד הפנים על מתן פסק הדין ההצהרתי, ואין צורך לומר המובן מאליו, כי פסק דין יש לקיים….."
14.2.23
פסק דין מיום 6.1.23 (פורסם ב"נבו") במסגרת תלה"מ 8700-04-22: "תביעת האב להוספת שם משפחתו 'מ' לבתו הקטינה, אשר בעת לידתה נרשם שם משפחתה כשם המשפחה של אמה – הנתבעת… כך ששמה של הקטינה יירשם באופן ששם משפחתו שלו יופיע ראשון, לפני שם משפחתה של האם – 'א.מ.ו.' בכתב הגנתה, הסכימה האם להוספת שם משפחתו של האב, והתנתה את הסכמתה כך ששם משפחתה שלה יופיע ראשון, ואך יוסף לו שם משפחתו של האב, ולא להיפך, באופן שהקטינה תירשם 'א.ו.מ.'; לפיכך, המחלוקת שלפני ניטשת אך ביחס לסדר שמות המשפחה של הקטינה… לאחר מערכת יחסים קצרה… שניהלו הצדדים, ולאחר סיומה, נולדה… בתם א' (להלן 'הקטינה'). במסגרת תביעת אבהות לה עתרה האם בסמוך לאחר לידת הקטינה, הסכים האב לביצוע בדיקת רקמות, אשר על בסיס תוצאותיה ניתן פסק דין… המצהיר עליו כאבי הקטינה… לאחר פסק הדין האמור, נוצר קשר בין הקטינה לבין האב, וזה החל ליטול חלק בגידולה. בפסק דין… מיום… ניתן תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר ונקבע כי משמורת הקטינה, במובן של מקום מגוריה העיקרי, תהא במחיצת האם, ונקבעו זמני שהות עם האב… לאור עמדת ב"כ היועמ"ש… בה נאמר כי ההורים שניהם מסכימים להסרת שם משפחה נוסף 'צ' (כפי שנרשם בעת לידתה) וכי היא מותירה את ענין סדר שמות המשפחה לשיקול דעת בית המשפט, הוריתי… כי בהתאם להסכמת הצדדים יוסר שם המשפחה 'צ' משמה של הקטינה, ולענין סדר שמות המשפחה יגישו הצדדים סיכום טענות… האם תלתה יהבה בסעיף 3 לחוק השמות… לפיו קיבלה הקטינה בעת לידתה את שם משפחתה, וטענה כי ללא הסכמתה להוסיף את שם משפחתו של האב, נותר היה שם משפחתה של הקטינה על שם משפחתה שלה בלבד, כך שהיא עותרת להורות בהתאם לחוק, כי שם משפחתה של הקטינה יוותר לפי שם משפחתה – 'ו', ולאחריו יוסף שם משפחתו של האב – 'מ', ולא להיפך… האב הודה כי אמנם הצדדים אינם נשואים, אולם בכך לשיטתו אין די כדי לבכר את שם משפחתה של האם כראשון בסדר שמות המשפחה, תוך שהפנה לפסיקת בית המשפט בעמ"ש 57289-02-17… [פורסם בנבו] (2017) שקבעה על פי מבחן טובת הילד כי שם משפחתו של הקטין יהיה כשם משפחתו של האב בלבד, הגם שהיה מדובר במקרה של הורים שלא נישאו מעולם; ולתמ"ש 38177-01-20… [פורסם בנבו] (2021) בו נפסק כי שם משפחתו של האב יהיה ראשון בסדר השמות, הגם שההורים לא היו נשואים (אלא גרושים), ואף בניגוד להמלצות התסקיר, כאשר בנסיבות אותו מקרה נקבע בנוסף, כי בקביעת שם המשפחה ובפרשנות חוק השמות על בית המשפט לפסוק 'ברוח הזמן' תוך העמדת טובת הקטין בראש מעייניו, ואין בית המשפט למשפחה כבול למילות החוק באופן דווקני… לאור האמור, האב עמד על כך ששם משפחתו יהא ראשון בסדר שמות המשפחה, שכן הוא משמש כאב לכל דבר וענין 'בכל רמ"ח אבריו, אשר כל כולו נתון עבור הקטינה…. למן היום בו נודע לו שהקטינה הינה בתו'…..
הוראת סעיף 3 לחוק השמות, המתייחסת ל'שם משפחה מלידה', מורה כדלהלן: 'ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב, והאב הסכים לכך, או שהאם היתה ידועה בצבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם'. הנה כי כן, סעיף 3 לחוק מבחין בין ילד שנולד לזוג נשוי, לילד שנולד שלא במסגרת נישואין. לגבי קטין שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, נקבע הכלל לפיו הוא יקבל מלידה את שם משפחת אמו (כפי שנעשה בעניננו אנו), למעט מקרה בו האם רצתה שיקבל את שם משפחת אביו, והאב הסכים לכך, ולמעט מצב בו האם היתה ידועה בציבור כאשתו. ככל שהיינו נעצרים כאן, הרי שיתכן והיה בכך בסיס לכאורה לעמדתה של האם בסיכומיה, לפיה ללא הסכמתה, הרי כלל לא ניתן היה לרשום את שם משפחתו של האב, ושם משפחתה של הקטינה היה נותר לפי שם משפחתה שלה בלבד, כך שדי בכך להעתר לבקשתה אודות סדר שמות המשפחה; בתמ"ש (י-ם) 24281/99… [פורסם בנבו] (2000)… נערך דיון מקיף לענין הצורך לפרש הוראה זו לא על פי 'סד דווקני', אלא בראיה רחבה על פי רוח התקופה, הלך הרוח הציבורי, נסיבות וגורמים נוספים ועל רקע הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות… באופן שאינו מקנה לאם עדיפות לענין זה, ובידי האב נתונה הזכות לעתור לשינוי שם המשפחה והוספת שם משפחתו, גם ללא הסכמת האם. זאת ועוד, בתיקון מס' 2 משנת 1990 הוספה הסיפא לסעיף, המורה כי בהסכמת ההורים יקבל הקטין את שמות המשפחה של שניהם. בדברי ההסבר לתיקון האמור, הובהר כי על פי נוסחו הקודם של הסעיף לא היתה קיימת אפשרות לתת לילד שנולד מחוץ למסגרת נישואין את צירוף שמות המשפחה של שני ההורים, אולם נראה כי זוהי השמטה של המחוקק, שהרי דווקא כאשר ילד נולד מחוץ למסגרת נישואין יש צורך לאפשר לו לשאת את שמות המשפחה של שני הוריו… לאור הסיפא האמורה, ולאור פרשנות הפסיקה, הרי שלא ניתן בידי האם להיתפס להוראה הדווקנית של סעיף 3 לחוק לבדה, על מנת לתמוך בטענותיה לענין הסדר של שמות המשפחה, שהרי עסקינן בדבר הנתון להסכמת ההורים שניהם, ולא תלוי אך ברצונה שלה. כתמיכה לכך יש להפנות אף להוראת סעיף 13(ד) לחוק השמות, אשר קובע בנוגע ל'שינוי שם של קטין', כי 'הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בענין, וניתן להם משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו'; ולהוראת סעיף 21 לחוק, שהגדירה כי בין היתר לענין סעיף 13, 'הורים' הם 'שני ההורים, ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד – אותו הורה'.
כך או כך, במקרה דנן, הצדדים כאמור מסכימים כי לקטינה יירשמו שמות המשפחה של שניהם, ובהתאם לסיפא האמורה ניתן על פניו להורות על כך לבקשתם. ודוק, המחלוקת שבפני מתמקדת כאמור אך בסדר הופעת שמות המשפחה, אשר לגביה לא נקבע מאומה בהוראות החוק. לנוכח הוראת סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות… לפיה 'בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה', הרי בהעדר הסכמה בין ההורים בענין מעניני אפוטרופסות, על בית המשפט להכריע בה בהתאם לסמכותו….. אשר לשיקולים המנחים את ביהמ"ש בבואו להכריע בענין שינוי שם של קטין, נקבע זה מכבר כי השיקול היחיד שצריך להנחות את בית המשפט, הוא שיקול טובת הילד, אשר הוכר בפסיקה כשיקול העל שצריך להנחות את בית המשפט עת נדרש הוא להכריע בענינו של קטין, ובכלל זה אף המקרה דנן. ראו: ע"א 486/72… תלה"מ (ב"ש) 63772-10-17… [פורסם בנבו] (2019). הקטינה במקרה דנן כבת 3 שנים, ומשכך לא ניתן לשמוע את דעתה, ואין בה מידת הבגרות הראויה בכדי שניתן יהיה לבחון את עמדתה, רצונה ורגשותיה בנידון… ומשכך יש לבחון את טובתה, לנוכח נסיבות הענין….. לא בכדי הותיר ב"כ היועמ"ש את הענין לשיקול דעת בית המשפט; ככל שהיה לפרש את סעיף 3 לחוק השמות באופן דווקני כמקנה עדיפות לאם לענין זה, כעמדתה, הרי שלא היה כל פתח לשיקול דעת בעניננו. הפסיקה אליה הפנה האב בסיכומיו אמנם תומכת בכך שהוא רשאי לעתור להוספת שם משפחתו בנוסף לשם משפחתה של האם, וכי אין לפרש החוק על פי לשונו הדווקנית, אולם במקרה דנן אין בה די על מנת לתמוך בעמדתו לענין סדר שמות המשפחה של הקטינה. בעמ"ש (מחוזי תל אביב יפו) 57289-02-17… קביעת ביהמ"ש המחוזי, לפיה יש לקבל הערעור ולמחוק את שם משפחתה של האם באותן נסיבות… התבססה בעיקר על רצונו המובהק של הקטין, שהיה באותן נסיבות כבן 17 שנים… במקרה דנן… ולנוכח היות הקטינה כבת 3, ברי כי אין מקום להקיש מתוצאות פסק הדין האמור לעניננו אנו. בתמ"ש 38177-01-21, קביעת בית המשפט לבכר את רישום שם משפחתו של האב לפני שם משפחתה של האם, נבע מהנסיבות היחודיות של אותו מקרה… באותו מקרה התחשב בית המשפט אף בכך שהאם גילתה דעתה בסמוך ללידה כי שמה של הקטינה יהיה שם אביה בלבד, ואף הכינה תמונה, שנתלתה בחדרה של הקטינה, ועליה שמה הפרטי ושם משפחת אביה בלבד, ונקבע שם כי 'הסכסוך שהתגלע לאחר מכן, והביא לעמדות ההורים, כפי שהן היום, אינו בטובתה של הקטינה, ואני מוצאת כי השבת שם האב כשם משפחה ראשון תעביר מסר להורים ולקטינה על מקומו ומחויבותו כאביה, ללא הכחדת שם האם, המהווה גם היא חלק ממורשת הקטינה…. בנסיבות אותה פרשה… התוצאה אליה הגיע בית המשפט נועדה כביכול להביא להשבת המצב לקדמותו, כפי שהיה אמור להיות על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק. בעניננו כאמור ברירת המחדל שונה – ורישום שם משפחתה של הקטינה בסמוך ללידתה, שלא במסגרת נישואין, נעשה על פיה (כשם משפחתה של אמה בלבד, שהיה אותה עת 'ו.מ.') כך שאם נבקש להקיש מפסק דין זה לעניננו, הרי שהיה מקום לפעול בהתאם לברירת המחדל האמורה בחוק בנוגע לקטין שנולד לאם פנויה (לא במסגרת נישואין), ולהורות על הוספת שם משפחתו של האב במקרה דנן כשם שני…
בחינת טובת הקטינה במקרה דנן על רקע חווה"ד שניתנה לאחרונה על ידי מומחית ביהמ"ש בהליך הקשור… מובילה אף היא למסקנה דומה, לפיה יש מקום לקבל עמדת האם במקרה דנן לענין סדר שמות המשפחה. בחוות דעתה… הביעה העו"ס… דאגה עמוקה בתסקירה באשר לעמדת האב '…השוללת את האם ומבטלת אותה, דבר שבא לידי ביטוי בטווח המיידי בחוסר תקשורת או תקשורת קונפליקטואלית ועלולה להביא בעתיד אף להסתה של א' נגד אמה ולניכור הורי. כל אלה פוגעים ביכולתו של האב לראות את צרכיה של א', בעיקר את הצורך שלה באם נוכחת בחייה'. על רקע דברים אלה, ובהתחשב בעובדה כי א' מצויה כיום במוקד הסכסוך בין הוריה וחשופה למתח ביניהם, קבעה המומחית כי הקטינה מצויה בסיכון גבוה לפגיעה בהתפתחותה הנפשית התקינה, הן בטווח הקרוב והן לטווח הארוך, ובשל כך מצאה לנכון להמליץ על תאום הורי והדרכה הורית למשך שנה לפחות. על רקע האמור יש לבחון את דרישתו של האב בהליך דנן בזהירות המתבקשת, בפרט כאשר עולה מעמדתו, כי על פי נקודת מבטו יש בסדר הופעת שמות המשפחה של הקטינה ללמד על 'עדיפות' למי מההורים, ביחס לקטינה. לענין זה השוו לדברי ביהמ"ש בש"ש (נצרת) 53030-09-17… [פורסם בנבו] (2019), שאמנם התייחסו לתביעה לשינוי שם פרטי לקטין, אולם תוכנם יפה אף לעניננו אנו… ולפיהם 'הגשת תביעה לשינוי או הוספת שם פרטי לילד, בצל מאבק בין הורים, לכשעצמה מהווה תמרור אזהרה בפני בית המשפט, שמא מדובר בהיבט נוסף של הסכסוך ההורי, תוך שימוש או הצבת הילד בחזית ובאמצעות שימוש ב'זכויותיו' לשנות את שמו… כששני הורים רוצים לשנות שם פרטי בהסכמה ובהרמוניה, הרי שלפי חוק השמות הם לא זקוקים כלל לאישור בית המשפט… אך כאשר הם חלוקים בשאלה זו, וברקע סכסוך הורי בעצימות גבוהה, יידרשו מהצד המעונין לשנות או להוסיף שם, ראיות כבדות משקל המצביעות על כך כי זו אכן טובת הילד'… במקרה הנידון בתמ"ש 68080-03-19 המוזכר לעיל, בדומה לעניננו אנו, הוסכם בין ההורים כי הקטין יישא את שני שמות המשפחה, והמחלוקת היתה רק בענין סדר השמות, כאשר ההורים לא היו נשואים, וכב' השופטת הילה שיינפלד גורביץ' קבעה כי שם משפחת האם יישאר ראשון, ונימוקי הכרעתה יפים גם לעניננו: 'סדר שמות המשפחה אינו מקעקע או גורע מזכותו או חובתו של מי מההורים. הוא אינו מעיד על דבר למעט הורים המנסים לנגח זה את זה בכל ענין ובכל נושא. על כן, הוספת שם המשפחה כשם משפחה נוסף, לטעמי, תצמצם את הקונפליקט, שכן השינוי ה'תודעתי' הוא אחר. לא יהא מדובר ב'נצחון' למול 'הפסד', כפי שמבקשים ההורים כל העת בהליכים לפני, אלא תוצאה שתואמת את המציאות הקיימת לכך שההורים אינם חיים יחדיו… למעלה מן הדרוש, כמי שנושאת שני שמות משפחה, אשתף הצדדים שבפועל, ההסדר אינו מהותי; בסופו של יום, הקטין הוא שיבחר כיצד יכונה וכיצד ייקרא בכל מקום בפי מכיריו. ירצה? יעשה שימוש בשני שמותיו; ירצה? יבחר אחד מהם כרצונו. כך גם לגבי שם פרטי'… למסקנה דומה אודות סדר שמות המשפחה, הגיעה גם כב' השופטת נילי מימון בפסק דינה בתמ"ש 24281/99, כשהיא מוסיפה ומנמקת כי 'הנה כי כן, המסקנה המתבקשת היא כי יהיה זה לטובת הילד כי שם משפחתו של אביו יתווסף לשם משפחתה של אמו, אף כי לא תתקבל התביעה כי שם משפחת האב יירשם כשם ראשון, שכן הילד גדל עם אמו ומצוי במשמורתה'. יפים לעניננו אף הדברים שהובאו לענין זה בעמ"ש (חי') 59604-12-17… [פורסם בנבו] (2019), לפיהם 'זיקת הקטין לאביו ולמשפחת אביו חשובה ואין להקל בה ראש, אולם דברים אלה נכונים הם גם ביחס לזיקתו לאמו. על כן, מעת שילד נולד לאמו הפנויה, ועל פי החוק, בלידתו הוא קיבל שם משפחת אמו, שאינה מתנגדת כיום שיקבל גם את שם משפחת אביו, אין הצדקה למחיקת שם המשפחה של האם, משאין בדבר כדי להיטיב עם הקטין, ומשאין בנשיאתו שני שמות משפחה כדי לפגום בקשר בינו לבין מי מהוריו או לפגום בייחוסו, מחיקת שם המשפחה של האם מהווה שינוי במרשם, וזה יתאפשר אך בהתקיים הצדקה לכך, דבר שלא הוכח במקרה דנן'… 'מכל מקום, שעה שבית משפט קמא הורה שהקטין ימשיך לשאת את שם משפחת אמו, כמתחייב על פי החוק, ובנוסף ישא את שם משפחת אביו, כאשר האם אינה מתנגדת לכך היום, יש לראות בתוצאה זו כמי שמקיימת אחר הוראות החוק, ואין כל הצדקה להתערב בה'… לפיכך, ככל שנראה בבקשת האב דנן לענין סדר שמות המשפחה של הקטינה (אשר כאמור רשומה כיום עם שם משפחתה של האם בלבד) כבקשה שנועדה לשנות את המרשם, הרי שהיה עליו הנטל להוכיח כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, באמצעות ראיות כבדות משקל המצביעות על כך, כי זו אכן טובת הקטינה. טענות האב לפיהן אין ליתן עדיפות דווקא לאם בנסיבות בהן אף הוא משמש כאב מעורב בחיי הקטינה, או כי ראוי ששם משפחתו יהא ראשון בסדר שמות המשפחה שכן הוא משמש כאב לכל דבר וענין 'בכל רמ"ח אבריו', פועלות איפוא לחובתו, שהרי בנסיבות בהן לדבריו הוא עסקינן בשני הורים 'נוכחים ומעורבים בחיי הקטינה'… ולאור טענתו לפיה 'האב והאם שווים לענין זה'… הרי שלכאורה אין מקום ליתן גם לו עדיפות אל פני האם. ודוק, עצם הצבת סדר השמות כענין המלמד כביכול על 'עדיפות' של אחד ההורים ביחס לקטינה, מלמד על הלך רוחו השגוי של האב, שכן שני ההורים מהווים איפוא אפוטרופסים שווים לקטינה, ואין בהזכרת שם המשפחה של מי מהם ראשון או שני, להקנות למי מהם עדיפות כלשהי האחד על פני השני, כפי שאף הענקת המשמורת לאם, אינה מקנה לה זכויות עודפות… לאור כל האמור, ולאחר שלא מצאתי כי סדר שמות המשפחה יש בו להשליך על מעמד מי מההורים ביחס לקטינה או על עדיפותו על פני ההורה האחר, אני סבורה כי יש מקום להותיר הרישום הקיים (תוך מחיקת השם הנוסף 'צ'…) ולהוסיף לו את שם משפחתו של האב, כך ששמה של הקטינה א' יירשם במשרד הפנים באופן הבא – 'א.ו.מ.'…"
1.8.23
פסק דין מיום 10.7.23 (פורסם ב"נבו"), שניתן במסגרת ש"ש (בית משפט לעניני משפחה בקריות) 10536-01-22, לפיו נדחתה תביעה לשינוי שם משפחתם של קטינים: "המבקשת (להלן: האם) עותרת לשינוי שם משפחת הקטינים מ'ב.ל' ל-'פ.ק' – שם המשפחה שלה מנישואיה הנוכחיים. הצדדים נישאו כדמו"י ונפרדו בשנת 2019. מנישואי הצדדים נולדו הקטינים, ל' (ילידת 2005), ד' (ילידת 2007), אל' (ילידת 2010), א' (ילידת 2015) ולי' (יליד 2008). לאחר נישואי הצדדים, נשאו ההורים והקטינים את שם המשפחה 'ב.ל'. לאחר הגירושין ולאחר שנישאה בשנית, שינתה האם את שם משפחתה לשם בעלה 'פ.ק'. האב החליט לפני מספר שנים לשנות את שם משפחתו מ'ב.ל' ל'ט.י', לטענתו לפי המלצת רב. האם הגישה את התביעה דנן, וטענה שהקטינים נושאים כיום שם משפחה שאינו שייך לאף אחד מהצדדים, ועל כן עתרה לשינוי שם משפחתם ל'פ.ק'; בהמשך שינתה את בקשתה, וביקשה כי ייקראו 'ב.ל פ.ק'. הבקשה מתייחסת לקטינים אל', א' ולי'… האם ציינה כי לאור גילה של ל', שהיא כבר בגירה, יש לה זכות לבחור שם משפחה. ביחס לקטינה ד', טוענת האם, כי לאור שהותה בפנימיה, מבוקש שתישמר לקטינה הבחירה בענין שם המשפחה. לילדים מונה אפוטרופוס לדין על מנת לייצגם בהליך.
ביום xx.xx.xx התקיים דיון בנוכחות הצדדים, האפ' לדין וב"כ היועמ"ש. בסוף הדיון נקבע כלהלן: '[…..] כיום המצב הוא שהקטינים נושאים שם משפחה שאינו שם משפחתם של אף אחד מהוריהם. עו"ס לס"ד [עו"ד סדרי דין – ד.ר.], האפוט' לדין ויועמ"ש רווחה מתנגדים לבקשת האם. בהתאם לחוות דעתם, טובתם של הקטינים להמשיך ולשאת את שם משפחתם המקורי, אולם בד בבד הם מציעים, כי האב יחזור וישנה את שם משפחתו, וייקרא בשם המשפחה המקורי – ב.ל. כך תישמר זהותם של הקטינים, והשם לו הם רגילים מאז הם נולדו, וכך יישמר הקשר בין הקטינים לבין אביהם הביולוגי. לדעת עו"ס לס"ד ולדעת האפוט' לדין, אין כל סיבה להוסיף את שם המשפחה פ.ק לשם המשפחה של הקטינים, במיוחד לאור ששתי הבנות הגדולות, ל' שהיא כבר בגירה, וד' שהיא בת 15, מתנגדות להוספת שם המשפחה פ.ק, ומעונינות להישאר ב.ל, ויש חשיבות לשמור על הקשר והזהות המשותפת בין האחים כולם. בטרם אתן החלטתי, על האב לפנות למשרד הפנים ולפעול לשינוי שם משפחתו לשם ב.ל. יועמ"ש רווחה תברר האם יש מניעה מטעם משרד הפנים לבצע שינוי זה, ויודגש, כי השינוי אינו נובע רק מרצונו של האב, אלא משרת את טובת הקטינים, ולכן יש חשיבות לאפשר לאב לעשות שינוי זה. האב ויועמ"ש רווחה יעדכנו את ביהמ"ש בתוך 45 יום. לאחר שיוגש העדכון, יינתנו החלטות מתאימות'. ביום 30.5.2023 הגיש האב הודעת עדכון, כי הוא שינה את שם המשפחה שלו בחזרה ל'ב.ל'.
עמדת המבקשת: האם טוענת שהיא חוששת שהקטינים יגדלו ללא תחושת שייכות באף אחד מהבתים. האם מבקשת איחוד בין כל ילדיה, לרבות בנה מהנישואים הנוכחיים, ולכן מבקשת להוסיף את שם המשפחה 'פ.ק' לשם המשפחה הנוכחי של הקטינים… האב שינה את שם משפחתו ל'ט.י' מאחר ואחיו הוא בעל שם משפחה זה, ואין התחייבות מצד האב לא לשנות את שם משפחתו בחזרה, שכן ברצונו להיקרא בשם המשפחה של אחיו החורגים. הוספת השם תקל על האם בכל הליך פרוצדורלי, וכן בהוצאת הקטינים מהארץ לחופשות. עמדת המשיב: האב מתנגד לשינוי שם משפחת הקטינים ל'פ.ק' ואף מסרב כי לשם משפחת הילדים יתווסף שם המשפחה 'פ.ק'. לטענתו הדבר מנוגד לטובת הקטינים. האב טוען שהאם מחבלת בקשר שלו עם הקטינים ועל כן אינו מקיים קשר עם שלושת הילדים הקטנים. האם פועלת לכך שהאב יימחק מחיי הקטינים, ובעלה יתפוס את מקומו, ובקשה זו היא חלק מכוונתה זו של האם. המלצות התסקיר: בתסקיר שהוגש המליצה עו"ס לס"ד שלא להוסיף את שם המשפחה פ.ק לשמם של הקטינים, ולהותיר את השם ב.ל, עמו מזוהים הקטינים מראשית חייהם. העו"ס ציינה שהבת ד' מתנגדת להוספת השם פ.ק, הבנות א' ואל' מזדהות עם בקשת האם ומעונינות בהוספת השם פ.ק, למרות שמהשיחה שערכה עימן עולה שהן מוכרות ומזוהות עם השם ב.ל. הבן לי' קטן מכדי להביע רצונו, אך מהשיחה עם הגננת עולה שהוא מוכר כב.ל. העו"ס ציינה, שהקשר הרגשי של בעלה הנוכחי של האם עם הקטינים המתגוררים עמם, ומעורבותו בחייהם, ראויים להערכה, אך אין להוסיף שם משפחה, שלא שייך לקטינים ולזהותם. עמדת היועמ"ש: ב"כ היועמ"ש הצטרפה להמלצות התסקיר, והתנגדה להוספת השם 'פ.ק' לשם משפחת הקטינים. עמדת האפוטרופוס לדין: האפ' לדין מתנגדת להוספת השם 'פ.ק' לשם משפחת הקטינים. האפ' לדין סבורה כי שינוי שם המשפחה של הקטינים, לרבות הוספת שם המשפחה 'פ.ק', אינו משקף את טובת הקטינים. השינוי עלול להעמיק את הפיצול בין הקטינים, ואת הקרע בינם לבין האב. הדבר אף עלול להעמיק את הקרע והפיצול עימם מתמודדים הקטינים, ועלול אף לגלוש לקונפליקט בין הקטינים עצמם….."
נפסק, בין היתר: "המתווה הנורמטיבי ומבחן טובת הקטין: סעיף 13 לחוק השמות… קובע: 'הוריו של קטין רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובאישור בית המשפט – גם את שם משפחתו'. סעיף 21 לחוק השמות קובע: 'לענין הסעיפים 8, 9, 12, 13, 'הורים' – שני ההורים, ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד – אותו הורה'. בבג"צ 693/91… עמד הש' ברק על חשיבות [הוראה] זו, וכדבריו: 'שמו של אדם הוא חלק מאישיותו. הוא האני החברתי שלו. הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה. אין הוא קוד זיהוי בלבד. הוא ביטוי לאישיות, לרגש, לחובה, למסורת ולייעוד'. שני העקרונות המנחים בבוא בית המשפט להכריע בסוגיות הנוגעות לילדים, הם עקרון טובת הילד והעקרון בדבר כיבוד רצונו של הילד, הנגזר מעקרון זכויות הילד. עקרונות אלו נקבעו בפסיקה וכן באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד 1989 (להלן: האמנה)….. האמנה אינה בגדר חוק ישראלי ועל כן משמשת האמנה עבור בתי המשפט כמקור פרשני בפסיקותיהם…..
עקרון טובת הילד: השיקול המכריע 'בכל פעולה או החלטה בעניניו של ילד תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה'….. לא אחת נפסק, כי מושג 'טובת הקטין' הינו מושג אמורפי, שמעת לעת נדרשים בתי המשפט לצקת בו תוכן, ולעצב קריטריונים לצורך ישומו במקרה הקונקרטי העומד לדיון (ראה בע"מ 9358/04… [פורסם בנבו]…) יישום העקרונות בהליך לשינוי שמו של קטין: ועדת רוטלוי, שמונתה בעקבות הצטרפותה של ישראל לאמנה, בחנה עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט וישומם בחקיקה. הועדה מתייחסת בהמלצותיה לסוגית שמו של קטין, נוכח האמור בסעיף 7 לאמנה, הקובע כי לכל ילד הזכות להיקרא בשם מעת לידתו: 'שמו של אדם מלווהו כתו היכר אישי ומיוחד מרגע לידתו ועד מותו ויש בו כדי להשפיע על תפיסת האני של הילד ועל דימוי העצמי'… הועדה ממליצה, כי עקרון טובת הילד יהיה העקרון המנחה בעת קבלת החלטות בענין שמו של קטין, וכי יינתן לקטין מעמד משפטי עצמאי בהליכי שינוי שמו, וזאת בניגוד למצב הנוכחי בו חוק השמות אינו מעמיד את טובת הילד כשיקול מכריע בתהליך קביעת שמו של ילד, ואינו מעניק מעמד לקטינים להביע עמדתם באשר לשינוי שמם הפרטי או שם משפחתם. מן הכלל אל הפרט… כלל הצדדים להליך, כפי שהוצגו לעיל, למעט האם המבקשת, צידדו בגישה, לפיה שינוי שם משפחת הקטינים אינו מיטיב איתם, ואף עלול להעצים את הקונפליקטים הקיימים… לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, ב"כ יועמ"ש, האפ' לדין, והמלצות עו"ס לס"ד, נחה דעתי כי טובת הקטינים מחייבת השארת שם משפחתם של הקטינים 'ב.ל', ואין מקום לערוך שינוי של שם משפחתם ל'פ.ק', או הוספת שם המשפחה 'פ.ק'. אמנם, בית המשפט אינו חייב לאמץ חוות דעת מומחים ותסקירים המוגשים מטעם לשכות הרווחה, אולם, לא אחת נקבע כי יש ליתן חשיבות לחוות דעת מומחים, בשל יכולתם לבחון את השאלות המתעוררות בכל מקרה בעין מקצועית, ובשל היותם גורם נייטראלי לעומת הצדדים היריבים….. לאחר שהתרשמתי מהמלצת עו"ס לס"ד, ולאחר שעיינתי בעמדתה של האפ' לדין ועמדת ב"כ היועמ"ש, אשר כולם כאמור התנגדו לשינוי שם המשפחה בדרך של הוספת השם 'פ.ל', אני סבורה כי טובת הקטינים מחייבת השארת שם המשפחה על כנו ללא כל שינוי. מסקנה זו מתחזקת עוד יותר, לאחר שהאב שינה את שם משפחתו בחזרה ל'"ב.ל', כך שאין עוד מקום לטענה שהקטינים אינם מזוהים עם אף משפחה של הצדדים. שם המשפחה 'ב.ל' הוא שם אשר הקטינים נולדו עמו, גדלו עמו, הם מוכרים בו, ויש להם זיקה ישירה אליו, בעוד ששם המשפחה 'פ.ק' אינו שמם, ואין להם כל זיקה אליו…"
29.11.23
שני פסקי דין שניתנו לאחרונה (פורסמו ב"נבו"), שעניניהם – ותוצאותיהם – דומים:
[א] פסק דין מיום 25.10.23, במסגרת תמ"ש (פ"ת) 38650-07-20: "הוריה של ש', קטינה בת 9 וחצי, חלוקים ביניהם בענין שם משפחתה של הקטינה. האם מבקשת להוסיף לשם המשפחה של הקטינה את שם משפחתה, כך שהקטינה תישא שני שמות משפחה, ותיקרא: ש.מ.ק. האב מתנגד לשינוי, בטענה כי אין בכך כל צורך, וטוען כי הדבר נעשה על מנת להרחיק ממנו את הקטינה".
לאחר סקירת הרקע העובדתי והדיוני, והצגת המסגרת המסגרת הנורמטיבית, נפסק, בין היתר: "הכרעת בית המשפט בכל ענין הנוגע לקטין, בפרט כשהורי הקטין לא מסכימים עליו, נעשית על פי 'טובת הילד'. המושג 'טובת הילד' הוא לא סיסמה ריקה מתוכן, מדובר בביטוי משמעותי, שכולל בחובו מרקם שלם של ערכים, אשר נועדו לשמור על הילד, שענינו מובא להכרעת בית המשפט… לפיכך, בית המשפט נדרש, במסגרת תפקידו, לוודא כי הקטין שענינו מגיע לדיון בפניו, יהיה מוגן, בריא (הן נפשית והן פיסית) ומאושר. בתוך כך, נדרש בית המשפט לוודא גם כי יש התחשבות ברצונותיו של הקטין ובתחושותיו, הכל באופן מותאם לבגרותו. ברי כי בכל מקרה נדרש בית המשפט לבחון את הקטין המסוים שעומד לפניו, ולא להסתפק בהשערות ומחקרים שיכולים להתאים לילדים אחרים, ולא לקטין נשוא ההליך. לשם כך נזקק בית המשפט לא פעם לחוות דעת של אנשי מקצוע, שיבחנו את הקטין המסוים, אשר בענינו נדרשת הכרעה… ככלל, זכאי ילד להיות שותף להכרעה הנוגעת לחייו… ברור כי שיתוף זה צריך להעשות בהתאם לגילו של הילד ובהתאמה למידת בגרותו והבנתו את הסוגיה… עם זאת, ברור… כי יתכנו מקרים שהילד לא יישמע, אם בית המשפט שוכנע כי 'מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה'… שני ההורים ביקשו שהקטינה לא תהיה מעורבת בהליך, וכי לא תישאל באשר לעמדתה בענין זה. גם העו"ס שערכה את התסקיר, וגם המומחה שמיניתי, הסכימו כי שיתוף הקטינה במחלוקת בענין שמה, עלול להביאה לידי קונפליקט נאמנויות, ולגרום לה להרגיש חצויה בין הוריה, ובכך להסב לה נזק… מטעם זה, לא נערך הליך של שיתוף ילדים עם הקטינה… העו"ס לסדרי דין הגישה תסקיר סעד ארוך ומפורט… בכל הנוגע לסוגיית שינוי השם טענה העו"ס כי בקשת האם נועדה 'לייצר חיבור שמי, בינה לבת ובין הבת לאחיה, העומד להיוולד'… בהתייחס לעמדת האב טענה העו"ס כי הוא 'מתנגד בכל תוקף, בטענה שהדבר יבלבל את הבת'… העו"ס התרשמה, שההורים שניהם עסוקים בסכסוך שביניהם, ואינם מצליחים לראות את הפגיעה שהם מסבים בכך לבתם… בכל הנוגע להוספת שם המשפחה של האם לשמה של הקטינה, הדגישה העו"ס כי אף אחד מההורים לא הציג טיעון משמעותי לסוגיה האמורה… העו"ס ציינה כי במכלול הנתונים האמורים, לא תינתן לכך המלצה 'כעת'… המומחה התייחס לכך שאין לשאלת שמה של הקטינה כדי להכריע את עתידה של הקטינה, או להשפיע על בריאותה הנפשית… המומחה התייחס לכך, שהוספת שם המשפחה של האם לשם המשפחה של הקטינה, לא תסב לקטינה כל נזק, אך באותה נשימה ציין כי גם הותרת המצב כפי שהוא, לא יגרום לקטינה לנזק….. המומחה התרשם כי אין לקטינה כל צורך לשנות את שם משפחתה, ואולם לצד זאת קבע, כי לא ייגרם לה כל נזק מהוספת שם משפחתה של האם לשמה, שכן ממילא היא מזוהה עם שני השמות….. בשקלול כלל האמור, המליץ המומחה להמתין עוד כשנתיים, עד הגיע הקטינה לסיום כיתה ו', שאז ובטרם תעלה לחטיבת הביניים ישתנה השם, אלא אם יהיו בידי האב 'נימוקים לכך כי יהיה בשינוי השם בכדי להזיק לילדה'…
ככלל, בית המשפט נוטה לקבל המלצות של מומחים, בפרט כשמדובר במומחים מטעמו. עם זאת, עיון בחוות דעת המומחה ובהמלצותיו, מעלה כי המומחה הבהיר במפורש שאינו יכול לקבוע מהי טובת הקטינה… לא מצאתי לקבל את ההמלצה, לפיה יידרשו ההורים להמתין עוד שנתיים ולבדוק אז, אם עלול להיגרם נזק כזה. המלצה זו של המומחה, תותיר את המחלוקת שבין ההורים פתוחה למשך שנתיים, והדבר יקשה על מערכת היחסים, הקשה גם כך, בין ההורים, באופן שבהכרח ישליך על טובת הקטינה. כך גם מצאתי כי הדבר יגרור, כמעט בוודאות, התדיינות משפטית חוזרת בין ההורים, ביחס לשאלה, אם בעוד שנתיים עלול להיגרם לקטינה נזק משינוי השם. מקום בו נקבע כי לעת הזו, לא ייגרם לקטינה נזק מהוספת שם המשפחה של האם לשם משפחתה של הקטינה, לא מצאתי להתעלם ממסקנה חשובה זו, גם אם ניתנה לצד המסקנה, שלא ייגרם לה נזק מהותרת השם כפי שהוא. החשש, שמא האב יתקשה לקבל את השינוי, והדבר יקשה יותר על מערכת היחסים בין ההורים, הינו חשש סביר, שגם המומחה וגם העו"ס הצביעו עליו, ואולם הדרך להתמודד עם חשש זה, איננה באמצעות דחיית ההכרעה לעוד שנתיים, אלא על ידי חיוב ההורים לפנות להליך טיפולי מתאים. בחנתי את התיחסות המומחה לעמדות ההורים, ומצאתי כי בעוד שראה כי טעמיה של האם עניניים, ויש בהם התיחסות לטובת הקטינה, ומתן תחושת שייכות לתא המשפחתי החדש שיצרה אמה, הרי שאין בטעמי האב כל טעם עניני המצדיק את סירובו. טענת האב כי האם מנסה 'לנכס' לעצמה את הקטינה, או להביא לניתוקה ממנו, נטענה בעלמא ואין לה על מה להתבסס. האם לא ביקשה לשנות את שם המשפחה של הקטינה, ולקבוע שהוא יהיה כשמה בלבד, כי אם לצרף את שמה לשם המשפחה הקיים של הקטינה, כדי לתת ביטוי שמי לתא המשפחתי הקיים, ולמורכבות המשפחתית בחייה. הצעת העו"ס, שהאם תצרף לשמה את שם משפחתו של אבי בתה, אינה הצעה ריאלית, בפרט מקום שהאם חיה בזוגיות חדשה, וכשיש לה ילד נוסף, הנושא את שם נעוריה, לצד שם משפחתו של אביו… התרשמתי כי בבקשת האם יש טעם עניני. יש מבחינת האם חשיבות לכך שהקטינה תישא גם את שם משפחתה (לצד שם משפחתו של האב, ולא במקומו), הן עבור האם והן עבור הקטינה, כחלק ממתן ביטוי לתחושת השייכות ולחיבור לדמויות המשמעותיות בחייה. סביר וראוי, כי האם מעונינת שיהיה לה ולבתה אותו שם משפחה. לא מצאתי כי בהתנגדות האב יש טעם עניני כלשהו… נקבע באופן חד משמעי, שהקטינה לא תיפגע משינוי השם. שינוי השם יתרום לתחושת השייכות של הקטינה למשפחת אמה, מבלי לפגוע בקשר שלה עם משפחת אביה. שינוי השם יועיל לאם, הן בחיבור השמי עימה והן עם האחים הנוספים שיש לקטינה, מצד האם. שינוי השם לא יפגע פגיעה ממשית באב, אם בכלל. לאור האמור, מצאתי להיעתר למבוקש על ידי האם….."
[ב] פסק דין מיום 12.11.23, במסגרת תלה"מ (טבריה) 43426-12-22: "לפני תביעה לשינוי שם משפחתה של קטינה, שהוגשה על ידי אמה של הקטינה… בשם בתה הקטינה… (ת.ל. 00.00.2020)… כנגד אביה של הקטינה… התובעת והנתבע הינם יהודים, אשר עבור שניהם מדובר היה בנישואים שניים. לאם שתי בנות מנישואיה הראשונים, ואילו לאב שלושה ילדים מנישואיו הראשונים. ביום xxx נולדה הקטינה, וקיבלה את שם המשפחה של האב. דא עקא, כי הנישואין לא עלו יפה והצדדים נפרדו והתגרשו רשמית במשרד הפנים… כאשר האב עבר להתגורר בxxx- ואילו האם מתגוררת עם בנותיה בxxx-…."
לאחר סקירת טענות הצדדים, צוין כי "לשיטתו של ב"כ היועמ"ש… שינוי שם משפחתה של הקטינה, על רקע העדר קשר בין הקטינה לאביה, מפאת התנגדותה של האם, כאשר שינוי השם… משמש 'אך כאמצעי במאבקה של המבקשת אל מול המשיב 1', אינו משרת את טובתה של הקטינה, ואינו מקדם את עניניה… ולכן אין מקום לאשר שינוי שם המשפחה כמבוקש… ב"כ היועמ"ש סבורה כי יש לאמץ במקרה שלנו את עמדת העו"ס לסדרי דין… במסגרת התסקיר מטעמה, ציינה העו"ס… [כי] בעוד שבשיחה עמה ביקשה האם להחליף כליל את שם המשפחה של הקטינה, משם האב לשם המשפחה שלה, הרי שבכתב התביעה היא הסתפקה בהוספת שם המשפחה שלה… עוד ציינה העו"ס… כי 'שם משפחה של ילד הינו משתנה משמעותי בבניית הזהות האישית וההשתייכות המשפחתית'… הקטינה נושאת מאז לידתה את שם משפחת האב כמקובל, ומאחר ושיקולי האם מתבססים על מאבקי כח עם האב ונסיונות התחשבנות עמו, הרי שאין להם מקום, והם גם אינם עולים בקנה אחד עם טובת הקטינה. יחד עם זאת, יובלט כי כאשר נשאלה העו"ס לסדרי דין לפרוטוקול בדבר האפשרות להוסיף שם משפחה לקטינה היא השיבה לעניננו: 'ש: האם את מוצאת איזה קושי שהוא כל כך משמעותי לפחות להוסיף את שם משפחת האם לשם משפחת האב, שהקטינה תיקרא xxx. ת: אני חושבת שאם כבר אז xxx, אבל אני חושבת שאני לא רואה בזה איזו עדיפות או ערך מוסף לתוספת, הילדה ככל שהיא תגדל ותשאל שאלות האם תסביר לה…'…"
לאחר שבית המשפט עמד באריכות על חשיבותם של שמות (כולל שמות משפחה), דן ב"התיחסות לשינוי שם משפחה של קטין בחוק בישראל", וב"מסגרת המשפטית – טובת הילד והשתתפות קטינים בהליכים", נפסק, בין היתר: "…כאשר בית המשפט נדרש להכריע בענין שינוי שמם של קטינים, כמו גם בענינים אחרים, אזי שיקול 'טובת הקטין', הוא המצפן שינחה את בית המשפט בהגיעו למסקנותיו… אמנם, ישנה חשיבות רבה בהסתמכות על חוות דעת של מומחים לצורך בחינת כל השיקולים הרלוונטיים על ידי גורם מקצועי אובייקטיבי ונייטרלי… מכאן שבדרך כלל, ובהעדר ראיות כבדות משקל לסתירה האמור בחוות דעת מומחים, בית המשפט נוטה לאמץ את המלצות חוות הדעת… אמת, נכון הדבר כי התסקיר איננו בגדר חוות דעת מומחה… ואולם, לתסקיר מעמד מיוחד בחיקוקים שונים ואף נקבע שיש לתת לו משקל יתר…..
במקרה שלנו, לאחר ששקלתי בכובד ראש את נושא שינוי שם המשפחה מנקודת מבטה של הקטינה, ובשים לב לצורך להגן על שלומה וטובתה, גם במבט לעתיד, סבורני כי יש להוסיף את שם המשפחה של האם לשם המשפחה של האב, אותו כבר נושאת הקטינה… אקדים ואציין כי כידוע, ככל שקיימת התנגשות בין טובתו של קטין לטובת מי מההורים, הרי שטובת הקטין תכריע. כל זאת, אפילו במצבים בהם המדובר בשיפור מצבו של ההורה באורח משמעותי, לעומת פגיעה קטנה יחסית שתיגרם בעטיים לקטין….. טובתה של הקטינה דידן, שנדייק עבורה את מציאות חייה. יוצא איפוא לעניננו, שבניגוד להערכת העו"ס לסדרי דין… סבורני כי בהחלט יש ערך מוסף לאותה תוספת של שם המשפחה של האם… שם משפחה אינו רק שם אלא זהות וסיפור חיים, גנטיקה, שושלת והיסטוריה משפחתי… על הקטינה להפנים שהיא שייכת לשני העולמות, הן של אביה והן של אמה……"
13.10.24
פסק דין מיום 30.9.24 (פורסם ב"נבו"), שניתן במסגרת תמ"ש 29459-09-23: "לפני תובענה שהגישה התובעת (להלן גם: האם) לשינוי שם משפחתה של הקטינה, משם משפחתו של הנתבע 1 (להלן גם: האב) – 'מר.', לשם משפחתה של האם – 'מל.'… התובעת והנתבע 1 הם בני זוג לשעבר, אשר נישאו בשנת 2007 והתגרשו בשנת 2011. מנישואיהם, נולדה הקטינה… בת 16 כיום. בין הצדדים נחתם הסכם גירושין… בגדרו הסדירו הצדדים, בין היתר, את זמני השהות של הקטינה עם האב… בתביעת האב לחידוש הקשר עם הקטינה, שהוגשה ביום 23.4.2020, טען האב כי לא פגש בקטינה מזה כשלוש שנים… במהלך ניהול ההליך, נערכו נסיונות לחידוש הקשר בין האב לקטינה באמצעות הליך טיפולי, במעורבות בית המשפט (שאף שמע את הקטינה בלשכתו), גורמי טיפול ורווחה, ואפוטרופסה לדין, שמונתה על רקע סירובה של הקטינה בחידוש הקשר עם אביה. הליך זה נמחק ביום 19.6.2022, לאחר שהאב חזר בו מתביעתו; על רקע המלצות העו"ס לסדרי דין, כי לא ניתן לכפות על הקטינה מפגשים עם אביה, ועמדת האפוטרופסה לדין בדבר סירובה של הקטינה בחידוש הקשר עם אביה. ביום 13.9.2023 הוגשה עתירת האם בתובענה דנן לשינוי שם משפחת הקטינה, לאור רצון הקטינה ולבקשתה. בהחלטתי מיום 14.11.2023 הוריתי על הגשת תסקיר עו"ס לסדרי דין… וכן על קבלת עמדת האב. בכתב הגנתו, הביע האב התנגדותו לבקשה לשינוי שם משפחת הקטינה, תוך העלאת טענות רבות בדבר חלקה של האם בניתוק הקשר בינו לבין הקטינה. חרף עמדתו זו, ממועד הגשת כתב הגנתו ואילך, חדל האב לשתף פעולה עם ההליך המשפטי, אף שעיון בשאילתות באתר נט-המשפט העלה כי צפה אחר ההחלטות שניתנו. ביום 25.1.2024 הודיעה העו"ס לסדרי דין, כי האב לא התייצב לפגישות אליהן הוזמן, וכי ללא שיתוף פעולה עמו, תתקשה בהגשת תסקיר עם המלצות. בהחלטתי העוקבת… הובהר לאב, כי הוא מחויב להתייצב לפגישה עם העו"ס, ולשתף פעולה באופן עניני ומלא לשם הכנתו של התסקיר, וכי ככל שלא יעשה כן, ישקול בית המשפט מתן החלטה בהעדר תסקיר. חרף האמור לעיל, לא שיתף האב פעולה עם הכנת התסקיר, ולא ענה לפניותיה הטלפוניות של העו"ס לסדרי דין. לאור האמור, הוריתי לעו"ס לסדרי דין… להגיש תסקיר הכולל המלצות לאחר שמיעת עמדתה של הקטינה, ועל יסוד המפורט בתסקירים שהוגשו בהליך הקשור. ביום 30.4.2024 הוגש התסקיר.
בתסקיר, תיארה העו"ס לסדרי דין את הנתק שבין האב לקטינה, לרבות תחושות הכעס והתסכול שחוותה הקטינה בקשר עם אביה: 'א. מספרת כי היא לא נפגשה עם אביה כבר מספר שנים. כאשר היתה ילדה קטנה, היא היתה מחכה לאבא לביקורים אך הוא לא הגיע, היא היתה מצפה ואבא היה מאכזב אותה ולא מגיע. אבא הפסיק להגיע לביקורים ולאחר זמן כשהגיע היא סירבה להיפגש איתו כדי לא להתאכזב שוב. היא היתה בטיפול רגשי סביב הנתק עם אבא, למרות הטיפול היא עמדה על סירובה להיפגש עם האב. לדבריה, אבא במשך השנים גם לא ניסה ליצור איתה קשר'. בתסקיר הביאה העו"ס גם את נימוקי הקטינה באשר לבקשתה לשנות את שם משפחתה, כדלקמן: 'לדבריה, מגיל צעיר מאוד היא מציגה את עצמה בפני חבריה ובפני כל אחד בשם משפחת 'מל.' ולמעשה כל חבריה ומכריה מכירים אותה בשם 'א. מל.'. היא מחוברת למשפחתה של אמה, ורואה אותה כשם משפחתה הטבעי, לכן מציגה את עצמה בפני אחרים בשם משפחה זה. עם משפחתו של אביה אין לה קשר והיא לא מרגישה מחוברת לשם משפחתו של אביה, אשר איתו אין לה קשר שנים. בתעודת הזהות היא רשומה בשם משפחת 'מר.' וכאשר החברים או אנשים כגון מורים מגלים את השינוי בשם, ואינם יודעים את הסיבה לשינוי בשם המשפחה, הם שואלים אותה לפשר הענין, היא נאלצת להסביר את סיפור חייה והנתק עם אביה, דבר שמאוד מקשה עליה… היא אינה רוצה שבמסמכים השונים, כגון רשיון נהיגה או תעודת הבגרות, שם משפחתה יופיע כ'מר.' אלא 'מל.'. לדבריה, תמיד ראתה את עצמה בשם משפחה 'מל.', בשם זה היא רואה את זהותה'. העו"ס לסדרי דין הציעה לקטינה להוסיף את שם משפחת האם לשם משפחתה, אך הקטינה סירבה בתוקף, וביקשה ששם משפחתה ישונה לשם משפחת האם. העו"ס מתארת כי הקטינה 'הביעה קושי רב מול שם משפחתה כיום, וטענה שוב ושוב כי שם משפחתה גורם לה עוגמת נפש רבה מאוד'. על אף סירובה של הקטינה, המליצה העו"ס על הוספת שם משפחת האם לשם משפחתה של הקטינה, כך ששם משפחתה יהיה 'מל. מר.', זאת מן הטעם, ששם משפחתו של אדם הינו חלק מזהותו ושורשיו, וכי מחיקת שם משפחתה הינו 'צעד קיצוני מעט אשר מוחק לחלוטין קשר בין הקטינה לאביה, גם אם בפועל הוא אינו קיים'. האם התנגדה… בטענה שהקטינה ממשיכה להחזיק בעמדתה כי שם משפחתה ישונה משם משפחת האב לשם משפחת האם. ב"כ היועצת המשפטית לממשלה במשרד הרווחה והבטחון החברתי הודיע כי אינו מתנגד שבית המשפט יאמץ את המלצת העו"ס בתסקיר, ואילו האב בחר שלא להגיב להמלצות העו"ס… ביום… נשמעה הקטינה בלשכתי, בנוכחות עו"ס יחידת הסיוע. מדברי הקטינה עלה, כי הבקשה לשינוי שם משפחתה הוגשה ביוזמתה ומתוך רצונה שלה. הקטינה ביטאה, באופן ברור ומפורש, רצונה בדבר שינוי שם משפחתה לשם משפחת אמה, תחת שם משפחת אביה, עמו היא מצויה בנתק מתמשך מזה מספר שנים. הקטינה היטיבה לבטא עמדתה בצורה ענינית ובהירה, ושיקפה הקושי היומיומי בנשיאת שם משפחת האב; שם, שלדבריה, אינו מזוהה עמה ככל ועיקר, והשימוש בו מלווה בתחושות של עלבון וכעס. הקטינה הסבירה את עיתוי הגשת בקשתה בעת הזו, הכרוך אחר זכאותה הקרובה להנפקת תעודת זהות, רשיון נהיגה וקבלת תעודת הבגרות. לדבריה, חפצה, כי המסמכים הרשמיים ישקפו את שם משפחתה 'מל.' (שם משפחת האם), כפי שהיא משתמשת בו מזה שנים רבות, ולא את שם המשפחה 'מר.' (שם משפחת האב), שאין בינו לבינה דבר וחצי דבר. לאחר שיחתי עם הקטינה… הודיעו האם וב"כ היועצת המשפטית לממשלה, כי אין להם התנגדות כי התביעה תוכרע על יסוד החומר המצוי בפני בית המשפט בהליך דנא ובהליכים הקשורים, ללא צורך בהתייצבותם לדיון נוסף. האב בחר שלא להגיב…
דיון והכרעה: סעיף 13(ד) לחוק השמות… קובע: 'הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בענין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו'… חובת שמיעת קטין בתובענה לשינוי שם עוגנה בתקנה 49 לתקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין)… נוסף על האמור… סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות… מעגן את סמכות בית המשפט, בהעדר הסכמה [בין ההורים]… אשר לשיקולים המנחים את בית המשפט, בבואו להכריע בענין שינוי שם של קטין, נקבע זה מכבר כי השיקול היחיד שצריך להנחות את בית המשפט, הוא שיקול טובת הילד… בית המשפט ייטה לאמץ את המלצות התסקיר, בהעדר ראיות כבדות משקל לסתירת האמור בהן. ואולם, אין השופט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי, עת שנדרש הוא להכריע בעניין קטין, כאשר אף אם מוגשת חוות דעת מומחה/המלצות בתסקיר, בית המשפט הוא הקובע גם בשאלות שבמומחיות…
לאחר עיון בכל אשר הונח לפני… לאחר ששמעתי הקטינה באופן בלתי אמצעי והתרשמתי מעמדתה, רצונה ורגשותיה; לאור גילה של הקטינה (בת 16) ומידת בגרותה; ובשים לדרך הילוכו והתנהלותו של האב והעדר שיתוף הפעולה בניהול ההליך, המעידים על יחסו לבקשה, סבורני כי טובת הקטינה, בנסיבות המקרה שלפני, בהעתרות לבקשה לשינוי שם משפחתה, חרף המלצת העו"ס בתסקיר, להוסיף את שם משפחת האם לצד שם משפחת האב. התרשמתי, כי מדובר בקטינה נעימת הליכות, בוגרת ואינטליגנטית, המבטאת עמדתה באופן נהיר ועניני, וכי בקשתה לשינוי שם משפחתה נובעת מרצונה שלה, במנותק מרצונה של האם, ומסיבות עניניות הכרוכות אחר אופן הצגתה וזיהויה כלפי כולי עלמא; כי שם משפחת האב אינו נתפס כחלק מזהותה, ולמצער אינו מהווה חלק חיובי מזהותה, אלא השימוש בו נתפס עבורה בהקשרים שליליים ופוגעניים בלבד; כי הפער בין שם המשפחה אותו היא נושאת ומזדהה עמו (שם משפחת האם), לבין שם המשפחה הרשום (שם משפחת האב), יוצר אצלה מאבק פנימי קשה וכבד, וכי בעטיו נקלעה, לא פעם, למבוכה, חוסר נוחות ועלבון; כי עיתוי הגשת הבקשה בעת הזו, כרוך אחר רצונה, כי בתעודת הזהות שתונפק לה עם הגיעה לגיל 16, וכן במסמכים רשמיים משמעותיים אחרים (רשיון נהיגה, תעודת בגרות, צו ראשון וכו'), יירשם שם המשפחה אותו היא נושאת בפועל, ועמו היא מזדהה, ולא שם משפחה, שלדבריה אינו מזוהה עמה והוא זר לה. עוד התרשמתי, כי העובדה ששם משפחתה הנוכחי שונה מהאופן בו היא מציגה את עצמה (הציגה את עצמה לפני בית המשפט כ'א. מל.'), בין אם בקשרים בין אישיים, בבית הספר, ברשתות חברתיות וכו', יוצר קושי אמיתי עבורה, שאינו בטובתה וכי היא מרגישה, באמת ובתמים, כי שם המשפחה 'מר.' אינו מייצג את זהותה, והקשרו אליה יוצר לה קושי ומסב לה מפח נפש. ממילא, בהינתן האמור, אין בשינוי שם משפחתה של הקטינה כדי ליצור 'זעזוע' בזהותה העצמית ובמעגלים החברתיים שלה, אלא אך לשקף את מציאות חייה, שכן ממילא הקטינה משתמשת בשם משפחת האם, ואינה מציגה עצמה בשם משפחתה הרשום. אינני מקלה ראש בעמדת העו"ס, כי מחיקת שם המשפחה הינו צעד אשר יש בו כדי לאיין את הקשר בין הקטינה לבין אביה. דא עקא, בנסיבות ההליך שלפני, בין האב לקטינה קיים נתק מוחלט משך שנים, ואף נסיונות לחידוש הקשר לא צלחו. בנוסף, אין בשינוי שם המשפחה כדי לגרוע מהיותו של הנתבע רשום כאביה הביולוגי במשרד הפנים ו/או לשנות רישום זה. אשר לעמדת העו"ס, כי שם המשפחה מהווה חלק מזהותה של הקטינה, הרי שכאמור לעיל, הקטינה הבהירה באופן חד משמעי ונחרץ, כי שם משפחת האב אינו מהווה חלק מזהותה, היא אינה נושאת אותו, ואינה מזדהה באמצעותו, ובפעמים בהם שמה נקשר לשם משפחה זה, בעל כורחה, הדבר גורם לה לתחושת תסכול ועלבון. במקרה שנסיבותיו דומות לעניננו, דחה בית המשפט לעניני משפחה, כב' השופטת ענת אלפסי, את עמדת העו"ס, בקובעו, כי 'המלצה על קיום שני שמות משפחה תואמת מצב שבו קיימת זיקה כלשהי לאב הביולוגי, אך מקום בו האב הביולוגי מנער חוצנו מהילדה, נראה כי הוספת שם המשפחה עלולה לגרום יותר נזק מתועלת. הוספת שם משפחה זה מהווה תזכורת חוזרת ומכאיבה לילדה ביחס לאדם שאיננו מעונין עמה בכל קשר' (ר' ש"ש (משפחה אשדוד) 24450-01-22…) {ראו לעיל תוספת מיום 28.6.22 – ד.ר.} ובענין אחר, נעתר בית המשפט המחוזי… בעמ"ש (תל אביב יפו) 57289-02-17… לבקשת קטין, שהיה מצוי בנתק מאמו, לשנות שם משפחתו לשם משפחת האב, וביטל את פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה, אשר קבע כי הקטין יישא את שני שמות המשפחה….. אשר על כן, הבקשה מתקבלת במלואה…"
***
הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.
אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.