יפוי כח מתמשך "רכושי-מיידי"

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

ההסדר העיקרי והמפורט ביותר, לפי תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "תיקון 18" ו"חוק הכשרות", או "החוק"), הינו "יפוי כח מתמשך". בניגוד לכל יפוי כח אחר (אפילו "נוטריוני", אך למעט יפוי כח "בלתי חוזר"), אשר מאבד תוקף חוקי, כאשר "נגרעת כשרותו" של מייפה הכח – יפוי כח מתמשך דווקא ייכנס לתוקף (באופן ובתנאים המפורטים ביפוי הכח המתמשך ובחוק), וזאת אם חלילה מייפה הכח (המכונה בחוק "הממנה") "חדל להיות מסוגל להבין בדבר, בענין שלגביו ניתן יפוי הכח המתמשך…" לפי חוק הכשרות, "הוראות חוק השליחות יחולו, בשינויים המחויבים, על יפוי כח מתמשך, ככל שאין הוראה אחרת לפי פרק זה" (סעיף 32ו) – אך "על אף הוראות חוק השליחות והוראות כל דין, שליחות לפי יפוי כח מתמשך לא תסתיים רק משום שהממנה חדל להיות בעל כשירות" (סעיף 32ז).

בסעיף 32יט(א) לחוק, נקבע הכלל, לפיו "יפוי כח מתמשך ייכנס לתוקפו במועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר, בענין שלגביו ניתן…" [לפי סעיף 32א לחוק, "מסוגל להבין בדבר – מי שמסוגל להבין בענין מסוים ולקבל החלטות בקשר אליו"]; ואילו בסעיף 32יט(ב) נקבע החריג: "על אף האמור בסעיף קטן (א), ביפוי כח מתמשך בעניני רכוש רשאי הממנה לקבוע כי יפוי הכח ייכנס לתוקפו מיד לאחר שניתן או במועד מאוחר יותר, אף אם באותו מועד יהיה הממנה מסוגל להבין בדבר; ואולם עד למועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר, יהיה דינו של יפוי הכח המתמשך, כדין יפוי כח שניתן לפי חוק השליחות". לשם הנוחות, יפוי כח מתמשך שייכנס לתוקף לפי סעיף 32יט(א) לחוק, ייקרא להלן "יכ"מ רגיל"; ויפוי כח מתמשך שייכנס לתוקף לפי סעיף 32יט(ב) לחוק, ייקרא להלן "יכ"מ רכושי-מיידי". במקרים בהם לא תידרש אבחנה בין השניים, אשתמש במונח הכללי "יפוי כח מתמשך".

לא אחת מובעת הדעה, לפיה יכ"מ רכושי-מיידי "אינו פרקטי" – תמיד בהקשר של בנקים. סביר להניח, כי מעטים יכולים "להעיד" על כך מידיעה אישית (ומדובר למעשה ב"הדהוד" של דברים ששמעו וקראו), אך לנוכח ה"זהירות" המאפיינת בנקים (ובצדק), סביר גם כי לעתים יש לדברים בסיס עובדתי (ואף ב"דגשים לעוה"ד בבואם לערוך יפוי כח מתמשך – ההיבט הבנקאי", מטעם האפוטרופוס הכללי, נכתב כי לצד חתימה על יכ"מ רכושי-מיידי, "מומלץ לשלוח את הממנה ומיופי הכח לחתום על טופס יפוי הכח של הבנק, דבר אשר עשוי למנוע קשיים ביישום בהמשך"…)

בסקירה זאת, אציע כי יכ"מ רכושי-מיידי עשוי (בין היתר) לאפשר גם לאנשים בעלי כשירות קוגניטיבית, אשר לנוכח מצבם הפיזי, אין מנוס מלבד למנות להם אפוטרופוס (אפילו בהנחה שחתמו על יפוי כח מתמשך), להנות מ"תחליף אפוטרופסות"; אשווה בין יפוי כח מתמשך (בכלל) לבין יפוי כח נוטריוני; אנסה לבחון, האם יכ"מ רכושי-מיידי "מוגבל" בהשוואה ליכ"מ רגיל; אציג דוגמאות למקרים בהם עשויה להיות טמונה תועלת ביכ"מ רכושי-מיידי – אף מבלי שעומד בכלל על הפרק מינוי אפוטרופוס; ואנסה לבחון, האם יש בכלל טעם לערוך יכ"מ רכושי-מיידי, אם נניח (לצורך הדיון), כי הוא אמנם "אינו פרקטי" בבנקים.

***

"תזכיר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס'…) (יפוי כח מתמשך, הנחיות מקדימות והוראות שונות)" (להלן: "התזכיר"), פורסם ב-26.1.12, והיווה בסיס למה שנודע לימים כתיקון 18. התזכיר כלל נוסח ראשוני של מה שמוספר לימים כסעיף 32יט(ב) לחוק, תוך הפניה (בהערת שוליים) לחקיקה "באונטריו קנדה, באנגליה ובקווינסלנד אוסטרליה" (ראו התיחסות בהמשך). ב-27.10.14 פורסמה (ה"ח 890) "הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשע"ה-2014" (להלן: "הצעת החוק"), שבה נכלל סעיף בנוסח זהה לסעיף 32יט(ב) לחוק (תוך הותרת ההפניה לחקיקה "באונטריו קנדה, באנגליה ובקווינסלנד אוסטרליה" על כנה).

באנגליה ניתן לערוך Lasting Power of Attorney גם (או רק) לגבי Financial Decisions. על מייפה הכח לבחור בין שתי אפשרויות: יפוי הכח ייכנס לתוקף בעודו כשיר (לאחר רישומו במרשם); או לאחר שיאבד את כשירותו (Only when I don't have Mental Capacity). יצוין, כי בטופס נכתב לגבי האפשרות הראשונה (בתרגום חופשי): "רוב האנשים בוחרים באפשרות זאת, משום שהיא הפרקטית ביותר"… ובמדינת ויקטוריה, אוסטרליה, ניתן לערוך Enduring Power of Attorney, תוך סימון אחת משלוש אפשרויות לגבי מועד הכניסה לתוקף: מיד עם עריכת יפוי הכח (כלומר, בטרם אובדן כשירות); לאחר אובדן כשירות לקבל החלטות; או בזמן אחר או בקרות נסיבות או ארועים אחרים (כלומר, גם כן בטרם אובדן כשירות).

בדיונים (הממושכים) שהתקיימו בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן: "הועדה"), לאחר פרסום הצעת החוק, לא נעשה שימוש בביטוי "רכושי-מיידי", ויתכן כי בשל כך, התקשיתי לאתר את כל הפרוטוקולים הרלוונטיים. מכל מקום, אין ספק כי הענין תפס (באופן טבעי) מקום שולי בדיונים. אני משער, כי מקורו של סעיף 32יט(ב) לחוק, ב"מחקר חקיקתי השוואתי", ומאז, איש לא הירהר ועירער אחריו… הגישה (שבאה לביטוי, למשל, בדיון שהתקיים בועדה ב-15.12.15) היתה, בפשטות, כי "חוק השליחות זה החוק הרגיל, שמאפשר יפויי כח רגילים, שאדם נותן יפוי כח רגיל לאדם אחר. הרעיון הוא שאפשר יהיה להכניס לתוקף מוקדם יותר יפוי כח מתמשך בעניני רכוש, אבל אז הוא יפעל כיפוי כח רגיל לכל דבר וענין". ומדוע יכ"מ "רכושי-מיידי" דווקא (ולא "אישי-מיידי" או "רפואי-מיידי")? על כך נאמר בדיון מיום 10.11.15: "לא בכדי כתבנו דווקא לעניני רכוש. יש מודלים שונים בעולם בענין הזה… אנחנו חוששים ממצב שבו דווקא אנשים עם מוגבלות או אנשים שהם בתחילת תהליך של דמנטיה ייטו להעביר או יסמיכו, כאשר הם צלולים, בהשפעה כזאת או אחרת מישהו אחר לקבל החלטה בשמם כשהם יכולים לקבל את ההחלטה הזאת בענינים אישיים, למשל ניתוח וכל מיני דברים אחרים. חשוב לנו מאוד, ומשרד הבריאות [איתנו] בענין הזה, ואנחנו מאוד מברכים, שכאשר יש אדם שהוא מסוגל להביע את דעתו, האדם הזה הוא זה שייתן את ההסכמה מדעת ולא ייתנו מחר יפויי כח להחלפת שיקול דעת של אדם בכל מיני נושאים אישיים. לעומת זאת, בתחום הכלכלי, הנושא הכלכלי במהותו הוא נושא שיפויי כח בו הם… שכיחים. אנשים הרבה פעמים גם לא מבינים בפרטים של הענינים הכלכליים, ומסמיכים אחרים. לכן המעבר הטבעי הזה בין יפוי כח רגיל שהופך להיות יפוי כח מתמשך בענינים הרכושיים הוא מעבר שיש לו הרבה מקום…"

***

נהוג להדגיש, ובצדק, את היתרונות הטמונים ביפוי כח מתמשך, כ"תחליף אפוטרופסות" (ראו סקירה זאת). אך מכיוון שכניסת יפוי כח מתמשך לתוקף, מותנית בכך שהממנה "חדל להיות מסוגל להבין בדבר", יתכנו מצבים בהם, בלית ברירה, ימונה אפוטרופוס (מכח סעיף 33(א)(4) לחוק) לאדם כשיר קוגניטיבית, "שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם…" [כאמור בע"א 4377/04: "רשימת המקרים בהם מתאפשר מינויו של אפוטרופוס… מדובר במקרים בהם על פי רוב יכולתו של האדם לממש את האוטונומיה שלו במלואה פגועה ממילא פגיעה חריפה וחמורה, אם מחמת מגבלה פיזית, אם מחמת מגבלה שכלית או אחרת"] – ויעידו על כך דוגמאות ספורות להלן.

בפסק הדין שניתן בה"פ (מחוזי ת"א) 10532-10-20 (ראו סקירה זאת), נדונה בקשתה של חולת ALS, להורות לגורמים שטיפלו בה, לאפשר לה לסיים את חייה. נסיבות המקרה אינן רלוונטיות (ואף לא השאלה, האם המבקשת חתמה בעבר על יפוי כח מתמשך), ולעניננו די לצטט סעיפים ספורים מפסה"ד: "לבקשה שבפני צורפו שתי חוות דעת. האחת, של ד"ר…. מנהל מחלקת מונשמים כרוניים ב… על פי חוות דעתו המבקשת מרותקת למיטתה ואינה מסוגלת להזיז אלא את עיניה. התקשורת עמה נעשית אך ורק באמצעות מכשיר שקורא מצמוץ עיניים באמצעות לוח שקוף וצבעים. למול המוגבלות הפיזית מציין המומחה כי במבקשת נותרו כל יכולותיה הקוגניטיביות וכושרה השכלי תקין לחלוטין. היא מביעה את רצונותיה ואת דעותיה. השניה, היא חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטרי… על פי חוות דעתו המבקשת צלולה בדעתה, מודעת למצבה ויכולת השיפוט שלה שמורה. משמע, חרף העובדה ששניים מילדיה של המבקשת מונו כאפוטרופסים לגוף ולרכוש, המבקשת בכושרה המלא להביע את רצונותיה על פי חוות דעת רפואיות".

בפסק הדין שניתן בא"פ (חיפה) 21617-09-17 (ראו תוספת מיום 27.11.20 לסקירה זאת), נדונה זהות האפוטרופוס לעניניו הרכושיים של אדם: "מסלול חייו של דרור נקטע באחת עת עבר תאונה קשה במסגרת עבודתו, ומאיש צעיר ובריא נותר משותק בארבע גפיים, מרותק לכסא גלגלים וללא יכולת דיבור. כיום מתקשר דרור עם סובביו באמצעות תוכנה ההופכת מצמוץ עיניים לאותיות ולמלים… הגם שדרור כשיר קוגניטיבית כעולה מחוות דעת המומחה… כל הצדדים לרבות דרור ואמו תמימי דעים כי נוכח מצבו הפיזי והיותו סיעודי באופן מלא, דרור זקוק לאפוטרופוס גם בעניני רכושו, מאחר ואינו מסוגל לדאוג לעניניו אלו".

במקרה נוסף, שהתגלגל לפתחי, מדובר היה באדם צעיר למדי, שנדבק בתחילת 2020 בקורונה, ומצבו תואר בסיכום הרפואי כך: "קוגניטיבית: עירני, עונה ב'כן' ו'לא' ע"י תנועות ראש".

בכל הדוגמאות הנ"ל, אכן מונו אפוטרופסים [גם] לעניני רכוש, לאנשים בעלי כשירות קוגניטיבית (וכך היה קורה, בין אם אותם אנשים חתמו, או לא חתמו, על יפוי כח מתמשך). עובדה זו אמורה לעורר "אי נוחות"; ולדעתי, יכ"מ רכושי-מיידי עשוי להיות פתרון, שיאפשר גם לאנשים דוגמת אלה, להנות מיפוי כח מתמשך כ"תחליף אפוטרופסות"!

כאמור, באנגליה ניתן לערוך Lasting Power of Attorney ולבחור באפשרות כי יפוי הכח ייכנס לתוקף, כאשר מייפה הכח עדיין כשיר. בהקשר זה נכתב בטופס (בתרגום חופשי): "אפשרות זאת שימושית אם אתה עדיין כשיר לקבל החלטות, אך ישנה סיבה כלשהי שבגללה אתה זקוק לעזרת מיופה הכח – אתה בחופשה במקום מרוחק, או שיש לך מגבלה פיזית שמקשה עליך להגיע לבנק, לשוחח בטלפון או לחתום על מסמכים"!

אפנה בהקשר זה גם לדיוני הועדה. בדיון מיום 10.11.15 נאמר ע"י נציג אס"י (הקהילה האוטיסטית): "אני מבקש מאד שתהיה אפשרות לממנה להכניס מבחן אחר ולאו דווקא מבחן אינו מבין בדבר. אני בהחלט רואה מצבים ומכיר מצבים שאדם יכול לבקש לחתום על יפוי כח מתמשך בכל ענין, לאו דווקא בענין רכוש, והוא מבקש שזה ייכנס לתוקף כאשר הוא אינו מסוגל לעשות פיזית את הדברים, גם אם הוא כן מבין עדיין בדבר". הדברים נאמרו אמנם בהקשר אחר (מעין יפוי כח מתמשך מיידי – אך בענין שאינו רכושי…) אך הם מדגימים את התועלת, שעשויה להיות טמונה ביכ"מ רכושי-מיידי, כאשר מדובר בקושי פיזי. ובדיון מיום 29.12.15, נדונה פסקה שנכללה בסעיף 33א(ב) לחוק ("לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לעניניו, אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות, ולאחר שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו לדאוג לעניניו, בלא מינוי כאפוטרופוס"); ובמענה לשאלה "מה הכוונה שהוא יכול לקבל החלטות אבל לא יכול לדאוג לעניניו?" – השיבה עוה"ד ממשרד הרווחה: "אני לוקחת דוגמה של אדם שחולה ב-ALS [השוו לפסק הדין בה"פ 10532-10-20 הנ"ל – ד.ר.]… בשלב יחסית מוקדם של המחלה הבן אדם הופך להיות משותק בכל איבריו, הוא לא מסוגל לעשות פיזית שום דבר. אין ספק שזה בן אדם שנכנס תחת הכותרת 'אינו מסוגל לדאוג לעניניו'…"  {ראו בהמשך התיחסות נוספת בהקשר זה} – והרי זו דוגמא מובהקת, לנסיבות בהן ניתן אולי להימנע ממינוי אפוטרופוס, ולהפעיל את "החלק המיידי" ביכ"מ רכושי-מיידי.

***

כאמור, מינוי אפוטרופוס לאדם כשיר קוגניטיבית, אמור לעורר "אי נוחות". אך מדוע הפתרון הינו יפוי כח מתמשך, דווקא? הרי ניתן לטעון, כי בפני אדם כשיר, פתוחות אפשרויות נוספות, ובמיוחד, חתימה על יפוי כח בנוסח המקובל בבנק (אשר רלוונטי, כמובן, רק כשמדובר בביצוע פעולות בחשבון בנק), או על יפוי כח נוטריוני. אציג איפוא תחילה, בהקשר זה, שניים (בלבד) מן היתרונות הבולטים, שטמונים ביפוי כח מתמשך, בכלל, על פני יפוי כח נוטריוני.

לפי סעיף 32ה לחוק, "הממנה רשאי לקבוע ביפוי הכח מיופה כח מחליף, שיבוא במקומו של מיופה הכח, אם מינויו יפקע; פקע מינויו של מיופה הכח, יהיה המחליף מיופה הכח"; ולפי סעיף 32ב לחוק, "(א) אדם בגיר שהוא בעל כשירות רשאי… למנות אדם אחר, אחד או יותר, שיהיה מוסמך לפעול בשמו בענינים כאמור בסעיף קטן (ב) ולייצגו בקשר לענינים אלה… והכל כפי שיפרט הממנה ביפוי הכח המתמשך ובהתאם להוראות לפי פרק זה. (ב) יפוי כח מתמשך יכול שיהיה בעניניו האישיים של הממנה, כולם או חלקם, או בעניני רכושו, כולם או חלקם, ורשאי הממנה למנות את אותו אדם למיופה כח לענינים אישיים ולמיופה כח לעניני רכוש". הוראות אלו, מקנות יתרון עצום ליפוי כח מתמשך, ביחס לכל יפוי כח אחר! כיצד, למשל, ניתן לקבוע ביפוי כח נוטריוני – מי יחליף את מי? להסמיך בענינים שונים מיופי כח שונים? למנות מיודעים? לקבוע האם סמכויות מיופי הכח תהיינה "ביחד", "ביחד ולחוד" (או שילוב)? כיצד תתקבלנה החלטות, ותוכרענה מחלוקות? ועוד.

לפי סעיף 32לא(א) לחוק, "ממנה רשאי לתת ביפוי כח מתמשך הנחיות מקדימות למיופה הכח, שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו, או פעולות שינקטו בשמו על ידי מיופה הכח, בענינים הנכללים ביפוי הכח"; במסגרת הנחיות מקדימות ניתן (ואף רצוי), כידוע, לתת הוראות מפורטות כמעט בכל ענין. אילו "הנחיות" ניתן לתת במסגרת יפוי כח נוטריוני?

ציטטתי לעיל מדיון שהתקיים בועדה ביום 10.11.15 ("אני לוקחת דוגמה של אדם שחולה ב-ALS… בשלב יחסית מוקדם של המחלה הבן אדם הופך להיות משותק בכל איבריו, הוא לא מסוגל לעשות פיזית שום דבר. אין ספק שזה בן אדם שנכנס תחת הכותרת 'אינו מסוגל לדאוג לעניניו'…"); מעניין לציין, כי ב"שאלות ותשובות" מטעם האפוטרופוס הכללי, נכתב (במענה לשאלה שענינה חולה ב-ALS, אך הדברים יפים, כמובן, גם בנסיבות אחרות), כי "כאשר אדם מבין בדבר אך מתקשה לפעול כי משותק בכל איברי גופו, הוא יכול לערוך יפוי כח כללי… יש גם טופסי יפויי כח כאלה לגורמים שונים: ביטוח לאומי, בנקים וכו'…"; מעבר ליתרונות הטמונים ביפוי כח מתמשך, על פני יפוי כח "כללי" (כאמור לעיל) – מדוע ש"אדם מבין בדבר אך מתקשה לפעול כי משותק בכל איברי גופו" ייאלץ לחתום על יפוי כח עבור כל גורם, במקום לחתום על יכ"מ רכושי-מיידי אחד?!

***

אם כך, יכול שתתעורר השאלה, האם יש הבדל בין יכ"מ רכושי-מיידי לבין יכ"מ רגיל? לדעתי, מקום בו לא משתמע אחרת מן החוק, חזקה כי הוראות החוק בענין יכ"מ רגיל – חלות גם לגבי יכ"מ רכושי-מיידי. כך, למשל, לפי סעיף 32כה לחוק, "הוראות חוק השליחות יחולו, בשינויים המחויבים, על יפוי כח מתמשך, ככל שאין הוראה אחרת לפי פרק זה"; "הוראה אחרת" ניתן למצוא בסעיף 32ו(ו) לחוק: "על אף האמור בסעיפים 5 ו-16 לחוק השליחות [ראו להלן – ד.ר.], מיופה כח יהיה מוסמך למנות שלוח לצורך יצוגו של הממנה בהליכים משפטיים, ובכל הנוגע לעניני רכוש – הוא יהיה מוסמך למנות שלוח לביצוע סמכויות מבין הסמכויות שהוענקו לו ביפוי הכח, והכל בכפוף להוראות שקבע הממנה ביפוי הכח, ולהוראות בית המשפט… ואולם מיופה כח לא יהיה מוסמך למנות מיופה כח אחר לפי הוראות פרק זה" {לפי סעיף 5 לחוק השליחות, "(א) השליחות חלה – באין הגבלה בהרשאה – על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה – באין הרשאה מפורשת לכך – על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה. (ב) רשאי שלוח לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש, הדרושה באופן סביר לשמירה על עניני השולח, בקשר לנושא השליחות, אף אם הפעולה חורגת מתחום ההרשאה"; ולפי סעיף 16 לחוק השליחות, "אין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו, אלא אם הורשה לכך במפורש או מכללא, או שעשה זאת לשם פעולה כאמור בסעיף 5(ב)"} מכיוון שלפי הסיפא של סעיף 32יט(ב) לחוק, כל עוד הממנה כשיר, יהיה דינו של יכ"מ רכושי-מיידי "כדין יפוי כח שניתן לפי חוק השליחות", נראה כי לגביו מוסיפים לחול סעיפים 5 ו-16 לחוק השליחות (וכך אף הובהר בדיון שהתקיים בועדה ביום 3.11.15). פרט לדוגמא זאת, לא מצאתי ולו "רמז" לכך, לפיה "אין תחולה" למאפייניו היחודיים של יפוי כח מתמשך, כאשר מדובר ביכ"מ רכושי-מיידי (כלומר, לאפשרות כי יכ"מ רכושי-מיידי "מוגבל", כביכול, בהשוואה ליכ"מ רגיל). אדרבא, ניתן היה לצפות כי ייכתב במפורש בחוק, אילו הוראות יחולו רק לגבי יכ"מ רגיל. עם זאת, כשמדובר ביכ"מ רכושי-מיידי, מומלץ במיוחד לפרט כמה שיותר. יצוין, כי בטופס (ה"מקוון") המשמש לעריכת יפוי כח מתמשך, קיימת אפשרות למלא ב"טקסט חופשי" הוראות מפורטות, באופן ספציפי לגבי "החלק המיידי" – בדומה להנחיות המקדימות ה"רגילות".

חשוב להבהיר, לדעתי, כי לא מדובר ב"עריכת יכ"מ רכושי-מיידי" – אלא בעריכת יפוי כח מתמשך לכל דבר, אשר עשוי לכלול גם אפשרות לכניסה לתוקף, כאשר הממנה עדיין "מסוגל להבין בדבר", בין באופן מיידי, ובין "במועד מאוחר יותר"; במקרה האחרון, הכניסה לתוקף יכולה להיות במועד מסוים, שנקבע מראש; או בכפוף להתקיימות תנאי מסוים (כגון, הדרדרות במצב פיזי). איני רואה אפילו מניעה לכך, שהכניסה לתוקף תהיה זמנית (לפרק זמן מסוים)… זאת ועוד, ניתן לכאורה להחיל את "החלק המיידי" על חלק מעניני הרכוש, או על סוגי פעולות מסוימים.

***

אך האם יש בכלל "טעם" ביכ"מ רכושי-מיידי, אם נניח (לצורך הדיון), כי הוא "אינו פרקטי" בבנקים?…

ראשית, עלינו לעמוד על משמעות הביטוי "עניני רכוש". בהקשר זה, באתר משרד המשפטים מצוין כי יפוי כח מתמשך בעניני רכוש "מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחיבויותיו של האדם"; וכמענה לשאלה "מה הכוונה ב'ענינים רכושיים'?" נכתב: "עניני רכוש כוללים טיפול וניהול בנכסים פיננסיים, לרבות חשבונות בנק, נכסי נדל"ן, מיטלטלין וכדומה. בדרך של פרשנות שיורית, כל מה שאינו נכלל בענין אישי יחשב כרכושי". אם כך, בנקים אינם "חזות הכל"… גם השכרת נכס מקרקעין (או "מספר ירוק" של מונית…) הינם בגדר "עניני רכוש" – וישנן כמובן אינספור דוגמאות נוספות. לא אחת, למשל, מטפלים ילדים בהשכרת נכס של הורה, ובענינים רבים נוספים, בעודו כשיר, מבלי שמתעורר כל קושי. אך מה יקרה אם תתעורר דרישה להצגת יפוי כח? מעבר ליתרונות הטמונים, כאמור, ביפוי כח מתמשך, ביחס ליפוי כח נוטריוני (כגון, האפשרות לקבוע מיופי כח "מחליפים", לתת הנחיות מקדימות מפורטות, וכו') – האם "נדרוש" מהורה "להקדים תרופה למכה", ולחתום מראש על יפויי כח נוטריוניים, לכל ענין? ומה אם מי שמטפל בעניניו של אדם מסוים, הינו בן הזוג? האם על אותו אדם לחתום מראש על יפויי כח נוטריוניים, להסמכת בן הזוג – וכשייבצר מבן הזוג לטפל, יהיה על אותו אדם לחתום על יפויי כח נוטריוניים חדשים, להסמכת הילדים (כ"מחליפים") במקום בן הזוג?…

לדעתי, במקרים ממין אלה, עשויה להיות טמונה תועלת ביכ"מ רכושי-מיידי – אף בהעדר כל מגבלה פיזית של הממנה (או כאשר אפשרות מינוי אפוטרופוס כלל אינה עומדת על הפרק).

יתרון נוסף שעשוי להיות טמון ביכ"מ רכושי-מיידי, הינו ה"המשכיות". כך, למשל, בדוגמא של ילדים המטפלים בהשכרת נכס של הורה: אם הם יוסמכו לטפל מכח יפוי כח נוטריוני – הרי שעם אובדן כשירותו של ההורה, יפקע תוקפו של יפוי הכח הנוטריוני, והם יידרשו לפעול לכניסת יפוי הכח המתמשך לתוקף; אך אם הילדים יוסמכו לטפל מכח יכ"מ רכושי-מיידי, המעבר יהיה, מן הסתם, "חלק" ופשוט בהרבה.

ללא קשר לבנקים – אין כל סיבה להניח, כי צדדים שלישיים אחרים לא יכבדו את הוראות "החלק המיידי" ביפוי כח מתמשך. קשה, למשל, להעלות על הדעת, כי משרד ממשלתי ישיב ריקם את פניו של מיופה כח עפ"י יכ"מ רכושי-מיידי… ברור כי במקרים מסוימים – למשל, מכר או רכישה של מקרקעין – לא יהיה די ביכ"מ רכושי-מיידי, ויידרשו יפוי כח נוטריוני/כללי ו/או יפוי כח בלתי חוזר (ראו סעיף 20(א) רישא לחוק הנוטריונים: "יפוי כח כללי ויפוי כח לביצוע עסקאות במקרקעין, הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני תוקף, אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו…"); אך אין בכך, לדעתי, "לאיין" לגמרי את התועלת, שעשויה להיות טמונה ביכ"מ רכושי-מיידי, באינספור סיטואציות אחרות; במיוחד – אך לא רק – כאשר האלטרנטיבה היחידה, הינה מינוי אפוטרופוס לאדם בעל כשירות קוגניטיבית!

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.