ירושה דיגיטלית

לסקירה מקיפה יותר (ומלווה באילוסטרציות) – ראו קובץ ה-PDF בסוף סקירה זו.

זה מכבר ניתן לקבל מידע, ואף לבצע פעולות שונות, באתרי אינטרנט ובאפליקציות של רשויות ציבוריות ושל גורמי מימשל רבים. ככל שחולף הזמן, מתרבות גם האפשרויות לביצוע מקוון של הליכים משפטיים, מתחילתם ועד להשלמתם – ולעתים אף מדובר בחובה. סביר כי לא רחוק היום שבו כמעט לא ניתן יהיה לבצע פעולות אלא באופן מקוון בלבד.

בניגוד לעבר, במציאות בה קיימים אמצעים טכנולוגיים המבטיחים אותנטיות של מסמכים ושל זהות המגיש (או החותם) – “חתימה דיגיטלית” ו”כרטיס חכם” – אין כבר חובה להגיש “פיזית” מסמכים מסוימים (דבר שאף חִיֵיב לעתים נוכחות בפועל של המעונין או של עורך דינו).

לפי “חוק חתימה אלקטרונית”, “חתימה אלקטרונית מאובטחת” הינה בין היתר “יחודית לבעל אמצעי החתימה”, ומאפשרת “זיהוי לכאורה” שלו, ושל שינוי שבוצע לאחר החתימה. “חתימה אלקטרונית מאושרת” הינה בדרגת אמינות גבוהה במיוחד (עקב הוספת גורם חיצוני – “גורם מאשר”). לפי סעיף 2(א) לחוק, “נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו, לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות חתימה אלקטרונית, ובלבד שהיא חתימה אלקטרונית מאושרת”; ולפי סעיף 3 לחוק, “מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, יהיה קביל בכל הליך משפטי ויהווה ראיה לכאורה לכך – (1) שהחתימה היא של בעל אמצעי החתימה; (2) שהמסר האלקטרוני הוא זה שנחתם על ידי בעל אמצעי החתימה”.

במקרים מסוימים, קיימת אפשרות (אך לא חובה) לביצוע פעולות מקוונות, ללא “כרטיס חכם”.

ישנם מקרים, בהם קיימת אפשרות (אך לא חובה) לביצוע פעולות מקוונות מסוימות (למשל, בלשכות רישום המקרקעין וברשות התאגידים) – באופן נוח, מהיר, יעיל וחסכוני, וזאת תוך שימוש ב”כרטיס חכם”.

במקרים מסוימים, כבר לא ניתן לבצע פעולות (מסוימות) אלא באופן מקוון בלבד – אך בינתיים, לא נדרש לשם כך “כרטיס חכם” (כאלו הן הדוגמאות מתחום דיני הירושה, שיוצגו בהמשך).

ובמקרים מסוימים, חובה לבצע פעולות מסוימות באופן מקוון בלבד – המחייב שימוש ב”כרטיס חכם” (למשל, כאשר מדובר בהגשת יפוי כח מתמשך, מסמך הבעת רצון, והנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס).

כמו כן, אתייחס בסקירה עתידית נפרדת לנושא: ״צוואות – וחתימה אלקטרונית״.

בקשות מקוונות לצו ירושה או לצו קיום צוואה

כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר צוואה, מוגשת לרשם לעניני ירושה “בקשה לצו ירושה” (העזבון יחולק בין קרובי משפחתו של הנפטר, אשר זהותם, סדר ההורשה ביניהם וחלקיהם בעזבונו הינם “עפ”י דין”); וכאשר קיימת צוואה, מוגשת “בקשה לצו קיום צוואה” (אם ישנה צוואה, שחלה רק על חלק מן העזבון, יינתנו בהתאם שני צווים).

בעבר היו מוגשות שתי הבקשות באופן “ידני” (תחילה היה מדובר בהגשה לביהמ”ש, ולימים לרשם לעניני ירושה במקום מושבו של הנפטר).

משרד המשפטים מעודד הגשת בקשות מקוונות, בין היתר, באמצעות הפחתת סכום האגרה, המשולמת בעת הגשת בקשה מקוונת (בהשוואה לסכום האגרה הרגיל); וכן נקבעה חובת הגשת מקוונת, כאשר המבקש מיוצג ע”י עורך דין. במלים אחרות, כאשר המבקש אינו מיוצג ע”י עורך דין, הוא רשאי עדיין לבחור בין הגשת בקשה “רגילה” לבין הגשת בקשה מקוונת – אולם כאשר המבקש מיוצג ע”י עורך דין, חובה להגיש את הבקשה באופן מקוון. יש הגיון מאחורי הטלת חובת הגשה מקוונת כאשר הבקשה מוגשת באמצעות עורך דין: ה”אמצעים” הטכנולוגיים (הפשוטים!) הנדרשים לשם כך, מצויים בידי כל עורך דין; ואפשר היה גם להניח, כי הגשת בקשות מקוונות תהפוך בקלות ל”רוטינה”, עבור עורכי דין העוסקים בכך.

בתמצית, הן במקרה של בקשה לצו ירושה והן במקרה של בקשה לצו קיום צוואה, מדובר בטופס מקוון, אליו מצורפים מסמכים סרוקים (כגון תעודת פטירה ויפוי כח), אך כשמדובר בבקשה לצו קיום צוואה, חובה להגיש (תוך 7 ימים) לרשם לעניני ירושה גם את הצוואה המקורית.

“צווים דיגיטליים”

בעבר הלא-רחוק, היו מתקבלים צווי ירושה או צווי קיום צוואה “פיזיים” (ובמקרה הצורך, ניתן היה לפנות אל הרשם לעניני ירושה לקבלת העתקים מאומתים). לאחרונה ממש (לפני שבועות ספורים בסה”כ) חל שינוי משמעותי – וכיום, מתקבלים (בדוא”ל) רק “צווים דיגיטליים”, המהווים את ה”מקור” (ולא מופקים יותר צווים מודפסים).

ה”בשורה” האמיתית טמונה בקיומם של “ממשקים” (אוטומטיים) בין  הרשם  לעניני ירושה, לבין  רשויות שונות, דוגמת  בנקים, משרדי  ממשלה, לשכת רישום המקרקעין וכיוצ”ב.

“מאגר גיבוי אלקטרוני” של צוואות מופקדות

היבט נוסף שראוי להזכיר תחת הכותרת “ירושה דיגיטלית”, הינו הפקדת צוואות.

הפקדת צוואה במרשם הארצי שמנוהל ע”י הרשם לעניני ירושה, עשויה למנוע את התוצאה הקשה, עקב אובדן צוואה, השמדתה וכיוצ”ב – אולם מסתבר כי אפילו ההפקדה אינה מספקת “ערובה” לשמירת הצוואה. לפי דברי ההסבר שנלוו לטיוטת התיקון לתקנות הירושה (תיקון שנכנס בינתיים לתוקף), “במקרים כמו שריפה, הצפה או אסון טבע דוגמת רעידת אדמה, לצוואות אשר מופקדות אצל הרשם לעניני ירושה אין גיבוי”.

לפיכך הוקם “מאגר”, אליו ייסרקו צוואות המופקדות אצל הרשם לעניני ירושה, לצורך גיבוי אלקטרוני, למקרים בהם המקור שהופקד יאבד, יינזק או יושמד (וצוואות שתופקדנה בעתיד, תיסרקנה אף הן). במקרה בו מפקיד הצוואה יבקש לקבל את צוואתו בחזרה, יימחק כמובן גם קובץ הגיבוי. עדכונים בנושא זה מופיעים בסקירה “הפקדת צוואות במרשם הארצי” (ובקובץ המצורף אליה).

“חתימה אלקטרונית של צוואות”

בנושא זה אעסוק בסקירה נפרדת עתידית.

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו”ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ו/או בצרופות ללא אישור בכתב ומראש מעו”ד דגן רותם.

  להורדת הסקירה המורחבת בקובץ PDF – לחץ כאן

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן