מחיקת תביעה בשם תובע שמונה לו אפוטרופוס – שהוגשה ללא אישור בית משפט

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

סקירת "דיו-מה"

ביום 9.2.22 ניתנה על ידי בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת א. בוסני) החלטה מעניינת (פורסמה ב"נבו") במסגרת ת.א. 69478-12-19. בהחלטה (שאמנם אינה "חלוטה" עדיין) נדונו נושאים (כגון אישור בית משפט לפעולות של אפוטרופוס, סילוק תביעה על הסף, שימוש לרעה בהליכי משפט), בהם תעסוקנה סקירות עתידיות (לצד נושאים שנדונו בסקירות קיימות, כגון זאת, וזאת); אך זאת החלטה מעניינת, ומשום כך בחרתי לסקור אותה – לאחר הצגת רקע משפטי רלוונטי.

לפי סעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ("החוק"): "[א] האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; בפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לייצג את האדם שהוא אפוטרופסו מבלי שבית המשפט אישרן מראש: (1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה; (2) עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס לתקופה שאינה עולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא חלות עליה; (3) המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין; (4) השכרה שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חלות עליה; (5) הסתלקות מחלק או ממנה בעזבון, או העברה או שעבוד של חלק או מנה בעזבון; (5א) מתן תרומה בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות לפי סעיף 35א (בסעיף זה – הנחיות מקדימות) או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, והכל ובלבד שניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות המקדימות; (5ב) מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות הענין, ואם ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך; (5ג) פעולה משפטית אחרת, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין עולה על 100,000 שקלים חדשים, אלא אם כן ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות; ניתנה הסמכה מפורשת כאמור, תובא לאישור בית המשפט פעולה משפטית כאמור ששווייה עולה על 500,000 שקלים חדשים; (5ד) משיכת כספים מקופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, כמשמעותם בסעיף 87(א)(2) לפקודת מס הכנסה, העברתם לאחר, שעבודם או עיקולם לפי סעיף 25 לחוק האמור; (5ה) מתן ערבות או מתן הלוואה; ואם ניתנה הסמכה מפורשת למתן הלוואה – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך; (5ו) התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5ה); (6) פעולה אחרת שבית המשפט קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונה אישור כאמור. [ב] היתה דחיפות בביצוע פעולה לשם שמירת עניניו של אדם, רשאי האפוטרופוס, במקרים מיוחדים, לבקש מבית המשפט אישור בדיעבד".

סקירה זאת עסקה ב"הנחיות מקדימות לפי סעיף 35א", כלומר – "הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס".

סעיף 47 לחוק חל על אפוטרופוס ממונה, אך גם על אפוטרופוס "למעשה".

יש דמיון ניכר בין סעיף 47 לחוק, לבין סעיפים 32ו(ג)(1) ו-32ו(ד) לחוק (שיצוטטו באופן חלקי להלן), שחלים על מיופה כח לפי יפוי כח מתמשך – ולא בכדי; למעשה, נוסח סעיף 47 לחוק, כפי שצוטט לעיל, הינו הנוסח התקף לאחר שבוצעו בו תיקונים במסגרת תיקון 18 לחוק (ראו גם כאן). בסעיף 32ו(ג) לחוק נקבע, בין היתר: "על אף האמור בסעיף קטן (א), מיופה כוח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה פעולה מהפעולות המנויות להלן, אלא אם כן הוסמך לכך במפורש ביפוי הכח: (1) (א) מתן תרומות אלא למי שצוין במפורש ביפוי הכח ובסכום שצוין בו, ובלבד שהסכום לא יעלה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים; (ב) מתן מתנות אלא למי שצוין במפורש ביפוי הכח ובערך שקבע הממנה, ובלבד שהסכום לא יעלה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, והכל למעט מתנות הנהוגות בנסיבות הענין; (ג) מתן הלוואות אלא למי שצוין במפורש ביפוי הכח ובסכום שצוין בו, ובלבד שהסכום לא יעלה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים; (ד) פעולה משפטית אחרת או כמה פעולות משפטיות הקשורות זו בזו, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין הכולל עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים; (ה) ביצוע פעולות במוצר פנסיוני, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (יעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 (בחוק זה – מוצר פנסיוני), למעט…"; ובסעיף 32ו(ד) לחוק נקבע: "על אף האמור בסעיף קטן (א), מיופה כח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה פעולה משפטית מהפעולות המנויות להלן, אלא אם כן נתן לכך בית המשפט אישור מראש: (1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה; (2) עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס לתקופה שאינה עולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא חלות עליה; (3) המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין; (4) השכרה שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליה; (5) הסתלקות מחלק או ממנה בעזבון או העברה או שעבוד של חלק או מנה בעזבון; (6) מתן תרומה בסכום העולה על הסכום שנקבע ביפוי הכח או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, והכל ובלבד שניתנה לכך הסמכה מפורשת של הממנה; (7) מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות הענין; ואם ניתנה הסמכה מפורשת – מתנה כאמור בסכום העולה על הסכום שנקבע ביפוי הכח או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך; (8) פעולה משפטית אחרת, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין עולה על 500,000 שקלים חדשים, או על 100,000 שקלים חדשים – אם לא ניתנה הסמכה מפורשת כאמור בסעיף קטן (ג); (9) משיכת כספים מקופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, כמשמעותם בסעיף 87(א)(2) לפקודת מס הכנסה, העברתם לאחר, שעבודם או עיקולם לפי סעיף 25 לחוק האמור; (10) מתן ערבות או מתן הלוואה; ואם ניתנה הסמכה מפורשת למתן הלוואה – בסכום העולה על הסכום שנקבע ביפוי הכח או בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך; (11) התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (10)". וראו גם סקירה זאת.

ההחלטה

בית המשפט מחק על הסף את התביעה, מכמה טעמים [הדגשות נוספו אלא אם צוין אחרת]. בפתח ההחלטה הוצג הרקע לבקשת הנתבעת [מסיקה יעקב חב' לבנין בע"מ – ד.ר.] "לסילוק התביעה על הסף בהעדר כשרות משפטית לתובע אשר מונה אפוטרופוס לגופו ולרכושו; העדר יפוי כח למייצגי התובע בהליך זה והסתרת קיומו של מינוי אפוטרופוס לתובע לאורך שנות ההליך": "קיומו של צו מינוי אפוטרופוס לתובע נודע באקראי [הדגשה במקור] בשלהי הדיון מיום 27.12.21, מדברי בתו של התובע שנכחה בדיון, שנתיים לאחר הגשת התביעה. על פי הודעת הבהרה שהגיש בא כח התובע לאחר הדיון, צו קבוע למינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו של התובע ניתן ביום 1.3.2020 על ידי בית המשפט לעניני משפחה במסגרת תיק… צו זמני למינוי אפוטרופוס ניתן על ידי בית המשפט לעניני משפחה ביום 12.1.2020. בהודעת ההבהרה מטעם התובע אף נאמר כי אין למינוי אפוטרופוס לתובע נפקות להליך וכי כתב התביעה שהוגש ביום 29.12.2019, הוגש על דעתו ובאישורו המלא של התובע… לכתב התביעה, שהוגש ביום 29.12.2019 צורף יפוי לא מאומת, הנחזה להיות חתום על ידי התובע ביום 20.7.2015, וענינו המרצת פתיחה שהתובע הגיש נגד הנתבעת. על רקע זה עותרת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף".

לאחר הצגת טענות הצדדים, נפסק תחילה לענין עצם הגשתה של תביעה מטעם תובע שאינו כשיר (ולענין הסתרת עובדה זאת): "ביום 12.1.2020,  במסגרת תיק… בבית המשפט לעניני משפחה, מונו בתו ורעייתו של התובע כאפוטרופוס זמני על גופו ורכושו של התובע. צו מינוי קבוע ניתן ביום 1.3.2020. לאורך כל שנות ההליך, על אף בקשות שהגיש התובע במסגרתן טען, לא אחת, לתכסיסנות וחוסר תום לב בניהול ההליך מצד הנתבעת, ועל אף דיון שהתקיים בבית המשפט ביום 9.3.2021, לא הודע שלתובע מונה אפוטרופוס. גם בישיבת בית המשפט מיום 27.12.2021 לא טרחו מייצגי התובע לציין זאת, ורק בשלהי הדיון התברר באקראי מדברי בתו של התובע נתון זה. מייצגי התובע אינם טוענים שלא היו מודעים למצבו. בדיון מיום 27.12.2021, לאחר שהתברר, דרך אגב, שלתובע מונה אפוטרופוס, טען בא כח התובע שכאשר התביעה הוגשה היה התובע כשיר ולא היה לו שום אפוטרופוס… בהודעת הבהרה לאחר הדיון הודיעו באי כח התובע שכתב התביעה אשר הוגש ביום 29.12.2019, הוגש על דעתו ובאישורו המלא של התובע. על כך חזרה בתו של התובע בתצהיר התומך. אלא שמהודעת התובע בעקבות החלטתי מיום 2.2.2022 והמסמכים שהגיש ביום 8.2.22 במעטפה סגורה, התבררו עובדות אחרות. התברר כי בקשה למינוי אפוטרופוס זמני וקבוע לתובע הוגשה ביום 20.12.2019 – לפני הגשת התביעה [הדגשה במקור], וצורפה לה חוות דעת רפואית מיום 19.11.2019 המעידה כי התובע אינו מסוגל לדאוג לעניניו ממועד מוקדם יותר. התנהלות זו חמורה, אינה ראויה ועולה כדי הטעיה, חוסר תום לב דיוני ושימוש לרעה בהליך המשפטי, ומצדיקה, כשלעצמה, מחיקת התביעה… התיק מתנהל מזה שנתיים, התקיימו שתי ישיבות בית משפט, הוגשו בקשות ותגובות וניתנו החלטות, ולא הודע דבר וחצי דבר אודות הסטטוס של התובע וכשירותו המשפטית. דבר כשירותו המשפטית של התובע וקיומו של אפוטרופוס לגופו ולרכושו הוא ענין מהותי, אותו על פי הוראת תקנה 10(7) ו-12(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, על בעל דין לציין בכתבי הטענות".

לענין סעיף 47 לחוק, נפסק, בין היתר: "על פי סעיף 47(5)(ג) לחוק… הגשת התביעה והמשך ניהולה מחייב את אישורו של בית המשפט למשפחה, שהורה על מינוי אפוטרופוס לתובע. סעיף 47(ג) לחוק הכשרות המשפטית קובע… התובענה דנן [שהינה] תובענה למתן חשבונות ותובענה כספית על סך 353,877 ₪, מחייבת אישורו של בית המשפט לעניני משפחה – אישור שיש לקבל מראש, לא בדיעבד. האישור הנדרש הוא אישור 'קונסטיטוטיבי ובלעדיו אין נפקות כלל לפעולה שנעשתה בשם החסויה' [הדגשה במקור]… בהעדר אישור מראש אין לפעולה הדורשת אישור תוקף… הוראות אלה, בהתאם לסעיף 68(ג) לחוק הכשרות המשפטית, חלות גם על אדם שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס, אף אם עדיין לא הוברר אם התקיימו התנאים למינוי. כל שכן כאשר הבקשה למינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו של התובע הוגשה קודם להגשת התביעה, והצו למינוי אפוטרופוס זמני ניתן ביום 12.1.2020, פחות משבועיים לאחר הגשת התביעה. שומה היה לקבל את אישור בית המשפט מראש להגשת התביעה, ולמצער להמשך ניהולה מעת שמונה לתובע אפוטרופוס".

בית המשפט התייחס גם ליפוי הכח הנטען: "אם לא די בכך, יפוי הכח שהוצג בשם התובע אינו להגשת התביעה בהליך זה. לבד מכך שיפוי הכח אינו נושא חתימת אימות, הוא נחתם בשנת 2015 להליך אחר. טענת באי כח התובע כי בשנת 2015, כאשר התובע חתם על יפוי הכח, ייפה התובע את כוחם לפעול למימוש כלל זכויותיו במגרש, אינם בהלימה ללשונו של יפוי הכח, שהוגבל לתביעה בהמרצת פתיחה שהגיש התובע נגד הנתבעת בבית המשפט המחוזי, והסתיימה בשנת 2016. סעיף 14(א) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965, קובע 'השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או – אם היה תאגיד – בפירוק'…"

ולסיכום: "בנסיבות הענין, לאור ההתנהלות שתוארה, אין מקום לאפשר לתובע לפנות בדיעבד לקבלת אישורו של בית המשפט לעניני משפחה להגשת התביעה וניהול ההליך. זאת, שומה היה לעשות מראש, ולא בדיעבד, ובוודאי שאין מקום לנהוג בסלחנות יתר וליתן 'פרס' להסתרת חוסר כשירותו המשפטית של התובע לאורך ההליך. מכל האמור, התובענה נמחקת".

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.