הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.
הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).
אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.
***
בסעיף 1 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש] ("פקודת הפרשנות" או "הפקודה") צדה את עיני (כנראה לא במקרה) ההגדרה: "צוואה – לרבות סמפון-צוואה". לא הכרתי את הביטוי "סמפון-צוואה", ואני מרשה לעצמי להניח, כי מעטים מכירים את הביטוי, ויודעים מה מובנו (ואף ספק, כמה הוטרדו מכך…)
הנחתי, כי מדובר בטעות דפוס, במאגר המשפטי שבו השתמשתי, אך מבדיקה שערכתי במאגרים נוספים, התברר כי הביטוי מופיע בכולם. טרחתי ואיתרתי את הפרסום הרשמי של פקודת הפרשנות (המקורית – מאז חלו בפקודה שינויים ניכרים, ובין היתר, בוטל חלק נכבד ממנה). הסתבר, כי ההגדרה "צוואה – לרבות סמפון-צוואה", כבר הופיעה בנוסח הרשמי של פקודת הפרשנות – ולא מדובר איפוא בטעות.
בנסיון להתחקות אחר משמעות הביטוי "סמפון-צוואה", איתרתי את הצעת החוק, כפי שפורסמה ברשומות, בתקווה כי ניתן יהיה ללמוד מדברי ההסבר, מה משמעות הביטוי. אך לא זו בלבד, כי הצעת החוק פורסמה בלי דברי הסבר נלווים – אלא התברר להפתעתי כי בהצעת החוק נכתב: "צוואה – לרבות תוספת לצוואה".
האם "סמפון" משמעו "תוספת"? ואם זו אכן המשמעות, מדוע בפרק הזמן שחלף מפרסום הצעת החוק לבין פרסום החוק, הוחלפה המלה המוכרת – "תוספת", במלה שאינה מוכרת (בלשון המעטה) – "סמפון"?
מחיפוש באינטרנט התברר כי הביטוי "סמפון" מופיע בתלמוד במשמעות "ביטול שטר" (ולפי רש"י, "כל דבר המבטל דבר, קרוי סימפון שלו"). במילון אבן-שושן מוגדר "סמפון" בין היתר כ"נספח לחוזה שיש בו תנאים מגבילים לשטר". לכאורה משתמעת מכל אלה משמעות של "ביטול", בניגוד למשמעות המקובלת של הביטוי "תוספת"… פניתי בשאלה אל הבלשן רוביק רוזנטל, שהשיב: "המלה התלמודית 'סימפון' פירושה ביטול תנאי, וכן ביטול שטר וכדומה. היא קשורה לחוקי נישואין והתרת נישואין. אין לראות בהכרח ב'תוספת לצוואה' היפוך של 'סימפון', במשמעות ביטול תנאי או יצירת מגבלות על הצוואה המבטלות אותה במצבים מסוימים. המונח נפוץ למדי בתלמוד, ומופיע במילונים מסוימים למונחי משפט עברי, אבל השימוש בו נדיר ביותר". אודה כי מדובר בעיני בתשובה "דחוקה" למדי, משום ש"תוספת לצוואה" יכולה גם להוסיף (ולא בהכרח לבטל) תנאים בצוואה. מכל מקום, לא הובהר כיצד התגלגל מונח אשר "השימוש בו נדיר ביותר" לדבר חקיקה ראשי {עדכון: לאחר פרסום הסקירה המקורית קראתי באתר של האקדמיה ללשון עברית, כי אחת המשמעויות של "סִמְפּוֹן" הינה "נספח לשטר או לצוואה וכד'"…}
הצעת החוק פורסמה ברשומות ב-7.1.1953, והפקודה פורסמה ב-1.1.1954. בעמ' 3 לפרוטוקול מ-6.5.1953 של ישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשום כי לשאלת יו"ר הועדה "מה מצב הענינים בחוק לתיקון פקודת הפירושים?", השיב היועץ המשפטי לממשלה דאז (חיים כהן) כי "…הועדה שהוקמה לפי סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט בראשותו של השופט חשין סיימה את עבודתה בבקורת הנוסח החדש של פקודת הפרשנות. אני אביא את דו"ח הועדה עם הנוסח המתוקן של פקודת פרשנות בפני ועדה זו… הועדה שטיפלה בנוסח חדש זה השקיעה בו עבודה עצומה. היא קיימה בסך הכל 14 ישיבות, שכל אחת נמשכה 5-4 שעות…"; בעקבות כך הוחלט כי "הנוסח החדש של פקודת הפרשנות יובא לדיון שבועיים לאחר שיוגש לוועדה".
מפרוטוקולים נוספים שאיתרתי, עולה כי מ-26.5.1953 ועד סוף 1953 התקיימו עוד מספר ישיבות של ועדת חוקה חוק ומשפט, אשר סדר יומן כלל דיון בנוסח החדש המוצע של פקודת הפרשנות; אך עיקר הזמן הוקדש למחלוקת סביב עבודת "הועדה שהוקמה לפי סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט בראשותו של השופט חשין" (להלן: "הועדה המייעצת"), אשר נטען (במפורש או במשתמע) כי חרגה מסמכותה.
בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, נקבע בין היתר, "משפט שהיה קיים בארץ-ישראל ביום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) יעמוד בתוקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים האחרים שיינתנו על ידי מועצת-המדינה הזמנית, או על פיה ובשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה"; כאמור באתר הכנסת, "לפי סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948, שר המשפטים מוסמך לפרסם ברשומות, לאחר אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, נוסח חדש של חקיקה שהייתה קיימת ערב הקמת המדינה ועדיין לא בוטלה (בעיקר פקודות מנדטוריות). עד לקבלת הנוסח החדש, הנוסח המחייב של הפקודות המנדטוריות היה הנוסח בשפה האנגלית. ועדה מייעצת הייתה בוחנת אם הצעת הנוסח החדש נאמנה לחוק המקורי ונקבעו בה כל השינויים הנובעים מהקמת המדינה ומתיקונים לחוק שנעשו אחרי קום המדינה".
כאמור, עיקר הדיון בישיבות ועדת חוקה חוק ומשפט, הוקדש למחלוקת סביב עבודת הועדה המייעצת (יתכן כי זה היה הרקע להצעת חוק זאת), ופקודת הפרשנות כמעט לא נדונה לגופה. ניתן להניח כי הדבר נעשה בישיבות שהוסיפה לקיים הועדה המייעצת עצמה במהלך 1953 (כפי שעולה מן הפרוטוקולים מישיבות ועדת חוקה חוק ומשפט), אך לא עלה בידי לאתר אף לא מסמך אחד שמקורו בעבודתה, והשאלה כיצד התגלגל דווקא מונח אשר "השימוש בו נדיר ביותר" לדבר חקיקה ראשי, נותרה (בינתיים) ללא תשובה.
***
הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.
אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.
שלום רב,
במקרה עיינתי בפקודת הפרשנות וראיתי את עניין סמפון צוואה.
המאמר שלך נתן הסבר מפורט.
רוב תודות,
צבי קויש, רשם לענייני ירושה, מחוז ב"ש והדרום
תודה על התגובה!
אני שמח כי הסקירה היתה לעזר.
עו"ד דגן רותם