גלגולו של תזכיר

סקירת דיו-מה

דף הפייסבוק שלי הינו בעל אופי "אישי", והוא מיועד לחברים ולמי שנרשמו כ"עוקבים" (ואינו משמש לצרכים "שיווקיים") – אך אני נוהג לפרסם בו, בתדירות גבוהה, עדכונים תמציתיים בענינים אקטואליים (חקיקה חדשה, תזכירי חוקים ותקנות, עדכוני פסיקה, ועוד), במגוון נושאים. אחד המקורות לעדכונים, הינו אתר החקיקה הממשלתי, שבו מתפרסמים "תזכירים" להערות הציבור. לאחר פרסום עדכונים, שמושתתים על תזכירים שפורסמו, אני משתדל לעקוב אחר קבלתם (או אי-קבלתם), על שינויים שחלו בהם, וכיוצא באלו – במקרים רבים, ההצעות שנכללות בתזכיר (ולמצער, רובן) מתקבלות בפועל; אך לעתים, ההצעות אינן מבשילות (לפחות בטווח המיידי) לכדי תיקוני חקיקה, וכפי שתעיד הדוגמא ה"טריה" (והשרירותית…) שלהלן.

ביום 7.12.21 פרסמתי פוסט זה בדף הפייסבוק שלי, על רקע פרסומו (באותו תאריך) של תזכיר חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ב-2021 (להלן "התזכיר").

כרקע, יצוין כי ביום 14.12.17 פורסם (ס"ח 2674) חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח-2017 (להלן "הוראת השעה"), אשר במסגרתו נקבע, בין היתר, כי מעסיק של למעלה מ-25 עובדים (למעט במקצועות מסוימים), לא יחייב הורה שילדו נפטר, ומועסק במשך 7 שנים לפחות לפני גיל פרישת חובה (כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004), לפרוש מעבודתו בשל גילו, ב-4 השנים מיום הגיעו לגיל פרישה. לעניננו, יצוין כי בסעיף 7 להוראת השעה, נקבע, בין היתר: "(א) תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) והוא יעמוד בתוקפו ארבע שנים מיום תחילתו; (ב) המשרד לשוויון חברתי יערוך מחקר לבחינת יישומו והשפעתו של חוק זה…"; כלומר, מדובר בחוק אשר נחקק מלכתחילה כהוראת שעה (זמנית), למשך 4 שנים.

כאמור, ביום 7.12.21 פורסם התזכיר, ביוזמת המשרד לשוויון חברתי. בתמצית, בעקבות בדיקה שערך המשרד לשוויון חברתי, לבחינת המודעות להוראת השעה, מידת מימושה והשפעותיה, בקרב הורים ומעסיקים, הוצע "להפוך את הוראת השעה להוראת קבע". וכך באו הדברים לידי ביטוי בפועל בטיוטה המוצעת עצמה (ראו עמוד 4 בקישור): הוצע כי מן הכותרת תימחקנה המלים "(הוראת שעה"); הוצע כי מסעיף 7(א) להוראת השעה תימחקנה המלים "והוא יעמוד בתוקפו ארבע שנים מיום תחילתו"; והוצע למחוק את סעיף 7(ב) להוראת השעה.

מעיון בדף התזכיר באתר קשרי ממשל, עולה כי בעקבות פרסום התזכיר – אשר נקבע כי ניתן להתייחס אליו עד 10.12.21 ("זמן הפצה מקוצר") – התקבלו 8 "הערות": 2 לא הוצגו לבקשת מגישיהן, והיתר היו "אוהדות" ביסודן (פרט לתגובה מטעם "עמותת רווח נקי", במסגרתה הובעה הסתיגות מתהליך הכנת ופרסום התזכיר)…

ביום 13.12.21 פורסמה הצעת חוק מטעם הממשלה (ה"ח 1483): הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב-2021 (להלן "הצעת החוק"). מעיון בהצעת החוק, עולה כי בניגוד לתזכיר – לפיו  הוצע, כאמור, "להפוך את הוראת השעה להוראת קבע" – השינוי היחידי שהוצע בהוראת השעה, היה כי בסעיף 7 – ולמעשה, בסעיף 7(א) – להוראת השעה, במקום "ארבע שנים" יבוא "חמש שנים" (מבלי לשנות את "יום התחילה" – כלומר, להאריך בשנה נוספת את תוקפה של הוראת השעה; ומבלי לבטל את סעיף 7(ב) להוראת השעה). דברי ההסבר, שנלוו להצעת החוק, מסתיימים במשפט: "בהצעת חוק זו מוצע להאריך את הוראת השעה בתקופה נוספת של שנה, כדי לאפשר את השלמת הבחינה לעניין תוקפו של החוק".

ביום 22.12.21 פורסם (ס"ח 2942) תיקון (בפועל) בהוראת השעה: חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021 (להלן "התיקון"). ההוראות שתוקנו שונות מן המוצע במסגרת הצעת החוק (וכמובן, במסגרת התזכיר): חל שינוי בכותרת השוליים של סעיף 7 להוראת השעה; תוקן סעיף 7(א) להוראת השעה, באופן שבמקום "ארבע שנים" יבוא "שש שנים" (כלומר, תוקפה של הוראת השעה הוארך בשנתיים); ונוסף (להוראת השעה) סעיף 7(ג).

אני משער – בזהירות המתחייבת – כי בתום תוקפה המעודכן של הוראת השעה (בעוד כשנתיים), ולאחר "השלמת הבחינה", תהפוך אמנם הוראת השעה להוראת קבע – בניגוד, למשל, לתזכיר חוק הירושה (תיקון מס'…), התשפ"א-2021, אשר אין לי ספק, כי לכל הפחות, יחולו בו שינויים רבים ומשמעותיים {ראו גם סקירה זאת} אולם, אפילו הדוגמא שהובאה לעיל יכולה ללמד, כי עצם פרסומו של תזכיר כלשהו, אינו "מבטיח" כי המוצע בו יאומץ בפועל (או מתי).

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן