סקירת פס”ד – א”פ 24769-01-20 – ביטול מינוי אפוטרופסים

‘אני רוצה שהמושכות על החיים שלי יחזרו אלי’. זוהי תמציתה של הבקשה שלפני, שענינה בקשה לביטול אפוטרופסות שהוגשה ע”י המבקש, הסובל משיתוק מוחין וממוגבלות פיזית קשה, כנגד הוריו, אשר מונו בשנת 2015 כאפוטרופסים לעניניו הרכושיים”.

כך נפתח פסק דינו מיום 15.7.20 של בית המשפט לעניני משפחה (כב’ השופטת אביבית נחמיאס) במסגרת א”פ 24769-01-20, נשוא סקירה זאת (“פסק הדין“). הסקירה תושתת בעיקר על מובאות מתוך פסק הדין.

{הכותב לא ייצג בהליך}

***

בסקירות שעסקו בהסדרים המשפטיים השונים שנוצרו במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (“החוק“) – “יפוי כח מתמשך”, “מסמך הבעת רצון” ו“תמיכה בקבלת החלטות” – ובסקירות נוספות (ובהן סקירה זאת, וזאת), צוין כי במסגרת תיקון 18 נערכה רפורמה מקיפה, שנועדה לאפשר כמעט לכל אדם לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה שלו, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו, בין היתר, באמצעות מנגנונים פחות “דרסטיים” מאשר מינוי אפוטרופוס; וגם בענינים הקשורים לאפוטרופסות עצמה (שחלקם כבר באו לידי ביטוי בחוק לפני תיקון 18), נערכו שינויים (ותוספות) משמעותיים (ראו, למשל, סקירה זאת). פסק הדין מוכיח, כי הדברים אינם בגדר “מליצה” בלבד – ועד כמה חשובה יכולה לעתים להיות “נטילת המושכות על החיים” (כלשונו של המבקש במקרה שנדון בפסק הדין), גם מבחינתם של מי שמוגדרים כ”בעלי מוגבלויות”!

***

“הבקשה לביטול אפוטרופסות, הוגשה על ידי א.ל (להלן א’)… לאחר שהוריו (המשיבים 2-3) מונו כאפוטרופסים לענייניו הרכושיים בהתאם לצו שניתן ביום 19.3.15… לטענת א’, חרף מגבלותיו הפיזיות, הוא מסוגל לנהל את עניניו הרכושיים ומעונין ‘לקבל את המושכות’ על חייו באופן מלא…מהתסקיר המפורט שהוגש לתיק עולה כי א’, בן 24, מתגורר יחד עם הוריו בביתם… לא’ מגבלות פיזיות קשות – הוא לוקה בחולשה בארבע גפיים כתוצאה משיתוק מוחין, מבטו פונה מעלה, אינו מישיר מבט ומתקשה בראיה, מתנייד באמצעות כסא גלגלים ממונע וזקוק לטיפול סיעודי מלא… ואביו משמש כמטפל האישי שלו. הוריו של א’ התמנו כאפוטרופוסים לעניין רכושו בלבד, כאשר את עניניו האישיים מנהל א’ בעצמו, אם כי מסתייע בהוריו בתחומים שונים ותלוי בהם במידה ניכרת. במהלך כל השנים הוריו של א’ סועדים אותו ומסייעים לו בכל צרכיו. אביו מהווה עבורו מטפל אישי סיעודי, חרף מצבו הרפואי שהתדרדר בשנים האחרונות… לטענתו מתקשה להעסיק מטפל זר עבור בנו, מבחינה כלכלית ובשל חוסר מקום בבית”.

המלצת התסקיר ועמדת ב”כ היועמ”ש: “בתסקיר תואר כי מיום מינוי הוריו לאפוטרופוסים לענינים הכספיים, א’ חווה כאב רב, חוסר עצמאות וכעס על עצם ההחלטה, אשר בעיניו אינו תואמת את יכולותיו ורמת עצמאותו. עוד ציינה העו”ס כי לא’ אינטיליגנציה תקינה, יכולת הבנה טובה, דעה צלולה, בעל מסוגלות להביע עמדותיו ורצונותיו ולפעול במידה מסוימת ובדרכו המיוחדת לטובת קידום עניניו, אולם התרשמה כי נוכח קשייו בתחומים השונים, ככל שא’ לא יקבל תמיכות מתאימות, עלולות זכויותיו להיפגע שכן הוא עלול להתקשות במידה רבה בניהול עניניו הכספיים. העו”ס ציינה כי א’ מדבר בשפה רהוטה ובאופן ענייני. קורא וכותב. אוטודידקט, מודע לזכויותיו ומצליח להביע עמדותיו. כן צויין, כי לא’ יכולת לגייס אנשים לטובת קידום צרכיו ולהשתמש במשאבים ציבוריים וקהילתיים… במסגרת מאבקו לביטול מינוי הוריו לאפוטרופוסים על עניניו הכספיים ולמציאת מסגרת תעסוקתית….. העו”ס המליצה להעתר לבקשה לביטול האפוטרופסות של ההורים, תוך הפנייתם להליך חתימה על יפוי כח לענינים מסוימים, לרבות ניהול כספי קצבת הנכות וקצבת הניידות, כולל טיפול ברכבו של א’… לצד זה, המליצה על העברת תשלום דמי טיפול לאב עבור טיפול אישי בא’ תחת הסדר קבוע ובסכום קבוע. את הכסף הנותר מהקצבה וכן את כספי המשכורת שלו מעבודתו ינהל א’ באופן עצמאי ועל פי שיקול דעתו….

בדיון… סברה ב”כ היועמ”ש כי א’ אינו זקוק לאפוטרופוס מאחר שהוא יכול לנהל את עניניו. יחד עם זאת… יש לדאוג ל’רשת בטחון’ לעניניו הכלכליים וליתן הוראות לענין ניהול החשבונות והכספים…..”

עמדת ההורים: “ע”פ המתואר בתסקיר, אביו של א’ הסביר כי הגישה לחשבון הבנק של א’ מוגבלת והוא אינו יכול להשתמש בכסף עבור א’. לטענתו, חשבון האפוטרופוס מהווה נטל וסרבול הן עבור א’ והן עבור הוריו… האב לא מתנגד לביטול מינוי האפוטרופוס, אלא שמבקש להמשיך לדאוג לניהול כספי הקצבה של בנו עבור צרכיו השונים העכשוויים והעתידיים… לטענת האב א’ אינו מסוגל לנהל את עניניו הכספיים… עוד ציין שהוא ילדותי במחשבתו והבנת צרכיו ומכאן קיים חשש כי ינוצל. בדיון… טען האב שהוא אינו מתנגד שא’ ינהל את החשבון, אך ברצונו להיות בפיקוח עליו על מנת לוודא שהבן יתייעץ עמו הכל מתוך דאגה לבנו… אמו של א’ ציינה בפני העו”ס שהיא מקבלת ומבינה שזהו רצונו החזק של בנה. יחד עם זאת, הביעה חשש שבנה ינוצל ע”י אנשים שונים, אליהם יפנה בעתיד לקבלת סיוע במשיכת כספים או פרוצדורות כספיות אחרות. להערכתה א’ ‘לא מבין עד הסוף למה הוא נכנס’, אם כי לדבריה, כל עוד הם בחיים ימשיכו להעניק לו תמיכה וליווי ככל שיצטרך….. לאחר הדיון הגישו ההורים הודעה לתיק בה טענו שבנם שינה את התנהגותו לטובה והחל לכבד את הוריו, הביעו התנגדות לאיחוד חשבונות הבנק בשל השוני באופן ניהולם וביקשו להיות מיופי כוח בשני החשבונות. כן ביקשו להותיר את האפשרות להנפקת פנקסי שיקים, להגביל את האפשרות להוציא סכומים מכרטיס האשראי עד לסך של 1000 ₪, וביקשו שלא יהא צורך באישור שיפוטי לשם השימוש בחסכונות והתחייבו שהדבר ייעשה בהסכמתם בלבד לשם סיפוק צרכיו של א'”.

עמדת המבקש (א’): “במהלך הדיון הדגיש א’ כי ענין המינוי מפריע לו. הוא גילה הבנה לחששם של הוריו ורצונם להגן עליו, אך יחד עם זאת הדגיש שהוא מעוניין להשתחרר מההגנה הזו, שכן היא איננה מביעה את רצונו החופשי ולא נותנת לו חופש פעולה. א’ ציין את רצונו לחוש שליטה גבוהה יותר על ניהול רכושו. עוד הוסיף הוא כי הוא מוכן לתת לאביו יפוי כח על הקצבאות וכי הוא לא יבטל זאת אלא אם כן הוא יתחתן. לדבריו מלבד הכסף שמרוויח מעבודתו אין לו התנגדות ששאר הכסף יישאר בחשבון לצורך חשיבה עתידית. א’ ציין כי אין לו בעיה ‘לחשוב כלכלית’, אולם עד היום לא ניתנה לו האפשרות המעשית לכך, שכן לא ניהל את החשבון באופן עצמאי. עוד טען הוא  שעם השחרור וקבלת העצמאות, יתחיל לחשוב ‘כלכלי ועתידי’ ובמידה ויצטרך את הכסף יידע לאן לפנות… בסיום הדיון שהתקיים צויינה התרשמותי בדבר יכולתו של א’ לנהל את ענייניו. יחד עם זאת, התבקש האב להעביר מסמכים בנקאיים והתבקשו עמדות הצדדים בטרם הכרעה, וזאת על מנת לקבל החלטה מושכלת בענין רשת הביטחון שתינתן לניהול עניניו הכלכליים של א’…”

 הכרעת בית המשפט:

“מינוי אפוטרופוס לאדם הינו מהלך דרמטי. תנאי מקדמי למינוי כאמור, הוא זה הקבוע בסעיף 33(א)(4) לחוק… במסגרתו על בית המשפט לבחון האם האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס, ‘איננו יכול, דרך קבע, או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם ואין מי שמוסמך או מוכן לדאוג להם במקומו’. במקרה זה התשובה לשאלה זו מורכבת: ככלל, א’ יכול לדאוג לעניניו, אולם לא לכל הענינים ובנוסף – יש מי שמוכן לדאוג להם במקומו במקרה זה – אביו, אולם לא תמיד יש שיתוף פעולה ביניהם, וא’ איננו מקבל את המצב בו אביו ידאג במקומו לעניניו הרכושיים… בהתאם לתיקון מס’ 18… בהנחה שהאדם לא הפקיד יפוי כח מתמשך שערך, השאלות שעל בית המשפט לבחון בטרם המינוי הינן כדקלמן: א. האם ללא המינוי עלולים להיפגע זכויותיו ו/או צרכיו ו/או אינטרסים אחרים של המבקש. ב. האם ניתן להשיג את מטרת המבוקש ולשמור על טובתו של המבקש בדרך הפוגעת פחות בזכויותיו, חירותו ועצמאותו. ג. ככל שהאדם אינו מסוגל לנהל את עניניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, ימונה אפוטרופוס בנסיבות מיוחדות ובלבד שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לאדם לדאוג לעניניו בלא מינוי. תיקון 18 מציב, אם כן, שתי מסננות מרכזיות לאורן יש לבחון את הצורך במינוי אפוטרופוס: עקרון הצורך – קביעה כי ללא המינוי ייפגעו הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם. עקרון השימוש באמצעי הפחות מגביל – הגבלה מינימאלית ככל האפשר, של השליטה בחיי האדם, וקביעה כי לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס באמצעות חלופות המגבילות פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו של האדם. עקרון נוסף שנקבע בתיקון 18 לחוק הינו עקרון ההשתתפות בהליך. במקרה זה א’ היה זה שיזם את הליך ביטול האפוטרופסות באמצעות פניה לבית המשפט, התייצב לדיון ושטח טענותיו בכתב ובע”פ. הרציונל העומד בבסיס שינוי החקיקה, הינה ההבנה כי הגבלת הכשרות שנועדה לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ולהגן עליהם מפני ניצול ופגיעה, הפכה לא אחת, לכלי המגביל את זכויותיהם ואת חירותם של האנשים לקבל החלטות בנוגע לגופם ולרכושם, או לבצע פעולות בקשר להם…

במקרה שלפני, הקושי נעוץ במספר מישורים: האחד – צרכיו של א’ מורכבים. א’  סובל מנכות קשה, צרכיו רבים, הכנסותיו גבוהות, ויש צורך בהסדרת תשלום לגורמים רבים ושונים, דאגה לחסכונות, אפיקי השקעה, החלפת רכבים וטיפול בהם וכיוב’. השני – במישור הרפואי – התחום בו לא מונה אפוטרופוס – למרבה הצער, מטופל בצורה המנוגדת לטובתו של א’: כזכור, צו המינוי ניתן רק לענינים הרכושיים. בתסקיר צוינה דאגתו של האב במישור הרפואי… השלישי – מצבו הרגשי של א’ – בתסקיר צויין כי א’ בעל מסוגלות מסוימת לעסוק בכספיו, אם כי נדרש לתמיכות על רקע מצבו הרגשי, המביא אותו לפעול באופן אימפולסיבי, הבנה ומודעות חלקית למצבו וקושי לתכנון עתידי של כספיו בהתאם לצרכיו המורכבים. העו”ס ציינה בתסקיר כי לצד חוזקותיו בתחומים השונים, עקב מגבלותיו הפיזיות המורכבות, קשיים בניידות לצד פערים לימודיים משמעותיים וקושי בניהול כספים, א’ זקוק לאדם אשר יסייע לו בכך. עוד ציינה כי מצבו הרגשי לעיתים קרובות מוביל אותו לתגובות אימפולסיביות, תובענות גבוהה כלפי סביבתו, נוקשות מחשבתית ואי שקט רב. להתרשמות העו”ס, באי מתן תמיכות מתאימות עלול א’ להתקשות במידה רבה בניהול עניניו הכספיים ובכך עשויות להיפגע זכויותיו…

במהלך הדיון התרשמתי מיכולת הביטוי הגבוהה של א’ ומרמת האינטיליגנציה שלו. למרות הדיבור האיטי והקושי הפיזי לבטא את המילים, כאשר המילים יוצאות מפיו מתבררת משנתו הסדורה: רצון עז וברור לביטול האפוטרופסות והחזרת השליטה על ניהול רכושו. א’ דיבר ארוכות, כפי שפורט בפרוטוקול, וניכר כי הותרת המינוי טורדת את מנוחתו ונתפסת בעיניו כפגיעה אישית יומיומית. א’ מפרש את דאגתם של הוריו כהגנה שמונעת ממנו לפעול כרצונו. והדגיש את הרצון ‘שהמושכות על החיים שלי יחזרו אלי’. עוד ציין א’ שהוא סומך על הוריו ומעריך את אופן טיפולם אך הוא מעוניין לחיות את חייו באופן עצמאי ולצאת ממעטפת ההגנה של הוריו. לדבריו אם לא ישתחרר, לא יוכל ללמוד לעולם להיות עצמאי וללמוד להתנהל כלכלית…

העו”ס הדגישה בתסקיר את התנגדותו הרבה של א’ להיחשב לאדם שמונה לו אפוטרופוס. עוד ציינה כי מהיכרותה עמו, זו הסיבה העיקרית לבקשתו, אשר בבסיסה עומד רצונו לחוש שליטה גבוהה יותר על חייו, בכלל ובפרט בענייני כספיו. אשר לחלופות: אלה נשקלו ע”י העו”ס, וזו התרשמה כי מינוי תומך בקבלת החלטות עלול להגביר את המתח בין א’ להוריו וכי מינוי כאמור אינו תואם את אופיים של הצדדים ואת מערכת היחסים ביניהם… בשקלול כל האמור לעיל, נוכח התרשמותי מהצדדים ונוכח המלצות התסקיר, הכף נוטה לביטול האפוטרופסות, תוך קביעת אביו של א’ כמיופה כח בשני חשבונות הבנק, ומתן הוראות ספציפיות לניהול חשבונות הבנק. תחת פתרון דיכוטומי של מינוי אפוטרופוס או אי מינוי – מאפשר כיום החוק לתפור לכל אדם ‘חליפת הגנה’ יחודית ומתאימה לצרכיו וטובתו במובן הרחב תוך שמירה מירבית על עצמאותו. לטעמי, זהו אחד היתרונות הגדולים ביותר שמאפשר כיום תיקון 18 לחוק. שוכנעתי כי פתרון זה, יאזן בין זכויותיו של א’, בראש ובראשונה בין כבודו כאדם, חירותו האישית ותחושת העצמאות שלו, לבין מתן הגנה ברורה, וקביעת ‘רשת בטחון’ אשר תוודא כי עם ביטול המינוי לא יפגעו זכויותיו ואינטרסים כלכליים אחרים שלו כמצוות החוק. בכך ניתן יהיה להשיג את מטרת המינוי בחלופה הפוגעת בצורה המינימאלית בזכויותיו. למרות רצונו של א’, שוכנעתי, כי יש להגן עליו מפני סיכון כלכלי משמעותי. סיפוק צרכיו (חלקם צרכים קיומיים), מחייב שימוש מושכל בהכנסותיו וקצבאותיו. נכותו הקשה, מורכבות הפעולות שנדרשות לשם שמירה על זכויותיו והכנסותיו הגבוהות, ונסיון העבר בכל הנוגע לקבלת ההחלטות בתחום הרפואי מחייבים הטלת מגבלות על החשבון בו מופקדות קצבאותיו. את הרצון לעצמאות כלכלית ואת הנסיון שא’ מעונין, בצדק, לצבור – יוכל לממש במידה רבה באמצעות חשבון בנק נוסף. המלצות התסקיר מקובלות עלי. ניכר כי העו”ס מבינה היטב את המורכבות המשפחתית תוך מתן מקום ראוי ומכבד לצרכיו של א’ ורצונותיו. אני רואה לנכון לאמץ את ההמלצות תוך קביעה ברורה של הכללים והמגבלות לפיהם ינוהלו חשבונות הבנק של א’. בנסיבות אלה, אני מורה כי בד בבד עם ביטול האפוטרופסות, חשבונותיו של א’ ינוהלו באופן הבא…”

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו”ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו”ד דגן רותם.

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן