יפוי כח רפואי

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

{ראו עדכונים שונים בהמשך לסקירה המקורית}

בסקירה אחרת נדונו "הנחיות רפואיות מקדימות", ומינוי מיופה כח, בהתאם לחוק הנוטה למות, התשס"ו-2005; בסקירה זו ידון יפוי כח רפואי, בהתאם לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק זכויות החולה") ולחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"), ותקנותיהם (להלן: "יפוי כח רפואי"). כפי שיפורט בהמשך, בחוק הכשרות נקבע במפורש, כי הוראות החוק שחלות על יפוי כח רפואי, "לא יחולו על מתן הנחיות מקדימות למיופה כח בקשר לטיפול רפואי בחולה הנוטה למות". וכפי שכבר הודגש בסקירה הנ"ל: אמנם כל הסקירות באתר משקפות את המצב כפי שחל בעת כתיבתן, אך הדברים נכונים שבעתיים לגבי הנושאים הללו – עקב שינויים שחלים מעת לעת, ואף צפויים לחול בעתיד, בסעיפים שונים בחוקים (ואף בטפסים הרלוונטיים).

סעיף 1 לחוק זכויות החולה קובע: "חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו". חוק זכויות החולה מסדיר נושאים חשובים, כגון הזכות לטיפול רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי, רשומות ומידע רפואיים.

סעיף 16 לחוק זכויות החולה, בנוסחו המקורי, קבע: "(א) מטופל רשאי למנות בא כח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי; ביפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכח מוסמך להסכים במקומו של המטופל לטיפול רפואי". (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן יפוי הכח לפי סעיף זה". במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות – לגביו יורחב בהמשך – בוצע "תיקון עקיף", ונוסח סעיף 16(ב) קובע עתה*: "על יפוי כח לפי סעיף זה ועל אופן עריכתו יחולו הוראות פרק שני1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, בשינויים המחויבים" {* עדכון: בהתאם לתיקון בחוק זכויות החולה, שפורסם ביום 17.1.24, נמחק סעיף 16(ב), ונוסח סעיף 16(א) הוחלף לנוסח הבא: "מטופל רשאי למנות בא כח מטעמו, שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי, באמצעות יפוי כח מתמשך לענינים אישיים, הכולל גם את עניניו הבריאותיים לפי חוק הכשרות המשפטית, או יפוי כח רפואי כמשמעותו בסעיף 32טו לחוק האמור"}

חוק הכשרות מסדיר, בין היתר, סוגיות הקשורות לכשרות משפטית ולפסלות-דין, זכויות וחובות של בגירים ושל קטינים, "אפוטרופסות טבעית" של הורים על ילדיהם (והגבלתה), ואפוטרופסות "על פי מינוי". במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות נערכה רפורמה מקיפה, שנועדה לאפשר כמעט לכל אדם לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה שלו, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו: בין היתר, נוצרו הסדרים משפטיים חדשים, אשר החשוב בהם הינו "יפוי כח מתמשך", וכן "הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס", "תמיכה בקבלת החלטות", ו"מסמך הבעת רצון" (בנוסף ל"הבעת רצון בצוואה" – אפשרות שכבר היתה קיימת אך גם בה הוכנסו שינויים). גם בענינים הקשורים לאפוטרופסות עצמה, נערכו שינויים (ותוספות) משמעותיים. דוגמא מובהקת לכך, נוגעת ל"מינוי אפוטרופוס" – לחוק הכשרות נוסף סעיף 33א, אשר קובע, כי בית המשפט ימנה אפוטרופוס רק אם "בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם", "לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי יפויי כח מתמשך שערך האדם בענינים שלגביהם מתבקש המינוי", ו"לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין…"

ההסדר ה"מהפכני" ביותר במסגרת התיקון לחוק הכשרות הינו "יפוי כח מתמשך" (שידון בסקירה נפרדת), שבו עוסק בהרחבה פרק שני1 לחוק הכשרות. לצורך סקירה זו, די לציין, כי בניגוד לכל יפוי כח אחר (אפילו "נוטריוני", אך למעט "בלתי חוזר")  שאינו "מתמשך", אשר מאבד תוקף חוקי, כאשר "נגרעת כשרותו" של מייפה הכח – יפוי כח מתמשך דווקא ייכנס לתוקף (באופן ובתנאים המפורטים ביפוי הכח המתמשך ובחוק הכשרות), אם חלילה מייפה הכח ("הממנה") "חדל להיות מסוגל להבין בדבר, בענין שלגביו ניתן יפוי הכח המתמשך…"

הוראות חוק הכשרות מעניקות ל"ממנה" יכולת לשלוט במידה רבה, באספקטים רבים הנוגעים ליפוי הכח המתמשך – ובין היתר, לתת הוראות מפורטות לגבי כניסתו לתוקף, ולגבי פקיעתו; למנות מיופה כח אחד או כמה מיופי כח (לרבות מיופי כח "חלופיים"); לתת "הנחיות מקדימות" (מפורטות ככל שירצה) למיופה הכח; לכלול ביפוי הכח המתמשך התיחסות לענינים "אישיים", "רפואיים" או "רכושיים" (או חלקם); ועוד. יפוי כח מתמשך חייב להחתם בפני "עורך דין שעבר הכשרה לענין עריכת יפוי כח מתמשך" – למעט כשמדובר ב"יפוי כח רפואי".

לפי סעיף 32טו לחוק הכשרות:

"(א) יפוי כח מתמשך המסמיך את מיופה הכח לפעול בשמו של הממנה רק בענינים הנוגעים לבריאותו (בחוק זה – יפוי כח רפואי), יכול שייחתם בפני בעל מקצוע או עורך דין על גבי טופס שיקבע השר בהסכמת שר הבריאות; לעניין סעיף זה, "בעל מקצוע" – כל אחד מאלה: (1) רופא מורשה כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976; (2) עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 2 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996; (3) פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; (4) אח או אחות מוסמכים. {* ראו עדכון בסוף הסקירה המקורית להלן}

(ב) יפוי כח רפואי מסמיך את מיופה הכח גם בענינים הנוגעים לבדיקה או לטיפול פסיכיאטרי בקהילה וכן לקבלת מידע בנוגע לבדיקה, טיפול או אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, והכל אלא אם כן קבע הממנה אחרת.

(ג) בעל המקצוע שבפניו נחתם יפוי כח רפואי יאשר כי התרשם שהממנה הבין את המשמעות של מתן יפוי כח ואת האפשרות לכלול בו הנחיות מקדימות והתרשם כי יפוי הכח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון.

(ד) ליפוי כח רפואי תצורף הסכמתו של מיופה הכח שנחתמה בפני בעל מקצוע או עורך דין, המאשר שמיופה הכח קרא והבין את משמעותו, אחריותו וסמכויותיו לפיו".

מלבד העובדה, כי יפוי כח רפואי (כלומר "יפוי כח מתמשך המסמיך את מיופה הכח לפעול בשמו של הממנה רק בענינים הנוגעים לבריאותו"), "יכול שייחתם בפני בעל מקצוע או עורך דין" (ובכפוף ליתר הוראות החוק שצוטטו), חלות, עקרונית, על יפוי הכח הרפואי ועל מיופה הכח, יתר הוראות חוק הכשרות, בכלל, והוראות פרק שני1 לחוק הכשרות, בפרט (וכאמור, כאשר מדובר ביפוי כח רפואי, ישנה כיום בסעיף 16(ב) לחוק זכויות החולה, הפניה אל פרק שני1 לחוק הכשרות). סעיף 32טו לחוק הכשרות אינו חל, אם מדובר ביפוי כח מתמשך, שמתייחס גם לענינים אישיים או רכושיים של הממנה (אפילו נכללו בו ענינים רפואיים).

הסמכות העיקרית של מיופה כח בענינים רפואיים (לפי יפוי כח מתמשך הכולל גם ענינים רפואיים, או לפי יפוי כח רפואי), הינה כאמור בסעיף 16(א) רישא לחוק זכויות החולה: "מטופל רשאי למנות בא כח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי…" לפי סעיף 32טו(ב) לחוק הכשרות, מיופה הכח מוסמך, כאמור, לפעול גם בענינים הנוגעים לבדיקה או לטיפול פסיכיאטרי בקהילה וכן לקבלת מידע בנוגע לבדיקה, טיפול או אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי – אלא אם כן קבע הממנה אחרת. יצוין כי אם מדובר ביפוי כח מתמשך "רגיל" (הכולל גם ענינים רפואיים), מדובר בחלק מטופס א' {עמ' 973} לתוספת לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (יפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), התשע"ז-2017, בעוד שלפי תקנה 3(א) לתקנות הנ"ל, "יפוי כח רפואי יכול שייערך לפי טופס ד' {עמ' 984} שבתוספת". {* ראו עדכון מיום 18.4.23}

בסעיף 32ו(ב) לחוק הכשרות, מפורטות פעולות אשר אינן יכולות להיות בסמכותו של מיופה כח כלשהו, ומבין אלו, כשמדובר במיופה כח לענינים רפואיים או במיופה כח לפי יפוי כח רפואי, רלוונטי סעיף 32(ב)(5): "כל פעולה או הבעת רצון שמטופל, מיופה כוחו או אפוטרופסו רשאים או מוסמכים לבצע או להביע, לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005" (כאמור, "הנחיות רפואיות מקדימות", ומינוי מיופה כח, בהתאם לחוק הנוטה למות, התשס"ו-2005, נדונו לגופן בסקירה אחרת). וסעיף 32לג לחוק הכשרות קובע: "הוראות סימן זה [שענינו "הנחיות מקדימות למיופה כח" – ד.ר.] לא יחולו על מתן הנחיות מקדימות למיופה כח בקשר לטיפול רפואי בחולה הנוטה למות, כמשמעותן בחוק החולה הנוטה למות…"

יצוין כי הוראות סעיפים 32טו ו-32לג לחוק הכשרות, שצוטטו לעיל, חלות (בשינויים המחויבים) גם על "הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס", המאפשרות לכל אדם בגיר ובעל כשירות לציין מי הוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס (בהתקיים התנאים על פי חוק הכשרות), וכן לתת "הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור" (נושא נפרד לגמרי, שידון בסקירה נפרדת); כלומר, הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, רק בענינים רפואיים, יכולות להחתם גם בפני רופא, עובד סוציאלי, פסיכולוג, אח או אחות – ולא יהיה להן תוקף בקשר לטיפול רפואי בחולה הנוטה למות.

על פי חוק הכשרות (ועל פי התקנות הנ"ל), בעוד שיפוי כח מתמשך חייב להיות מופקד (על ידי הממנה, או על ידי עורך הדין שבפניו נחתם יפוי הכח המתמשך) במשרדי האפוטרופוס הכללי, הפקדת יפוי כח רפואי שנערך בפני בעל מקצוע, תעשה בידי הממנה, בהתייצבות במשרדי האפוטרופוס הכללי. יפוי כח רפואי שלא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי, יהיה תקף לשנה, ואם הוא ייכנס לתוקפו במהלך אותה שנה, הוא ימשיך לעמוד בתוקפו (ועל מיופה הכח להתייצב במשרדי האפוטרופוס הכללי ולמסור עותק מקורי ממנו). {* ראו עדכון מיום 24.9.20}

לגירסה מקוצרת, חלקית וכללית, בין היתר של סקירה זאת, ניתן לפנות לקישור זה.

עדכונים ותוספות

עדכון – 24.9.20

ב-7.9.20 פורסם (ק"ת 8739) תיקון משמעותי בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (יפוי כח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), התש"ף-2020.

התפרצות מגיפת הקורונה הובילה, בין היתר, לבחינת נחיצותם של הסדרים שונים שקבועים בחוק או בתקנות – "הן לתקופת הקורונה והן לתקופת השגרה" (כלשון דברי ההסבר שנלוו לטיוטת התיקון של התקנות, שפורסמה ב-24.6.20).

כך, למשל, עד לאחרונה, לאחר הגשה מקוונת של יפוי כח מתמשך (ומסמכים נוספים בהתאם לתיקון 18), נדרשה גם הגשת עותק "פיזי" (זהה) לאפוטרופוס הכללי; עתה בוטלה חובת הפקדת "מסמך הנייר המקורי" במשרדי האפוטרופוס הכללי, ונקבע כי די בשליחת המסמך החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, באופן מקוון, לשם עמידה בדרישה להפקדת מסמך המקור.

לצד זאת, ניתנה גם לממנה אפשרות לבצע הפקדה מקוונת (אך כדי לאפשר מענה הולם גם לאוכלוסיות שאין להן גישה למערכת הממוחשבת, תיוותר האפשרות להפקדה בהתייצבות פיזית); נקבעו תקופות מינימליות בהן נדרש עורך המסמך עותק מקוון מקורי, ועותק נייר מקורי; להגדרת "בעל מקצוע" נוסף גם "עורך דין" (רלוונטי במיוחד ליפוי כח רפואי); ליפוי כח רפואי רלוונטית גם האפשרות כי ייערך "לפי טופס ד' שבתוספת" (לממנה ניתנה אפשרות להפקיד "יפוי כח רפואי שנערך בפני בעל מקצוע על גבי טופס ד' שבתוספת", באופן מקוון, או להפקיד עותק נייר מקורי בהתייצבות במשרדי האפוטרופוס הכללי); ועוד.

עדכון – 18.4.23

ביום 18.4.23 הופצה, מטעם האפוטרופוס הכללי, הודעה בדבר טופס יפוי כח מתמשך לענינים רפואיים ("טופס ד") בנוסחים מעודכנים (האחד עבור מיופה כח יחיד, והשני עבור מספר מיופי כח). לפי ההודעה הנלווית, הטפסים המעודכנים "הונגשו ופושטו… כדי שיהיה לציבור נוח יותר למלאם".

עדכון – 1.5.23

ביום 30.4.23 פורסם תזכיר של תיקון משמעותי ומעניין אשר מוצע בחוק זכויות החולה: "מקבל החלטות רפואיות דחופות חלופי זמני"; ככל שהתיקון יבוצע בפועל, אתייחס אליו ביתר הרחבה, ובשלב זה אצטט חלק מדברי ההסבר הנלווים לתזכיר: "מטרת תיקון החוק המוצע היא ליצור מנגנון מסודר, אפקטיבי ומכבד, לצורך קבלת החלטות רפואיות דחופות, עבור מטופלים שאינם כשירים לתת הסכמתם מדעת, לא מונה להם אפוטרופוס לענינים רפואיים, ולא הפקידו יפוי כח רפואי מתמשך, קודם לכניסתם למצב זה, וזאת באמצעות מקבל החלטות חלופי זמני… כיום, כאשר יש מטופל שאיננו כשיר לקבל החלטה מדעת בנוגע לפרוצדורה רפואית דחופה, ולא הותיר יפוי כח כאמור, מופנים בני המשפחה לבית המשפט לעניני משפחה, לצורך מינוי אפוטרופוס רפואי זמני דחוף, ובמקרים מסוימים, מבצעים את הפרוצדורה הרפואית ללא הסכמתו של האדם או מי מטעמו, לפי סעיף 15 לחוק זכויות החולה… [הליך המינוי] כולל פעולות רבות שעל משפחתו של האדם לבצע דווקא בזמנים קשים ורגישים עבורם ועבור המטופל… כמו כן, היא מחייבת את כל המערכת – בני המשפחה המגישים את הבקשות, גורמים רפואיים וסוציאליים, באי כח היועץ המשפטי לממשלה, ובתי המשפט לעניני משפחה עצמם, להידרש לדברים בלוח זמנים קצר מאד… הצעת חוק זו [התזכיר – ד.ר.] מבקשת ליצור מנגנון חלופי מכבד, המתייחס למצבים רפואיים דחופים בלבד, והמבוסס על מעורבות משפחת המטופל בתהליך ההחלטה, מי ישמש כמקבל החלטות זמני, תוך ליווי מקצועי של עובד סוציאלי של המוסד הרפואי המוכשר לכך, והתחקות אחר רצונו, השקפת עולמו ואורחות חייו של המטופל….."

{"עדכונים לעדכון": ביום 11.12.23 פורסמה (ה"ח 1689) "הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16) (מקבל החלטות זמני לענין טיפול רפואי), התשפ"ד-2023"; וביום 17.1.24 פורסם (ס"ח 3149) "חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16), התשפ"ד-2024" – לגביו ארחיב בעתיד}

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.