סקירת פס"ד – תמ"ש 38177-01-20 (שינוי שם של קטין)

{הכותב לא ייצג בהליך}

כוונתי לכתוב סקירה שתעסוק בחוק השמות, התשט"ז-1956 (להלן: "חוק השמות"), ובתקנות שהותקנו מכוחו, טרם התממשה – ועד שהדבר יקרה, אקדיש סקירה זאת לפסק דין מעניין (פורסם ב"נבו"), שניתן ביום 3.9.21 במסגרת תמ"ש 38177-01-20, על ידי בית המשפט לעניני משפחה בקריות (כב' השופטת גילה ספרא-ברנע), במסגרת עתירתו של אב, לשינוי שם משפחתה של בתו הקטינה; למרות (ואולי בגלל) שנסיבותיו הקונקרטיות של פסק הדין אינן "שגרתיות". הסקירה תושתת על ציטוטים מפסק הדין [הדגשות נוספו]:

"לפני עתירת האב, בגדרי תיק הצהרת אבהות, לשינוי שם המשפחה של הקטינה, בת הצדדים, משם משפחת האֵם לשם משפחתו בלבד. האם מסכימה להוספת שם משפחת האב כשם שני בסדר שמות המשפחה של הקטינה. יצוין… כי איש מן הצדדים לא הגיש תביעה לשינוי שם. לאחר קבלת תגובת ב"כ היועמ"ש לתוצאות בדיקת האבהות, נתבקש לקבוע את שם הקטינה כשם האב, האם או שניהם, ואז נתגלעה המחלוקת שהביאתנו עד הלום… תביעת האבהות הוגשה על ידי האם, והאב הודיע הסכמתו לבדיקה… הבדיקה אִששה את אבהות האב, וביום… ניתן פסק הקובע כי הנתבע הינו אבי הקטינה… הוגש תסקיר עו"ס לסדרי הדין בענין טובת הקטינה בראי שם המשפחה, והומלץ כי שם משפחתה יהיה [שם משפחת האם]-[שם משפחת האב], וכך יתאפשר מתן כבוד למעמד האב בחייה תוך מתן מקום ראוי לאם ומשפחתה, המהווים מרכיב משמעותי בחיי הקטינה.

ההורים נישאו בחודש ינואר 2019 והקטינה נולדה בחודש יולי 2019. הצדדים נפרדו בתחילת חודש נובמבר 2019, והתגרשו בחודש נובמבר 2020. האם טוענת כי הודיעה לאב, שלא נכח בבית החולים ביום השחרור, כי עליו לבוא בין השאר על מנת להרשם כאב הקטינה, ולבסוף משלא הגיע, נרשמה הקטינה, לפי הנחית הפקידה המטפלת, בשם משפחת האם בלבד. האב נרשם כ'לא ידוע'… נציגת משרד הפנים בבית החולים אמרה לה שבגלל שהם נשואים פחות מתשעה חודשים לא ניתן לרשום את האב לפי תעודת זהות אלא רק בנוכחותו. אין חולק כי האב ביקש כי הרישום ייעשה מאוחר יותר בנוכחות שניהם. האם לא המתינה לאב… האם עמדה על טענתה כי מתחילה התכוונה כי שם משפחת הקטינה יהיה כשם משפחת האב, אך היא רשמה אותה בבית החולים ללא זהות אב ובשם משפחתה בהעדרו…. כעת מבקשת האם כי שם משפחת האב יתווסף לשמה, שכן כך קרויה הקטינה מלידתה, כך רשומה במסמכים הרשמיים, וזה השם שהיא מכירה".

בית המשפט עמד תחילה על הדין הרלוונטי. ראשית, לפי סעיף 3(א) לחוק השמות, "ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב, והאב הסכים לכך, או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם"; ולפי סעיף 13(ד) לחוק השמות, "הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בענין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו". בנוסף, ישנן הוראות רלוונטיות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"): סעיף 18 לחוק הכשרות קובע את חיוב ההורים לפעול בהסכמה, ולפי סעיף 19 לחוק הכשרות, "…לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין אחר [שאינו רכושי – ד.ר.] הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון".

בית המשפט הוסיף וציין, כי "חובת ההודעה על הלידה מוטלת, לפי סעיף 6(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, על בית החולים, כמוסד שבו אירעה הלידה. לפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה (נוהל 2.2.0007 עדכון מיום 5.8.2020 בענין הכרה באבהות, ונוהל 2.2.0001 עדכון מיום 24.3.2011 בענין רישום לידה בארץ) על שני ההורים להיות נוכחים, לאו דווקא במעמד אחד (סעיף 3.1 לנוהל הוספת פרטי אב לקטין תושב ישראל הרשום במרשם האוכלוסין (מפורסם באתר www.gov.il)): 'במקרה בו שני ההורים אזרחי ישראל או תושבי קבע בישראל והם אינם נשואים זה לזו או שנישאו וטרם חלפו 300 יום מיום הנישואין ונולד קטין בפרק זמן זה, ניתן לרשום את האבהות עפ"י הודעת האב והאם כאחד…' (סעיף 4.3)".

מכאן פנה בית המשפט לדון במחלוקת לגופה: "אין לכחד כי כל המחלוקת מושא התיק יכולה היתה להיחסך לו היה האב מתייצב לרישום הקטינה בבית החולים ביום השחרור, או [אם] היו ההורים סרים למשרד הפנים בכל מועד עד שנה מלידת הקטינה ומבצעים את הרישום בהסכמה. זאת לא קרה, וכעת כל אחד מההורים מטיח באחר האשמות: האב טוען כי האם מיהרה לבצע את הרישום בשמה בבית החולים, ועוד הציגה עצמה כלא נשואה, והאם מלינה כי לא רק שהאב נמנע מהגעה לבית החולים, לא ביקש לתקן את הרישום לאחר שחרור האם והבת מבית החולים, אף לא נענה להצעה, כשהגיעה בבית המשפט בתגובת ב"כ היועמ"ש, אלא עמד על בדיקת אבהות מיותרת. האם גם מלינה כנגד הנתק שנוצר בין האב לבת מפרידת הצדדים. האב טוען כי האם מבקשת להרחיק בינו לבין בתו. נסיבה ייחודית נוספת לתיק הינה תקופת הנישואין הקצרה מ-300 יום טרם הלידה, אשר גם בגינה לא נרשם שם משפחת האב בבית החולים כברירת המחדל, בהעדר נוכחותו. רוב הפסיקה בענינים דומים מתייחסת, מטבע הדברים, לאם לא נשואה, שלא כבעניננו, שהצדדים היו נשואים כדין, אם כי פחות מ-300 יום, ופקידת רשות האוכלוסין בבית החולים היתה מודעת לכך, ואף חובה היה עליה לבדוק זאת לפי הנוהל…

כאמור לעיל… לא הגיש האב תביעה לשינוי שם משפחת הקטינה לפי חוק השמות או לפי חוק הכשרות, באין הסכמת ההורים, אולם בית המשפט לעניני משפחה אינו כבול בפרוצדורה… בפסק דין זה גם אין רלוונטיות לסיפת סעיף 13(ד) לחוק השמות לענין קבלת עמדת הקטינה, שרק כעת מלאו לה שנתיים, ואינה יכולה להביעה. זה היה הטעם שהובא מפי האב בהתנגדותו לעריכת התסקיר. בית המשפט הוא שיבחן את טובת הקטין, וזכויותיו אינן נדחות בפני ענינם של הוריו או מי מהם… עקרון טובת הקטין כשיקול עצמאי נקבע מקדמת דנא… בנסיבות בהן הורים, אשר אינם חיים יחד, לא הגיעו להסכמה בעניני אפוטרופסותם, רשאי בית המשפט לקבוע בהם כפי שייראה לו לטובת הקטין, לאמור בהיעדר הסכמה בין ההורים בעניין מעניני אפוטרופסות – יכריע בית-המשפט".

השאלה הראשונה שעמדה להכרעת בית המשפט, היתה קביעת שם משפחתה של הקטינה. בית המשפט ציטט מפסקי דין שונים (שלא יצוטטו כאן) ופסק: "בית המשפט נזקק לשיקולים בקביעת שם המשפחה של קטין במספר נסיבות, לרוב בבני זוג לא נשואים, אולם השיקולים דומים לעניננו… בקביעת שם המשפחה ובפרשנות חוק השמות, על בית המשפט לפסוק ברוח הזמן, תוך העמדת טובת הקטין בראש מעייניו, ואין בית המשפט לעניני משפחה כבול למילות החוק באופן דווקני… צירוף שני שמות משפחה הינה אפשרות, המצויה בחוק השמות, [ו]אף ב"כ היועמ"ש, בתגובתו לתוצאות הבדיקה הגנטית, מסר את שיקול הדעת להורים, אחרת לבית המשפט. עו"ס לסדרי דין פירטה את חשיבות שמירת מקומו של כל אחד מההורים בחיי הקטין, בין אם הוריו חיים יחד ובין אם בנפרד, וכך גם בדעתי לקבוע. הדברים נכונים במיוחד במקרה זה, בו בגיל צעיר מאד של הקטינה כבר נפרדו הוריה, אף השלימו הליך גירושין… בתיק דנן מצאתי שטובתה של הקטינה הינה בנשיאת שמות המשפחה של שני הוריה, וזאת בנסיבות חייה ובדרך שעברו הוריה בנישואיהם הקצרים ובמהלך ניהול התיקים הקשורים…"

ומכאן לסדר השמות: "כיום נקראת הקטינה בשם משפחת אמה בלבד. ברירת המחדל בחוק השמות לענין ילד להורים נשואים, אשר אין ביניהם הסכמה אחרת, הינה נשיאת שם האב בלבד… בנסיבות אלה אני קובעת כי השתלשלות העניינים שהובילה לרישום שם האם בלבד ולא שם האב… אינה אמורה להשפיע על סדר השמות. האם גילתה דעתה בסמוך ללידה כי שמה של הקטינה יהיה שם אביה בלבד… הסכסוך שהתגלע לאחר מכן, והביא לעמדות ההורים, כפי שהן היום, אינו בטובתה של הקטינה, ואני מוצאת כי השבת שם האב כשם משפחה ראשון תעביר מסר להורים ולקטינה על מקומו ומחויבותו כאביה, ללא הכחדת שם האם, המהווה גם היא חלק ממורשת הקטינה. לא מצאתי בתסקיר הידרשות למשמעות סדר השמות, שהומלץ "[שם משפחת האם]-[שם משפחת האב]", אף ספק אם עו"ס לסדרי הדין נדרשה לכך. שיקול הדעת השיפוטי יגבר במקרה זה. דחיתי את טענת האם לפיה יש להעדיף את שמה ראשון מאחר והיא שנשאה באחריות לקטינה מסמוך ללידתה, עת נפרדו ההורים ועד לאחרונה, עת חודש הקשר עם האב במתווה הדרגתי. אני דוחה גם את הטענות לעניין הקשר של הקטינה לשם משפחתה. הקטינה חגגה לא מכבר שנתיים, אין לה שימוש מעשי בשם משפחתה, ואין דומה המצב לקטין בוגר יותר, המודע לשם משפחתו, ומוכר בו במעגלים חברתיים. מאחר ובכל זאת רשומה הקטינה בשם משפחת אמה, הרי קבעתי כי שם משפחת האם יישמר, ובכך תוסר תקלה אפשרית או אי נוחות זמנית משינוי השם במרשם האוכלוסין על ידי הוספת שם האב בגופים מוסדיים, שם רשומה הקטינה… ענין דומה הובא לפני חברתי, כב' השופטת הילה גורביץ-עובדיה בתלה"מ (חי') 68080-03-19…… שם הוסכם בין ההורים כי הקטין יישא את שני שמות המשפחה, והמחלוקת היתה רק בענין סדר השמות. ההורים שם לא היו נשואים, וכב' השופטת קבעה כי שם משפחת האם ישאר ראשון. עם זאת נימוקי ההכרעה יפים גם לעניננו: 'סדר שמות המשפחה אינו מקעקע או גורע מזכותו או חובתו של מי מההורים. הוא אינו מעיד על דבר למעט הורים המנסים לנגח זה את זה בכל ענין ובכל נושא. על כן, הוספת שם המשפחה כשם משפחה נוסף, לטעמי, תצמצם את הקונפליקט, שכן השינוי ה'תודעתי' הוא אחר. לא יהא מדובר ב'ניצחון' למול 'הפסד'… אלא תוצאה שתואמת את המציאות הקיימת לכך שההורים אינם חיים יחדיו…. למעלה מן הדרוש,  כמי שנושאת שני שמות משפחה, אשתף הצדדים שבפועל, ההסדר אינו מהותי; בסופו של יום, הקטין הוא שיבחר כיצד יכונה וכיצד ייקרא בכל מקום בפי מכיריו. ירצה? יעשה שימוש בשני שמותיו; ירצה? יבחר אחד מהם כרצונו. כך גם לגבי שם פרטי…'

הסיכום הינו כי אני קובעת ששם משפחתה של הקטינה ישונה, ויהיה מעתה [שם משפחת האב] [שם משפחת האם]".

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

 

 

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן