אפוטרופוס על פי מינוי – ו"הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס"

הסקירה להלן הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

הכותב לא ייצג בהליכים שנזכרים באתר זה (אלא אם נכתב אחרת).

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.

***

{הסקירה המקורית פורסמה (בין היתר) לפני תיקון 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ס"ח 3284, 8.8.24)}

באופן כללי בלבד, אפוטרופוס הינו אדם או תאגיד, שתפקידו לדאוג לעניניו של מי שאינו מסוגל (או מתקשה) לנהל בעצמו כראוי את עניניו (כולם או חלקם). הנושא מוסדר בהרחבה ובפירוט בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק"). ישנם סוגים שונים של אפוטרופסים: לפי סעיף 14 לחוק, "הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים"; אך במקרים מסוימים (כגון, אם ההורים מתו, או הוכרזו כפסולי-דין, או שאפוטרופסותם על ילדם הקטין נשללה או הוגבלה בנסיבות מסוימות),  ניתן למנות לקטין אפוטרופוס אחר או נוסף. גם כשמדובר בבגיר (ובמיוחד כשמדובר ב"פסול דין" או ב"אדם שאינו יכול לדאוג לעניניו"  – לרבות קטין שזה היה מצבו והגיע לגיל 18), יש לעתים צורך במינוי אפוטרופוס, כלומר מדובר ב"אפוטרופוס על פי מינוי"; בכך עוסקת סקירה זו. ראוי לציון גם המושג "אפוטרופוס למעשה" (סעיף 67 לחוק), שהינו "מי שפועל כאפוטרופוס… אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופסותו" (נושא שיידון בסקירה נפרדת). ניתן למנות אפוטרופוס לענינים רפואיים, לענינים אישיים ולעניני רכוש (או לחלק מאלו), אף שרווח עדיין השימוש בביטויים "אפוטרופוס לגוף" ו"אפוטרופוס לרכוש". אפוטרופוס על פי מינוי כפוף לפיקוח של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, ושל בית המשפט, וחלות עליו הוראות חוק שונות (שרק על מקצתן נעמוד בהמשך), ובכלל זאת מוטלות עליו חובות (בהן לא תעסוק סקירה זו), ובין היתר, לדווח באופן תקופתי לאפוטרופוס הכללי, לנהל חשבון בנקאי נפרד לאפוטרופסות, וכיוצ"ב.

באפריל 2016 התקבל תיקון 18 לחוק, במסגרתו נערכה רפורמה מקיפה, שנועדה לאפשר כמעט לכל אדם לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה שלו, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו. בין היתר, יצר התיקון לחוק הסדרים משפטיים חדשים, פחות "דרסטיים" מאשר מינוי אפוטרופוס: ההסדר שמהווה חלק נכבד מן התיקון הינו "יפוי כח מתמשך"; בניגוד לכל יפוי כח אחר (אפילו "נוטריוני", אך למעט יפוי כח "בלתי חוזר"), אשר מאבד תוקף חוקי, כאשר "נגרעת כשרותו" של מייפה הכח – יפוי כח מתמשך דווקא ייכנס לתוקף (באופן ובתנאים המפורטים ביפוי הכח המתמשך ובחוק), אם חלילה מייפה הכח (המכונה "הממנה") "חדל להיות מסוגל להבין בדבר, בענין שלגביו ניתן יפוי הכח המתמשך…" במסגרת "מסמך הבעת רצון", רשאים הורה של קטין, ואפוטרופוס שהוא קרובו של קטין או בגיר, לציין את שמו של אפוטרופוס מחליף, שימונה במקומם, בנסיבות בהן לא יוכלו להמשיך לקבל החלטות בענינו של אותו קטין או בגיר (וזאת בנוסף ל"הבעת רצון בצוואה" – אפשרות שכבר היתה קיימת לפני תיקון 18 לחוק, ואשר אף בה הוכנסו שינויים); ההסדר של "תמיכה בקבלת החלטות" מיועד לאדם אשר מסוגל לקבל החלטות, אך מתקשה בקבלת מידע או בהבנתו (בהעדר סיוע) – ומאפשר לו להסתייע, בין היתר לשם איסוף מידע רלוונטי ובהתאמתו להבנתו, ב"תומך בקבלת החלטות", וכך לממש בפועל את זכותו לקבל בעצמו החלטות, בתחומים שונים שנוגעים לחייו, ולהוציאן אל הפועל. גם בענינים הקשורים לאפוטרופסות עצמה, שחלקם כבר באו לידי ביטוי בחוק (לפני תיקון 18), נערכו שינויים (ותוספות) משמעותיים, אשר על חלקם נעמוד להלן.

סקירה זו תעסוק, באופן כללי, במינוי אפוטרופוס – וכן, ספציפית, בהסדר משפטי נוסף, שנוצר במסגרת תיקון 18 לחוק: "הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס".

סעיף 33(א) לחוק, קובע, בין היתר: "בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס…… (3) לפסול דין… (4) לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו…"

בתמצית רבה, מספר הערות (בענינים אשר ארחיב לגביהם בסקירות אחרות): (א) מינוי אפוטרופוס אינו שולל כשלעצמו מאדם את כשרותו המשפטית (וכפי שמלמדת, למשל, עצם האבחנה בין "פסול דין" לבין מי ש"אינו יכול… לדאוג לעניניו…"; (ב) לצורך מינוי אפוטרופוס, אין חובה להוכיח אי כושר מבחינה נפשית או שכלית – ראו, למשל, בע"מ 3398/12; (ג) רשימת המקרים בהם ניתן למנות אפוטרופוס הינה "סגורה" (ראו, למשל, ע"א 4377/04). יתר על כן, מדובר תמיד במינוי אפוטרופוס ל"נוכח", ובית המשפט אינו מוסמך מכח החוק, למנות אפוטרופוס לרכושו של "נעדר" (א"פ 36194-07-12).

במסגרת תיקון 18 נוסף לחוק סעיף 33א, שחל רק לגבי מינוי אפוטרופוס לבגיר, אשר "אינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו" (כלשונו של סעיף 33(א)(4) הנ"ל), ואשר קובע:

"[א] לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4), אלא אם כן ראה כי התקיימו כל אלה: (1) בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם; (2) לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי יפוי כח מתמשך שערך האדם בענינים שלגביהם מתבקש המינוי; (3) לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב.

[ב] נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לעניניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות…

[ג] (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4), שהפקיד יפוי כח מתמשך אצל האפוטרופוס הכללי כאמור בסעיף קטן (א)(2), אלא אם כן מתקיימים התנאים למינוי אפוטרופוס נוסף… או שיפוי הכח או מינוי על פיו בוטלו… (2) מינה בית המשפט אפוטרופוס לאדם כאמור בפסקה (1) והפקיד אותו אדם הנחיות מקדימות אצל האפוטרופוס הכללי, יורה בית המשפט לאפוטרופוס שמינה לפעול בהתאם להן או לקיימן בקירוב להן כאמור בסעיף 32לא, אלא אם כן התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיפים קטנים (ג) עד (ד) של הסעיף האמור.

[ד] בית המשפט הממנה אפוטרופוס לבגיר לפי סעיף 33(א)(4) יפרט בהחלטתו ענין אחד או יותר שיימסרו לאפוטרופוס מבין הענינים האלה: (1) ענין מסוים או ענינים מסוימים שיקבע בית המשפט; (2) ענינים רפואיים; (3) ענינים אישיים; (4) עניני רכוש.

[ה] בבוא בית המשפט לקבוע את הענינים שיימסרו לאפוטרופוס שמונה לפי סעיף זה יצמצם בית המשפט ככל האפשר את הענינים שיימסרו לאפוטרופוס אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בלי לקבוע ענינים נוספים.

[ו] בבוא בית המשפט לקבוע את תקופת המינוי של אפוטרופוס שמונה לפי סעיף זה ישקול לצמצם את התקופה אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס בתקופה קצרה יותר.

[ז] בית המשפט רשאי לתת בצו המינוי הוראות בנוגע לפעולתו של אפוטרופוס ולקבוע תנאים והגבלות לגבי פעולתו כאמור.

[ח] בנימוקיו למינוי יתייחס בית המשפט לשיקולים ששקל במינוי האפוטרופוס לפי סעיף זה, לרבות לענין תקופת המינוי".

בפסק דין שניתן לפני חודשים ספורים על ידי בית המשפט לעניני משפחה בתל אביב (א"פ 30994-03-19), נכתב, בין היתר: "הדין הישראלי, בוודאי לאחר תיקונו של החוק, אינו ממהר למנות אפוטרופוס ולשלול את כשרותו המשפטית של אדם באין סיבה טובה לכך. כך היו פני הדברים בעבר ומשתוקן תיקון 18 נכונים הדברים ביתר שאת ובמצוות המחוקק. ברירת המחדל היא, אפוא, שלא ימונה לאדם אפוטרופוס בכל מקום בו ניתן להימנע מכך".

ככלל, כאשר בית המשפט מוצא שיש מקום למנות אפוטרופוס, חל סעיף 35 לחוק:

"[א] בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו.

[ב] במינוי אפוטרופוס לקטין לפי סעיף 33(א)(1) ייתן בית המשפט עדיפות לאדם מתאים שהוא בן משפחתו של הקטין, אלא אם כן מצא כי בנסיבות הענין יהיה זה לטובת הקטין למנות לו אפוטרופוס שאינו בן משפחתו; בסעיף קטן זה, 'בן משפחה' – אח, אחות, הורה של הורה, אח או אחות של הורה, בן זוג או בת זוג של הורה".

כמו כן, לפי סעיף 36 לחוק: "לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו"; ולפי סעיף 37 לחוק: "לא יתמנה אפוטרופוס אלא מי שהביע לבית המשפט את הסכמתו לכך".

כאמור, תיקון 18 לחוק יצר הסדר משפטי חדש: "הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס". לחוק נוסף סעיף 35א, הקובע:

"[א] אדם בגיר שהוא בעל כשירות רשאי לתת הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס (בסעיף זה – הנחיות מקדימות) שבהן יפרט את שמו של יחיד או תאגיד, אחד או יותר, שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 33א, וכן רשאי הוא לתת הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור, בין שפירט את שמו של האדם שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס ובין אם לאו; לענין זה, 'בעל כשירות' – מי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, מטרותיהן ותוצאותיהן.

[ב] הנחיות מקדימות לפי סעיף זה ייערכו בכתב לפי טופס שייקבע בתקנות וייחתמו בפני עורך דין; טופס הנחיות מקדימות המתייחס גם לענינים רפואיים ייקבע בהסכמת שר הבריאות.

[ג] הנחיות מקדימות לפי סעיף זה יופקדו אצל האפוטרופוס הכללי; ההפקדה תהיה במסירת עותק מקורי של ההנחיות בידי הממנה בעצמו או על ידי עורך הדין שבפניו הן נערכו; הפקדת ההנחיות המקדימות היא תנאי מוקדם לכניסתן לתוקף.

[ד] על אף האמור בסעיף 35, נתן אדם הנחיות מקדימות ומצא בית המשפט כי יש למנות לו אפוטרופוס לפי סעיף 33א, ימנה בית המשפט לאפוטרופוס את האדם ששמו צוין בהן כאפוטרופוס ויורה לו לפעול בהתאם להנחיות המקדימות, אלא אם כן התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 32לא(ג) או (ד), או אם סבר בית המשפט כי מינוי האדם שצוין כאפוטרופוס או כי קיום ההנחיות המקדימות יפגעו פגיעה של ממש באדם.

[ה] על הנחיות מקדימות לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים…… בשינויים המחויבים.

[ו] אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 67ו".

אמנם, בסעיף 35(א) לחוק כבר נקבע, כאמור, כי יש להתחשב ברצונו של מי שמתמנה לו אפוטרופוס, ובסעיף 36 לחוק נקבע כי "לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו" – אולם לעתים כבר מאוחר מכדי לשמוע את דעתו של אותו אדם…

במסגרת "הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס", רשאי כל אדם בגיר וכשיר, להביע מראש (בדומה לעקרון החל על יפוי כח מתמשך) את רצונו, בשני ענינים (או רק באחד מהם): הוא רשאי להתייחס לזהות האפוטרופוס (אם וכאשר ימונה לו); והוא רשאי לתת "הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור".

ההנחיות חייבות להיות מופקדות אצל האפוטרופוס הכללי, כתנאי מוקדם לכניסתן לתוקף; והן תערכנה בפני עורך דין שהוסמך לכך (הוראות ממין אלו שחלות גם לגבי יפוי כח מתמשך).

אם בית המשפט מוצא כי יש למנות אפוטרופוס, "ברירת המחדל" תהיה מינויו כאפוטרופוס של האדם ששמו צוין בהנחיות המקדימות – אלא אם מצא בית המשפט, מן הטעמים המפורטים בחוק, שלא למנות את אותו אדם כאפוטרופוס. בכל מקרה, מינוי אפוטרופוס טעון החלטה של בית משפט.

לפי סעיף 67ו(א) לחוק, "האפוטרופוס ישמע את דעת האדם שהוא אפוטרופסו, ישתפו בכל ענין והחלטה הנוגעים אליו ויתייעץ עמו, אם ניתן לברר את דעתו…" ולפי סעיף 67ו(ג) לחוק, "מידע והסברים שעל האפוטרופוס למסור לאדם… יימסרו לו בלשון פשוטה בהתאם ליכולת הבנתו…"; סעיף 67ו(ב) לחוק עוסק באופן קבלת החלטותיו של האפוטרופוס. וחל בכל מקרה של מינוי אפוטרופוס – ובאופן ספציפי, מתייחס סעיף 67ו(ב)(1) למקרה שניתנו הנחיות מקדימות, ומעניק להם (בכפוך לסייגים הקבועים בחוק) "מעמד בכורה": "בקבלת החלטות בעניינים שבסמכותו יפעל אפוטרופוס לפי המפורט להלן: (1) אם נתן האדם שהוא אפוטרופסו הנחיות מקדימות כאמור בסעיף 35א באותו ענין – בהתאם להנחיות המקדימות…"

להשלמת התמונה: בהתאם לסעיף 60 לחוק, אפוטרופוס רשאי "להתפטר מתפקידו" (אך "ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור"); בהתאם לסעיף 61, "בית המשפט רשאי לפטר אפוטרופוס אם לא מילא תפקידיו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו"; ובהתאם לסעיף 62 לחוק, "אפוטרופסות על קטין פוקעת בהגיעו לבגרות; על פסול דין – עם ביטול פסלותו על ידי בית המשפט; על מי שאינו קטין או פסול דין – אם קבע בית המשפט שחדלו סיבות האפוטרופסות או שהושגה מטרתה; פקיעת אפוטרופסות כזאת היא מן היום שנקבע לכך על ידי בית המשפט; אפוטרופסות על כל אדם פוקעת במותו".

תוספות ועדכונים

עדכון – 24.9.20

ב-7.9.20 פורסם (ק"ת 8739) תיקון משמעותי בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (יפוי כח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), התש"ף-2020.

התפרצות מגיפת הקורונה הובילה, בין היתר, לבחינת נחיצותם של הסדרים שונים שקבועים בחוק או בתקנות – "הן לתקופת הקורונה והן לתקופת השגרה" (כלשון דברי ההסבר שנלוו לטיוטת התיקון של התקנות, שפורסמה ב-24.6.20).

כך, למשל, עד לאחרונה, לאחר הגשה מקוונת של יפוי כח מתמשך (ומסמכים נוספים בהתאם לתיקון 18), נדרשה גם הגשת עותק "פיזי" (זהה) לאפוטרופוס הכללי; עתה בוטלה חובת הפקדת "מסמך הנייר המקורי" במשרדי האפוטרופוס הכללי, ונקבע כי די בשליחת המסמך החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, באופן מקוון, לשם עמידה בדרישה להפקדת מסמך המקור. לצד זאת, ניתנה גם לממנה אפשרות לבצע הפקדה מקוונת (אך כדי לאפשר מענה הולם גם לאוכלוסיות שאין להן גישה למערכת הממוחשבת, תיוותר האפשרות להפקדה בהתייצבות פיזית); נקבעו תקופות מינימליות בהן נדרש עורך המסמך עותק מקוון מקורי, ועותק נייר מקורי; ועוד.

29.9.20

ראו סקירות נוספות – כאן, כאן וכאן – שמוקדשות לפסקי דין ספציפיים, שהינם רלוונטיים לסקירה לעיל.

27.11.20

ביום 22.9.20 ניתן פסק דין בא"פ 21617-09-17 (פורסם ב"נבו"), במסגרתו "בית המשפט ניצב בפני סוגיה מורכבת, והיא מי תשמש האפוטרופוס על גופו ורכושו של האדם – אשתו או אמו – שתי הנשים הקרובות לו ביותר. שאלה נוספת היא מהו רצונו של האדם, ושאלת משנה היא כושרו הקוגניטיבי להביע רצונו והמשקל שיש לייחס לרצונו".

מדובר באדם כבן 40 [שכונה בפסק הדין – "משה"], אב לילדים קטינים, אשר בעקבות תאונה קשה, נותר מרותק לכסא גלגלים, והוא מתקשר באמצעות תנועות עינים המתורגמות לכתב באמצעים טכנולוגיים. "אין מחלוקת בין הצדדים והגורמים המקצועיים שמטובתו של משה לצאת את בית האבות, בו שוהה עם מי שאינם בני גילו כלל ועיקר, ולא נועד לכתחילה עבור בני גילו. יתרה מכך, משה אמנם משותק מכף רגל ועד ראש ומתקשר באמצעות תנועות עינים בלבד, אך הוא אכן מתקשר, אינו סובל מקשיים קוגניטיביים להביע או לגבש רצון, ומסוגל להביע את דעתו המפורשת".

פסק הדין הכריע במחלוקת שניטשה בין אשתו של משה (אשר בעבר מונתה כאפוטרופסית זמנית), לבין אמו, אשר ביקשו שתיהן להתמנות כאפוטרופסיות (דרך קבע) לגופו ולרכושו. בהתאם לתסקיר שעמד בפני בית המשפט, "קיימת תמימות דעים בין הגורמים השונים, שהתנהלות האם הביאה ומביאה לקשיים רבים עבור משה והטיפול בו. בין האם לבין משה בנה קיימים משקעים רבים וארוכי שנים… היא הפכה לנטל משמעותי על הצוות שמטפל במשה באופן מסור ויום יומי, ואת עבודתם הפכה לבלתי נסבלת. האם שוהה כמעט מדי יום בבית האבות לצד משה במשך שעות רבות ובהיבטים רבים השתלטה על כל היבט בחייו…

מאידך גיסא, ולמרות שבעבר היה משה אמביוולנטי ביחס לזהות האפוט', כיום עמדתו של משה מגובשת, והוא מביע באופן מפורש את רצונו שאמו תשמש אפוט' על גופו ורכושו כאחד. אין מחלוקת עוד שמשה הגיש נגד האישה תביעת גירושין באמצעות טוען רבני, שתלויה ועומדת בבית הדין הרבני, והוא מביע רצון חד משמעי להתגרש ממנה".

בפני בית המשפט עמדו, בין השאר, תסקיר; חוות דעת מומחה (פסיכיאטר), לפיה משה צלול, בהכרה מלאה, עקבי ברצונו למנות את אמו כאפוטרופסית, ומסוגל להביע רצונו (אך מצבו אכן מצריך מינוי אפוטרופוס, משאינו מסוגל לנהל בעצמו את עניניו הרפואיים והרכושיים), וחוות דעת משלימה; דיווחים מטעם עו"ס ואפוטרופוס לדין; תסקירים משלימים; ועמדת ב"כ היועמ"ש.

נפסק: "המקרה המונח להכרעת בית המשפט חריג ובעל מורכבות רבה. מן העבר האחד מצויה אשתו של משה, אם ילדיו, מי שעולמה חרב עליה, שיסודות התא המשפחתי אותו טיפחה נופצו באחת, ובו בזמן נדרשת לשמש צוק איתן לילדיהם הקטינים של הצדדים, שאף הם נושאים עמם צלקות מהאסון שפקד את אביהם. מן העבר האחר מצויה אמו של משה – מי שלאחר המקרה קשרה גורלה בגורלו של בנה והקיפה אותו באופן הדוק שאינו מותיר מקום לאיש זולתה. בית המשפט רואה לנגד עיניו שני מסדים בסיסיים עליהם תעמוד הכרעתו: האחד – טובתו המיידית של משה, לטווח הקצר. בית המשפט רואה לנגד עיניו תכלית ראשונה במעלה הדורשת ביצוע שאינו סובל דיחוי, והיא יציאתו של משה מבית האבות… המצאותו של משה בבית האבות היא נגזרת של מצבו הפיסי בלבד, בעוד אין מחלוקת שמשה בעל מודעות ותודעה מלאה… המסד השני עליו תעמוד הכרעה זו הוא רצונו של משה…. מחד גיסא, מוגבלותו הפיזית היא מוחלטת, כמו גם תלותו הפיזית המלאה בזולת. מאידך גיסא, לעת הזו לא זוהתה כל הגבלה קוגניטיבית המונעת ממשה להביע את דעתו או להבין את הנסיבות בהן הוא מצוי… המחוקק העניק לרצונו של משה משקל רב מבין השיקולים המנחים את בית המשפט… בנוגע לשאלה האם יש להוסיף ולמנות למשה אפוטרופוס נוכח מצבו התודעתי המתואר, בית המשפט סבור שהתשובה לכך חיובית, בכפוף להגבלות וההוראות שיניח בית המשפט וכאמור בסעיף 33א(ב) סיפה… יש לכבד את רצונו של משה ולמנות את האם לאפוטרופוס זמנית לעניניו הרפואיים של משה, ויחד עם זאת למנות גורם חיצוני כאפוטרופוס לרכושו של משה וניהול עניניו הכספיים".

בתמצית, נימק בית המשפט את החלטתו בנימוקים אלה: ראשית, טובתו של משה מחייבת את יציאתו המיידית מבית האבות, "והאם היא הגורם המסוגל להוביל לעת הזו מטלה כבדת משקל זו". שנית, "בית המשפט אינו יכול להתעלם מקיומה של תביעת גירושין". אך לענין הרכוש, "אין להעמיד את האשה בניגוד ענינים ולהפקידה על עניניו הרכושיים והאישיים של משה, כך אין להעמיד את האם בניגוד ענינים ולהפקיד אותה על ענינים הנוגעים באופן ישיר לסכסוך עם האשה… טובתו של משה שעניניו הכספיים ינוהלו על ידי מי שאינם מונעים ממניע כלשהו למעט שמירה על זכויותיו של משה, על מאזן חיובי ועל מסגרת כלכלית חסונה. בית המשפט סבור שראוי להפקיד על עניניו הכלכליים של משה, גורם ניטרלי עצמאי שכפוף להוראות בית המשפט ורואה רק את טובתו של משה בניהול עניניו הכספיים".

לנוכח האמור, מונתה האם "כאפוטרופוס זמני על גופו לענין בריאותו" של משה; תאגיד "המרכז הישראלי לאפוטרופסות" מונה כאפוטרופוס על רכושו של משה; וכן נקבע – "לא ממונה אפוטרופוס לעניניו האישיים של משה, ובהתאם להחלטה זו, עניניו האישיים של משה הנוגעים לסכסוך עם האשה ו/או תביעת הגירושין וכל הנובע מהם ו/או עניני המעמד האישי, וזכויות האשה והקטינים, האם תמשוך ידה מעיסוק בענינים אלה, לא תפתח כל הליך משפטי בשמו של משה ולא תפנה בשמו או בשם עצמה לכל ערכאה. בפני בית משפט זה ייצג עו"ד עמר האפוט' לדין את עניניו של משה. בפני בית הדין הרבני מיוצג משה ע"י טוען רבני. מבלי לגרוע מכך, האם לא תהיה אחראית ולא תיקח חלק בקביעת זמני השהות בין משה לבין ילדיו".

25.1.21

[א] פסק דין מיום 1.11.20 במסגרת רמ"ש 32638-07-20 (בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה): ב-24.5.20 עתר המשיב בבקשה להתמנות כאפוטרופוס קבוע על גופו ורכושו של אביו (המבקש), וכאפוטרופוס זמני, בנימוק כי אביו חולה בפרקינסון, מרותק לכסא גלגלים, יש לו מטפל צמוד, הוא אובחן כלוקה בדמנציה, שרוי בשנתיים האחרונות במצב פסיכוטי, ועקב כך אינו מסוגל לדאוג בעצמו לצרכיו, איבד את כושר השיפוט ואינו מתמצא במתרחש סביבו, נזקק להשגחה צמודה ואף לטיפול פסיכיאטרי מסיבי. למחרת ניתן צו למינוי המשיב כאפוטרופוס זמני – למשך שנה – על גופו ורכושו של המבקש, והוזמן תסקיר מהאגף לשירותים חברתיים בעירייה אשר יבחן את מצב המבקש ויתן המלצותיו (תוך 8 חודשים). ההחלטה  ניתנה בלי שהתבקשה או התקבלה עמדת המבקש, בלי שהתקבלה עמדת היועמ"ש, ובלי שהתקיים דיון (או נקבע דיון עתידי). ב-8.6.20 עתר המבקש לביטול מינויו של המשיב כאפוטרופוס זמני. לאחר קבלת עמדות הצדדים (לרבות היועמ"ש) לבקשה, התקיים ב-30.6.20 דיון. ביהמ"ש שוחח עם המבקש בנוכחות ב"כ היועמ"ש בלבד, ולאחר תום הדיון ושלא במעמד הצדדים ניתנה החלטה, לפיה (בין היתר) "בין הצדדים מחלוקת באשר לשאלת מצבו הקוגניטיבי של המשיב 1 והצורך במינוי אפוטרופוס… בנסיבות אלה ובהסכמת הצדדים אני ממנה בזה את… כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת מצבו הקוגניטיבי של המשיב 1 ושאלת הצורך במינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו…"

בבקשת רשות הערעור טען המבקש, כי מעולם לא הסכים למינוי מומחה לבחינת כשרותו, הגם שהשיב בחיוב לשאלה שהופנתה אליו בשיחה עם ביהמ"ש ושלא בנוכחות בא כוחו, כי הוא מסכים להיבדק "ע"י רופא". לטענתו, חוות הדעת הרפואית מטעם המשיב נערכה על ידי רופאה שכלל לא פגשה אותו, והוא מצדו המציא חוות דעת מקצועית מביה"ח אברבאנל, לפיה הוא נמצא כשיר, בריא בנפשו, בעל זכרון תקין, וצלול. לפיכך עתר המבקש לביטול מינוי המומחה, לביטול מינוי המשיב כאפוטרופוס, ולהחזרת זכויותיו וחירותו כפי שהיו ערב ההחלטה.

בית המשפט המחוזי מצא כי בהחלטת בית המשפט לעניני משפחה היו שלושה חלקים אופרטיביים: מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש לבחינת מצבו הקוגניטיבי של המבקש, ומתן חוות דעת בשאלת הצורך במינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו; החלטה לעיכוב ביצוע ההחלטה המורה על מינוי המשיב כאפוטרופוס זמני על רכושו וגופו של המבקש; והחלטה כי עד לבירור הצורך במינוי אפוטרופוס או מתן החלטה אחרת, לא תעשה כל פעילות ברכוש ובכספים של המבקש מעבר למימון צורכי מחיה שוטפים – בהקשר זה, נקבע כי "ההחלטה ניתנה מכוח סמכותו של ביהמ"ש קמא לפי סעיף 68 לחוק… כאמצעי זמני לשמירת עניניו [של המבקש] והיא אינה תלויה ולא כרוכה בשאלת הצורך במינוי אפוטרופוס זמני או קבוע על רכוש המבקש". לפיכך לא בוטלה החלטה זו. אך באשר להחלטה על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, קבע בית המשפט המחוזי כי "הסקת מסקנה לפיה המבקש הסכים למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש למתן חוות דעת בהליך, על המשמעויות הכרוכות בכך, והשתת המינוי רק על הסכמה זו, בעיתית בעיני… המבקש אדם לו מלאו 80 שנים, הוא מגיע לדיון לפני ביהמ"ש קמא לאחר שכבר ניתן צו הממנה את בנו כאפוטרופוס זמני עליו ועל רכושו, ללא הסכמתו ומבלי שעמדתו נשמעה מעולם… החלטת ביהמ"ש קמא לקיים שיחה עם המבקש שלא בנוכחות יתר הצדדים ושלא בנוכחות באי כוח הצדדים… נעשתה בהסכמת הצדדים ואין בה כל פסול. במסגרת אותה שיחה ביחידות שהתקיימה עם המבקש התרשם ביהמ"ש קמא באופן בלתי אמצעי מהמבקש. ביהמ"ש קמא איפשר גם לב"כ היועמ"ש לפנות אל המבקש בשאלות… עם כל הכבוד, לא היה מקום כי ב"כ היועמ"ש תנצל את אותה שיחה… לצורך חילוץ הסכמות דיוניות מהמבקש. ומעבר לכך, קבלת הסכמה דיונית מהמבקש, הדיוט, למינוי מומחה… צריכה להיות ברורה יותר מקבלת הסכמה 'להיבדק על ידי רופא שבימ"ש יקבע שיגיד שאתה בסדר'… אין מחלוקת כי לאחר חזרת בא כח המבקש לאולם כבר נשמעה התנגדות, לכל הפחות מצדו, למינוי המומחה… לא ניתן לדחות אותה כלאחר יד. על ביהמ"ש קמא היה ללבן את נושא הסכמת המבקש או אי הסכמתו למינוי עוד במועד הדיון (וזאת לאור טענת בא כוחו שנשמעה כבר אז כי הוא שומע ממרשו 'שלא כל כך מסכים שימונה מומחה')  או לכל הפחות… להבהיר מדוע חרף התנגדות בא כח המבקש… יש למנות את המומחה… ניתן לסכם ולומר כי ככל שההחלטה על מינוי המומחה אינה נשענת רק על הסכמת המבקש (על הבעיתיות הקיימת בה ושעליה עמדתי לעיל)  היא אינה מנומקת דיה. בנסיבות אלו אני מחליט לבטלה מבלי שכמובן הדבר ימנע מביהמ"ש מלהפעיל את סמכותו ולהורות על מינוי מומחה מטעמו, גם שלא בהסכמת המבקש, ומנימוקים אחרים…"

[ב] ביום 20.11.20 ניתן על ידי בית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע פסק דין (א"פ 47596-07-20) בבקשת המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים ("הקרן"), למתן הוראות כיצד לנהוג על מנת לשמור על שלומו ורווחתו של המשיב, יליד 1957, רווק ללא ילדים, אשר מתמודד עם מחלת הסכיזופרניה, ומתגורר בהוסטל המיועד לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית ותחלואה גופנית כרונית נלווית – ואשר מתנגד מכל וכל להליך רפואי פולשני (RIRS) אשר הגורמים הרפואיים והטיפוליים סבורים שהוא נחוץ לשמירה על שלומו ובריאותו. המשיב עבר ניתוח, במסגרתו הוכנס סטנט (תומכן) לצינור השופכן, בשל בעיות חוזרות ונשנות בדרכי השתן. מאז הניתוח סובל המשיב מדלקות חוזרות בדרכי השתן, אשר הביאו בין היתר לאשפוזו, ובמאי 2020 הומלץ על ביצוע הליך רפואי פולשני מסוג RIRS (אורטרוסקופיה) לצורך ריסוק אבנים בכליה והוצאת הסטנט. על רקע התנגדות המשיב לעבור את ההליך הרפואי, ובשל מצבו הרפואי והנפשי, עתר ב"כ היועמ"ש שבמשרד הרווחה במסגרת הליך אחר ("ההליך הקשור") למינוי הקרן כאפוטרופא על עניניו הרפואיים והאישיים של המשיב, ובית המשפט מינה למשיב עו"ד מייצגת מטעם הלשכה לסיוע משפטי, וביום 13.7.20 מונתה הקרן כאפוטרופא לעניניו הרפואיים והאישיים של המשיב, למשך שלושה חודשים (שהוארך בהמשך למשך ששה חודשים נוספים). בצו המינוי נקבע: "אין בצו מינוי זה כדי להתיר לאפוטרופוס שימוש באמצעי כפיה פיזיים לשם הבאת מר מ' לאשפוז לצורך ניתוח וככל שנדרש על האפוטרופוס לפנות בבקשה מתאימה למתן הוראות מביהמ"ש"; ולנוכח המשך התנגדותו הנחרצת של המשיב לביצוע ההליך הרפואי, הגישה הקרן את הבקשה הנ"ל, בצירוף מסמכים רפואיים אודות מצבו של המשיב, תעודת רופא חתומה על ידי פסיכיאטר לפיה המשיב אינו מסוגל לטפל בעניניו, ומסמך רפואי חתום על ידי אורולוג, שהתייחס לפרוצדורה הרפואית המבוקשת (חשיבותה, נחיצותה, דחיפותה, סיכוייה – וחלופות). לאור האמור בתגובת עוה"ד המייצגת ("מעיון בבקשת המרכז, עולה בבירור כי לא נשקפת למ' סכנת חיים") הגישה הקרן תעודת רופא בחתימת האורולוג, שבה צוין כי "בגלל שסטנט נמצא כבר מעל שנה, מצטברת אבנית, מה שחוסם את דרכי השתן ויוביל בסוף לחסימה שמסכנת את חייו באופן חד משמעית". בדיון שהתקיים עמד המשיב על התנגדותו לביצוע ההליך הרפואי, וזאת משום שלדעתו, בעת אשפוזו לצורך הכנסת הסטנט, הוצאה ממנו כליה שלא בהסכמתו, והוא מאמין כי מבקשים לאשפזו שנית כדי להוציא מגופו את הכליה השנייה, דבר אשר יביא למותו. בעקבות דיון נוסף, סברתי בית המשפט כי מפגש בין הרופא לבין המשיב בהוסטל (להבדיל ממפגש כפוי בבית חולים), עשוי לשכנעו להסיר את התנגדותו, אולם דעתו של המשיב לא השתנתה.

לשיטת הקרן, השארת הסטנט בגופו של המשיב מסכנת אותו ועלולה להביא להחרפת מצבו, ועל בית המשפט להורות על ביצוע ההליך חרף התנגדות המשיב, בהסתמך על סעיף 68(ב) לחוק הכשרות. ב"כ היועמ"ש, אשר תמכה תחילה במתן הנחיות מקדימות לקרן, אשר יאפשרו תאום מועד לניתוח ושימוש באמצעים מתאימים להבאת המשיב לניתוח (תוך הדגשה כי שימוש באמצעי כפיה פיזיים ייעשה כמוצא אחרון בלבד) הותירה בסופו של דבר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. עוה"ד המייצגת סברה כי אין להעתר לבקשה, משום שלא הוכח שנשקפת למשיב סכנת חיים – בהפנותה לסעיף 15(3) לחוק זכויות החולה. לטענתה, על פי חוק זה, ניתן לכפות על מטופל טיפול רפואי במצב חירום רפואי, וזו המסגרת המשפטית המתאימה לבחינת הבקשה, שכן מדובר בחוק ספציפי, וכן בחוק מאוחר מחוק הכשרות. בנוסף, מאחר ומדובר בענינו של אדם שעונה להגדרת חולה נפש, יש לבחון את הבקשה בכפוף למגבלות החוקיות שהגדיר המחוקק במספר חוקים, וביניהם החוק לטיפול בחולי נפש (אשר בהעדר מסוכנות למטופל או לאחרים, אינו מאפשר שימוש באמצעי כפיה לצורך טיפול רפואי, ובמיוחד כזה שאינו דחוף).

נפסק: "נוכח טענות הצדדים בדבר המסגרת המשפטית המתאימה לדיון בבקשה… מצאתי לדון תחילה במתווה המשפטי הרלוונטי למקרה שבפני. חוק הכשרות… מגדיר את דרכי קבלת ההחלטות בענינו של אדם שמונה לו אפוטרופוס וקובע בסעיף 67ו(ב)(4) כדלקמן: 'בענין אישי מהותי או בענין רפואי מהותי, אם האדם מתנגד בשעת מעשה לפעולה, גם לאחר שהאפוטרופוס ניסה להגיע עמו להסכמה; נותרה מחלוקת בין האדם לאפוטרופסו ינסה האפוטרופוס להגיע עמו להסכמה, ואם לא הגיע עמו להסכמה – יפנה לוועדת אתיקה כמשמעותה בחוק האמור או לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, לפי הענין'. סעיף 68(א) לחוק הכשרות… מסמיך את בית המשפט לנקוט באמצעים 'הנראים לו' לצורך שמירה על עניניו של אדם שמונה לו אפוטרופוס: 'בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעונין ואף מיוזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו". סעיף 68(ב) לחוק זה קובע את התנאים למתן הוראות על ידי בית המשפט בדבר ביצוע ניתוח או נקיטת אמצעים רפואיים אחרים: 'היתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס, לאחר ששקל את רצונו של האדם, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו, הפגיעה האפשרית באורח חייו ואת סיכויי השיפור באיכות חייו של האדם'. חוק זכויות החולה קובע כי טיפול רפואי דחוף במי שלא ניתן לקבל הסכמתו מדעת מתאפשר בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 15(3) כדלקמן: 'בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת הראשונה יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת'. ואילו חוק טיפול בחולי נפש מתייחס לאדם המוגדר כחולה נפש וקובע תנאים מצטברים לשימוש באמצעי כפיה לצורך טיפול דחוף: מחלה הפוגמת במידה ניכרת בכושר שיפוטו של המטופל, סיכון פיזי מיידי למטופל או לזולתו וסירוב להיבדק על ידי פסיכיאטר…

הגם שחוק זכויות החולה וחוק טיפול בחולי נפש הינם חוקים שנחקקו לאחר חקיקת חוק הכשרות… לדידי הם אינם מבטלים את ההסדר המשפטי הקיים בחוק הכשרות… ובכלל זה סעיף 68(ב) לחוק. משמונה לאדם אפוט' מכוח חוק הכשרות… הרי שיתר ההסדרים שבחוק זה חלים עליו, בין אם הוא עונה להגדרת חולה נפש ובין אם לאו, וזאת לצד אדנים משפטיים אחרים אשר עומדים בנוסף לחוק הכשרות המשפטית והאפוט' אך לא במקומו. שעה שמינה בית המשפט לאדם אפוטרופוס… רשאי בית המשפט לפעול בהתאם לחוק זה על מנת ליתן הוראות לאפוטרופוס כיצד לפעול במצב של העדר הסכמה. אדם אשר מונה לו אפוטרופוס, יכול שיופעלו לגביו מספר מערכות חוקים זו לצד זו, ואין מערכת חוקים אחת מצרה את הסמכות לפעול על פי מערכת החוקים האחרת… יתרה מזו, תחולתו של סעיף 68(ב) רחבה יותר מתחולת סעיף 15(3) לחוק זכויות החולה המוגבל ל"מצב חירום רפואי" בלבד. ברי כי ההסדר שבחוק זכויות החולה לא יצר הסדר שלילי למתן סעדים למצבים רפואיים אחרים שאינם עונים להגדרת 'מצב חירום רפואי'…

לגופו של ענין… על בית המשפט לאזן בין מספר פרמטרים כדלקמן: רצונו של האדם, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו, הפגיעה האפשרית באורח חייו וסיכויי השיפור באיכות חייו של האדם… ברי כי התנגדותו של מר מ' הנה התנגדות שאינה מדעת, אך להבנתי, גם רצון זה יש לשקלל ואין לבטלו במחי יד. יודגש בענין זה  כי לשון סעיף 68(ב) לחוק המתייחס ל'רצונו של האדם' אינו מגביל את בית המשפט לרצון מדעת בלבד… מהחומר שהוצג בפני עולה כי מדובר בהליך רפואי בעל חשיבות רבה, קיימת נחיצות ואף דחיפות לבצעה – אם כי לא ברף הגבוה בנקודת הזמן הנוכחית… אין ספק כי ביצוע הפרוצדורה הרפואית בענינו של מר מ' תיטיב את מצבו הרפואי, אולם נוכח התנגדותו העקבית שבבסיסה מחלת הנפש ממנה הוא סובל ועוצמת התנגדותו, יכול ויגרם לו נזק נפשי משמעותי אשר יביא חלילה להתדרדרות מצבו הנפשי באופן ש'הבא לברך יוצא מקלל'. במקרה דנן, בחרה המבקשת, עליה מוטל הנטל, שלא להציג בפני כל חוות דעת בתחום הפסיכיאטריה בדבר ההשפעה האפשרית של  כפיית הפרוצדורה על נפשו של מר מ' והסתפקה בהצגת הנחיצות הרפואית בלבד. דומני כי בעת זו קיימת תובנה לחיבור שבין בריאות הגוף לבין בריאות הנפש וכי לא ניתן להפריד בין השניים… לאור האמור לעיל ובהעדר חוות דעת בתחום הפסיכיאטריה בדבר השלכות כפיית הפרוצדורה על נפשו של מר מ', בהעדר דחיפות רפואית ברף הגבוה, ובאיזון הכולל, מצאתי בנקודת הזמן הנוכחית, ושלא מבלי היסוס, שלא להיעתר לבקשת הקרן. למען שלמות התמונה אציין כי אין ספק כי הקרן הגישה את הבקשה שבפני מתוך דאגה כנה ואמיתית למר מ' ותוך מילוי חובתה כאפוטרופא למר מ'. ככל שתהא חלילה החמרה במצבו הרפואי של מר מ', וככל שהמבקשת תצטייד בחוות דעת מתאימה בתחום הנפש בדבר השלכות כפיית הפרוצדורה הרפואית על מר מ', תוכל לחדש בקשתה…"

[ג] פסק דין מיום 14.12.20 במסגרת א"פ 48677-08-20: תובענה למינוי אפוטרופוס לאשה, אותה הגישה בתה, בטענה כי לאחרונה חלה הדרדרות במצבה הבריאותי והקוגניטיבי של אמה. עם הגשת התובענה, הוזמן תסקיר סעד ומונתה לאשה אפוטרופא לדין, ובהמשך צורפה נכדתה (לבקשתה) כמשיבה נוספת בהליך. בנה של האשה התנגד למינוי אפוטרופוס וטען כי אמו כשירה לחלוטין ומטופלת היטב על ידי נכדתה. מדיווח של האפוטרופא לדין, התברר כי קיים סכסוך בין הבת לנכדה; ובתסקיר הסעד צוין, בין היתר, כי לפי אישור רפואי, האשה מתמצאת בזמן, במקום ובסיטואציה, אמנם היא סובלת מירידה בזיכרון טווח קצר, אך הריכוז, תפקודי השפה והשיפוט שמורים, היא מודעת למצבה, והיא מסוגלת להופיע בבית משפט ולהביע עמדתה בענין מינוי אפוטרופוס. גם ב"כ היועמ"ש הודיע כי אין לדעתו מקום למינוי אפוטרופוס. בדיון שהתקיים, הפנה בית המשפט שאלות לאשה, והתרשם באופן חד משמעי כי היא אינה זקוקה לאפוטרופוס, והיא יכולה לנהל את עניניה בכוחות עצמה. היא השיבה לרוב השאלות באופן עצמאי, מתוך הבנתן, ונראה היה לבית המשפט, כי אכן נעשה שימוש לרעה בהליך המשפטי על רקע המאבק בין הבת לבין הנכדה.

בית המשפט דחה את התובענה: "מקום שאדם הוא עצמאי לחלוטין, מתנהל בעצמו, מקבל החלטות ביחס לעצמו באופן עצמאי, וכל גורמי המקצוע סבורים שהוא לא זקוק לאפוטרופוס, יש בעצם נקיטת הליך אפוטרופסות משום פגיעה באוטונומיה של אותו אדם. יש לזכור כי בקשה למנות אפוטרופוס לאדם הינה הצעד החריף ביותר שניתן לנקוט בו כאמצעי הגנתי על עניניו. תיקון 18… מחייבנו… גם לשקול צעדים מגבילים פחות… עצם העובדה שבתה של אלמונית סבורה כי נכדתה עלולה להשתלט על רכושה, אין בה כדי להוות הצדקה לנקוט בהליך של אפוטרופסות ולא כל שכן, להענות לסעד שכזה. המבקשת יכולה היתה לבקש שימונה אפוטרופוס לדין לאמה, יכולה היתה לבקש שתרשם הערת אזהרה על רכושה, היא יכולה היתה לעתור רק לזמן אותה לדיון על מנת לבחון האם יש צורך במינוי אפוטרופוס או לשקול כיצד ניתן להגן על רכושה, אם אכן יש חשש מפני השתלטות עליו. תחת זאת, היא בחרה בצעד החריף ביותר של מינוי אפוטרופוס, שמשמעותו למעשה נטרול האדם מקבלת החלטות על ניהול עניניו… כל זאת כאשר המבקשת עצמה מצויה בניגוד ענינים חריף… עצם נקיטת הליך כלשהו בענין אפוטרופסות כנגד אדם עלולה להוות פגיעה בפרטיותו ובכבודו שכן הדבר טומן בחובו התערבות של גורמים חיצוניים בחייו… יש להיזהר מכך שהליך אפוטרופסות יהפוך לבמה להצגת טענות במיצוי סכסוך משפחתי בין צדדים כאשר טובתו של האדם שבענינו הוגשה בקשה תידחק לקרן זווית…"

[ד] פסק דין מיום 20.12.20 במסגרת עמ"ש 52453-02-20: בפסק דין שניתן בשתי תובענות שהגיש המבקש כנגד אמו ואחיו (תביעה למינוי אפוטרופוס קבוע לרכוש האם ולמינוי אפוטרופוס זמני לדין; ותביעה לביטול יפוי כח מתמשך) נדונה השאלה, האם מצבה היום של האם, מלמד על חוסר יכולת לנהל את עניניה בעצמה. "מערכת היחסים בין הבנים עכורה ויש ביניהם חוסר אמון… למרבה הצער, הסכסוך האישי ביניהם גלש לסכסוך משפטי המתנהל בבית המשפט ובמרכזו ניצבת המשיבה". האח עתר להתמנות כאפוטרופוס (קבוע) על גופה ועל רכושה של האם, ומונה באופן זמני – אך לאחר קבלת תסקיר סעד וחוות דעת פסיכיאטרית, בוטלו הצווים הזמניים. מספר חודשים לאחר מכן חתמה האם בפני נוטריון, על תצהיר, לפיו העניקה במתנה לאח 600 אש"ח (כדי לעזור לבנו לרכוש דירה); על יפוי כח מתמשך המייפה את כוחו של האח לקבל החלטות, לבצע פעולות ולייצג את האם בכל עניניה הרכושיים, האישיים והרפואיים; ועל צוואה ("בה ציוותה, כך נראה, את עזבונה לשני הבנים, בחלקים שווים"). סמוך לאחר מכן "עתר המבקש למינוי אפוטרופוס חיצוני על רכוש המשיבה [האם], וכן למינוי אפוטרופוס זמני לדין שיגיש תביעה בשמה להשבת כספים שלטענתו נגזלו ממנה… המבקש נימק את תביעתו בכך שמצוקתה וחוסר הבנתה של אמו נוצלו לגזילת כספיה. נטען, כי המשיבה לא מסוגלת לדאוג לעניניה הכלכליים והרכושיים, היא אינה יודעת מה היקף העזבון שירשה ומה הסכומים שנמשכו מחשבונה… עוד נטען כי המשיבה נכנעת ללחצים כלכליים, בניגוד לרצונה, נוכח חשש לניתוק קשר ופחד מבדידות, ומינוי אפוט' ניטראלי לרכוש יהווה הגנה יעילה על הרכוש ויאפשר לה יחסים בריאים עם קרוביה שמעוניינים בקרבתה ממניעים כשרים. המבקש תמך בקשתו בחוות דעת של… מומחה ברפואה פנימית וגריאטריה…" ובהמשך הגיש המבקש גם תובענה לביטול יפוי הכח המתמשך מכח סעיף 32כט(א) לחוק, בנימוק כי הוא נחתם "כתוצאה ממרמה ו/או ניצול ו/או השפעה בלי הוגנת על האם המצויה במצוקה, ללא הבנה כלכלית של מצבה, ומבלי שהיא מבינה על מה היא חותמת".

בעקבות שיחה עם האם, נקבע כי "ההתרשמות של ביהמ"ש לה שותפה גם ב"כ יועמ"ש רווחה… היא שהמשיבה מסוגלת להביע את דעתה ואף עושה זאת בצורה קוהרנטית, ברורה, רציונלית, ונראה שהיא מסוגלת לקבל החלטות בעניניה, כפי שעשתה עד היום". זאת ועוד, "התרשמות זו בהלימה עם ממצאי רופאים שבדקו את המשיבה במועדים שונים בטווח זמן של חמישה חודשים". בפני בית המשפט עמדו גם תסקירים סוציאליים: "התסקיר השני נכתב, באופן חריג, כאמור ע"י שתי עובדות סוציאליות. מדובר בעו"ס ותיקות ומנוסות… עפ"י ההתרשמות של העו"ס, כאז גם היום מסוגלת המשיבה לדאוג לעניניה… בחקירה עמדו עורכות התסקיר על התרשמותן ממצבה של המשיבה ויכולתה להמשיך להתנהל באופן שהתנהלה עד היום…" האם אמנם נקלעה ל"מלחמה הניטשת בין ילדיה", אולם "חרף אינטרסים סותרים של הבנים, מצליחה המשיבה לקבל החלטות שאינן פרי תלות או מצוקה נפשית, והיא עודנה אדון לעצמה… אין אף בנסיבות חייה של המשיבה כדי לשנות מההתרשמות לפיה מסוגלת המשיבה להמשיך לנהל את עניניה בכלל ועניניה הכספיים/רכושיים בפרט, כפי שעשתה עד היום. טוב יעשו הבנים בכלל, והמבקש בפרט, אם יכבדו את רצונה של אמם, ויאפשרו לה לחיות את שארית חייה בשקט כפי שביקשה… המבקש מנהל סכסוך 'עזבון בחיים'. תחת אצטלה של דאגה לכאורה לעתידה של המשיבה, אין הוא מהסס להטיל ספק בהחלטותיה הכלכליות של המשיבה, והוא שב וגורר אותה בעל כורחה לסכסוך בין הבנים, תוך שמתעלם מהצורך שיישמע קולה ותתברר עמדתה, משל כבר הפכה, חלילה, המשיבה ל'כלי ריק'…" – התובענות נדחו, כמובן.

27.7.21

לפי סעיף 33(ב) לחוק, "בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם יכול שתוגש בידי בן זוגו או קרובו או בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו"; אך גם לא כל אדם רשאי לעתור לביטול האפוטרופסות, או לביטול מינוי האפוטרופוס הממונה, או לביטול פעולה שנעשתה על ידי אפוטרופוס ממונה; ופסק דין שניתן ביום 10.5.21 בא"פ (ת"א) 42296-10-20 – שדן בשאלה "האם יש למבקשת, אשתו של המשיב 1 (להלן ש') שאיננה מתגוררת עמו משך כשמונה שנים, מעמד לעתור לביטול האפוטרופסית שמונתה לש' ולעתור לביטול הסכמים שנכרתו בשם ש' ואושרו על ידי בית המשפט?" – מהווה דוגמא לכך. פסק הדין עסק (ביו היתר) בטענת האשה, לפיה הינה "יורשת פוטנציאלית" – אך טענה זו אינה רלוונטית לסקירה זאת, ולפיכך נתמקד בהכרעה בשאלה הנ"ל:

"כאשר מתמנה אפוטרופוס לאדם, נוצרים בינו לבין האדם יחסי נאמנות… האפוטרופוס הוא גם נאמנו של בית המשפט הממנה אותו… מערכת נאמנויות כפולה זו מבססת חזקה, שאפוטרופוס ממונה פועל בהתאם לחובותיו לטובת האדם. פיקוח על אפוטרופוס הוא של האפוטרופוס הכללי…ושל בית המשפט. סמכות הפיקוח של בית המשפט קבועה בסעיף 44 לחוק, שזו לשונו: 'בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשו של האדם שמונה לו אפוטרופוס, האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או של צד מעונין ואף מיוזמתו הוא, לתת לאפוטרופוס הוראות בכל ענין הנוגע למילוי תפקידיו; וכן רשאי בית המשפט, לבקשת האפוטרופוס, לאשר פעולה שעשה'. הנה כי כן, לא כל אדם רשאי להמריץ את בית המשפט לתת הוראות לאפוטרופוס, אלא רק 'מעונין בדבר'. מהותו של ה'דבר' היא ענין הנוגע למילוי תפקידיו של האפוטרופוס, כאמור בסעיף 44 עצמו… לפיכך, כדי שיתאפשר למאן דהוא להגיש בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס ממונה (להלן: בקשה למתן הוראות), עליו להראות שענינו הוא בטובתו של האדם, להבדיל מאינטרס של המבקש… במקרה דנא תומכת המבקשת את מעמדה כ'מעונינת בדבר' בשתי יתדות: האחת, מעמדה כיורשת פוטנציאלית של ש'. השניה, היותה אשתו המעונינת בטובתו. האמת להאמר, שאת מרכז הבמה, הן בבקשה והן בדיון, תפס ענין הירושה הפוטנציאלית. רק בטיעונים שהוגשו לפני מתן פסק דין זה צוינה טובתו של ש' כנימוק העומד בפני עצמו". בית המשפט דן בהרחבה בענין "הירושה הפוטנציאלית" וסיכם כך: "ההסכם שאושר גובש תוך מעורבות ובהמלצת בית המשפט. לפיכך, גם אילו סברתי שהמבקשת היא 'יורשת פוטנציאלית' (ולא היא) לא היה בכך כדי לבסס זכות קנויה להישמע בהליך אישור ההסכם. קל וחומר, שאין בכך כדי לבסס עילה לביטולו, לאחר מעשה. המבקשת איננה אפוטרופסית-על המפקחת על האפוטרופסית הממונה – בכלל, ושעה שהאחרונה נהנית מחזקת אובייקטיביות ומקצועיות, בעוד המבקשת מצויה בניגוד ענינים – בפרט. מסקנתי עד הנה – לא מדובר באחד מאותם מקרים חריגים, בהם ראוי להכיר ב'יורש פוטנציאלי' כצד רלוונטי להליך, שעה שהסבירות להתממשות אותה ירושה פוטנציאלית רחוקה מלהיות קרובה לוודאי. זאת ועוד, גם אילו הוכרה המבקשת כ'יורשת פוטנציאלית' לא היה בכך כדי להקנות לה זכות קנויה להיות צד להליך הסדור של אישור ההסכם, קל וחומר כדי לבטלו בדיעבד".

"טענתה השניה של המבקשת היא, שיש להכיר בה כ'מעונינת בדבר' בהיותה אשתו של ש' 'גם אם היא מנותקת ממנו בגלל היותו חסוי שאינו מזהה אפילו את הקרובים לו'… קרבה משפחתית (לבטח בין אדם לבן זוגו וילדיו) עשויה לבססת הנחה, הנעוצה בנסיון החיים, שענינו של המבקש היא טובתו של האדם. ברם, אותו נסיון חיים עצמו מחייב ערנות לכך, שקרבה משפחתית מולידה לא אחת ניגוד אינטרסים בין המבקש לאדם (או בין קרוביו לבין עצמם, באופן המתנגש עם אינטרסים של האדם). לפיכך, קרבה משפחתית, כשלעצמה, איננה הופכת את המבקש ל'מעונין בדבר', וראוי לבחון את יתר נסיבות הענין".

לאחר ניתוח מפורט של הנסיבות הספציפיות, נפסק: "בשים לב לאמור לעיל, הטענה לפיה המבקשת היא אשתו של ש' המעונינת בטובתו, וענין זה הוא המניע אותה לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, איננה תמת לב. המבקשת היא עדיין אשתו של ש', שעה שהשניים לא התגרשו. ברם, העובדות שאינן שנויות במחלוקת מצביעות בבירור על כך, שאין בין המבקשת לבין ש' ולא כלום משך כשמונה שנים. מדובר בנתק שתחילתו בתלונה של המבקשת נגד ש' שהובילה להרחקתו מדירת המגורים, המשכו בהתפטרות מתפקיד האפוטרופסית של ש' ובנקיטת הליך מזונות נגדו, וסופו במסקנת המבקשת… לפיה אין טעם לקשר עם ש', כי 'לא נשאר טעם וסיכוי כי הוא יכיר את המבקשת'… בכל הכבוד, אילו מעייניה של המבקשת היו נתונים לש', להבדיל מנכסיו, היא היתה נאבקת ללא לאות על הזכות לטפל בו ולדאוג לו, בין שהוא מזהה אותה ובין אם לאו. למצער, הייתה המבקשת נאבקת ללא לאות על מנת לשמור על קשר עם ש', ולו על מנת לוודא שרווחתו נשמרת. והנה, המבקשת היא שיזמה את הנתק הפיסי, והסכימה שיימשך שנים, ועד עצם היום הזה. נסיבות אלה מעידות בקול ברור, שמעייני המבקשת אינם נתונים לש', ולכן היא איננה 'מעונינת בדבר', כמשמעותו בסעיף 44 לחוק".

{הערה: על רקע המסקנה לפיה "המבקשת היא עדיין אשתו של ש', שעה שהשניים לא התגרשו. ברם, העובדות שאינן שנויות במחלוקת מצביעות בבירור על כך, שאין בין המבקשת לבין ש' ולא כלום משך כשמונה שנים", כדאי להזכיר סקירה זאת וסקירת "המשך" זאת…}

13.1.22

החלטה מיום 5.12.21 בא"פ 18689-01-21 המלמדת, בין היתר, כי בנסיבות מסוימות, יסטה בית המשפט מן העמדה המקובלת בפסיקה, לפיה יש להעדיף מינוי של בן משפחה כאפוטרופוס, על פני מינוי גורם חיצוני; ואף יעדיף שיקולים אחרים על פני אימוץ עמדת עו"ס לסדרי דין (למרות המשקל הרב שניתן לה בדרך כלל):

"בפני בקשה למינוי המבקשת כאפוטרופסית על כלל עניניה של אמה, הגב' א'. ביום 11.4.2021 הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין, ממנו עלה בבירור כי לנוכח מצבה התפקודי והקוגניטיבי של הגב' א', אין מחלוקת שהיא אינה יכולה לדאוג לעניניה בעצמה, שהיא מצויה בסיכון וזקוקה לטיפול והשגחה 24/7 ועל כן זקוקה למינוי אפוטרופוס על כלל עניניה. עו"ס לסדרי דין המליצה להעתר לבקשה ולמנות את המבקשת, כמבוקש. ביום 20.4.2021 הוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש ממנה עלה בבירור כי הגב' א' זקוקה למינוי אפוטרופוס על כלל עניניה, אולם לנוכח התנגדות המשיבים 5 ו-6 למינוי המבקשת, עתר ב"כ היועמ"ש לקבוע דיון במעמד הצדדים. יוער כי עוד קודם לכן, הגיש המשיב 6 מספר תגובות לתיק, בהן הביע את התנגדותו הנחרצת למינוי המבקשת… [לדיון] התייצבה גם הגב' א' בעצמה והביעה רצונה בפני שלא בנוכחות הצדדים… לנוכח העולה מדבריה של הגב' א' ומדברי הצדדים עצמם, הוריתי על מתן צווי גילוי מסמכים, לצורך בחינת ההתנהלות הכספית בחשבונותיה של הגב' א', זאת בשים לב לכך שהמשיב 6 שולט בכל התנהלותה הכלכלית ומנהל את חשבון הבנק שלה. ביום 19.9.2021 ולאחר קבלת מידע מחשבונות הבנק של הגב' א', הוגשה הודעת האפוטרופא לדין… ממנה עלו מספר תמיהות ביחס להתנהלות הכספית בחשבונותיה של הגב' א', לרבות משיכות כספים בסכומים משתנים ובהיקפים חריגים, שימוש חריג בכרטיסי אשראי וזאת כשלעתים, נותרו חשבונות הבנק של הגב' א' ללא יתרה מספקת על מנת לשלם את הוראות הקבע בחשבון. לנוכח האמור הוריתי על קביעת דיון נוסף במעמד הצדדים… בסיומו של הדיון, הוריתי לאפוטרופא לדין לקבל בשנית את עמדתה של הגב' א' וזאת לנוכח כוונתי לבחון מינוי אפוטרופוס חיצוני, שאינו מי מילדיה. ביום 21.11.2021 הגישה האפוטרופא לדין הודעת עדכון ממנה עלה כי הגב' א' מתנגדת למינוי חיצוני. אלא שמתגובה זו עלה גם כן כי הגב' א' קרועה בין ילדיה, ואינה יכולה לבטא עמדה עצמאית… כך למדנו מהודעת עדכון זו כי במהלך היום, שוהה הגב' א' בגפה, ללא מטפלת סיעודית, וזאת בניגוד להודעה שהוגשה על ידי המשיב 6 ביום 10.11.2021 ותוך שברור כי הדבר אינו תואם את צרכיה של הגב' א'… בוסף לאמור… עלה כי בין ילדיה של הגב' א' קיימת מתיחות רבה, וכל אחד מהם טוען כלפי משנהו טענות קשות לשימוש לרעה בכספיה וכן לטיפול לקוי בצרכיה. מתיחות זו פוגעת בראש ובראשונה בגב' א' עצמה…

אשר על כן, לעת עתה, אינני מוצא לקבל לא את בקשת המבקשת למינויה כאפוטרופוס על עניני אמה ולא את עמדות המשיבים 5-6. הווי ידוע כי עקרון העל המנחה בסוגיה זו הינו עקרון 'טובת האדם' שממנים לו אפוטרופוס, המחייב בחינה אובייקטיבית של המציאות הקיימת ע"י זיהוי צורכי האדם הזקוק למינוי אפוטרופוס, וזיהוי המועמד אשר יספק מענה הולם לצרכים אלו. סעיף 35 [למעשה, סעיף 35(א) – ד.ר.] לחוק… קובע: 'בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו'. סעיף 80 לחוק מגדיר 'טובתו של אדם – מכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם'. ההגדרה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 33(א)(4) לחוק, שללא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם. בחינת טובתה של הגב' א' מלמדת כי יש למנות לה אפוטרופוס וזו אף עמדת כלל הצדדים שבפני, אלא שכאמור, קיימת מחלוקת ביחס לגורם אותו יש למנות. בפסיקה נקבע כי בדרך כלל חוות דעתו של מומחה שמונה ע"י בימ"ש תאומץ על ידו, אלא אם ישנה סיבה משמעותית ובולטת לעין שלא לעשות כן… בעניננו, ביחס לעצם המינוי, מקובלת עלי עמדת עו"ס לסדרי דין… אולם ביחס לזהות האפוטרופוס, מצאתי כי עמדת עו"ס לסדרי דין לא שקלה כראוי את הקונפליקט בין ילדיה של הגב' א' וזו לא היתה ערה להתנהלות הכספית בחשבונות הבנק… נתונים אלה מביאים אותי לכלל מסקנה, כי גם אם לא נפל דופי בהתנהלותה של המבקשת עצמה, עצימות הקונפליקט בין הצדדים והעננה המרחפת על ההתנהלות בחשבונות הבנק, מחייבים מעורבות של צד ג', שיסדיר הענינים שבמחלוקת וידאג לעניניה של הגב' א', באופן ניטראלי ועניני. הגם שעל פי הפסיקה, יש להעדיף מינוי של בן משפחה על פני גורם חיצוני… נהיר כי אין לעשות כן בכל מחיר. בעת הזאת ומשהקונפליקט בין ילדיה של הגב' א' אינו מאפשר למי מהם לפעול תוך ראיית טובתה, ומשקיים צורך לבחון את ההתנהלות הכספית ולדאוג לכלל עניניה, על אף אותו קונפליקט, אני מוצא כי מינוי אפוטרופוס חיצוני דווקא, ולו לזמן מוגבל, יהיה לטובתה של הגב' א' ועדיף על מינוי מי מילדיה…"

{הערה: כאשר מדובר במינוי אפוטרופוס לקטין – נקבע במפורש בסעיף 35(ב) לחוק, "…יתן בית המשפט עדיפות לאדם מתאים שהוא בן משפחתו של הקטין, אלא אם מצא כי בנסיבות הענין יהיה זה לטובת הקטין למנות לו אפוטרופוס שאינו בן משפחתו…"}

2.3.22

האם בכל מקרה שבו מוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם, חובה לצרף אליה (או להגיש לאחר שהוגשה) "תעודת רופא", המתייחסת לצורך של אותו אדם במינוי אפוטרופוס ולמצבו הקוגניטיבי? בכך עסק פסק דין (מיום 16.2.22) במסגרת רמ"ש (מחוזי חיפה) 49897-12-21: "בפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטות בית משפט לעניני משפחה… בהחלטה מיום 8.11.21 שניתנה ביחס לבקשה למינוי אפוטרופוס קבע בית המשפט קמא כי לצורך מינוי אפוטרופוס יש לצרף תעודת רופא המתייחסת לצורך של אותו אדם באפוטרופוס, מצבו הקוגניטיבי, תובנה וכושר שיפוט, וכי ככל שלא תצורף תעודת רופא כאמור – תימחק הבקשה. ובהחלטה מיום 12.11.21 שניתנה בבקשת המבקש לעיון חוזר, קבע בית המשפט קמא בין היתר, כי 'אם מבקשים למנות אפוטרופוס לאדם – יש להראות במסמכים רפואיים (קרי: תעודת רופא) שיש הצדקה רפואית לכך. סכסוך בין ילדיו הבוגרים של אדם בוגר אינו מגבש עילה למינוי אפוטרופוס על האב'. שתי ההחלטות תכוננה במאוחד: 'ההחלטות'. על החלטות אלה הגיש המערער בקשת רשות ערעור. לטענתו, אביו, משיב מס' 1, הינו קשיש בן 92 שנים הנשלט על ידי אחיו, משיב מס' 2 אשר הוא ורעייתו מפעילים על האב הקשיש לחצים בלתי סבירים ומניפולציות, והלכה למעשה טובתו של משיב מס' 1 עצמו אינה ניצבת במרכז. הבקשה להורות על מינוי אפוטרופוס נייטרלי על עניניו של משיב מס' 1, אינה נעוצה בהעדר כשירות קוגניטיבית, אלא במטרה להבטיח את ניהול עניניו לטובתו בלבד, וקביעת הסדרי ראיה בין המערער לבין אביו. המערער עתר למינוי אפוטרופוס נייטרלי וטען כי אין חובה להוכיח אי כושר נפשי או שכלי כתנאי למינוי אפוטרופוס. לטענתנו, די בהוכחת קיומן של מסכת לחצים, מצוקה נפשית ותלות, שיש בהן כדי לשלול את יכולתו של האדם לנהל עניניו בעצמו, כדי לבסס עילה למינוי אפוטרופוס כאמור. בהתאמה טוען המבקש כי אין לדרוש צירוף תעודת רופא כתנאי סף לבירור בקשה למינוי אפוטרופוס. נתתי רשות ערעור לבקשה וביקשתי לקבל את תגובות המשיבים. ביחס לשאלה האם תנאי הכרחי למינוי אפוטרופוס הוא צירוף מסמך רפואי – תעודת רופא, או שאכן דרך המלך היא צירוף תעודת רופא, אך ניתן, בשלב ראשון, לבקש תסקיר פקיד סעד לסדרי דין או כל ראשית ראיה אחרת, ממנה עולה הצורך בבחינת הבקשה באשר לשאלה, כי ללא המינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של אדם…

לאחר שבחנתי את החלטות בית משפט קמא ואת הוראות חוק הכשרות המשפטית… והפסיקה הרלוונטית, הגעתי למסקנה כי בנסיבות תיק זה, לא היה מקום למחוק את הבקשה על הסף, ומשכך אני מורה שההחלטה בטלה והתיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שיבחן את ראיות הצדדים, יתרשם מהם באופן בלתי אמצעי, ולאחר מכן ישקול האם יש להורות על עריכת תסקיר פקיד סעד לסדרי דין או למנות מומחה או לדחות את הבקשה או לקבלה, הכול כפי חוכמתו… נקודת המוצא היא קיומה של חזקת כשרות לביצוע פעולות משפטיות, 'כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו' (סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית) ו'כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט' (סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית). נקבע כי יש לפרש את חוק הכשרות המשפטית וליישמו בהתאם לתכליתו של תיקון 18… וכעולה מהסדריו, כמו גם עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. תכלית זו שמה את הדגש על כיבוד חרותו של האדם לקבל החלטות ולנהל עניניו בעצמו, ועל מינוי אפוטרופוס לאדם רק מקום בו לא ניתן לשמור על טובתו וזכויותיו בדרך שמגבילה פחות את חירותו (סעיף 33(א)(1) ו-(2) לחוק הכשרות המשפטית). סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית קובע כי בית משפט רשאי, בין היתר, למנות אפוטרופוס ל'פסול דין' (כמשמעו בסעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית – היינו אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניניו, ושבית המשפט הכריז עליו כפסול דין) או ל'אדם אחר, שאינו יכול דרך קבע או דרך ארעי לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו' (סע' 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית). הפגיעה באוטונומיה של הפרט בעצם המינוי ברורה… המטרות שמבקש מינוי האפוטרופוס להבטיח ראויות וחשובות הן, ומבקשות אך את טובתו של האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס, ולא כל מטרה אחרת… והוא מתבצע לאחר שהונחה בפני בית המשפט תשתית מתאימה המלמדת כי האדם לו מבקשים למנות אפוטרופוס אינו מסוגל לדאוג להם [לעניניו, כולם או מקצתם – ד.ר.] בעצמו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. להבדיל מן הדרישה הקבועה בסעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית לענין הכרזתו של אדם כפסול דין, לענין מינוי אפוטרופוס אחר מתוקף סעיף 33(א)(4)… אין צורך להוכיח כי מאן דהוא אינו מסוגל לדאוג למכלול עניניו או לפחות לרובם המכריע, ודי אם קיימת אי יכולת חלקית שלו לדאוג לעניניו… ועוד נאמר, 'אחד הכלים להגן על קשיש שאינו מסוגל לכלכל את עניניו הכספיים, הוא שימוש בסמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס על רכושו…'… קיומה של חזקת כשרות ונקודת המוצא בדבר כיבוד חרותו של האדם לקבל החלטות ולנהל את עניניו בעצמו, וצמצום הפגיעה, ככל הניתן, בחרות זו, יש בהן כדי להשליך לא רק על ההכרעה בשאלה האם למנות לאדם אפוטרופוס לניהול עניניו אם לאו, אלא גם על נטל ההוכחה המוטל על מבקש המינוי, וממילא על התשתית העובדתית אשר צריכה לעמוד בפני בית המשפט, בבואו לברר את הבקשה, בדונו ובהכריעו בה.

באשר לצירוף תעודת רופא או מסמך רפואי אחר המעיד על מצבו של האדם נשוא הבקשה ועל העדר יכולתו לנהל את עניניו, בתמיכה לבקשה, הרי שעל פי תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), התש"ל-1970, חובת צירוף תעודת רופא אודות מצבו של האדם קיימת כאשר מבוקשת הכרזתו של האדם כפסול דין… אין חובה ספציפית לצירוף תעודת רופא כאמור לבקשה למינוי אפוטרופוס… וזאת, כפי הנראה, בין היתר, גם מן הטעם כי לא תמיד עילת המינוי… יסודה במצב רפואי, נפשי או קוגניטיבי המונע מן האדם לנהל את עניניו. מלים אחרות, בית משפט רשאי להורות על המצאת תעודת רופא בתמיכה לבקשה למינוי אפוטרופוס, ואף לקבוע במקרים המתאימים ובזהירות הנדרשת, כי המצאה כאמור תהא תנאי סף לבירור הבקשה… אך ראוי שיעשה זאת לאחר ששקל את העילה הנטענת, בגינה הוגשה הבקשה, טעמים המונעים המצאת תעודת רופא (או מסמך אחר כאמור לעיל) בתמיכה לבקשה, היקפה של הפגיעה המבוקשת והצפויה בחרותו של האדם בניהול עניניו (האם הגבלות על האדם ביחס לביצוע פעולות מסוימות, או שמא מינוי אפוטרופוס לכלל עניניו, האם מינוי זמני או מינוי קבוע), ראיות אחרות שצורפו בתמיכה לבקשה, ועוד, והכל כאמור בזהירות. בנסיבות הענין כאן, טוען המבקש כי בכלל 'אדם שאינו יכול לדאוג לעניניו' יש להביא גם מי שנתון תחת לחצים נפשיים והשפעה, השוללים ממנו את היכולת לדאוג לעניניו ולהפעיל שיקול דעת באופן עצמאי, גם אם כושרו הקוגניטיבי לא נפגע. ניתן אמנם להביא מצבים כאלו בגדרי סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית. עם זאת, לא ניתן להתעלם מן הקושי המובנה הטמון בקביעת רף הלחצים הנפשיים וההשפעה, אשר יצדיקו מסקנה בדבר אי יכולתו של האדם לנהל את עניניו, ומכאן הצורך לעמוד על תשתית עובדתית ראויה בתמיכה לבקשה ולהחלטה למינוי אפוטרופוס, ככל ותינתן. לענין אחרון זה יש לציין, כי על פי הסדרי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, העוסקים בעילות הכפיה והעושק, הסדרים אשר חלים, לאור הוראות 61(ב) לחוק הנ"ל, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה (הן הפעולות אשר לשם הגבלת יכולתו של המשיב 1 לעשותן התבקש המינוי על ידי המבקש), הכפיה והמצוקה האמורים בסעיפים הנ"ל, אינם לחץ או מצוקה של מה בכך, אלא המדובר בלחצים החותרים תחת עצם הרצון המינימאלי או פוגעים בו פגיעה חריפה ובמצוקה כבדת משקל 'המסיטה את שיקול דעתו של האדם סטיה של ממש מנתיבו הנכון' (ע"א 1569/93… ע"א 5490/92… ע"א 719/78…) זאת ועוד, עיון בבקשת המבקש למינוי אפוטרופוס ובבקשת הרשות לערעור, מעלה כי למעשה נשענת עילת המינוי המבוקש על מצבו הנפשי הקשה של משיב 1, שאמנם אינו נגרם בעטיה של מחלת נפש, אלא, כך לפי הנטען, בעטיים של גילו, בדידותו והלחצים שמפעיל עליו בנו – המשיב 2, וכן על חוסר הניסיון של המשיב 1 בניהול עניניו הכלכליים והעדר התמצאותו בהם. טענה בדבר מצב נפשי בגינו אין האדם מסוגל לנהל את עניניו, היא טענה שבמומחיות שיש לתומכה בחוות דעת מתאימה, כדוגמת הערכה פסיכיאטרית. מסמך כאמור, לא צורף לבקשה. גם ראיות אובייקטיביות אחרות, שדי בהן כדי לבסס ראשית ראיה לטענות המבקש, לא צורפו לבקשה. מכאן, רשאי היה בית המשפט קמא לדרוש, כי יומצאו מסמכים רפואיים בענין מצבו הנפשי של המשיב 1, והשאלה מצטמצמת אם כך, אך להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט קמא, בהחלטה להורות על צירופם של מסמכים אלו ע"י המבקש, כתנאי סף להתחלת בירורו של ההליך. לענין זה – צירוף מסמכים רפואיים כתנאי סף להתחלת בירורו של ההליך, לא מביא במכלול נסיבות התיק, לדחית הבקשה למינוי אפוטרופוס על הסף… דומה כי היה מקום בשלב ראשון, לבקש את תשובות הצדדים האחרים לבקשה, להתרשם ממהימנות ראיות המבקש ומצב הדברים, בין היתר, באמצעות שמיעת הצדדים, לרבות ובפרט המשיב 1, לעמוד על הטעמים בגינם לא צורף מסמך רפואי בענין מצבו הנפשי של המשיב 1 ובהתאמה, להכריע באשר להמשך – אם על ידי מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת מצבו הנפשי של המשיב 1, אם על ידי עריכת תסקיר עו"ס לסדרי דין, אם על ידי דחייתה של הבקשה  או מחיקתה, אם בכל דרך אחרת עליה יורה בית המשפט. דומה כי בירור מדורג זה של הליך, יש בו כדי לאזן במידת מה את הפגיעה הנגרמת, כאמור, לאדם בעטיו של ההליך למינוי אפוטרופוס, שאינו נתמך בראיות אובייקטיביות מספקות… הדרישה להמציא תעודת רופא או מסמך רפואי בתמיכה לבקשה (אם כתנאי סף שבהעדרו תימחק הבקשה על הסף, ואם כתנאי למתן הסעד המבוקש בסופו של ההליך) הינה בשיקול דעתו של בית המשפט המברר את ההליך, כתלות במגוון נסיבות ההליך שהובא (ובהם, בין היתר, העילה עליה מבוססת הבקשה, הטעמים המונעים המצאת מסמך רפואי כאמור, היות המינוי המבקש זמני או קבוע ועוד)… בנסיבות הענין כאן, ומן הטעמים שפורטו לעיל, ועל אף שישנו מקום להורות על המצאת מסמכים רפואיים ביחס למצבו הנפשי של המשיב 1, דומה כי איזון השיקולים, מעלה כי לא היה מקום למחוק הבקשה על הסף… אני מקבלת את הערעור ומורה כי התיק יוחזר לבית משפט קמא אשר יפעל בהתאם לאמור לעיל".

6.3.22

ראו תוספת מיום 6.3.22 לסקירה זאת, שענינה המנעות בית משפט ממינוי אפוטרופוס, ותחת זאת התרת ביצוע פעולה רפואית, כדי להקל על סבלו של אדם, שמוגדר "חולה נוטה למות"; וכן תוספת מיום 6.3.22 לסקירה זאת, שענינה אי מינוי אפוטרופוס "לדין".

25.11.22

ראו תוספת מיום 25.11.22 לסקירה זאת.

29.1.23

פסק דין מיום 29.12.22 (פורסם ב"נבו"), שניתן במסגרת א"פ 28932-06-22: "המבקשות הן האחיות של המשיבים 1-2… אח נוסף (להלן: י') סובל מבעיות נפשיות, בעטיין מונו אם הצדדים (להלן: האם) והמשיב 1 כאפוטרופוסים של י'. לאחר שפרץ משבר משפחתי, בעטיו הוגשו מספר הליכים, ניתן ביום 29.1.2019 פסק דין בהסכמה, לפיו מונתה המשיבה 3 (להלן: א') כאפוטרופסית קבועה לרכושו של י'. י' מתגורר בדירה, שהיתה בבעלות האם, והועברה ללא תמורה למבקשות… בהליך קודם… נדחתה טענת המשיבים (ואחות נוספת, שאיננה צד להליך זה), לפיה יש לבטל את העברת הזכויות האמורה. בהחלטה מיום 20.6.2019 קבעתי, שא' תעביר למבקשות, המטפלות בי' באופן שוטף, סך של 7,500 ₪ לחודש מכלל הכנסותיו, לשם מימון צרכיו השוטפים. ביום 1.7.2020 ניתן… תוקף של פסק דין להסכמה בנוגע לזכויותיו של י' בדירה (להלן: פסק הדין המוסכם). חלקה הרלוונטי של ההסכמה הוא כדלקמן: '1. י.כ יירשם כבעלים של 10% מהזכויות בדירה מושא התובענה, וזאת לאור הסכמת הצדדים שויתור י' על זכויותיו לטובת אמו, בטל ומבוטל… 2.ל-י.כ תהא זכות מגורים בדירה, לאריכות ימיו ושנותיו ללא תשלום דמי שימוש. 3. במידה ש-י' יזדקק לכספים מעבר לאלה המצויים בחשבונו, ובית המשפט יאשר לממש את חלקו בדירה, תהא לנתבעות 2-4 זכות בלעדית לפדות את חלקו של י' בדירה, על ידי תשלום 10% מהערכת שווי הדירה כפנויה למרבה במחיר, על ידי שמאי שימנה ביהמ"ש. 4. בכפוף לאמור לעיל, מצהירים הצדדים הדדית כי אין בכוונתם לפרק את השיתוף בדירה'. בהליך דנן עותרות המבקשות לביטול מינויה של א' כאפוטרופסית לרכושו של י'…עיקר טענות המבקשות הוא כדלקמן: 1. משתמו ההליכים המשפטיים, יש למנות את המבקשות, המטפלות ב-י', כאפוטרופוסיות במקום א'; 2. מינוי המבקשות יחסוך טירחה מיותרת, הכרוכה בבקשות שהן נאלצות להגיש ל-א' בגין הוצאותיו של י', איסוף חשבוניות וכו'; 3. אין סיבה לשלם ל-א' שכר טרחה, כאשר המבקשות יכולות לבצע את התפקיד ללא עלות; 4. למבקשות, אחיותיו של י', יתרון מובנה וברור לשמש כאפוטרופסיות שלו. עיקר טענות המשיבים הוא כדלקמן: 1. לא אירע כל שינוי נסיבות, המצדיק להחליף את א' כאפוטרופסית; 2. מינוי המבקשות ישים לאל את מנגנון הפיקוח שקבע בית המשפט בנוגע להוצאותיו של י', ויאפשר למבקשות לעשות בהכנסותיו כרצונן. הוא הדין בחסכון בסך של 600,000 ₪ על שם י'; 3. קיים ניגוד ענינים בין המבקשות לבין י'; 4. לנוכח האמור, דין הבקשה להדחות על הסף. עמדת א' היא, שלנוכח המחלוקות הקשות בין בני המשפחה, ראוי למנות אפוטרופוס ניטרלי.

דיון והכרעה: בין אפוטרופוס לאדם שמונה לו אפוטרופוס (להלן: האדם) מתקיימים יחסי נאמנות (ע"א 4377/04… להלן: ענין הולצברג). יחסים אלה מחייבים למנוע מצב בו עלול האפוטרופוס להימצא בניגוד ענינים עם האדם. כך נפסק בעניין הולצברג, לאמור: 'עסקינן באיסור המבקש להתוות לנאמן את גדרי המותר והאסור של תפקידו, ולתחום אותם בגבולות שאינם עבירים, על מנת שלא ליצור חשש לפגיעה בענינו של הנהנה, על מנת שלא להעמיד את הנאמן במצב בו עשוי הוא לחטוא לתפקידו. מוקדו של האיסור בעצם ההתנהגות, ואין הוא מותנה בכך שאכן נגרמה פגיעה כלשהי למי שכלפיו חב הנאמן את חובת הנאמנות… די בכך שמדובר ב'מצב אובייקטיבי היוצר אפשרות ממשית (או, לפי גרסה אחרת, חשש סביר) של ניגוד ענינים, ואין צורך להוכיח שבפועל היה ניצול לרעה כתוצאה מניגוד ענינים…' כפועל יוצא קבע בית המשפט המחוזי, שגם אפוטרופוס לגוף עלול להימצא במצב של ניגוד ענינים, הגם שלכאורה הוא אינו ממונה על עניני רכושו של האדם. וכך נפסק: 'רף טיב ההתנהגות שמוטל על בעל תפקיד, כגון אפוטרופוס לגוף, חייב להיות גבוה, ועליו להיות נטול כל אינטרס אישי… ככל שיתאפשר לאפוטרופוס לגוף לקבל מתנות משמעותיות מהאדם שהוא מונה עליו, הדבר עלול לפתוח פתח לניצול מצוקתו של מי שמונה לו אפוטרופוס. קיים חשש שעל מנת שהאפוטרופוס יהיה קשוב לבקשות של מי שהוא ממונה עליו, ועל מנת שימלא את משאלותיו, ייזום האדם שמונה לו אפוטרופוס הענקת מתנות לאפוטרופוס על מנת להשפיע עליו. יתכן גם, שהאפוטרופוס ישפיע על מי שהוא מונה לדאוג לצרכיו, להעביר לו רכוש. יש לשמור מכל משמר על טוהר מניעיו של האפוטרופוס לגוף, וככלל, יש למנוע העברת רכוש לאפוטרופוס (עמ"ש (מחוזי תל אביב יפו) 19960-05-18… נבו…)

מכח פסק הדין המוסכם, זכאי י' להרשם כבעלים של 10% מהזכויות בדירה, ולהתגורר בדירה לאריכות ימיו ושנותיו, ללא תשלום דמי שימוש. מכח אותו פסק דין, מנועות המבקשות, שהינן בעלות יתר הזכויות בדירה, מלעתור לפירוק השיתוף בה. ממילא, אם תמונינה המבקשות כאפוטרופסיות של י', יש אפשרות ממשית של ניגוד ענינים בינן לבין י'. זאת, לאור אינטרס כלכלי ברור של המבקשות (אפילו אינו אקטואלי אלא פוטנציאלי בלבד) להביא לסיום את מגורי י' חינם אין כסף בדירה. זאת ועוד, עצם השותפות הקנינית של המבקשות עם י' בדירה, מבססת אפשרות ממשית של ניגוד ענינים, שהרי שותפים במקרקעין לא תמיד רואים עין בעין ענינים שונים הכרוכים באותה שותפות. בכלל זה, עלול להיווצר ניגוד ענינים אם המבקשות (או מי מהן) יחפצו להשתחרר מהשותפות בדירה עם י'. הדברים קל וחומר, לנוכח זכות הראשונים שניתנה למבקשות בפסק הדין המוסכם, לפדות את חלקו של י' בדירה. ברי שהמבקשות לא יכולות לשמש הן כנאמנות של י' והן כשותפות שלו, בכלל, וכשותפות-רוכשות, בפרט. בנוסף, שליטה של המבקשות בכל הכספים של י', אף היא מבססת אפשרות ממשית של ניגוד ענינים. זאת, על רקע מגוריו חינם אין כסף של י' בדירה, על ההפסד הכספי הכרוך בכך למבקשות. בנסיבות האמורות, כוחן של המבקשות כאפוטרופוסיות של י', רב הוא לנקוט צעדים כאלה ואחרים, על מנת לקדם אינטרס שלהן, על חשבון האינטרסים של י'. מצב דברים כזה מבקש הדין למנוע אפריורית. לכן, אין למנות את המבקשות כאפוטרופוסיות של י', מאחר שמתקיימת לגביהן אפשרות ממשית של ניגוד ענינים. יתרה מזו, המבקשות עלולות להימצא בניגוד ענינים בפן שאינו קניני-כספי. זאת, על רקע הקרע העמוק בינן לבין המשיבים. חובת הנאמנות של אפוטרופוס כלפי האדם עצמו, משמיעה חובת נאמנות (אמנם, מוחלשת בעוצמתה ומצומצמת בהיקפה) גם כלפי בני משפחתו מדרגה ראשונה. בקיום חובה זו, כחלק מטובתו של י', יעמדו המבקשות בניגוד ענינים. למשיבים, כאחיו של י', אינטרס לגיטימי וברור לעמוד איתו בקשר, ולוודא, לטובתו של י', שעניניו נשמרים כראוי. והנה, לאור הקרע העמוק בין המבקשות למשיבים, עלולות המבקשות להימצא בניגוד ענינים, שיקפח את זכותם של המשיבים לקשר עם י', ואת זכותו של י' לקשר עמם. עוד עלולות המבקשות, בעטיו של הקרע האמור, לקפח את האינטרס של המשיבים, לקבל מידע רלוונטי לגבי עניניו של י', כחלק משמירת טובתו של האחרון. כך, למשל, עתרו המבקשות במסגרת הליך זה, לקבלת מידע מ-א' על עניניו הכספיים של י'. מדובר בבקשה לגיטימית, במסגרת המעגל ההיקפי של חובת הנאמנות של אפוטרופוס כלפי אדם. לכן הוריתי על המצאת המידע. והנה, ככל שהמשיבים יבקשו מידע דומה מהמבקשות, כאפוטרופוסיות של י', הן תימצאנה בניגוד ענינים ברור.

אמת, מחיקת הליך על הסף הוא סעד דרסטי, הננקט במשורה, ורק מקום בו אין כל סיכוי למתן הסעד, אם יישמע ההליך לגופו… עם זאת, דומני שיש ליישם את ההלכה האמורה יישום מותאם, ככל שבהליכים הנוגעים לאפוטרופסות עסקינן. זאת, משום שהטעם העומד בבסיס ההלכה דלעיל, הוא מעמדה הרם של זכות הגישה לערכאות, כמגשימה זכויות אחרות של בעל הדין… אלא שבהליך לפי החוק, לא זכויותיו של המבקש עומדות במרכז, אלא זכויותיו וטובתו של האדם (המטרות שמבקש מינוי האפוטרופוס להבטיח ראויות וחשובות הן, ומבקשות אך את טובתו של החסוי, ולא כל מטרה אחרת – ענין הוצלברג). לפיכך, היקף שיקול הדעת המסור לבית המשפט, בשאלת מחיקתו של הליך כגון דא, רחב יותר, באשר בית המשפט הוא האמון על טובתו של האדם. בנסיבות המקרה דנן, גם אילו נדרשתי לפסוק בד' אמותיה של ההלכה החלה על הליכים אזרחיים רגילים, מן הדין היה למחוק את הבקשה על הסף. זאת, משום שגם אם יוכחו כל טענות המבקשות, לא יהא בכך כדי לאיין את האפשרות הסבירה להימצאותן בניגוד ענינים קניני-כספי עם י'…

עילת מחיקה נוספת, העומדת על רגליה היא, הם היחסים העכורים מאוד בין שני פלגי המשפחה. יחסים אלה מבססים, כאמור לעיל, אפשרות ממשית לניגוד ענינים, אך בנוסף הם כר פורה להתכתשות משפטית בין הצדדים הניצים 'מעל לראשו' של י'. מאבקים אלה יזיקו ל-י', הן משום שהם יגרמו להפנית משאבים (כספיים ואחרים) על חשבונו, והן משום שהם יעסיקו את בית המשפט ביחסים בין בני המשפחה, במקום בנושאים הקשורים ל-י' עצמו. בענין זה הזדמן לי בעבר להביע את דעתי, לפיה קירבה משפחתית מולידה לא אחת ניגוד אינטרסים בין המבקש לאדם (או בין קרוביו לבין עצמם), באופן המתנגש עם אינטרסים של האדם עצמו (א"פ (משפחה תל אביב יפו) 42296-10-20… נבו…) לפיכך, שמירה על האינטרסים של האדם מחייבת להידרש גם לשאלה, האם מינוי בן משפחה כאפוטרופוס הוא בטובתו. לענין זה קובע סעיף 35(ב) לחוק – במינוי אפוטרופוס לקטין לפי סעיף 33(א)(1) ייתן בית המשפט עדיפות לאדם מתאים שהוא בן משפחתו של הקטין, אלא אם כן מצא כי בנסיבות הענין יהיה זה לטובת הקטין למנות לו אפוטרופוס שאינו בן משפחתו. משמע, על בית המשפט לבדוק האם התועלת המובנית במינוי בן משפחה (כהגדרתו בסעיף 35(ב) לחוק) עולה על נזק אפשרי בגין מחלוקת בין אותו בן משפחה לבין בני משפחה אחרים. במקרה דנן, לאור הכרותי הממושכת עם הסכסוך בין פלגי המשפחה, אין לי ספק שמינוי המבקשות כאפוטרופסיות של י', יגרור מאבקים פנים משפחתיים ומשפטיים, שיפגעו ב-י'. נזקה של פגיעה זו עולה מהותית על התועלת שתהא ל-י', בגין מינוי המבקשות דווקא כאפוטרופסיות. גם מטעם זה, דין ההליך להימחק על סף.

…כפי שביארתי בהחלטתי מיום 6.12.2022, העילה לביטול מינויה של א' כאפוטרופסית לא היתה טענות כספיות. נהפוך הוא, בבקשה טרחו המבקשות להודות לא' על פועלה… יתירה מזו, העתירה איננה להחליף את א' באפוטרופוס ניטרלי אחר, אלא לבטל את המינוי על מנת למנות את המבקשות דווקא. לפיכך, אין קשר בין המידע שהתבקש מ-א', או טענות שיש (או שיהיו) למבקשות בנוגע לכך, לבין הסעד הנעתר בהליך זה. טענה נוספת של המבקשות היא, שמינוין יחסוך את תשלום שכרה של א'. הגם שיש ממש בטענה, אין בכך כדי לשנות את התוצאה. זאת, משום שמינוי אפוטרופוס הנגוע באפשרות של ניגוד ענינים, איננה אפשרית כלל. ממילא, מינוי המבקשות כאפוטרופסיות אינו אפשרי, ולכן תשלום שכר לאפוטרופוס ממונה מתחייב מנסיבות המקרה.

בשולי הדברים, אך לחלוטין בעיבורם מבחינה מהותית: אינני סבור שהליך זה הוגש בחוסר תום לב, על מנת שיבולע לזכויותיו של י'. נהפוך הוא, אני מאמין למבקשות, שההליך ננקט בראי טובתו של י'. כמו כן, אין לי סיבה לדחות את טענת המבקשות, לפיה הן מטפלות ב-י' באופן שוטף, באהבה ובמסירות. להבנתי, כך הם פני הדברים. ברם, הדין בכל הנוגע לאפשרות ממשית של ניגוד ענינים, עוסק בפוטנציאל שלילי, אפילו אינו ממומש, לרבות אגב התרחשות נסיבות עתידיות. לכן, מסירותן של המבקשות ל-י', הראויה לכל שבח, איננה מבטלת את העובדה שהן מצויות, ועלולות להימצא, בניגוד ענינים…"

30.5.23

[א] פסק דין מיום 26.3.23 (פורסם ב"נבו"), שניתן במסגרת א"פ 21361-11-21: "לפני בקשת המבקש, דודו של האדם… [שמבוקש למנות לו אפוטרופוס – ד.ר.] להתמנות כאפוטרופוס על כל עניניו. לא הוסתר, כי אחת ממטרות המינוי, היא להעביר את האדם, בשלב כלשהו, למסגרת שונה מזו בה הוא מתגורר מעל 17 שנה, והקרובה יותר לבית המשפחה, וכן לערוך לו אבחון, שאינו קיים. המבקש מדבר על העברת האדם למסגרת הצפויה להיפתח במקום מגורי המשפחה….. המבקש כבר ממונה כאפוטרופוס לאחיו, אבי האדם, הסובל ממוגבלות שכלית התפתחותית ואפילפסיה, וכן לאחותו של האדם, המתגוררת במעון מתאים לצרכיה… המבקש… טוען כי הקשר שלו עם האדם, מתקיים כאשר האחרון מגיע לבקר את אביו ואחותו, בערך אחת לחודש, וכי הוא יוכל לקבל עבורו החלטות, המיטיבות עימו במצבו. אבי האדם ובת זוגו של האב מסכימים למינוי. עמותת רעות אפוטרופסות משמשת כמקבלת גימלה עבורו… וחשבונו ביתרת זכות… אין לו רכוש נוסף, מלבד זכות ירושה עתידית בדירת אביו. אמו של האדם נפטרה… ואביו נשוי לאשה אחרת.

האדם יליד [מבוגר], לפי תעודת רופא מיום 7/11/21, שצורפה לבקשה, הוא סובל מפיגור שכלי ומסכיזופרניה מילדות, מטופל בתרופות, אינו במעקב נוירולוגי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי, אינו מסוגל להביע דעתו למינוי, ומסוגל להופיע בבית המשפט… בתעודת רופא נוספת מיום 13/3/22, מהמרכז הרפואי לבריאות הנפש… נכתב כי היה מאושפז שם 9 פעמים, במהלך השנים 2005 עד 2014, ונמצא במעקב. בבדיקה נמצאו סימנים לליקוי פוסט פסיכוטי ניכר, והנמכה אינטלקטואלית. התקשה בפעולות חשבון פשוטות, 'לא היתה עדות למחשבות אובדניות או למחשבות שווא. פרספציה והתמצאות במקום ובאנשים תקינות. התמצאות בזמן לקויה. אפקט אוילי, גילה תובנה לצורך בהמשך הטיפול התרופתי והמעקב. שיפוט חברתי בסיס שמור, למרות זאת הערכתו ליכולותיו התפקודיות פגומות: דיבר על תוכניות עתידיות לבנות את ביתו מעל לדירה הישנה של הוריו. להינשא ולהביא ילדים בעתיד'. לפי סיכום ד"ר אליאס עבוד: 'הנ"ל אינו יכול להביע דעה לגבי מינוי אפוטרופוס'. המלצותיו: 'לאור ממצאי הבדיקה ותולדות המחלה הגעתי למסקנה שהנ"ל זקוק/ה למינוי אפוטרופוס על גופו ועל רכושו. הערות: לאור האמור לעיל נראה, בשלב זה, שהסידור העכשיווי, של ניהול עניניו הכספיים הפשוטים, הוא מספק ונותן למטופל תחושה טובה של שליטה מסוימת בכספו. למרות זאת ולאור ממצאי הבדיקה הנ"ל, אינו מסוגל לדאוג לעניניו הכספיים מעבר לכך, ואם יידרש בעתיד, יהיה צורך במינוי אפוטרופוס עבורו, שידאג לניהול עניניו ולשמירה על זכויותיו. כמו כן, היכולת שלו בהבעת דעה מבוססת ומוצקת, לגבי זהות האפוטרופוס, מוגבלת ומושפעת ממצבי הרוח המשתנים, ומהרמה האינטלקטואלית הנמוכה'.

מהתסקיר ומיתר המסמכים עולה [כי] האדם שוהה בהוסטל … משנת 2007. לפני כן הסתובב ברחובות, סודר בפנימיה, והתדרדר לשימוש בסמים. הוא מרוצה משהותו בהוסטל, אף כי במצבי רוח משתנים טוען כי הוא מבקש לעזוב, אך כשנרגע משתכנע. מדובר במוסד פתוח, האדם יוצא לחופשות, פעם בחודש לאביו ומשפחתו… ולעתים למשפחתו מצד אמו המנוחה… ודודותיו מצד אמו גם מבקרות אותו. הקשר עימן גם טלפוני, והן דואגות לו לאוכל שהוא אוהב. הוא מתמיד בעבודה במפעל מוגן, מושך כסף מהבנק לבדו, נוטל את תרופותיו, וגם מתנייד בתחבורה ציבורית. משתתף בפעולות חברתיות. האדם הינו עצמאי בחיי היום יום וזקוק להכוונה. המלצת עורכת התסקיר הינה, כי האדם אינו זקוק למינוי, וגם מתנגד במיוחד למינוי המבקש, דודו, אשר אינו מבקר אותו, והאדם אף נפגע מהדרישה לערוך לו אבחון, כדבריו 'איני מפגר'. ככל שיהיה צורך בהעברת מסגרת, מציינת העו"ס לסדרי הדין, כי בתאום עם ההוסטל ובעזרת שרותי הרווחה, יוכלו להכווין אותו להתאמת המסגרת. כך למשל, רצון המבקש להעביר את האדם למוסד, בו שוהה אחותו, אינו רלוונטי, שכן המסגרת אינה מתאים למצבו. את התנגדותו הנחרצת למינוי המבקש, ביטא האדם גם לפני בדיון. בתסקיר משלים לענין בחינת האפשרות של מינוי תומך החלטות, התרשמה העו"ס לסדרי הדין, כי בכל צרכיו האדם נתמך, פונה ונענה על ידי צוות ההוסטל, עם נציגיו יש לו קשר טוב ויחסי אמון, ואין הצדקה למינוי תומך החלטות. האפוטרופוס לדין מתנגד למינוי, טוען כי אין הצדקה למנות לאדם אפוטרופוס, דבר המהווה פגיעה באוטונומיה שלו ובזכויות היסוד שלו, וכי ככל שהמטרה הינה להעבירו מסגרת, משאלה שגם האדם הביע בהזדמנות אחת, אין צורך במינוי אפוטרופוס לשם כך. בעמדה הראשונה ביקש האפוטרופוס לדין לבחון מינוי תומך החלטות, אך לאחר מכן בדיון הצטרף להמלצת עו"ס לסדרי הדין. ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה והבטחון החברתי מתנגדת למינוי, ומחווה דעתה כי אינו נדרש לאדם, כי הוא עצמאי בתיווך ובתמיכה, צרכיו מסופקים במקום שהותו, וכי עניניו הרכושיים המעטים מנוהלים על ידי העמותה. מינוי המבקש כתומך החלטות, נשלל לאור הישענותו של האדם על עובדי ההוסטל, בהם הוא נותן אמון.

אני קובעת כי לא מתקיימים תנאי סעיף 33א לחוק הכשרות… למינוי אפוטרופוס לבגיר, בוודאי לא במצטבר, כנדרש….. אני מוצאת כי ניתן להשיג את מטרת הבקשה, ולשמור על טובתו של האדם, במסגרת חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969, ואין בהנמכה הקוגניטיבית, כדי לחייב מינוי אפוטרופוס, אם לא הוכח כי ללא המינוי ייפגע ענינו של האדם, או לא ניתן להשיג את מטרת הבקשה למינוי באמצעים אחרים. רצון המבקש, דודו של האדם, לסייע לו, יכול להתממש גם ללא שלילת עצמאותו היחסית. התרשמתי כי המבקש אינו מבקר את האדם באופן תדיר, והאדם אינו רואה בו מקור תמיכה. לאור הקשיים של האדם להתבטא בקבוצה, וחששו מלהופיע בבית המשפט, כפי שבא לידי ביטוי בתסקיר, מצאתי את תגובתו בדיון אותנטית. המבקש ציין כי בביקוריו של האדם בבית האב, הוא מבקש מהמבקש כי יתמנה כאפוטרופוס עליו, אך מלבד אמירה זו, לא מצאתי כי זה רצון האדם. רצון המבקש לסייע לאדם יוכל לבוא לידי ביטוי בביקורים, דאגה לשלומו בהוסטל, חום, התענינות ואכפתיות. גם המומחה, ד"ר עבוד, המכיר את האדם, סייג את חוות דעתו, לפיה לאדם צורך במינוי אפוטרופוס, בכך שציין אין הדבר דרוש כיום אלא 'אם יידרש בעתיד'. יוזכר גם כי בית המשפט אינו משמש 'חותמת גומי' לחוות דעת המומחים, ועליו מוטלת החובה לפסוק על פי מכלול הראיות, שהוצגו בפניו. במקרה דנן, מצאתי כי די בהסתייגות המומחה, העמדות המפורטות של האפוטרופוס לדין, תסקירי עו"ס לסדרי הדין וב"כ היועמ"ש, ומעל לכל אלה, עמדת האדם, כטעמים נכבדים לסטות מחוות הדעת, ולו בשלב זה….. תיקון 18 לחוק הבהיר את המדיניות הראויה בשקילת מינוי אפוטרופוס לבגיר, וכך היא באה לידי ביטוי בפסיקה…… סיכום כל האמור לעיל מביאני למסקנה, לפיה אין מתקיימים תנאי החוק, ואין נדרש למנות לאדם אפוטרופוס, בשלב זה. הוא עצמאי במידה הנדרשת לו ולכבודו; הוא אינו בעל רכוש משמעותי, שמצריך החלטות שהינן מעבר ליכולתו; החלטות יום יומיות הוא מקבל בעזרת הגורמים, להם הוא רוחש אמון והם זמינים עבורו, עובדי ההוסטל; ואף ככל שיידרש להגיע להחלטה משמעותי בענין עתידו, הרי שהוא זכאי לתמיכת מח' הרווחה, לפי חוק החוסים; אין מניעה כי המבקש ויתר הקרובים, ימשיכו ויעניקו לו את החום והדאגה ללא מינוי; ככל שיקום צורך ספציפי, שלא יקבל מענה, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט עם שינוי נסיבות. אני דוחה את הבקשה למינוי המבקש כאפוטרופוס לאדם".

[ב] החלטה מיום 30.4.23 (פורסמה ב"נבו"), שניתנה במסגרת א"פ 65567-08-22 – שהתמקדה בשאלה, האם קיומו של סכסוך משפחתי, יוביל לפסילת האפשרות, כי אחד מבני המשפחה ימונה כאפוטרופוס: "לאחר ששמעתי את כלל הצדדים, באי הכח, בעלי התפקיד והעו"ס לסדרי דין, ועיינתי במצוי בשני התיקים… ביחס למר י' מ' ולגב' ר' מ', אני מוצא שיש לאמץ את המלצות התסקירים ביחס למר י' ולגב' ר'… אציין שמדובר בתובענות, אשר הועברן מבית המשפט לעניני משפחה בתל אביב, וענינן בקשת בתם, גב' ח' למינוי אפוטרופוס חיצוני דווקא… אין מחלוקת… כי מר וגב' מ' זקוקים לאפוטרופוס עקב מצבם הרפואי, והמחלוקת התעוררה אך ורק ביחס לשאלת זהות האפוטרופסים. בעוד ש…  המבקשת, סבורה כי יש מקום למנות אפוטרופוס חיצוני, כלל הגורמים האחרים, לרבות גורמי הרווחה והאפוטרופסיות לדין שמונו, סבורים כי מינוים הזמני, למשך 12 חודשים של הבת הגברת א' ובן זוגה מר ג', הוא הפתרון הראוי וההולם ביותר עבור ההורים; מינוי אשר יש בו כדי לבטא [את] דרך הטיפול הטובה ביותר עבור ההורים, וגם, במידת הצורך, להפיג חששות כאלה ואחרים שהביעה הבת ח'. גם אני סבור כאמור, כי המלצות התסקיר  מבטאות את הפתרון אשר יגשים בצורה הטובה ביותר, לעת הזו, בנסיבות הענין, את מכלול הצרכים, הזכויות והאינטרסים של מר וגב' מ'.

ברירת המחדל, כאשר קיים צורך במינויו של אפוטרופוס, איננה מינויו של בעל תפקיד חיצוני. ההעדפה על פי רוב תהא ל[מינוי] בן משפחה, או במקרים המתאימים, אדם קרוב. שכן ההנחה היא שדווקא הם יוכלו להגשים בצורה הטובה ביותר את האינטרסים, הצרכים והזכויות, של מי שיש צורך למנות לו אפוטרופוס. גם אם קיים סכסוך משפחתי (כבמקרה שלפנינו), אין בכך כדי לפסול מיידית את האפשרות, שאחד מבני המשפחה ימונה כאפוטרופוס. שכן, כידוע, לא טובתם ורצונם של בני המשפחה הם אלו אשר במוקד, כי אם מי שמונה לו אפוטרופוס הוא שבמוקד. לא אובייקט, שהאנשים שסביבו דנים עתה בשאלה מה יעלה בגורלו, כי אם אדם בעל צרכים, רצונות, זכויות, וכמידת יכולתו גם כשרים וכישורים, שיש להביאם בחשבון. זאת גם אם בני משפחתו אינם רואים אחד עם השניה עין בעין. ככל שבית המשפט משתכנע, שגם בתוככי סכסוך משפחתי יכול מינויו של בן משפחה להגשים בצורה טובה יותר את צרכיו ואת האינטרסים של מי שממונה לו אפוטרופוס, מאשר מינויו של בעל תפקיד חיצוני, אשר  איננו מכיר את האדם (אשר מטבע הדברים מוטת השליטה, הפיקוח והבקרה שלו אחר הנעשה בענייו פחות הדוקים), לא יורה בית המשפט על מינויו של בעל תפקיד חיצוני, רק מעצם קיומו של הסכסוך.

בנוסף, כידוע, נדרש טעם של ממש על מנת שבית המשפט יסטה מהמלצות גורמי הרווחה. במקרה שלפני, לא מצאתי כל טעם שכזה… לא זו בלבד שהעו"ס לסדרי דין התרשמה כאמור שהמשך טיפולם של הגברת א' ומר ג' הוא הפתרון הראוי, אלא שגם האפוטרופסיות לדין שמונו, חזרו על עמדה זו, וכך גם בא כח היועמ"ש. גם אני התרשמתי בדיון, שלעת הזו אכן אין לפני ראיה של ממש, שיש בכוחה כדי להוביל להסקת מסקנה אחרת.

חשש פוטנציאלי מרכזי, יכול להיות שמא הקנית סמכויות אפוטרופסות לבן משפחה אחד, תוביל להדרתו של בן משפחה אחר (ולאחרונה נפוץ הדיון המשפטי והאקדמי על תופעה אשר מכונה עתה 'ניכור הורי בזיקנה'). אלא שגם המבקשת מאשרת, שהלכה למעשה, ספק רב מאד אם מתעורר חשש שכזה במקרה שלפני; זאת במובחן מהצורך בהסדרה נקודתית של כללים, בדבר שהות עם ההורים. שכן גם המבקשת מאשרת ששהתה אך בעת האחרונה, במשך ימים ולילות ארוכים, לצד מיטת האם, וליוותה אותה גם לטיפולים שונים. לא כך  נראים מקרים של הדרת בן משפחה מהוריו. חשש נוסף שיכול לעלות, כאשר נשאלת שאלת זהות האפוטרופוס, הוא חשש מכך, שהאפוטרופוס שימונה יעשה ברכושו של האדם שמונה לו אפוטרופוס כבשלו. אלא שדווקא במקרים מסוג זה, נודעת משנה חשיבות לעצם מינויו של בעל התפקיד; מינוי שמכוחו יחוב בעל התפקיד באחריות. זאת לרבות חובות דיווח כלפי הרשויות וגורמי הפיקוח. דווקא בסיטואציות כגון אלה, עצם המינוי כאשר לא עולה מצד הרשויות והגורמים השונים חשש ראשוני, יש בו כדי להסדיר את שאלת הדאגה לנכסי מי שמונה לו אפוטרופוס, להפיס חששות במקרים המתאימים, ובמקרים חריגים אף לאפשר בחינת אפשרויות זמניות אחרות, ככל שיש בכך צורך. גם בהקשר זה, לא עלה לפני כל חשש מבוסס, שמא המועמדים המומלצים על ידי העו"ס, קרי הבת א' והחתן ג', אינם מתאימים לשמש כאפוטרופסים. טענות באשר לאופן הטיפול במר וגב' מ', לא בוססו כדבעי… בנוסף אף אעיר כי סימן שאלה עולה גם ביחס לעתירה למינוי אפוטרופוס חיצוני דווקא, כאשר עיקר הטענות נעוצות… בשאלות מתחום אופן הטיפול הפיזי בהורים. התסקירים ממליצים כאמור גם להפיס חששות באמצעות דרכי פעולה ספציפיות, דוגמת דאגה לרישום הערה ביחס לדירת מר וגב' מ'… [הערה: לפי תקנה 10א(א) לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), התש"ל-1970, "משנודע לאפוטרופוס שיש בנכסי האדם שמונה לו אפוטרופוס מקרקעין או נכסים אחרים, שמתנהלים לגביהם לפי כל דין פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג שתרשם בהם הערה על מינוי אפוטרופוס" – ד.ר.] [ו]הסדרה של מסגרת שהות ספציפית של הבת ח' עם ההורים….."

24.8.23

החלטה מיום 17.8.23 (פורסמה ב"נבו"), שניתנה במסגרת רמ"ש (מחוזי ב"ש) 34853-06-23, ואשר דנה בשאלה, האם "יש להתערב בהחלטת בית המשפט לעניני משפחה על פיה מונו, זמנית, ילדי המבקשת כאפוטרופסים לכלל עניניה, אם לאו"; וביתר פירוט: האם היה על בית המשפט קמא לשמוע באופן בלתי אמצעי את המבקשת, קודם למינוי (כטענת האפוטרופא לדין)?

"המבקשת… כבת 89 שנים, שורדת שואה, אלמנה ואם לששה ילדים… המבקשת סובלת מתחלואה פיזית נרחבת, מוגבלת בתנועתה וזקוקה לכיסא גלגלים, והיא סיעודית בתפקודה, ולה מטפלת צמודה. לצד זאת חלה גם הדרדרות במצבה הקוגניטיבי, המתבטאת, בין היתר, בבלבול ובשיח לא עניני. כיום היא מאובחנת כחולה בדמנציה על רקע אלצהיימר, וסובלת משיפוט לקוי, מקשיי התמצאות במקום ובזמן בדרגה גבוהה, ממחשבות שווא, ומירידה תפקודית-קוגניטיבית משמעותית – כל אלה מונעים ממנה [את] היכולת לקבל החלטות בעניניה השונים. על רקע האמור, הוגשה… לבית המשפט קמא, ע"י המשיבות 1 ו-2, בנותיה של המבקשת, בקשה למינוין כאפוטרופות לכלל עניניה. לבקשה צורפה חוות דעת רפואית שניתנה ע"י מומחה לרפואה פנימית, המטולוגיה ורפואה גריאטרית, על פיה הליקויים הרפואיים מהם סובלת המבקשת, מונעים ממנה לקבל החלטות על גופה; היא זקוקה למינוי אפוטרופוס לכלל עניניה לצמיתות, משאין צפי שינוי במצבה; היא איננה מסוגלת להבעת דעה בשאלת מינוי האפוטרופוס לעניניה; והיא איננה מסוגלת להגיע לבית המשפט לצורך התרשמות ממצבה. ביום… הורה בית המשפט על מינוי אפוטרופוס לדין למבקשת, ע"י הלשכה לסיוע משפטי, ובסמוך לאחר מכן מונתה על ידה האפוטרופה לדין, אשר על ידה הוגשה הבקשה דנא. בין ילדי המבקשת פרצו מחלוקות קשות, שהובילו לאלימות מילולית ופיזית, סביב זהות האפוטרופוס שימונה לה, הגם שהם תמימי דעים כי היא זקוקה לאפוטרופוס לכלל עניניה. ביום… הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין, המתאר את מצב המבקשת ואת הדינמיקה המשפחתית. בתוך כך צוין במסגרתו, כי חילוקי הדעות בין ילדי המבקשת, האינטראקציה המשפחתית, ועצימות הקונפליקט ביניהם יקשו, ככל הנראה, על מתן מענה מיטבי עבורה 'בזמן אמת', ולכן יש הכרח במינוי אפוטרופוס ללא דיחוי. העו"ס המליצה על מינוי המשיבים 4 ו-5 כאפוטרופוסים, ביחד ולחוד, לעניניה האישיים והרפואיים של המבקשת, לתקופת נסיון בת שנה, ועל מינוי המשיבה 3 כאפוטרופה לעניניה הרכושיים, כפוף להצגת דיווחים סדירים בפני  אחיה, בענין פעולות מהותיות הקשורות בכספי המבקשת. ביום… התקיים דיון במסגרתו נשמעו טענות הצדדים, לרבות האפוטרופה לדין, עו"ס המשפחה ועו"ס לסדרי דין, שנטלו בו חלק. במהלך הדיון קיבלו הצדדים, למעט האפוטרופה לדין, הצעת בית המשפט לאימוץ המלצות התסקיר, כך שהמינוי יהא זמני למשך שנה, ובסופה ייבחן הצורך בהארכת תוקפו. כאמור, האפוטרופה לדין לא קיבלה ההצעה, היות שלשיטתה, בהתאם להוראת סעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית… מחויב בית המשפט לשמוע [את] המבקשת באופן בלתי אמצעי, טרם קבלת החלטה לענין מינוי אפוטרופוס לעניניה. כן נטען על ידה, שהמבקשת אינה מעונינת בשינוי המצב הקיים.

סופו של ענין הוא באימוץ המלצות התסקיר ע"י בית המשפט, בהסכמת כלל ילדי המבקשת וב"כ היועמ"ש, ומינוי המשיבים 3-5 כאפוטרופוסים זמניים למשך שנה, לעניני הרכוש של המבקשת (משיבה 3) ולעניניה האישיים והרפואיים (משיבים 4 ו-5 ביחד ולחוד). על החלטה זו מבקשת האפוטרופה לדין… לערער… לטענת האפוטרופה לדין, שגה בית המשפט קמא, עת לא שמע [את] המבקשת עצמה, טרם מתן ההחלטה, כמתחייב מהוראת סעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית, וגם אם האפשרות של הבאתה פיזית לבית המשפט אינה באה בחשבון, היה על בית המשפט להגיע לביתה ולשמוע עמדתה. לשיטתה, על הספק שהביע בית המשפט קמא בדבר מודעות המבקשת להבין מהות ההליך ולברר עמדתה, לפעול לזכותה ולא לחובתה; לטענתה, יש לשמר המצב הקיים, כרצון המבקשת, על פיו המשיבה 3 מנהלת את כלל עניניה, ולהימנע ממינוי אפוטרופוס; עוד טוענת האפוטרופה לדין, כי התנאים למינוי אפוטרופוס וקבועים בסעיף 33א לחוק הכשרות המשפטית, אינם מתקיימים במקרה דנא. לטענת ב"כ היועמ"ש, דין הבקשה להידחות על הסף, משאינה מבססת עילה להתערבות ערכאת הערעור: עסקינן בהחלטה זמנית, שניתנה לאחר שמלוא השיקולים נשקלו ע"י בית המשפט קמא, ונפרסה בפניו תמונה רחבה בענין מצב המבקשת, ומשכך אין מקום להתערב בה. אין חולק, גם לשיטת האפוטרופה לדין, כי המבקשת אינה מסוגלת לנהל עניניה, ואינה מסוגלת לקבל החלטות הקשורות בכך; בענין המבקשת הוגשה חוות דעת רפואית, על פיה היא זקוקה לאפוטרופוס, וכך גם התרשמה העו"ס לסדרי דין, שנפגשה עמה וערכה חקירה בענינה; מצבה התפקודי של המבקשת מצריך הערכות מיוחדת לצורך הבאתה לדיון, בהיותה סיעודית לחלוטין ומרותקת למיטתה, עד כי נדרש מנוף לצורך הרמתה (והסעתה באמבולנס). לכן היא לא הובאה לדיון, ועמדתה נשמעה באמצעות האפוטרופה לדין; לערכאה הדיונית שיקול דעת בבואה להכריע בכגון דא, דהיינו האם די במידע שהובא לפניה, או שמא נדרשת פגישה עם האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס; מן  המסד העובדתי הקיים, פרט לחוות הדעת הרפואית ולתסקיר העו"ס, עולה, כי המבקשת זקוקה למינוי אפוטרופוס לכלל עניניה; המבקשת לא הביעה בפני העו"ס לסדרי דין כל התנגדות למינוי, גם לא לאחר שניתנה ההחלטה; עו"ס לסדרי דין אמונה על טובת האדם שמונה לו אפוטרופוס, ומשכך יש ליתן משקל רב לתסקירה; מצבה של המבקשת אינו מאפשר אימוץ חלופה אחרת, זולת מינוי אפוטרופוס, ובהינתן מערכת היחסים הפנים משפחתית, נדרשה התערבות שיפוטית ומינוי אפוטרופוס, על מנת להבטיח טובתה ומילוי צרכיה.

דיון והכרעה: …באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. ראשית, יש לזכור כי עסקינן בהחלטה שתוקפה הוגבל בזמן, וענינה כידוע, מינוי אפוטרופוסים… לתקופה בת שנה, שהוגדרה כתקופת נסיון. הנה כי כן, ההחלטה נושאת אופי של סעד זמני. כידוע… ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בשיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית, בכל הקשור בהחלטות בענין סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים בלבד… לא מצאתי, כי המקרה דנא, למרות אופיה של הסוגיה שבמחלוקת, בא בגדרם של אותם מקרים חריגים… טענות האפוטרופה לדין נסובות סביב פרשנות ההוראה הקבועה בסעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית, אשר זוהי לשונה: '36. לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו'. לשיטת האפוטרופה לדין, התנאי המופיע בסיפת הסעיף מתקיים במקרה דנא, ומשכך היה על בית המשפט קמא לשמוע המבקשת; לתפיסתה יש ליתן פרשנות צרה ודווקנית לרישת הסעיף, על פיה בדונה בבקשה למינוי אפוטרופוס מחוייבת הערכאה הדיונית לשמוע באופן בלתי אמצעי את האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס. כאמור, במסגרת הבקשה דנא הוסיפה וטענה האפוטרופה לדין, כי בשים לב למצבה הרפואי והתפקודי של המבקשת, היה על בית המשפט להגיע לביתה, על מנת להיפגש עמה טרם קבלת החלטה בעניין מינוי אפוטרופוס. טענה זו דינה להידחות. אכן, הנפקות שיש למינוי אפוטרופוס לאדם, בין אם לכלל עניניו ובין אם לחלקם, היא התערבות המדינה באוטונומיה הפרטית שלו, והענקת הסמכות והכח לאחר לנהל עניניו, לרבות האישיים והאינטימיים ביותר. לית מאן דפליג, כי מדובר בצעד מרחיק לכת, הטומן בחובו פגיעה בזכויות יסוד, בכבוד האדם ובחירותו. יוער, כי הגם שהוראת החוק הנדונה היתה חלק ממנו, גם קודם לתיקון מס' 18 בו, לדידי יש לפרשה ברוח התיקון והרציונל המונח בבסיסו…..

ומדברים כלליים אלה נשוב לעניננו. נפתח בסיפת הסעיף – חרף הנטען ע"י האפוטרופה לדין, מן המסמכים הרפואיים והסוציאליים שהונחו לפני בית המשפט קמא עולה, כי המבקשת זקוקה לאפוטרופוס. האפוטרופה לדין עצמה ציינה במסגרת הדיון, כי המבקשת סובלת מירידה קוגנטיבית, ואינה מסוגלת לקבל החלטות, ברם ניתן לנהל עמה שיחה. האפוטרופה לדין מבקשת ללמוד מן ההחלטה, כי בלב בית המשפט קמא מקנן ספק בענין מסוגלות המבקשת להבין מהות הענין ובשאלת היכולת לברר דעתה, ומשכך ובהתאם להוראת סעיף 36… היה עליו להסיר הספק באמצעות שיח ישיר עמה, משהספק פועל לזכותה. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, אין מקום להשתמש בטרמינולוגיה השאובה מעולם המשפט הפלילי, משל המבקשת עומדת לדין, ויש לזקוף לזכותה ספק כזה או אחר. לגוף הענין – אמנם בית המשפט השתמש במונח 'ספק', אך יש לקרוא חלק זה של ההחלטה על רקע הקשרם הכולל של הדברים, בראי כלל הנסיבות, מהלך הדיון שהתקיים לפניו, ויחד עם יתר הקביעות בהחלטתו, מהם עולה, כי כוונתו היתה, ככל הנראה, הפוכה. ודוק, חוות הדעת הרפואית שצורפה לבקשה מדברת בעד עצמה, ולא הוצגה ע"י האפוטרופה לדין חוות דעת אחרת, או כזו הסותרת את ממצאיה; הוא הדין גם לגבי תסקיר העו"ס לסדרי דין, המשמשת, כידוע, כזרועו הארוכה של בית המשפט. יוזכר, כי מחוות הדעת הרפואית עולה, שהמבקשת אינה מסוגלת להביע דעה בענין מינוי אפוטרופוס לעניניה, אינה מסוגלת להביע דעה בענין זהותו, ואינה מסוגלת להגיע לבית המשפט כדי להשמיע דעתה. בית המשפט סמך ידו על חוות הדעת הרפואית ותסקיר העו"ס לסדרי דין – מסמכים שנערכו בידי גורמי מקצוע נטולי פניות וניטראליים, ואף שמע טענות הצדדים וטענות עו"ס המשפחה ועו"ס לסדרי דין, המלוות את המשפחה ואת המבקשת, ומודעות למצבה, ומצא, כי ככל הנראה אין היא מבינה משמעות ההליך ולא ניתן לברר דעתה… זאת ועוד, טענת האפוטרופה לדין, על פיה אין צורך במינוי אפוטרופוס למבקשת, והותרת ניהול עניניה השונים בידי ילדיה, אינה מתיישבת עם פנייתה לבית המשפט, סמוך לאחר מינויה, בבקשה לקיום דיון נוכח אי סדרים שנתגלו על ידה, לכאורה, כתוצאה מעיון בפעולות המבוצעות בחשבון הבנק של המבקשת, המנוהל בידי המשיבה 3 (מכח יפוי כח), ואף לא עם מערכת היחסים הקונפליקטואלית בין ילדי המבקשת, וחוסר האמון השורר ביניהם…

ובאשר לרישת הסעיף – לטעמי, אין מקום לאמץ פרשנות מצומצמת ודווקנית, במקרה דנא ובכלל. כידוע, דבר חקיקה אינו מתפרש על פי לשונו הפשוטה בלבד, כי אם גם על פי תכליתו הסובייקטיבית והאובייקטיבית….. מבלי להרחיב היריעה יתר על המידה, נציין, כי תכלית ההוראה שלפנינו ברורה, הורתה בכללי הצדק הטבעי, והיא נועדה להבטיח, כי טרם מינוי אפוטרופוס לאדם, תוך פגיעה בקשת רחבה של זכויות יסוד שלו, כאמור, גם אם הדבר נעשה למען טובתו ולתכלית ראויה, וככל שמצבו מאפשר זאת, תינתן לו הזכות להשמיע דעתו. דעה זו יכולה להישמע באופן בלתי אמצעי ובמישרין, אך גם באמצעות שלוחו, ובמקרה דנא – אפוטרופוס לדין שמונה לו – הכל בהתאם לנסיבות ולשיקול דעת בית המשפט. האפוטרופוס לדין, מעצם ברייתו, מופקד על עניניו המשפטיים של מי שהוא מונה עבורו, ומשמש לו כפה. כידוע, במקרה שלפנינו, נוכח הקונפליקט בין ילדי המבקשת, מינה לה בית המשפט, כבר בראשית ההליך, אפוטרופה לדין, אשר הביאה בפניו עמדתה. יוער, כי מעיון באשר מונח לפני, לא ברור האם האפוטרופה לדין נפגשה עם המבקשת בסמוך למועד הדיון או להגשת הבקשה דנא, והאם הדברים שנטענו על ידה מבוססים על מפגש או מפגשים שקיימה עמה בסמוך לאחר מינויה בלבד. במצבה של המבקשת נראה, כי אלמנט הזמן הוא משמעותי. כך או כך, עמדת המבקשת הובאה לפני בית המשפט באמצעות האפוטרופה לדין. צא ולמד, כי לבית המשפט מסור שיקול הדעת בענין האופן בו יש לשמוע האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס – במישרין או באמצעות שלוחו… פרשנות זו מתיישבת, כאמור, עם לשון החוק ועם תכליתו. ודוק, גם אם נצא מנקודת הנחה, כי… שמיעת האדם במישרין היא האפשרות העדיפה… לא ניתן לקבוע, קטגורית, כי זוהי האפשרות היחידה, בה יש לדבוק בכל מקרה. בתוך כך אין מקום לחייב הערכאה הדיונית להגיע למקום בו שוהה או מאושפז האדם, שמבוקש למנות לו אפוטרופוס, כל אימת שאין בכוחו להתייצב בפניו, על מנת לשמוע עמדתו…

בנסיבות המקרה דנא, ולאחר שמלוא הטענות הובאו בפני  בית המשפט בע"פ ובכתב, נקודת האיזון שנמצאה על ידו היא, כאמור, במינוים של חלק מילדי המבקשת – שארי בשרה, כאפוטרופסיה לתקופה מוגבלת, במהלכה ייבחן תפקודם. מינוי זה התקבל בהסכמת כלל ילדיה, חרף הקונפליקט ביניהם, וגם לכך חשיבות רבה בראי טובתה. בנסיבות אלו, לא זו בלבד שלא מצאתי, כי יצאה שגגה תחת ידי בית המשפט, אלא שוכנעתי שהחלטתו עולה בקנה אחד עם טובת המבקשת, ועם הוראות הדין ותכליתו…"

13.11.23

החלטה מיום 11.10.23 (פורסמה ב"נבו"), שניתנה במסגרת א"פ 16852-09-21: "החלטה זו מכריעה במספר סוגיות שהועלו במסגרת ההליך שלפני: (1) סמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס, שעה שקיים יפוי כח מתמשך שלא הופעל. (2) ביטול יפוי כח מתמשך שלא הופעל, בטענה שהממונה לא פועלת לטובת הממנה. (3) בקשת האפוטרופוס הזמני להורות על הוצאתה של האשה, בענינה ניתן המינוי, ממקום מגוריה הנוכחי לסידור מוסדי. לאור המורכבות והרגישות של ההליך, אפרט בפתח ההחלטה את השתלשלות הענינים, עיקרי ההליך, והחלטות מהותיות. לאחר מכן אדון בכל אחד מהענינים האמורים כסדרם…

תחילתו של ההליך בהגשת בקשה על ידי פלונית ('פלונית') למינוי אפוטרופוס לגופה ולרכושה של אמה ('אלמונית' או 'האם'). בבקשה נטען, כי אחותה של פלונית, גב' ע.ק ('ע'), אשר בביתה מתגוררת האם, מונעת מפלונית ואחותה, גב' ל.ג. ('ל'), כל קשר עם  האם וכי ע' מונעת ביצוע בדיקה רפואית נדרשת לאלמונית… בדיווח שהוגש ביום 30.11.2021 ('הדיווח הראשון') על ידי עובדת סוציאליות מאגף הרווחה… הוסבר הרקע להגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס לאלמונית – בחודש יוני 2019 התקבל דיווח במחלקת הרווחה… מאת פסיכולוגית ממשרד הבטחון בענינה של אלמונית. בדיווח שהוגש צוין, כי מתקיים יסוד סביר לחשוב כי נעברת עבירה של הפרת זכויות כלפי חסר ישע ובכלל כך בידודה של אלמונית והגבלת תנועתה. על רק הדיווח, הגיעה עובדת סוציאלית לביקור בביתה של ע', ופגשה את ע' ואלמונית. בביקור נצפה כי אלמונית מתגוררת עם ע' בתנאי חיים הולמים, ונמסר כי אלמונית אינה מעונינת להיפגש עם ל' ופלונית, על רקע כספי. בעקבות הביקור הוצע לפלונית ול' לפנות לבית המשפט, ועל כן הוגשה הבקשה למינוי אפוטרופוס לאלמונית. בעקבות הבקשה… ניסתה עובדת סוציאלית… לערוך תסקיר, אולם נמנעה ממנה פגישה עם אלמונית, ולא הועברה לה תעודת רופא, ועל כן לא נערך תסקיר ולא הוגשו המלצות בענין המינוי. לאחר שהוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש… ולאחר שניתנה החלטה… הוגש דיווח נוסף מאת העו"ס ('הדיווח השני'). העו"ס ציינה כי נעשו נסיונות ליצירת קשר טלפוני עם ע' אך לא היה מענה, ועל כן נערך ביקור פתע בביתה של ע', אך ע' סירבה לפתוח את דלת הבית והתעלמה מהפניות. על רקע הסירוב לשתף פעולה עם גורמי הרווחה, ולאחר שהתקבלה תגובת ב"כ היועמ"ש, נקבע דיון במעמד הצדדים ובנוכחות אלמונית… ע' ואלמונית לא התייצבו לדיון ול' טענה כי אלמונית נחטפה על ידי ע'… העו"ס ציינה, כי בעקבות הדיווח של גורמי טיפול במשרד הבטחון למחלקת הרווחה… יש דאגה למצבה של אלמונית… בתום הדיון הראשון ניתנה החלטה בענין שיתוף פעולה עם גורמי רווחה, לשם עריכת תסקיר. עוד נקבע, כי ככל שלא יעשה כן, יוצא צו הבאה נגד ע', אשר מחויבת לדאוג להתייצבותה של אלמונית לדיון. ביום 20.3.2022 הוגש דיווח על ידי העו"ס ('הדיווח השלישי') וצוין, כי ע' עמדה על סירובה לשתף פעולה, וביקשה לכבד את רצונה של אלמונית שלא לגלות מעורבות בעניניה. בעקבות הדיווח ולאור העדר שיתוף הפעולה והסירוב לשוחח עם גורמי רווחה… הוצא צו הבאה נגד ע' ונקבע כי עליה לוודא התייצבותה של אלמונית לדיון… ביום 13.4.2022 התקיים דיון בנוכחות הצדדים ובני משפחה נוספים. הדיון היה סוער והתנהל בנוכחות המשמר. בעקבות ההתנהלות ובהמשך לאופן בו נוהל הדיון, וההתרשמות ממצבה של אלמונית, ביקשה ב"כ היועמ"ש שאלמונית תישמע על ידי בית המשפט וכי הפרוטוקול יהיה חסוי מפני הצדדים. בית המשפט הסביר לאלמונית את מהלך הדברים… ואלמונית נתנה הסכמתה… אלמונית נשמעה על ידי בית המשפט, בנוכחות עובדות סוציאליות ובהתייחס לשאלות שנשאלו על ידי ב"כ היועמ"ש… לאחר שנשמעה אלמונית, שבו כל בני המשפחה, לרבות ע', לאולם, וע' הציגה את עמדתה בפני בית המשפט… על אף שע' דיברה באריכות והתיחסה לרצונה של אלמונית, לא ציינה כי נערך יפוי כח על ידי אלמונית. בתום הדיון, לאחר שבית המשפט הסביר את הצורך בעריכת תסקיר, והחשיבות של בחינת צרכיה וטובתה של אלמונית, הוסכם על שיתוף פעולה לעריכת התסקיר ותואם מועד… ביום 6.7.2022 הוגש תסקיר בענין מינוי אפוטרופוס ('התסקיר'). העובדת הסוציאלית תיארה אירוע טראגי של התאבדותו של י' ז"ל, בנה של אביה ואחיהן של ע', ל' ופלונית, לעיניה של אלמונית. בעקבות אירוע זה תיארו פלונית ול' שינויים בהתנהגותה של אלמונית. נטען, כי לאחר שהייה בסוף שבוע בביתה של ע', לא שבה אלמונית לביתה, המנעול בביתה הוחלף, והיא לא הגיעה לבדיקת רופא שנקבעה לה. ע' טענה, כי אלמונית מטופלת על ידיה, כי עניניה הכלכליים מוסדרים, שכן היא מיופת כח, וההוצאות הן לצרכיה של אלמונית בלבד. פורט, כי אין תיעוד רפואי עדכני מספק, אך יש תיעוד של רופא משפחה, המתייחס לאירוע של נטילת יתר של כדורים, ירידה בתפקוד על רקע מצב נפשי, וסירוב למסגרת טיפולית של בריאות הנפש. העובדת הסוציאלית פרטה את עיקרי הדיווח הראשון שנשלח בעניינה של אלמונית בחודש יוני 2019 על ידי פסיכולוגית מהמכון לטיפול ושיקולם פסיכולוגי של משרד הבטחון (בשל מצבו של י' ז"ל והאירוע הטראגי שצוין לעיל). העובדת הסוציאלית תיארה את המפגש שלה עם אלמונית, וציינה כי אלמונית לא זכרה פרטים בסיסיים מחייה, התקשתה לתאר את שגרת חייה, וההתרשמות היתה של בלבול, דיבור לא לענין, חוסר ריכוז וניתוק. העובדת הסוציאלית התרשמה מתפקוד אינסטרומנטלי פגום במידה ניכרת, וקושי לבצע פעולות בסיסיות. צוין, כי לא ניתן לבחון טענות לגבי ניצול כלכלי של אלמונית, מאחר ולא הועברו מסמכים מבוססים בענין זה. לאחר סקירת הנתונים וההתרשמות, הומלץ על מינוי זמני למשך שנה של אפוטרופוס חיצוני. בהעדר התנגדות להמלצות התסקיר… ניתן צו מינוי זמני למשך 12 חודשים ('צו המינוי הזמני') לעמותה. מדיווח שהגישה העמותה ביום 25.10.2022 עלה סירוב של ע' לשתף פעולה עם העמותה, ומניעת כניסה של נציגי העמותה לבקר את אלמונית. בעקבות הדיווח ביקש ב"כ היועמ"ש מהעמותה להבהיר מהן הפעולות בהן הוא מבקש לנקוט בכדי למלא את תפקידו על פי צו המינוי; הוגשה תגובה מטעם אחיותיה של ע' לגבי מניעת קשר עם אלמונית ונקבע דיון נוסף ליום 28.12.2022. ע' לא התייצבה לדיון זה. כמפורט בפרוטוקול, כל הנוכחים הביעו דאגה למצבה של אלמונית והתנהל דיון לגבי דרך הפעולה הנדרשת כעת. בתום הדיון ניתנו הוראות ביחס להמשך הפעולות על ידי העמותה, הגשת תסקיר נוסף על ידי העו"ס (לענין הסדרי ביקור, שינוי מקום מגוריה של אלמונית, כפיית טיפול רפואי או הסדרה של כל ענין אחר בסיוע גורמי אכיפה) והוצא צו הבאה נגד ע'. ביום 12.1.2023, כשנה ושלושה חודשים לאחר פתיחת ההליך, לאחר מספר דיונים ודיווחים רבים, הוגשה מטעמה של ע' בקשה לביטול צו המינוי הזמני, מאחר ואלמונית חתמה על יפוי כח מתמשך ביום 12.6.2019. זו הבקשה הראשונה אשר תידון ותוכרע במסגרת החלטה זו… ביום 1.2.2023 התקיים דיון אליו לא התייצבו העובדות הסוציאליות המלוות את ההליך, בשל אי הבנה ביחס לצורך בהתייצבותן. בדיון זה היתה ע' מיוצגת. לאחר שהוצגו הטענות בענין קיומו של יפוי הכח המתמשך, המשמעות של אי ההפעלה שלו, ההתנהלות עד לנקודה זו והאינדיקציות למצבה של אלמונית – הוסכם על ידי כל הנוכחים כי ימונה מומחה, שיעריך את מצבה וכשירותה של אלמונית לעת הזו, ובמועד החתימה על יפוי הכח המתמשך… יצוין, כי הסכמתה של ע' ניתנה לאחר הפסקה, במהלכה התייעצה עם עורכת הדין. בנוסף גובשה הסכמה על מועדי ביקורים של האחיות ל' ופלונית את אמן.

בתום הדיון מונה מומחה פסיכוגריאטר ('המומחה'), נקבע כי ייחתם צו גילוי מסמכים, המופנה לכל מסגרת רפואית, נקבע מועד לביקור של העמותה בביתה של ע', נקבע כי יוגש דיווח בדבר ביצוע הבדיקות הרפואיות עליהן המליצו גורמי הטיפול בעת אשפוזה של אלמונית, ונקבע כי תוגש התיחסות של אלמונית למידע שהגיע לידי העמותה, בדבר רכישת רכב מכח זכאות המוקנית לאלמונית על ידי משרד הבטחון, וקבלת כספים… ביום 27.2.2023 ביקש המומחה מסמכים ומידע, ולמחרת ניתנה החלטה המורה על העברת המידע וניתנו הוראות נוספות לענין איתורו. ביום 26.3.2023 הוגש דיווח עו"ס ('הדיווח הרביעי') ותואר הקושי בתיאום ובאופן קיום מפגשים עם אלמונית. כן תואר מצבה הרגשי של אלמונית והתרשמות ממצוקה מהלחץ שהופעל עליה. על אף מספר החלטות בענין זה, לא הוגשה תגובתה של ע', ומפניות נוספות של המומחה עולה, כי לא הועברו לידיו המסמכים הנדרשים, באופן שמאפשר הערכת מצבה של אלמונית. בין לבין, באי כוחה של ע' ביקשו להשתחרר מהיצוג. ביום 26.6.2023 הוגש עדכון מטעמה של פלונית, בדבר מניעת המפגשים משך זמן ממושך, והתבקשה הוצאתה של אלמונית ממגורים אצל ע', זו הבקשה השניה שתידון במסגרת החלטה זו. בנקודה זו, לאור העדר שיתוף הפעולה, מאחר ולא הועברו מסמכים למומחה ולא תואם מועד לבדיקה, מאחר ונמנעו מפגשים עם אלמונית ולאור הדאגה למצבה, נקבע דיון נוסף ליום 6.9.2023. פלונית הגישה בקשה להקדמת הדיון וביקשה להורות על הוצאתה של אלמונית למוסד התואם את צרכיה… תסקיר משלים המתייחס לבקשה… הוגש ביום 8.8.2023.  העו"ס סקרה את המצב הנוכחי, את השיקולים השונים ואת הקושי הכרוך בהחלטה, וסיכמה כי ההתרשמות היא שאלמונית מטופלת 'אך המענה בהיבט הפיסי הוא חלקי בלבד ואין בו להבטיח את שלומה ובטחונה באופן מוחלט', וכי 'העברתה למסגרת תאפשר את צרכיה הטיפוליים והחברתיים הכוללים של ——'. העו"ס המליצה על הוצאה של אלמונית לסידור מוסדי, כאשר יש לשקול הוצאה זמנית… לדיון שהתקיים ביום 6.9.2023, ע' לא התייצבה. מר ק', בעלה של ע', הגיע לדיון וציין, כי ע' לא יכלה להתייצב כי היא חלתה וכי אלמונית זקוקה להשגחה. מר ק' לא ידע לומר מדוע לא התקיימה בדיקה אצל המומחה… התקיים דיון בהתייחס לבקשת פלונית להוצאת אלמונית לסידור מוסדי, נבחנה המשמעות של אישור פעולה עבור אדם שמונה לו אפוטרופוס במסגרת ההליך הנוכחי, שבה ונדונה הסוגיה של המינוי, בנסיבות בהן קיים יפוי כח מתמשך, ונדונו סוגיות הנוגעות למגורים אצל ע', לרבות סוגית מימון הוצאותיה. על אף העדר שיתוף הפעולה עם כל הגורמים, על אף התעלמות מהחלטות שיפוטיות, ועל אף ההתנהלות שהקשתה על בירור עניני של הטענות – בכדי להימנע מפגיעה בזכויותיה של ע', ניתנה לה בתום הדיון שהות להגיש התיחסותה לנושאים שעלו בדיון ועומדים כעת להכרעה. בנוסף התבקש תסקיר נוסף ביחס להתאמת מסגרת מוסדית לאלמונית, לצרכיה ולקיום קשר עם בנותיה. עד למועד זה, ע' לא הגישה התיחסותה לסוגיות התלויות ועומדות להכרעה. ביום 14.9.2023 הוארך צו המינוי הזמני עד להחלטה אחרת. תסקיר נוסף הוגש ביום 14.9.2023, במסגרתו המליצה העו"ס על השמתה של אלמונית בבית אבות פרטי ב— המפוקח על ידי משרד הבריאות. ההמלצה ניתנה, לאחר שסקרה העו"ס את שיקוליה, ובכלל כך שיקולים רפואיים, שיקול גאוגרפי, והצורך בתמיכה לאור אופן ביצוע המעבר".

ההחלטה הראשונה ניתנה בענין "מינוי אפוטרופוס שעה שקיים יפוי כח מתמשך שלא הופעל / ביטול יפוי הכח אשר לא הופעל, שעה שמתקיימות הנסיבות המצדיקות זאת ושעה שיש ספק לגבי אופן פעולתה של הממונה":

"…מסיבה שלא התבררה בעת העברת ההליך לבית משפט זה לא הובא המידע בדבר הפקדת יפוי כח מתמשך לידיעת בית המשפט. משך כל שלבי ההליך, לרבות במהלך הדיון שהתקיים ביום 13.4.2021 ובעת הצגת הדברים בפני בית המשפט, לא ציינה ע' את עצם קיומו של יפוי הכח המתמשך. בעת הפגישה עם העו"ס אמרה ע', כי עניניה הכלכליים של אלמונית מוסדרים וכי היא מיופת כח בחשבון, אולם לא הובהר, כי קיים יפוי כח מתמשך וכי בעצם קיומו יש כדי להשפיע על ההליך כאן. כאשר התבקשו הצדדים להגיש התיחסותם להמלצות התסקיר הראשון בענין מינוי העמותה באופן זמני, לא הגישה ע' תגובה ולא ציינה כי קיים יפוי כח מתמשך, ועל כן, בהעדר התנגדות ניתן צו המינוי הזמני. ביום 12.1.2023 (כשנה וארבעה חודשים לאחר שהחל ההליך) הגישה ע' 'בקשה בהולה לביטול צו מינוי אפוטרופוס זמני בזיקה להחלטה מיום 12.9.2022'. לטענתה, ביום 4.6.2020 הופקד יפוי כח מתמשך במשרד האפוטרופוס הכללי, במסגרתו מינתה אלמונית את ע' לדאוג לכל עניניה הרכושיים והגופניים. ע' טענה, כי בנסיבות בהן הופקד יפוי כח מתמשך, יפי הכח גובר על בקשה למינוי אפוטרופוס. לבקשה צורף מכתב שנכתב, כך נטען, על ידי אלמונית ביום 10.2.2022, בו צוין, כי אלמונית גרה אצל ע' והיא אינה רוצה קשר עם פלונית ול' והיא רוצה להמשיך ולחיות עם ע'… הערכה גריאטרית מיום 31.5.2022 בה ציין הרופא כי הוא מוצא את אלמונית 'צלולה בדעתה וביכולתה לבחור מי יסייע לה בניהול עניניה'… ויפוי הכח המתמשך שנחתם ביום 12.6.2019, ואישור על הפקדתו ביום 4.6.2020….."

לאחר סקירת טענות הצדדים – וסקירת סעיפים רלוונטיים מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – נפסק, בין היתר: "…בית המשפט רשאי לבטל, לצמצם ולהגביל יפוי כח מתמשך, וכן למנות אפוטרופוס לממנה תחת הממונה [מיופה הכח – ד.ר] או יחד עמו… כאמור, בעניננו לא נמסרה ההצהרה הנדרשת לשם הפעלת יפוי הכח; לא ניתנה הודעה בדבר כניסת יפוי הכח לתוקף; צו המינוי הזמני ניתן בהעדר התנגדות; ועל אף ניהול ההליך משך כשנתיים – לא בוצעה כל פעולה בכדי להסדיר את המינוי על פי יפוי הכח המתמשך. מעיון ביפוי הכח המתמשך עולה, כי מועד כניסת יפוי הכח לתוקף הוגדר במועד בו תחדל אלמונית להבין בענינים בהם ניתן יפוי הכח, וכי הקביעה בדבר העדר היכולת תהיה על פי חוות דעת מומחה… ביחס לענינים הרכושיים, נקבע מועד הכניסה לתוקף במועד החתימה על יפוי הכח המתמשך ["יפוי כח רכושי מיידי", לפי סעיף 32יט(ב) לחוק – ד.ר.] על אף התיעוד הרפואי המועט שנאסף במסגרת הליך זה ועל אף הקשיים שהוערמו על קבלת מידע רפואי מקיף, מהחומר הקיים עולה, כי אלמונית נעדרת יכולת להבין בענינים לשמם ניתן יפוי הכח, כך שהתקיימו התנאים להפעלתו…… [חלק זה מן ההחלטה לא יצוטט – ד.ר.] אם כן, בנסיבות בהן אלמונית אינה יכולה לדאוג לעניניה, שעה שהיא זקוקה לסיוע ונדמה שיש ספק לגבי מיצוי זכויותיה… מצופה היה שתבוצע פעולה להפעלת יפוי הכח לטובתה של אלמונית. אי הפעלת סמכויות ביפוי כח, באופן שגורם לפגיעה בממנה – אלמונית – מהווה כשלעצמו עילה לביטול יפוי הכח, בהתאם להוראות סעיף 32כט(א) לחוק, לצמצום הוראותיו או למינוי חלופי. על כן, במקרה שלפני, בשל העדר פעולה להפעלת יפוי הכח, במצב בו הגורם הממנה נזקק לסיוע ולביצוע פעולות עבורו; במצב בו הממנה — נעדרת יכולת לפעול עבור עצמה; בנסיבות בהן המצב הרגשי, קוגניטיבי וגופני מחייב ביצוע שורת פעולות אשר אינן מבוצעות בשל העדר ההפעלה – יש הצדקה למינוי אפוטרופוס לכל הענינים הנדרשים, ואין מקום לביטול המינוי הזמני שניתן במסגרת ההליך כאן. התנהלותה של ע', הממונה בהתאם ליפוי הכוח המתמשך, אינה בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק ואינה לטובתה של אלמונית, הממנה. כאמור, החוק קובע, כי פעולותיו של הממונה יהיו, בין היתר, 'בדרך שתגביל את זכויותיו וחירותו של הממנה במידה הפחותה ביותר', וכן נקבע, כי על הממונה 'לפעול בדרך שתאפשר לממנה לממש את יכולותיו ולשמור על מירב עצמאותו האפשרית בהתאם ליכולותיו'. מדיווחי העו"ס, מדיווחי העמותה ומההתנהלות בהליך ביחס למניעה של ביקורי פלונית ול' את אלמונית, עולה כי חירותה של אלמונית מוגבלת, ונמנעת ממנה גישה לגורמי טיפול ולבני משפחה, כאשר יש ספק בענין רצונה בהקשר זה. בנוסף… נמנעו מאלמונית המפגשים עם מרכז השיקום, ובמסגרת ההליך כאן נמנעה מאלמונית הבדיקה על ידי המומחה. ועוד – העו"ס הדגישה, כי חרף מצבה של אלמונית, לא הוגשה בקשה [לפי] חוק סיעוד, ולא נעשה לאלמונית אבחון גריאטרי. על כן שוכנעתי, כי לשם שמירת עניניה של אלמונית, אין די ביפוי הכח (אשר כאמור, ממילא לא הופעל). כן שוכנעתי, כי פעולותיה של ע' אינן בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק, ואינן בהתאם לדרך הפעולה הנדרשת מגורם ממונה. על כן, גם בהתבסס על טעם זה, אני סבורה שיש הצדקה במינוי אפוטרופוס, ואין מקום, בנסיבות, לבטל את צו המינוי הזמני שניתן".

אשר לבקשה לביטולו של יפוי הכח המתמשך, נפסק, בין היתר: "כאמור, בעת הפעלת סמכויותיו, על בית המשפט לשקול אפשרות של מינוי נוסף (כפי שנעשה בהליך כאן) או קביעת תנאים, תחת ביטול יפוי הכוח. המחוקק מורה לבחון אפשרויות שפוגעות ברצונו, לכאורה, של הממנה בצורה מופחתת; כאשר מוגדר בחוק טווח רחב של אפשרויות להסדרת הענין (החל מהגבלת הוראות יפוי הכח או צמצומן, מינוי מקביל, מינוי חלופי או ביטול גורף) (ראו לשם ההשוואה בענין היקף הבירור ונסיבות המצדיקות ביטול א"פ (י-ם) 22318-01-20… [פורסם בנבו]… וכן עמ"ש (מרכז) 52103-10-22… [פורסם בנבו]…) בשלב זה, מאחר וניתן להסדיר את עניניה של אלמונית באמצעות צו המינוי הזמני; מאחר וניתן לשמור על זכויותיה ולפעול לטובתה באמצעי שהתערבותו ברצונה, לכאורה, פחותה ביחס לאפשרות של ביטול המינוי; והיות ולא מוצה הבירור ביחס לנסיבות החתימה על יפוי הכח וכשירותה של אלמונית באותה העת – איני מורה על ביטול יפוי הכח בשלב זה, אולם אני קובעת, במסגרת סמכויותי להגביל ולקבוע תנאים להפעלתו, כי היה ותוגש הודעה בדבר התקיימות התנאים להפעלת יפוי הכח, יובא הדבר להכרעת בית המשפט, בכדי שתיבחן טובתה של אלמונית, ובכדי שיועמק הבירור ביחס לטענות העדר הכשירות ונסיבות החתימה. הערה על תנאים והגבלות אלה תרשם במשרדי האפוטרופוס הכללי, באופן המאפשר מעקב אחר האמור וביצוע החלטה זו… לסיכום נקודה זו – מאחר ושוכנעתי שע' לא הפעילה את הסמכויות שהוקנו לה כראוי, ובעצם אי הפעלת יפוי כח פעלה ע' שלא לטובתה של אלמונית; ומאחר ושוכנעתי שע' לא פעלה בהתאם לעקרונות החוק ביחס לאופן פעולתו של ממונה, בודדה את אלמונית מבני משפחה, הגבילה את חירותה ומנעה ממנה מיצוי זכויות, ליווי של גורמי טיפול ובירור צרכיה בצורה מקצועית – אני דוחה את הבקשה לביטול צו המינוי הזמני, בשל קיומו של יפוי כח. איני נעתרת, בשלב זה, לבקשת ב"כ היועמ"ש… לבטל את יפוי הכח, שכן מינוי העמותה כאפוטרופוס, מאפשר שמירה על זכויותיה וטובתה של אלמונית, אולם נקבעו הגבלות ותנאים לאופן ההפעלה" [בהמשך ההחלטה נדון גם ענין "הוצאת אלמונית ממגורים אצל ע' לסידור מוסדי" – ד.ר.]

30.11.23

כאמור בסקירה המקורית לעיל, בסעיף 33א לחוק הכשרות, נקבע, בין היתר, כי אחד התנאים למינוי אפוטרופוס הינו כי "לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי יפוי כח מתמשך שערך האדם בענינים שלגביהם מתבקש המינוי"; בענין זה, ראו את פסק הדין נשוא תוספת מיום 30.11.23 לסקירה זאת.

***

 הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד.

 אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו"ד דגן רותם.