הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.
הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).
אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.
***
סקירת "דיו-מה" – בעקבות החלטה בתמ"ש 43572-01-21 ותמ"ש 44727-07-20:
ביום 6.1.22 ניתנה בבית המשפט לעניני משפחה באשדוד (כב' השופט א. ממן) החלטה מעניינת (פורסמה ב"נבו"), במסגרת תמ"ש 43572-01-21 ותמ"ש 44727-07-20, שענינה סמכות (או שמא העדר סמכות) של בית משפט, להכריע בטענה בדבר קיומו של ניגוד ענינים שבו מצוי עורך דין מייצג. בית המשפט אמנם דן (והכריע) בטענת ניגוד הענינים (שנדחתה) – לגופה; אך ההחלטה מעניינת לא משום נסיבות המקרה הספציפי, אלא בעיקר לנוכח הדיון בשאלת סמכותו של בית המשפט.
"בדיון מיום 20.4.2021 טען התובע [אשר אינו מיוצג – ד.ר.] כי משרד עורכי הדין המייצג את הנתבעת מצוי לכאורה בניגוד ענינים שעה שהתובע נכח במשרדו וקיים ישיבת גישור, בגינה שילם לב"כ הנתבעת תשלום… בנסיבות אלה, הוריתי תחילה לב"כ הנתבעת להודיע, בתוך 30 ימים, האם הוא סבור כי הוא יכול מבחינת כללי האתיקה החלים על עורכי הדין להמשיך לייצג את הנתבעת, וזאת בצירוף עמדת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. ביום 7.6.2021 הגיש ב"כ הנתבעת בקשה למתן החלטה, במסגרתה עתר כי בית המשפט יכריע בשאלה האם ב"כ הנתבעת מצוי בניגוד ענינים כזה, שאינו מאפשר לו להמשיך ולייצג את הנתבעת. ב"כ הנתבעת ציין, כי בפסיקה נקבע שהסמכות הענינית לדון בסוגיות אתיות, שיש בהן להשפיע על המשך ההליך ועל האינטרס הלגיטימי של הצדדים, כדוגמת סוגיה זו שבפני בית המשפט, מסורה לבית משפט זה, וכי אין זה ראוי שיתבררו בפני לשכת עורכי הדין".
תחילה הגיע בית המשפט "לכלל מסקנה, כי לא יהיה זה נכון שתינתן הכרעה ע"י בית המשפט, בעת שהסוגיה מצויה בבירור בגוף הסטטוטורי המוסמך לכך, ועל כן קבעתי ישיבת קדם משפט נוספת. בישיבת קדם משפט מיום 28.12.2021, אשר נקבעה על יסוד ההנחה, כי עד למועד זה תינתן החלטת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, נמצא, למרבה הצער, כי חרף הזמן הרב שחלף וחרף קיומן של 3 ישיבות קדם משפט, טרם ניתנה החלטת ועדת האתיקה ומשכך, עתר התובע פעם נוספת להקפאת ההליכים עד לקבלת החלטת ועדת האתיקה, שכן, לשיטתו של התובע, לבית המשפט אין סמכות להכריע בסוגית ניגוד הענינים, ואילו ב"כ הנתבעת עתר פעם נוספת למתן החלטה ע"י בית המשפט והפנה לפסיקת בית המשפט העליון בענין זה".
בית המשפט דן תחילה בשאלת סמכותו להכריע בסוגית ניגוד הענינים הנטען: "סעיף 14(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: 'כללי האתיקה') קובע: 'לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין'. סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: 'חוק בתי המשפט'), קובע: 'כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו'. סעיף 76 לחוק בתי המשפט קובע: 'הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו היחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר'. ב"כ הנתבעת הפנה לפסיקה ובין היתר לרע"א 9930/17 אל מדאמין… יובהר כי בענין אל מדאמין הוגשה תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, וועדת האתיקה אף קבעה כי אכן קיים חשש לניגוד ענינים, אלא שהתלונה שהוגשה נגנזה מחמת השיהוי בהגשתה, ומשכך, עורך הדין בחר להמשיך בהתנהלותו והמשיך לייצג בהליך, תוך שהוא עושה כן על דעתו ותוך נטילת סיכון בענין זה, ולכן, שעה שסוגית ניגוד הענינים נדונה בפני הגוף הסטטוטורי המוסמך לכך, נקבע, כי אין מקום לכך שבית המשפט יכריע בסוגיה זו. עם זאת נקבע שם כי: 'לבית המשפט נתונה הסמכות העקרונית ליתן צווים או סעדים בגין הפרת כללי האתיקה של עורכי הדין; יחד עם זאת, הגיונם של דברים מורה כי רק במצבים חריגים יהיה זה מוצדק לברר את השאלה האתית במסגרת הדיון האזרחי, וברגיל מוטב לדברים להתברר במסגרת מוסדות לשכת עורכי הדין'. עוד הוסיף ביהמ"ש העליון בענין אל מדאמין: "הנה כי כן, 'אין זה נכון או ראוי, לא על פי החוק ולא על פי המהות', שבית משפט אזרחי יחליט, אגב אורחא, אם התנהגות מסוימת פוגעת בכללי האתיקה. ענין הוא למוסדות הלשכה לענות בו. בקשר לכך גם נקבע כי שאלת המותר והאסור בתחום האתי – מן הראוי שתוכרע על ידי בתי הדין המשמעתיים, ורק במצבים חריגים יתערב בית המשפט בתחום ממלכתם של מוסדות האתיקה… עם זאת, קיימים מצבים שבהם נדרש בית המשפט האזרחי להכריע בעצמו בסוגיות אתיות המתעוררות לפניו'. אחד המקרים בהם קבע ביהמ"ש העליון כי קיימת הצדקה למתן הכרעה, אגב אורחא, בסוגיות של אתיקה של עורכי דין, כאשר העברתן לדיון בלשכת עורכי הדין תכביד על ההליך שלא לצורך (ענין אל מדאמין). עוד הובהר (שם) כי סמכותו של ביהמ"ש לדון בענינים של אתיקה של עורכי דין נתונה לו גם בעת שאחד הצדדים טוען כי העבירה האתית לכאורה פוגעת בו ובשעה ש-"הפרת כללי ניגוד הענינים או כללי הסודיות, אינה ענין של טהרת המקצוע גרידא; ההפרה פוגעת גם באינטרס לגיטימי של הלקוח. הלקוח זכאי לקבל סעד על מנת למנוע את הפגיעה הנטענת בזכויותיו… מנקודה זו נמצאנו למדים, כי לבית המשפט קיימת סמכות עקרונית להידרש לסוגיה במקרה הצורך, וזאת מכוח סמכותו הכללית, המעוגנת בסעיף 75 לחוק בתי המשפט…'
משכך, נקבע בנסיבות הענין הנדון: "בעניננו, שעה שועדת האתיקה טרם דנה בשאלת ניגוד הענינים העולה בענינם של הצדדים ולנוכח השיהוי הרב בקבלת ההחלטה, ושעה שעד עתה התקיימו שלוש ישיבות קדם משפט בענינם של הצדדים מבלי שענינם של הצדדים התקדם כהוא זה, לנוכח הטענה לניגוד ענינים, כאשר גם עתה לא ברור האם ומתי תינתן החלטה בעניין זה ע"י ועדת האתיקה, נראה כי, לאור הוראות סעיפים 75 ו-76 לחוק בתי המשפט, ושעה שנגרם לצדדים נזק בהתארכות ההליך שבפני שלא לצורך, אין מנוס כי אם לקבוע כי סוגיית ניגוד הענינים תידון בפני".
כאמור, לאחר שנקבע כי לבית המשפט מוקנית, בנסיבות הענין, סמכות להכריע בטענות התובע, הן נדונו – ונדחו – לגופן. להשלמת התמונה בלבד, ובתמצית הראויה, נפסק בין היתר, כי "בעניננו נהיר כי ב"כ הנתבעת לא התיימר לקחת על עצמו לייצג את שני הצדדים… גם לתובע היה ברור שמטרת הפגישה היתה להביא את הצדדים להסכמות בענין שביניהם, תוך שברור שב"כ הנתבעת מייצגה בלבד ואינו מייצג את התובע. קרי הפגישה במשרדו של ב"כ הנתבעת, הייתה פגישת מו"מ בלבד, ללא שהתובע סבר כי הוא מיוצג ע"י ב"כ הנתבעת ואף לא הוצג מצג שכזה… התובע עצמו אישר כי הגיע לפגישה במשרדו של ב"כ הנתבעת רק לאחר שקיבל את כתב התביעה, שהוגשה ע"י ב"כ הנתבעת דהיום, ולא טען כי לא ידע שעו"ד סער מייצג את הנתבעת, ושעה שאין חולק שהתובע שילם בגין פגישת מו"מ בלבד, בעת שלא הכחיש כי הוא זה שביקש שיהיה רשום בחשבונית 'ישיבת גישור', הרי שלא מצאתי כי יש מניעה אתית שב"כ הנתבעת ימשיך לייצג את הנתבעת בהליכים שבפני. בשולי הדברים אומר כי התנהלותו של התובע מעלה חשש של נסיון למנוע מהנתבעת יצוג משפטי…"
***
הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.
אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.