יפוי כח מתמשך

[ראו עדכון בסוף הסקירה המקורית]

באפריל 2018 התקבל תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (להלן: “תיקון 18” ו”חוק הכשרות“). במסגרת תיקון 18 נערכה רפורמה מקיפה, שנועדה לאפשר כמעט לכל אדם, לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה שלו, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו. בין היתר, יצר התיקון לחוק הסדרים משפטיים חדשים: במסגרת “הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס”, רשאי כל אדם בגיר ובעל כשירות, לציין את מי הוא מבקש למנות לו עצמו כאפוטרופוס (אם חלילה יהיה בכך צורך; ובהתקיים התנאים על פי חוק הכשרות), וכן לתת “הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור”. במסגרת “מסמך הבעת רצון”, רשאים הורה של קטין, ואפוטרופוס שהוא קרובו של קטין או בגיר, לציין את שמו של אפוטרופוס מחליף (שימונה במקומם, בנסיבות בהן לא יוכלו להמשיך לקבל החלטות בענינו של אותו קטין או בגיר), וכן לתת “הנחיות” לאותו אפוטרופוס מחליף (וזאת בנוסף ל“הבעת רצון בצוואה” – אפשרות שכבר היתה קיימת לפני תיקון 18 לחוק, ואשר אף בה הוכנסו שינויים). נוצר הסדר של “תמיכה בקבלת החלטות”, אשר מיועד לאדם אשר מסוגל לקבל החלטות, אך מתקשה בקבלת מידע או בהבנתו (בהעדר סיוע) – ומאפשר לו להסתייע, בין היתר לשם איסוף מידע רלוונטי ובהתאמתו להבנתו, ב”תומך בקבלת החלטות”, וכך לממש בפועל את זכותו לקבל בעצמו החלטות, בתחומים שונים שנוגעים לחייו, ולהוציאן אל הפועל.

גם בענינים הקשורים לאפוטרופסות עצמה, שחלקם כבר באו לידי ביטוי בחוק לפני תיקון 18, נערכו שינויים ותוספות חשובים. דוגמא מובהקת לכך, נוגעת ל”מינוי אפוטרופוס” – בין היתר נוסף לחוק סעיף 33א, שקובע כי בית משפט ימנה אפוטרופוס רק אם “בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם”, אם “לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי יפוי כח מתמשך שערך האדם בענינים שלגביהם מתבקש המינוי”, ואם “לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין…”; ומנחה את בית המשפט לצמצם ככל האפשר את הענינים שימסרו לאפוטרופוס, ואת תקופת המינוי.

ההסדר העיקרי והמפורט ביותר לפי תיקון 18, הינו “יפוי כח מתמשך”. בניגוד לכל יפוי כח אחר (אפילו “נוטריוני”, אך למעט יפוי כח “בלתי חוזר”), אשר מאבד תוקף חוקי, כאשר “נגרעת כשרותו” של מייפה הכח – יפוי כח מתמשך דווקא ייכנס לתוקף (באופן ובתנאים המפורטים ביפוי הכח המתמשך ובחוק), וזאת אם חלילה מייפה הכח (המכונה בחוק “הממנה”) “חדל להיות מסוגל להבין בדבר, בענין שלגביו ניתן יפוי הכח המתמשך…” לפי חוק הכשרות, “הוראות חוק השליחות יחולו, בשינויים המחויבים, על יפוי כח מתמשך, ככל שאין הוראה אחרת לפי פרק זה” (סעיף 32ו) – אך “על אף הוראות חוק השליחות והוראות כל דין, שליחות לפי יפוי כח מתמשך לא תסתיים רק משום שהממנה חדל להיות בעל כשירות” (סעיף 32ז). חשוב לציין, כי לפי סעיף 32כ לחוק הכשרות, “אין בכניסתו לתוקף של יפוי כח מתמשך, כשלעצמה, כדי לשלול את כשרותו המשפטית של אדם”.

רצוי לקיים תהליך חשיבה (אישי ולעתים משפחתי, ובשיתוף עוה”ד שעורך את יפוי הכח) לפני חתימת יפוי כח מתמשך, כדי שרצון הממנה וצרכיו האישיים, יבואו לביטוי באופן ממצה וברור; וכך ליצור כלי משפטי יעיל, שמאפשר לממנה להביע את רצונו (כל עוד הדבר אפשרי) לגבי המשך חייו, אם יאבד חלילה את כשירותו; ויסייע במניעת סכסוכים משפחתיים עתידיים, ואף בשימור הרכוש המשפחתי.

כאמור, מדובר בהסדר מפורט (שגם מהווה חלק נכבד מתיקון 18), ולפיכך, אתייחס להלן רק לחלק מהוראות החוק. כדאי לעיין גם במדריך לממנה שפירסם משרד המשפטים.

יפוי כח מתמשך יכול להחתם רק על ידי “אדם בגיר שהוא בעל כשירות“, בפני “עורך דין שעבר הכשרה לענין עריכת יפוי כח מתמשך… ואין לו ענין אישי ביפוי הכח”.

“התעורר ספק אצל עורך הדין בדבר היותו של אדם בעל כשירות, לרבות עקב מוגבלות המשליכה על מסוגלותו להבין את טיבו של יפוי הכח, משמעותו, מטרותיו ותוצאותיו, יפנה אותו עורך הדין למומחה… כדי שיחווה את דעתו בדבר היותו של הממנה בעל כשירות”. נכון להיום, קיימת רק טיוטה של תקנות (“חוות דעת מומחים”).

כאמור, אם מתבקש מינוי של אפוטרופוס לאדם, נקבע בסעיף 33א לחוק הכשרות, בין היתר, כי אחד התנאים למינוי הינו כי “לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי יפוי כח מתמשך שערך האדם בענינים שלגביהם מתבקש המינוי”. ברמ”ש 21463-01-19 נקבע כי “תיקון מס’ 18 קובע כי יש להימנע ממינוי אפוטרופוס כאשר הופקד יפוי כח מתמשך. הוראה זו מבהירה כי אפוטרופוס ויפוי כח מתמשך הם מוסדות שאינם יכולים להתקיים זה בצד זה. אם הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, והופקד יפוי כח  מתמשך, יפוי הכח גובר”. בסקירה עתידית אערוך השוואה בין אפוטרופסות לבין יפוי כח מתמשך (ואעמוד בעיקר על היתרונות הבולטים של יפוי הכח).

בדומה לאפוטרופוס, שיכול להתמנות לענינים רפואיים, לענינים אישיים ולעניני רכוש (בדרך כלל הביטויים השגורים הינם “אפוטרופוס לגוף” ו”אפוטרופוס לרכוש”) – יפוי כח מתמשך יכול לחול על ענינים “רכושיים”; על ענינים “אישיים” (על פי ההגדרה בחוק הכשרות, ענינים “אישיים” אינם כוללים ענינים “רכושיים”; ההגדרה כוללת אמנם ענינים “רפואיים”, אך בפועל, יש אבחנה בין ענינים אלה); ועל ענינים “אישיים-רפואיים” (כאמור, ישנה אבחנה בין אלו לבין ענינים אישיים “רגילים”). בכל מקרה (ובדומה לאפוטרופסות), יפוי הכח המתמשך יכול שיחול על “כל” או על “חלק” מן הענינים הרלוונטיים.

למרות האמור לעיל, יפוי כח מתמשך שניתן רק בענינים הנוגעים לבריאותו של הממנה (“יפוי כח רפואי”), יכול להחתם גם בפני “בעל מקצוע” (רופא/עו”ס/פסיכולוג/אח או אחות) {* ראו עדכון חשוב בסוף הסקירה המקורית בדבר הוספת עורך דין לרשימת “בעלי המקצוע”}. עוד יודגש, כי יפוי כח מתמשך (אף אם הוא כולל גם/רק ענינים רפואיים), אינו נחשב כיפוי כח לפי “חוק החולה הנוטה למות”.

האפשרויות בנוגע למינוי מיופה כח הן כמעט אינסופיות: למשל, הממנה רשאי למנות מיופה כח אחד – או כמה מיופי כח; למנות מיופה כח לענינים אישיים, רכושיים, רפואיים – או רק לחלק מענינים אלה (ואפילו מיופה כח מסוים לכל ענין); למנות מיופי כח “מחליפים” (דבר חשוב ומומלץ ביותר!), ועוד.

סעיף 32ד לחוק הכשרות מחיל על מיופי כח במשותף את הוראות סעיף 46 לחוק (שענינן אפוטרופסים במשותף): “מינה אדם לפי סימן זה שני מיופי כח או יותר שיפעלו במשותף, יחולו על מיופי הכח הוראות סעיף 46(1) עד (4), בשינויים המחויבים, אם לא קבע הממנה אחרת ביפוי הכח; התפנה מקומו של אחד ממיופי הכח או שחדל לפעול, באופן זמני או לצמיתות, ימשיכו מיופי הכח האחרים לפעול בהתאם ליפוי הכוח ולהוראות לפי פרק זה, כל עוד לא קבע הממנה אחרת ביפוי הכח”; ולפי סעיף 46 לחוק הכשרות, אליו מפנה 32ד לחוק, “הטיל בית המשפט תפקידי אפוטרופסות על שני אפוטרופסים או יותר במשותף, יחולו ההוראות הבאות זולת אם הורה בית המשפט אחרת: (1) האפוטרופסים חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט; (2) פעולה של אחד או של אחדים מן האפוטרופסים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע; (3) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהאפוטרופסים לפעול על דעת עצמו; (4) האפוטרופסים אחראים לאדם יחד ולחוד; (5) נתפנה מקומו של אחד מן האפוטרופסים או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים האחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת”. אך הוראות אלו הן “ברירת מחדל” בלבד, והממנה רשאי לקבוע אחרת ביפוי הכח המתמשך.

לפי סעיף 32ה לחוק הכשרות, “הממנה רשאי לקבוע ביפוי הכח מיופה כח מחליף שיבוא במקומו של מיופה הכח אם מינויו יפקע; פקע מינויו של מיופה הכח, יהיה המחליף מיופה הכח”.

הממנה רשאי לבחור בכל אדם כמיופה כח, אולם רשאי להתמנות כמיופה כח רק יחיד (כלומר, לא תאגיד, בניגוד לאפוטרופוס), בגיר, שלא מונה לו עצמו אפוטרופוס (ואין יפוי כח מתמשך תקף בענינו), שאינו נותן לממנה טיפול רפואי, שאינו “מספק לממנה מגורים תמורת תשלום, במישרין או בעקיפין, למעט אם הוא קרוב של הממנה”, ואינו “עורך הדין או בעל המקצוע שבפניו נערך יפוי הכח המתמשך”; וספציפית לגבי מיופה כח לעניני רכוש, “בעת החתימה על יפוי הכח ובעת כניסתו לתוקף מתקיימים בו שני אלה: (א) הוא לא הוכרז פושט רגל… (ב) הוא אינו לקוח מוגבל חמור…” בנוסף נקבע בחוק הכשרות, כי “לא יהיה אדם מיופה כח, ולא יסכים להיות מיופה כח, של יותר משלושה אנשים, אלא אם כן הוא קרובו של הממנה”.

לפי סעיף 32יט(א)(1) לחוק הכשרות, “יפוי כח מתמשך ייכנס לתוקפו במועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר, בענין שלגביו ניתן יפוי הכח המתמשך, ובכלל זה לקבל החלטות בקשר אליו, ובלבד שמיופה הכח מסר לאפוטרופוס הכללי הצהרה כי התקיימו התנאים לכניסת יפוי הכח לתוקף, כולו או חלקו, וכי קוימו חובות הידוע; היתה חוות דעת מומחה תנאי לכניסת יפוי הכח לתוקף, תצורף להצהרה חוות הדעת”. אולם בידי הממנה לקבוע הוראות אחרות/נוספות לענין מועד/תנַאֵי כניסת יפוי הכח המתמשך לתוקף, בכפוף, בין היתר, להוראות סעיף 32(ג) לחוק: “הממנה רשאי לקבוע ביפוי כח מתמשך את הדרך שבה ייקבע כי הוא אינו מסוגל להבין בדבר, בין באמצעות חוות דעת מומחה ובין בדרך אחרת, ובלבד שלא ייקבע כי יפוי הכח ייכנס לתוקפו לפי החלטתו של מיופה הכח בלבד, ורשאי הממנה לקבוע מבחנים שונים לכל ענין; לא קבע הממנה כאמור, יראו אותו כמי שאינו מסוגל להבין בדבר אם נקבע בחוות דעת מומחה שנמסרה למיופה הכח כי הממנה אינו מסוגל להבין בדבר; מיופה הכח יהיה מוסמך לתת הסכמה בשם הממנה לביצוע הבדיקה הדרושה לשם עריכת חוות הדעת האמורה”.

יצוין, כי הממנה רשאי לקבוע כי יפוי כח מתמשך בענינים רכושיים ייכנס לתוקף מיידי – או במועד מסוים בעתיד, אף אם באותו מועד הממנה יהיה עדיין כשיר – אך עד למועד שבו “חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר”, יהיה דינו של יפוי הכח המתמשך הנ”ל, כדין יפוי כוח “רגיל” לפי חוק השליחות.

על פי חוק הכשרות, יפוי כח מתמשך יפקע במקרים שונים – חלקם תלויים בממנה, חלקם תלויים במיופה הכח, חלקם תלויים בבית המשפט – ולהלן דוגמאות:

לפי סעיף 32כא(א) לחוק הכשרות, “הממנה רשאי לקבוע ביפוי כח מתמשך הוראות לענין פקיעת תוקפו של יפוי הכח, לרבות המועד לפקיעתו; לא קבע הממנה כאמור ויפוי הכוח נכנס לתוקפו כאמור בסעיף 32יט, יהיה יפוי הכח תקף עד לפקיעתו או לביטולו בהתאם להוראות סעיפים 32כב, 32כג או 32כט”.

לפי סעיף 32כב לחוק הכשרות, “יפוי כח מתמשך יפקע בהתקיים אחד מאלה… (1) תנאי שהממנה קבע ביפוי הכוח המתמשך כי בהתקיימו יפקע תוקפו של יפוי הכח; (2) פטירת הממנה או מיופה הכח; (3) חדלו להתקיים במיופה הכח התנאים שבסעיף 32ג; (4) מיופה הכוח מונה בשל היותו בעל מקצוע כדי שיפעיל את כישוריו המקצועיים ורשיונו נשלל; (5) מיופה הכוח הודיע בכתב לממנה כי הוא אינו מעונין לשמש מיופה כח; לא היה הממנה בעל כשירות או מסוגל להבין בדבר באותו מועד, יודיע על כך מיופה הכח גם לבן זוגו של הממנה או לקרוב אחר; (6) מיופה הכח היה בן זוגו של הממנה וקשר הנישואין פקע לאחר מתן יפוי הכח המתמשך, אלא אם כן צוין במפורש אחרת ביפוי הכח; (7) מיופה הכח היה ידוע בציבור של הממנה וחדל לנהל עמו משק בית משותף מתוך כוונה לפרק את חיי המשפחה באופן קבוע; מיופה כח כאמור יפסיק לפעול לפי יפוי הכח ויודיע על כך לממנה; יפוי הכח יפקע לפי פסקה זו מיום מסירת ההודעה לאפוטרופוס הכללי או לממנה, לפי המאוחר”.

לפי סעיף 32כג(א) לחוק הכשרות, “ממנה רשאי למסור למיופה הכח הודעה בכתב על ביטול יפוי כח מתמשך שנתן; ביטול יפוי הכח המתמשך ייכנס לתוקפו במועד מסירת ההודעה כאמור”.

לפי סעיף 32כט(א) לחוק הכשרות, “בית המשפט רשאי לבטל יפוי כח מתמשך או מינוי על פיו, בהתקיים אחד מאלה: (1) מיופה הכח לא מפעיל את הסמכויות שביפוי הכח כראוי וכתוצאה מכך נגרמת לממנה פגיעה של ממש או שהוא אינו פועל לפי רצונו של הממנה כאמור בסעיף 32ט; (2) יפוי הכח ניתן כתוצאה ממרמה, מניצול או מהפעלת לחץ או השפעה בלתי הוגנת על הממנה או שהוא ניתן בעת שהממנה לא היה בעל כשירות;

(3) בית המשפט ראה כי לשם שמירת עניניו של הממנה אין די ביפוי הכח ויש למנות לו אפוטרופוס שידאג לעניניו, כולם או חלקם”.

כאמור, מיופה הכח רשאי להודיע כי אינו מעונין לשמש כמיופה כח. בתמ”ש 8182-02-18 נדון מקרה של מיופה כח, שהודיע כך לממנה, ונקבע כי הוא אינו יכול לחזור בו מהודעתו.

סעיף 32(ו) לחוק הכשרות דן באופן כללי בסמכויות של מיופה כח: “מיופה כח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה בקשר לענינים שביפוי הכח שאותה היה מוסמך הממנה לקבל, ולבצע בשם הממנה כל פעולה בקשר לאותם ענינים שאותה היה הממנה רשאי לבצע, למעט פעולה שלפי מהותה או לפי דין יש לבצעה באופן אישי, וכן רשאי הוא לקבל מידע שהממנה רשאי לקבל בקשר לענינים שביפוי הכוח, והכל בכפוף להוראות שקבע הממנה ביפוי הכח ולהוראות בית המשפט כאמור בסעיף 32כז”.

לפי סעיף 32כז לחוק, “(א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת מי מהמנויים בסעיף קטן (ב), לתת הוראות בכל ענין הנוגע להפעלת סמכויותיו של מיופה כח וכן רשאי בית המשפט, לבקשת מיופה כח, לאשר פעולה שעשה בענין כאמור, ובלבד שהממנה לא נתן הנחיות מקדימות למיופה הכח באותם ענינים; נתן הממנה הנחיות מקדימות למיופה הכח בענין מהענינים כאמור, יחולו הוראות סעיף 32לא(ו). (ב) בקשה למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) רשאים להגיש הממנה, קרובו או ידיד קרוב שלו, מיופה כח או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. (ג) בית המשפט יתן הוראות כאמור בסעיף זה בהתאם להוראות סעיף 32ט”.

מעבר לכך, ניתן לחלק את סמכויות מיופה הכח לכמה קטגוריות:

לפי סעיף 32ו(ג) לחוק הכשרות, ישנן פעולות שמיופה הכח לא יוכל לבצע ללא הסמכה מפורשת ביפוי הכח המתמשך, ובין היתר, “מתן תרומות אלא למי שצוין במפורש ביפוי הכח ובסכום שצוין בו, ובלבד שהסכום לא יעלה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים” (וכן “מתנות” ו”הלוואות” עד לסכום האמור); ועוד.

לפי סעיף ו(ד) לחוק הכשרות, ישנן פעולות שמיופה הכח לא יוכל לבצע ללא אישור מראש מביהמ”ש, ובין היתר, “העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה”; “עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס לתקופה שאינה עולה על חמש שנים…”; “הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון או העברה או שעבוד של חלק או מנה בעיזבון”; מתן “תרומות” או “מתנות” (אלא בתנאים מסוימים); ועוד.

ולפי סעיף 32ו(ב) לחוק הכשרות, ישנן פעולות שמיופה הכח לא מוסמך כלל לבצע: “(1) המרת דת; (2) קבלת החלטות או ביצוע פעולות שהיה מוסמך הממנה לעשות בשמו של אדם אחר או מתוקף היותו הורה או אפוטרופוס; (3) מתן הסכמה למסירת ילד לאימוץ; (4) השתתפות בבחירות; (5) כל פעולה או הבעת רצון שמטופל, מיופה כוחו או אפוטרופסו רשאים או מוסמכים לבצע או להביע, לפי חוק החולה הנוטה למות… (6) עריכת צוואה, קביעת מוטבים לגבי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם לפי סעיף 147 לחוק הירושה…”

חשיבות רבה טמונה ב”הנחיות מקדימות למיופה הכח”, ככל שהממנה כלל ביפוי הכח המתמשך (בכל רמת פירוט שהיא ובכל ענין). לפי סעיף 32לא(א) לחוק הכשרות, “ממנה רשאי לתת ביפוי כח מתמשך הנחיות מקדימות למיופה הכח, שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי מיופה הכח בענינים הנכללים ביפוי הכח“. מעבר להנחיה הכללית, בסעיף 32ט(א) לחוק, לפיה “מיופה הכח ישמע את דעת הממנה, ישתפו בכל ענין והחלטה הנוגעים אליו, ויתייעץ עמו, אם ניתן לברר את דעתו…” נקבע בסעיף 32ט(ב) לחוק: “בקבלת החלטות בענינים שבסמכותו יפעל מיופה כח לפי המפורט להלן: (1) אם נתן הממנה הנחיות מקדימות באותו ענין – בהתאם להנחיות המקדימות… (2) אם לא נתן הממנה הנחיות מקדימות – לפי רצונו של הממנה, אם ניתן לברר את דעתו… (3)   אם לא ניתן לברר את דעתו של הממנה – בהתאם לרצון הממנה כפי שהובע בעת שהיה מסוגל להבין בדבר או כפי שניתן ללמוד מיפוי הכח או מהתנהגותו בעבר וכן בהתחשב בהשקפת עולמו ואורח חייו של הממנה כפי שהיו בעבר; (4) אם לא ניתן לעמוד על רצונו של הממנה – יפעל מיופה הכח בהתאם לטובת הממנה…” לפי סעיף 32לא(ג) לחוק, “ממנה רשאי לקבוע ביפוי הכח במפורש, לענין מסוים או לכלל הענינים שביפוי הכח, כי הוא מבקש שמיופה כח יעדיף את רצונו הקודם כפי שבא לידי ביטוי בהנחיות מקדימות או באופן אחר שקבע הממנה… על פני רצונו לאחר שחדל להיות מסוגל להבין בדבר” (יובהר שוב, כי גם בהקשר זה, לא מדובר בכל הוראות החוק).

סעיף 32כט(ו) לחוק הכשרות מעיד אף הוא על חשיבותן הרבה של הנחיות מקדימות למיופה כח: “נתן הממנה הנחיות מקדימות למיופה כח, ביפוי כח מתמשך שבוטל, ומינה בית המשפט אפוטרופוס באותם ענינים, יקבע בית המשפט את האמור בהנחיות המקדימות כהנחיות לפעולתו של האפוטרופוס שמינה, אלא אם כן ראה שלשם מניעת פגיעה של ממש בממנה, נדרש לסטות מהן”.

יפוי כח מתמשך (לצד הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, ומסמך הבעת רצון), הינם מסמכים חשובים, שעומדים בפני עצמם; אך ראוי גם לבחון את אפשרות שילובם עם כלים משפטיים חשובים משלימים, כגון צוואה, הסכם ממון/חיים משותפים, יפוי כח רפואי/יפוי כח והנחיות לפי חוק החולה הנוטה למות, נאמנות והקדש, תמיכה בקבלת החלטות, וכו’.

עדכון (24.9.20)

ב-7.9.20 פורסם (ק”ת 8739) תיקון משמעותי בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (יפוי כח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), התש”ף-2020.

התפרצות מגיפת הקורונה הובילה, בין היתר, לבחינת נחיצותם של הסדרים שונים שקבועים בחוק או בתקנות – “הן לתקופת הקורונה והן לתקופת השגרה” (כלשון דברי ההסבר שנלוו לטיוטת התיקון של התקנות, שפורסמה ב-24.6.20).

כך, למשל, עד לאחרונה, לאחר הגשה מקוונת של יפוי כח מתמשך (ומסמכים נוספים בהתאם לתיקון 18), נדרשה גם הגשת עותק “פיזי” (זהה) לאפוטרופוס הכללי; עתה בוטלה חובת הפקדת “מסמך הנייר המקורי” במשרדי האפוטרופוס הכללי, ונקבע כי די בשליחת המסמך החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, באופן מקוון, לשם עמידה בדרישה להפקדת מסמך המקור.

לצד זאת, ניתנה גם לממנה אפשרות לבצע הפקדה מקוונת (אך כדי לאפשר מענה הולם גם לאוכלוסיות שאין להן גישה למערכת הממוחשבת, תיוותר האפשרות להפקדה בהתייצבות פיזית); נקבעו תקופות מינימליות בהן נדרש עורך המסמך עותק מקוון מקורי, ועותק נייר מקורי; להגדרת “בעל מקצוע” נוסף גם “עורך דין” (רלוונטי במיוחד ליפוי כח רפואי); ליפוי כח רפואי רלוונטית גם האפשרות כי ייערך “לפי טופס ד’ שבתוספת” (לממנה ניתנה אפשרות להפקיד “יפוי כוח רפואי שנערך בפני בעל מקצוע על גבי טופס ד’ שבתוספת”, באופן מקוון, או להפקיד עותק נייר מקורי בהתייצבות במשרדי האפוטרופוס הכללי); ועוד.

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו”ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו”ד דגן רותם.

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן