הבעת רצון ב”מסמך” ובצוואה – לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

סקירה זו תעסוק ב”הבעת רצון” (במסגרת “מסמך” או בצוואה), לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (להלן: “חוק הכשרות“), לאחר תיקון 18.

לפי סעיף 64 לחוק הכשרות, רשאי הורה של קטין, וכן רשאי אפוטרופוס של קטין שהוא “קרובו”, לציין את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה כאפוטרופוס, לילדו או לקרובו, בנסיבות הבאות: האחת, בחיי המבקש, “אם בשל מוגבלות הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו”; והשניה, “לאחר מותו” של המבקש.

כאשר מדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס, בזמן שהמבקש יהיה עדיין בחיים (אך “יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו”) הבקשה תצוין במסגרת “מסמך הבעת רצון”; כאשר מדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס, לאחר מותו של המבקש – הבקשה תצוין בצוואתו.

בסעיף 64א לחוק הכשרות, ישנן הוראות דומות (אך לא זהות) לגבי בגיר: אפוטרופוס של בגיר – שהוא “קרובו” של אותו אדם – “רשאי לציין בצוואתו את שמו של יחיד או תאגיד שהוא מבקש כי ימונה לבנו או לקרובו כאפוטרופוס לאחר מותו”, וכן הוא “רשאי לציין במסמך הבעת רצון את שמו של יחיד או תאגיד שהוא מבקש כי ימונה לבנו או לקרובו כאפוטרופוס, אם יחדל להיות מסוגל לדאוג לבנו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו”.

רק כשמדובר בבגיר (סעיף 64א), ניתן לציין את שמו של “יחיד או תאגיד” שימונה כאפוטרופוס (מחליף).

כמו כן, כשמדובר בבגיר, חוק הכשרות אינו מתייחס לבקשת “הורה”. כפי שנראה להלן, הורה הינו “אפוטרופוס טבעי” של ילדו הקטין (“אדם שלא מלאו לו 18 שנה”, לפי סעיף 3 לחוק הכשרות). לאחר גיל 18, נדרש (במקרים המתאימים) מינוי של אפוטרופוס (או שישנו אדם, שפועל “דה פקטו” כאפוטרופוס – ומכונה “אפוטרופוס למעשה”, כאמור בהמשך).

בשני המקרים – קטין (סעיף 64) או בגיר (סעיף 64א) – מדובר רק באפוטרופוס שהוא “קרוב” (“בן זוג, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה” – לפי סעיף 80 לחוק הכשרות). חוק הכשרות אינו מתייחס אל אפוטרופוס שאינו “קרוב” כבעל מעמד “להביע רצון”, זכות ששמורה רק ל”הורה” ול”אפוטרופוס שהוא קרוב”.

עם זאת, בשני המקרים (קטין ובגיר) חלות הוראות סעיפים 64 ו-64א גם על “אפוטרופוס למעשה”, כלומר, על מי ש”פועל כאפוטרופוס… אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופסותו” (סעיף 67 לחוק הכשרות). ושוב, “אפוטרופוס למעשה” מוכר כבעל מעמד “להביע רצון”, בתנאי שהוא “קרוב” (פעמים רבות מדובר בהורה).

כאמור, סעיף 64 לחוק הכשרות, מתייחס, בין היתר, ל”הורהו של קטין”. בחוק הכשרות נקבע, בין היתר, כי “ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים” (סעיף 14); “אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו” (סעיף 15); “באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין” (סעיף 17). לעתים נשללת – על ידי בית משפט – האפוטרופסות, כולה או חלקה, מאחד ההורים או משניהם; אך סעיף 64 לחוק הכשרות אינו שולל, לפי לשונו, את הזכות “להביע רצון”, מהורה שנשללה אפוטרופסותו על ילדו (כמובן, בתנאי שיעמוד בתנאי הכשירות לעריכת מסמך הבעת רצון, או צוואה), שכן חזקה כי הורה יהיה מעונין בטובת ילדו (וממילא, כפי שנראה בהמשך, שיקול הדעת המכריע מוקנה רק לבית המשפט).

 מסמך הבעת רצון:

בעקבות תיקון 18 לחוק הכשרות, עומדת לכל אדם – שמתקיימים בו תנאי כשירות מסוימים – אפשרות לשלוט מראש, בדרכים שונות, על אספקטים שונים של חייו, היה ובעתיד תיפגע יכולתו לקבל החלטות.

ראשית, אדם בגיר אשר “מסוגל להבין את המשמעות של מתן יפוי כוח מתמשך, מטרותיו ותוצאותיו”, רשאי למנות, במסגרת “יפוי כח מתמשך”, מיופה כח, שיהיה מוסמך לפעול בשמו, ובהתאם להוראות שנתן מראש, בענינים אישיים, רפואיים ורכושיים (או חלקם), וזאת החל מן המועד “שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר, בעניין שלגביו ניתן יפוי הכח המתמשך, ובכלל זה לקבל החלטות בקשר אליו”.

שנית, אדם בגיר אשר “מסוגל להבין את המשמעות של מתן הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, מטרותיהן ותוצאותיהן”, רשאי לפרט, במסגרת “הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס”, את “שמו של יחיד או תאגיד, אחד או יותר, שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס” (בהתקיים התנאים על פי חוק הכשרות), “וכן רשאי הוא לתת הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור, בין שפירט את שמו של האדם שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס ובין אם לאו”.

מסמך הבעת רצון דומה ליפוי כח מתמשך, ולהנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, בין היתר, בכך שהוא מאפשר לאדם בגיר, שמתקיימים בו תנאי הכשירות הרלוונטיים, לקבוע מראש הוראות צופות פני עתיד, אם תיפגע יכולתו לקבל החלטות; בדומה למסמכים הנ”ל, גם מסמך הבעת רצון ייערך בפני “עורך דין שעבר הכשרה” על פי חוק הכשרות; ועוד.

אך בשונה מן המסמכים הנ”ל – לצד הבדלים נוספים שלא כאן המקום לפרטם – במרכזו של מסמך הבעת רצון עומד אדם אחר, אליו מתייחסת הבקשה למינוי אפוטרופוס, או אפוטרופוס מחליף (כמובן, ככל שייקבע צורך במינוי כאמור).

במסמך הבעת רצון, ניתן לציין לא רק את  “שמו” של מי שמבוקש מינויו כאפוטרופוס (או כאפוטרופוס מחליף), אלא גם לתת “הנחיות בענין מהענינים הנתונים לפי חוק זה לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס”.

על אף האמור, בין אם מדובר בקטין או בבגיר, בין אם מדובר בבקשת “הורה” או בבקשת “אפוטרופוס שהוא קרוב” – בית המשפט הוא שיחליט, כמובן, לא רק בנוגע לעצם הצורך (ואף ה”הכרח”) למנות אפוטרופוס (כבכל מקרה אחר), אלא שבית המשפט אף אינו “כבול” לרצונו של המבקש.

עם זאת, לבקשה יינתן משקל נכבד, ואף תוקנה לה בדרך כלל עדיפות, בהעדר טעמים לסטות ממנה: כאשר מדובר בקטין, “יתן בית המשפט עדיפות למינוי מי ששמו צוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון, לפי הענין, כאפוטרופוס לקטין ויורה לאפוטרופוס לפעול בהתאם להנחיות שבצוואה או במסמך הבעת הרצון, והכול זולת אם ראה שטובת הקטין לסטות מהם ובכפוף לאמור בסעיף 28 בנוגע לאפוטרופסותו של ההורה האחר” (סעיף 64(ה) לחוק הכשרות); וכאשר מדובר בבגיר, “ימנה בית המשפט כאפוטרופוס את מי ששמו צוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון, לפי הענין, אם ראה בית המשפט, לאחר שמיעת האדם שהוגשה בקשה בענינו ותוך התחשבות ברצונו, שיש צורך למנות לו אפוטרופוס לפי סעיף 33א ושמינוי של מי שצוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון עולה בקנה אחד עם טובתו; נתן אדם הנחיות בצוואה או במסמך הבעת רצון כאמור, יורה בית המשפט לאפוטרופוס לפעול בהתאם להן, אם ראה שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של האדם שהוא אפוטרופסו, ובלבד שאותו אדם לא נתן הנחיות מקדימות שונות בענין לפי חוק זה” (סעיף 64א(ו) לחוק הכשרות).

בדומה ליפוי כח מתמשך, ולהנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, גם מסמך הבעת רצון נערך בטופס מקוון. בחלקה האחרון של הסקירה אתייחס לכמה “תקלות” שנפלו בטופס.

הבעת רצון בצוואה:

הוראות חוק הכשרות, שענינן בקשה (במסגרת צוואה) למינוי אפוטרופוס (או אפוטרופוס מחליף) “לאחר מותו” של המבקש, דומות, בעיקרן, להוראות העוסקות במסמך הבעת רצון, שנדונו לעיל, ולכן לא אתייחס בהרחבה לגופן של הוראות אלו. כשמדובר בקטין, נקבע בסעיף 64(א) לחוק הכשרות, “הורהו של קטין או אפוטרופסו שהוא קרובו, לרבות אפוטרופוס למעשה… רשאי לציין בצוואתו את שמו של יחיד שהוא מבקש כי ימונה לילדו או לקרובו כאפוטרופוס לאחר מותו”; וכשמדובר בבגיר, נקבע בסעיף 64א(א) לחוק, “אפוטרופוס של אדם שהוא קרובו, לרבות אפוטרופוס למעשה… רשאי לציין בצוואתו את שמו של יחיד או תאגיד שהוא מבקש כי ימונה לבנו או לקרובו כאפוטרופוס לאחר מותו”.

לעניות דעתי, ההוראות שענינן “הבעת רצון בצוואה”, הינן הוראות דין לא “שכיחות” (במהותן). אמנם ישנם חוקים לא מעטים, בהם ישנה התיחסות לצוואות (על פי רוב, בהקשר של “עזבון/חלוקת עזבון” או “צו קיום צוואה”); אך לא זכורים לי חוקים נוספים (פרט לחוק הירושה) בהם ישנה התיחסות ישירה ל”תוכנה” של צוואה, מלבד הוראות חוק הכשרות (בהן עוסקת סקירה זו), וחוק הנאמנות, המציין “צוואה של יוצר ההקדש, למעט צוואה בעל-פה” כאחת משלוש האפשרויות, ל”הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת” (“הקדש”) – נושא שיידון בסקירה עתידית

חוק הירושה (סעיף 1) קובע, “במות אדם עובר עזבונו ליורשיו”. בעזבון נכללים נכסים (רכוש, כספים, “זכויות” – ולעתים “חובות”), ולא בכדי, מדובר בחוק הירושה על “חלוקת עזבון”, “ניהול עזבון”, “חלקים בעזבון”, “הסתלקות מעזבון”, וכיוצא באלו. גם הוראות חוק הנאמנות, שענינן “כתב הקדש בצוואה”, עוסקות בעצם בנכסיו של נפטר, ולכן, מלבד היותן “חיצוניות” לחוק הירושה (דבר חריג כשלעצמו, כאמור), לא טמון בהן בעיני “יחוד” – בניגוד להוראות חוק הכשרות, שענינן “הבעת רצון בצוואה”, אשר אין להן כל קשר לעזבונו (ולנכסיו) של הנפטר, וככאלה, הן מיוחדות מאד.

בניגוד למסמך הבעת רצון, היתה קיימת גם לפני תיקון 18 לחוק הכשרות, אפשרות “לציין בצוואה שם של אפוטרופוס”. נוסחו הקודם של סעיף 64 לחוק הכשרות, היה: “מתו הורי החסוי או אחד מהוריו או בן זוגו, ובצוואתם ציינו שמו של אפוטרופוס או הורו בענין מהענינים הנתונים לפי פרק זה לשיקול הדעת של בית המשפט או של האפוטרופוס, יפעלו בית המשפט והאפוטרופוס בהתאם להוראות אלה שבצוואה, אם קוימה כדין, זולת אם ראו שטובת החסוי דורשת לסטות מהן; אין בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 28 בנוגע לאפוטרופסותו של ההורה שנשאר בחיים”.

בהצעת החוק (בנוסחה המקורי) לתיקון חוק הכשרות (ה”ח 890, 27.10.14) הוצעו שינויים בנוסח סעיף 64 הקודם, ובין היתר, הוצע כי “הורהו של קטין או אפוטרופוס של חסוי שהוא קרובו” (ולא רק הורה ובן זוג), יוכל לציין בצוואה (וכן במסמך הבעת רצון), את שמו של “אדם”, אותו “הוא מבקש כי ימונה כאפוטרופוס לבנו או לקרובו החסוי”, לאחר מותו, או בחייו, “אם בשל ליקוי שכלי או נפשי הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו החסוי ולקבל החלטות לגביו” (וכן “לתת הנחיות בענין מהענינים הנתונים לפי חוק זה לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס”). לפי דברי ההסבר, שנלוו להצעת החוק, “כהמשך למגמה שבהצעת חוק זו, המבקשת להתחשב ברצונו של אדם להשפיע על הענינים הנוגעים לו, לא רק לאחר מותו אלא גם בעודו בחייו, מוצע לאפשר לאדם לערוך מסמך הבעת רצון, בעת היותו בעל כשירות, שבו יביע את רצונו בנוגע לאדם שהוא מבקש כי ימונה כאפוטרופוס לבנו או לקרוב אחר (קטין או בגיר) שהוא משמש לו כאפוטרופוס”.

בסופו של דבר, את סעיף 64, בנוסחו הקודם, החליפו סעיפים 64 ו-64א לחוק הכשרות, נשוא סקירה זו – אשר קיימים הבדלים בינם לבין נוסח סעיף 64 בהצעת החוק המקורית. בין היתר, גם בנוסח סעיף 64 לחוק הכשרות שקדם להצעת החוק, וגם בנוסח סעיף 64 בהצעת החוק המקורית, היתה התיחסות ל”חסוי” – מונח שבוטל במסגרת תיקון 18, ולכן הוא אינו מופיע כיום גם בסעיפים 64 ו-64א לחוק הכשרות; במקום “אם בשל ליקוי שכלי או נפשי הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו החסוי ולקבל החלטות לגביו” (לפי הצעת החוק המקורית – וכשמדובר במסמך הבעת רצון), באו “אם בשל מוגבלות הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו” (לגבי קטין, סעיף 64 לחוק הכשרות), או “אם יחדל להיות מסוגל לדאוג לבנו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו” (לגבי בגיר, סעיף 64א לחוק הכשרות); נוספה בסעיפים 64 ו-64א לחוק הכשרות התיחסות מפורשת ל“אפוטרופוס למעשה”; ועוד.

על “הבעת רצון בצוואה” חלות הוראות חוק הירושה, שענינן צוואות.

הטופס המקוון (מסמך הבעת רצון)

כאמור, בדומה ליפוי כח מתמשך, ולהנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, גם מסמך הבעת רצון נערך בטופס מקוון (ע”י “עורך דין שעבר הכשרה”).

כפי שצוין לעיל, מי שרשאי לערוך מסמך הבעת רצון, יכול להתייחס לזהות האפוטרופוס המחליף, לתת הנחיות בענינים שונים כדי שיקוימו על ידו (או שתי האפשרויות גם יחד). בהתאם להודעה לעורכי הדין שעברו הכשרה, מטעם האפוטרופוס הכללי, “התברר כי בטעות נשמט נושא קביעת ההנחיות מהתקנות ומהטופס המקוון והוא יושלם ויתוקן בהמשך. עד אז ניתן יהיה לערוך הנחיות בענינים השונים על גבי מסמך נפרד ולצרפם כנספח לטופס”.

זאת ועוד. לפי סעיף 46 לחוק הכשרות, ניתן, במקרים מסוימים, למנות “אפוטרופסים במשותף” – אך אפשרות זו אינה “מובנית” בטופס “מסמך הבעת רצון”. ולא רק אפשרות זו אינה קיימת. לעתים, עשוי להתבקש מינויו של אפוטרופוס (מחליף) X – וככל שייבצר ממנו להתמנות, יבוא במקומו Y. הדבר אפשרי במסגרת צוואה – ולא במסגרת הטופס הקיים. למעשה, חוק הכשרות אינו מחיל במפורש את סעיפים 32ד (מיופה כוח במשותף) וסעיף 32ה (מיופה כוח מחליף) על מסמך הבעת רצון. בטופס המקוון ישנה אפשרות למנות מספר אפוטרופוסים – אך לא לקבוע את תחומי פעולתם, או את היחס ביניהם (מחליפים/ משותפים). בעקבות פנייתי בענין אל האפוטרופוס הכללי, נעניתי: “לעמדתנו, מינוי מספר אפוטרופסים במסגרת מסמך הנחיות מקדימות או מסמך הבעת רצון, זהה מבחינת הרציונאל למינוי מספר מיופי כוח במסגרת יפוי כוח מתמשך, כך שלעמדתנו ניתן לאפשר מינוי של מספר אפוטרופסים מחליפים/משותפים, לפחות במסגרת צירוף הנחיות מקדימות – עד לפיתוח אפשרות מקוונת כזאת”.

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו”ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו”ד דגן רותם.

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן