אפוסטיל

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

[ראו עדכונים חשובים בסוף הסקירה המקורית]

"אפוסטיל" (Apostille) הינו אישור, שנועד להקל על תהליך אימותם של מסמכים, שהופקו על ידי רשויות מוסמכות, ומיועדים לשימוש במדינה אחרת, ובלבד שאותה מדינה הצטרפה אף היא (כמו מדינת ישראל) לאמנת האג משנת 1961 (להלן: "מדינת אמנה"). הולנד היא דוגמא למדינה כזו. רשימת מדינות האמנה מתעדכנת מעת לעת. על הליך האימות חלות תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977. {* ראו עדכון בסוף הסקירה המקורית}

כאשר המסמכים (לאחר אימותם) מיועדים לשימוש במדינה אשר לא הצטרפה לאמנה (למשל, קנדה), יידרש אימות נוסף של המסמכים, בידי הנציגות (בישראל) של המדינה, אליה מיועדים המסמכים.

תעודות ציבוריות או מסמכים ציבוריים, הינם מסמכים או אישורים רשמיים, המופקים על ידי רשויות המדינה המוסמכות, כגון תעודות לידה, פטירה ונישואין, שמקורן במשרד הפנים, תעודת בגרות, שמקורה במשרד החינוך, וכדומה.

מסיבות שונות, יכול לעתים להתעורר צורך בהמצאת מסמכים ציבוריים לגורמים במדינה אחרת; אין לאותם גורמים יכולת לדעת, האמנם מדובר במסמכים "אותנטיים".

במקרה זה, כאשר מדובר במסמך ציבורי ישראלי, וכן, כאשר בידי מבקש האפוסטיל מצוי מסמך מקורי או מאומת כמקור על ידי הרשות המוסמכת (למשל, תעודת גירושין אשר נושאת חותמת של בתי הדין הרבניים), המסמך יכול להיות מאומת על ידי הענף לאימות מסמכים ציבוריים, במשרד החוץ בירושלים.

אם המסמך מיועד לשימוש במדינת אמנה (הולנד, למשל), האישור שיידרש יהיה "אפוסטיל", ואז לא יידרש אימות נוסף. ואילו כאשר המסמך מיועד לשימוש במדינה אשר לא הצטרפה לאמנה (דוגמת קנדה), לאחר אימות משרד החוץ, יידרש אימות נוסף, בידי הנציגות (בישראל) של המדינה, אליה מיועד המסמך.

גם ההיפך הוא הנכון. למשל, כאשר מדובר בתעודת פטירה של תושב קנדה, הנדרשת לצורך בקשה לצו קיום צוואה בישראל, יידרש תחילה אישורו של גורם בקנדה המקביל למשרד החוץ בישראל, ולאחר מכן, יידרש אימות על ידי הקונסול הישראלי  – ראו דוגמא זאת מתוך תיק בו טיפלתי.

כאשר מדובר באימות של אישורים נוטריוניים, האימות ייעשה על ידי גורמים במזכירויות בתי משפט שונים, שהוסמכו לכך, ואשר בידיהם מצויות דוגמאות, הן של חתימת הנוטריון, והן של חותם וחותמת הנוטריון.

עורך דין שמתקיימים לגביו תנאי סף מסוימים (כגון ותק מינימלי), ומתקיימים בו תנאים נוספים ("פוזיטיביים" – כגון השתתפות בהשתלמות; ו"נגטיביים" – כגון "לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון"), יכול להיות מוסמך כנוטריון – ובעקבות כך, הוא יורשה לבצע פעולות, אשר רובן (אם כי לא כולן) מצויות תחת סמכות ביצוע של נוטריונים בלבד (כגון, אימות חתימה, אישור העתק, אישור תרגום, אימות הסכם ממון לפני נישואין, ועוד); לצד זאת, נוטריונים כפופים לחובות (אתיות ואחרות) יחודיות. לפעולות נוטריוניות יכולות להיות תוצאות מרחיקות לכת (בארץ וגם בחו"ל), כפי שמעיד, בין היתר, סעיף 19 לחוק הנוטריונים: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו…" ולכן מחייבות פעולות הנוטריון הקפדה רבה (לדוגמא ראו סקירה זו).

כפי שצוין לגבי מסמכים ציבוריים, כך גם לגבי אישורים נוטריוניים – כאשר אלה נמסרים לגורמים שונים במדינות אחרות, הם אינם יכולים לדעת, האמנם מדובר באישורים נוטריוניים "אותנטיים" (כלומר, האמנם מדובר באישור שנחתם בידי נוטריון מכהן), ומכאן עולה הצורך באימותם. גם אישור נוטריוני הינו סוג של מסמך ציבורי.

יצוין, כי "אישורים נוטריוניים" יכולים להיות מסוגים שונים (למשל, אישור העתק, אישור תרגום וכיוצא באלה); ולמעשה, האישור הנוטריוני יכול להתייחס למסמכים ציבוריים (כפי שתוארו לעיל) – למשל, אישור נוטריוני לנכונות התרגום של תעודת לידה, לשפה רשמית במדינה אחרת.

כאמור, כאשר מדובר באימות של אישור נוטריוני, האימות ייעשה על ידי גורמים, שהוסמכו לכך, במזכירויות בתי משפט שונים (ובניגוד לטעות נפוצה – "אפוסטיל" אינו מונפק על ידי הנוטריון עצמו…) גם במקרה זה, אם מדובר במדינת אמנה, האישור שיידרש יהיה "אפוסטיל" (ראו כאן דוגמא) ואז לא יידרש אימות נוסף. ואילו כאשר מדובר במדינה אשר לא הצטרפה לאמנה, לאחר האימות בבית המשפט, יידרש אימות נוסף, בידי הנציגות (בישראל) של המדינה, אליה מיועד המסמך.

עדכונים ותוספות

עדכון – 24.9.20

ביום 7.9.20 פורסם תיקון ב"תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים)", לפיו תינתן אפשרות לשר המשפטים, להסמיך גורמים נוספים כרשויות מוסמכות להנפקת אימותי אפוסטיל: "כל משרד ממשרדי הממשלה או עובד מדינה ששר המשפטים הסמיך אותם לענין זה לאחר שנוכח כי יש להם היכולות הנדרשות לכך". בדברי ההסבר שנלוו להצעת התיקון (שפורסמה ביום 7.7.20), נכתב כי מדובר ב"חלק ממהלך כולל של קידום מתן אפוסטיל אלקטרוני לתעודות ציבוריות אלקטרוניות ללא צורך בהגעה פיזית של מבקש השירות".

עדכון 22.2.22

לאחרונה השיק משרד המשפטים שירות מתקדם, ובאותה מידה, פשוט וקל לשימוש – "אפוסטיל דיגיטלי".

לעת עתה ניתן להנפיק אפוסטיל דיגיטלי על אישורים נוטריונים, ועל צווי ירושה וצווי קיום צוואה שניתנו על ידי הרשם לעניני ירושה. בהתאם להודעת משרד המשפטים, צפוי כי השירות יתאפשר בעתיד (הקרוב) גם עבור מסמכים רשמיים של יחידות נוספות במשרד המשפטים, ושל משרדי ממשלה נוספים.

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.