באיזה גיל כדאי לערוך צוואה

{סקירה קצרצרה בהמשך לסקירה שכותרתה “באילו נסיבות כדאי לערוך צוואה”}

 

האם ישנו “גיל מתאים” לעריכת צוואה?

עריכת צוואה נקשרת לעתים אל “הגיל השלישי”.

אפשר להניח כי הדבר נובע מכך שצוואה מתקשרת “אסוציאטיבית” לפטירה – ומכאן לגיל מבוגר; או מקיומה של “הנחת מוצא”, לפיה עריכת צוואה מתאימה בעיקר למבוגרים, אשר כבר צברו רכוש ויניחו אחריהם צאצאים, ואולי אף נכדים ונינים. יתכן גם כי יש לכך קשר לנטיה הטבעית האופינית לרבים, להימנע מ”עיסוק” במוות.

כך או אחרת, מדובר בטעות, ואין “להתמהמה” בעריכת צוואה, בין היתר מסיבות אלו:

המוות הוא אמנם הדבר היחידי שצפוי בחיינו, אך לא העיתוי שלו…

אם השיקולים המנחים בעריכת צוואה הינם, למשל, “צבירת רכוש” או “הקמת משפחה”, הרי ששיקולים ממין אלו רלוונטיים במקרים רבים כבר בגיל צעיר (וכיום, הדברים נכונים במיוחד לגבי “צבירת רכוש”).

ככל שאדם עורך צוואה בגיל מבוגר יותר, הוא עלול להיות חשוף ללחצים משפחתיים גוברים, או לחזות בשברון לב במתח גובר במשפחתו.

ככל שיידחה מועד עריכת צוואה, כך יגבר הסיכון, כי כשיחליט המצווה לעשות זאת, הוא כבר לא יהיה כשיר לערוך צוואה (ראשונה) או לעדכן צוואה (קיימת); או כי לאחר מותו, תועלינה מצד מי שיחוש “נפגע” מצוואה שנערכה בגיל מתקדם, טענות כנגד כשירותו של המצווה.

עם זאת, למרות שכל אדם בגיר רשאי לערוך צוואה, ברור כי לא תהיה בד”כ הצדקה לעריכת צוואה בגיל 18, וגם לא בגיל 25…

במרוצת החיים יווצרו עפי”ר נסיבות מיוחדות (כגון “הורות”), שיצדיקו עריכת צוואה (ואולי אף “עדכונה”).

ברור גם כי יכולות להיווצר מעת לעת נסיבות, שיצדיקו שינוי (ואף ביטול) של צוואה קיימת. לא מדובר בשינויים “תקופתיים” קצובים, וגם לא בשינויים בעקבות כל לידה (או פטירה חו”ח), רכישה או מכירה של נכס מסוים, וכדומה. צוואה ערוכה היטב, אמורה דווקא להביא בחשבון שינויי נסיבות כאלה. בנסיבות מיוחדות (למשל, בעקבות שינויים משמעותיים במצב המשפחתי או במצב הכלכלי, כאשר נוצר מסיבות שונות צורך בהעדפת קרוב משפחה מסוים, וכיוצ”ב)  ניתן יהיה לשקול שינויים בצוואה.

***

הסקירה לעיל הינה כללית, לא ממצה ולא מחייבת, ואין בה משום חוות-דעת או יעוץ משפטי; וממילא, בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו”ד.

אין לעשות שימוש בסקירה ללא אישור בכתב ומראש מעו”ד דגן רותם.

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן